ארכיון לשנה : 2015

תבנית שמונה התנועות של סגנון יאנג היא תבנית מודרנית שנוצרה בכדי להקל על לימוד הטאי צ'י. שני האתגרים העיקריים בלימוד הטאי צ'י הם לימוד מספר גדול של תנועות וזכירת הרצף. בתבנית זו נבחרו 8 תנועות בלבד. תנועות אלו הן התנועות החשובות ביותר מבחינה בריאותית למתחילים, ומאפשרות בזמן קצר להגיע למיומנות טובה בתרגול. המעברים בין התנועות פשוטים מאוד, והרצף סימטרי לחלוטין וקל לזכירה. בתחילת התבנית יש אלמנטים שמקדמים את שיחרור החלק העליון של הגוף, וחיזוקו ומפתחים תנועת גוף מלאה, במרכז התבנית יש תנועות שמפתחות את החלק התחתון של הגוף ואת שיווי המשקל, ובסיומו תנועה שמפתחת זרימה והרמוניה. ניתן לתרגל את התבנית במלואה במשך כשלוש דקות, ורצוי לתרגל אותה מספר פעמים ברצף.
תבנית זו נותנת בסיס בלימוד ומאפשרת לימוד קל יותר של תבניות כמו תבנית ה 24.
התבנית נקראת לעיתים תבנית 10 תנועות בשל שיטות ספירה שונות.

רשימת התנועות:

תנועת פתיחה

1. דחיקת הקוף

2. להבריש את הברך ולדחוף

3. להבריש את רעמת הסוס

4. ידי עננים

5.תרנגול הזהב עומד על רגל אחת

6.בעיטת עקב

7. לתפוס את זנב הציפור

8. הצלבת ידיים

תנועת סגירה

 

לימוד הטאי צ'י בימינו ממוקד ברוב המקרים בלימוד התבנית (הקאטה), ולצערי שיטות אימון נוספות וחשובות לא מוכרות על ידי רוב המתרגלים. לימוד התבנית אידאלי למי שמעוניין ליהנות מתרגול טאי צ'י בסיסי, ולשפר את בריאותו. תרגול התבנית מפעיל את הגוף בצורה מאוזנת, ומספק מסגרת לאימון אישי ולאימון בשיעור. למעשה, התבנית היא אוסף של טכניקות שחוברו לרצף, שמאפשר אימון בסיסי במבנה קבוע.

חשוב להבין שתרגול התבנית הוא רק חלק מהתרגול המסורתי של הטאי צ'י. למי שרוצה להגיע לעומק בתרגול ולרמה גבוהה יותר בטאי צ'י, חשוב להכיר את שיטת האימון השלמה שבתוכה יש לאימון התבנית חלק חשוב, אך לא בהכרח מרכזי.

אני מציג כאן כמה משיטות האימון המסורתיות הנוספות המתורגלות בבית הספר יצירה, מסודרות מהתרגול הפשוט אל המורכב. לאורך השנים של לימוד הטאי צ'י רצוי להתנסות בכל שיטות האימון, או לפחות ברובן, על מנת להגיע לתרגול שלם יותר ולחוות את האמנות במלואה.

עמידת זן – מדיטציה בעמידה
תרגול עמידה סטטית הוא אחד התרגולים החשובים ביותר באמנויות הלחימה הפנימיות. במהלך התרגול מתרגלים תנוחה אחת או מספר תנוחות לפרק זמן ארוך. הזמן המקובל באימון המסורתי לתרגול העמידה הוא 45 דקות. התרגול מפתח את המבנה והמנח הנכון של הגוף, ומחזק מאוד את הגוף. בנוסף תרגול העמידה מפתח את יכולת ההשתרשות – היכולת לחבר את הגוף לאדמה, ומאפשר להגיע למצב של הרפיה עמוקה. זהו למעשה תרגול מדיטציה שנעשה בעמידה ומשפיע מאוד הן על הצד הפיזי והן על הצד הנפשי. בתרגול העמידה בבית הספר יצירה מתחילים לרוב מתנוחת עמידה טבעית וחסרת מאמץ, ובהמשך עוברים לעמידות מובנות כמו עמידת המעגל הגדול, או עמידת קרב. ניתן לתרגל גם תנוחות מהתבנית בעמידה לאורך זמן.

תרגול תנועה בודדת
תרגול תנועה בודדת הוא תרגול שבו מתרגלים תנועה אחת מספר רב או רב מאוד של פעמים. בתרגול תנועה בודדת ניתן להיכנס למצב מדיטטיבי עמוק ולהגיע לרמות דיוק וריכוז שקשה להגיע אליהן בתרגול תבנית שלמה. בתרגול תנועה בודדת נעזרים לרוב בדימויים שעוזרים לפתח את העצמה הפנימית ואת זרימת ועצמת הצ'י.

צ'י קונג משיכת חוט המשי
צ'י קונג משיכת חוט המשי הוא תרגול תנועתי שבו מתרגלים את עקרונות התנועה של הטאי צ'י. התנועות פשוטות יחסית וקלות ללימוד. בעזרת תרגול זה, ניתן להגיע בזמן קצר של תרגול להבנה מעמיקה של עקרונות התנועה, ולשיפור בזרימה, בשחרור, ובחיבור לאדמה. התרגול משמש מעין מעבדה לפיתוח ולהפנמת עקרונות הטאי צ'י. בבית הספר יצירה אנו מתרגלים סדרה שלמה שפותחה על ידי המורה המפורסם פנג זיצ'יאנג. סדרה זו משמשת גם כאימון עצמאי לשיפור הבריאות וגם כחלק ממערכת האימון של הטאי צ'י.

פושינג הנדס – טווי שו
פושינג הנדס הוא תרגול זוגות שמהווה המשך של התרגול האישי. התרגול האישי בטאי צ'י בא לפתח עקרונות מסויימים של תנועה ומודעות. ניתן להגיע בתרגול לרמה מסויימת, וממנה לא ניתן להמשיך להתקדם ללא בדיקה של העקרונות. תרגול הפושינג הנדס מאפשר לבדוק את השחרור, החיבור לקרקע והזרימה, ובנוסף, מלמד רגישות והקשבה לבן הזוג. תרגול הפושינג הנדס מכיל תבניות תנועה קבועות ברמות מורכבות שונות, החל מתרגול עם יד אחת בעמידה, ועד לתרגולים מורכבים של מספר תנועות בשילוב צעדים. תרגול הפושינג הנדס הכרחי על מנת להבין לעומק את עקרונות הטאי צ'י ועל מנת להאיץ את קצב ההתקדמות בתרגול.

פה ג'ינג – שחרור כוח
פה גינג הוא תרגול מתקדם שניתן לתרגל אותו לאחר שהגוף מגיע לרמה מספיקה של שחרור, ולאחר שמסלולי הזרימה של הכוח הופנמו. התרגול מתבסס על מיומנויות בסיס שנרכשות בתרגול עמידת העמוד תרגול תנועה בודדת וצ'י קונג. בתרגול פה ג'ינג מתרגלים תנועה מהתבנית או כיוון כוח במהירות גבוהה מאוד ובכוח מלא או חלקי.

ייישומים לחימתיים
על מנת להגיע לתנועה נכונה בתבנית טאי צ'י יש להכיר את היישומים הלחימתיים של התנועות. לכל תנועה בתבנית יש זרימה פנימית וכיוון שבו זורמות התנועה הפיזית והמודעות. הדרך הטובה ביותר להגיע לזרימה פנימית נכונה היא בלימוד הישומים הלחימתיים. לימוד היישומים נעשה במספר שלבים. בשלב ראשון ניתן להתרשם מיישום ברמה בסיסית כשרואים הדגמה שלו בידי המורה. בשלב שני חשוב להתנסות בתרגול היישום עם בן זוג. הדגש בשלב זה הוא לימודי, התרגול איטי ומיועד לפתח את תחושת הזרימה הפנימית ואת הכיוונים הנכונים של תנועת הגוף והמודעות. זה השלב החשוב ביותר למי שמתרגל טאי צ'י לבריאות ואינו מתעניין באמנות הלחימה. השלב השלישי הוא תרגול מהיר של ישום מובנה, עם בן זוג, ובחינת האפשרות של יישום זה במצב "ריאלי".

תרגול זוגות חפשי
תרגול זוגות חפשי נועד לפתח את היכולת להשתנות בזרימה עם בן הזוג. קיים תרגול חפשי של פושינג הנדס, ותרגול חפשי של יישומים, שהוא סוג של קרב אימון. תרגול הזוגות החפשי מיועד למי שמעוניין ללמוד את אמנות הלחימה, ומעוניין באתגר שמציב יריב שאינו משתף פעולה. לתרגול רמות עצימות שונות, מתרגול איטי ועדין, ועד תרגול מהיר ואגרסיבי. תרגול זוגות חפשי, מציב רמה גבוהה של אתגר תנועתי ונפשי, ויכול להביא את השן (הרוח/המודעות) לרמה גבוהה ביותר של ערנות.

תרגול נעים

אוהד קדם

כל הזכויות שמורות לבית הספר יצירה@ בית ספר ללימוד טאי צ'י צ'י קונג

מאמר מתורגם מתוך אתר www.yangfamilytaichi.com
המאמר מתורגם לעברית באישורו של המתרגם מסינית לאנגלית מר Gerald N. Karin
תרגום לעברית דני לפן
למחשבות ושאלות על המאמר בבלוג בית הספר לחץ כאן

דברי הקדמה של המתרגם לאנגלית
הרבה מהספרות הקיימת באנגלית בנושא טווית חוט המשי היא מסוג (puff pied) , שמשאירה את הקורא עם הרושם שטוויית חוט המשי היא חשובה אבל לא מספקת הרבה אינפורמציה קונקרטית ומעשית. נתקלתי במאמר מצוין וחשוב ב- Chen Style Tai Chi Chuan , ספר משנת 1963 שנכתב על ידי Shen Jiazhen ו- Gu Liuxin. בהמשך תרגום של הקטע על טווית חוט המשי מהפרק הראשון של הספר (הקטע נכתב על ידי Shen Jiazhen). אני חושב שמתרגלים מכל הסגנונות ימצאו בו עניין. תרגום זה הוא "עבודה בהתהוותה". אשמח לקבל את הערותיכם ותיקוניכם.

טווית חוט המשי הוא נושא שכמעט לא מדברים עליו בטאי צ'י מסגנון יאנג. למרות שלא שומעים כמעט דיונים על הנושא תחת שם זה, סגנון יאנג מכיל את רוב האלמנטים שמתייחסים אליהם כטוויית חוט המשי בסגנונות אחרים (למרות שצורת כפות הידיים בסגנון יאנג צ'נגפו (Yang chengfu) – אצבעות כפופות מעט, כפות ידיים מוארכות מעט – שונה מהצורה שבתרשים 1)

– ג'רי

המאפיין השלישי: תנועה עם ספיראלה. טווית חוט המשי קדימה ואחורה

מדריך האיגרוף דורש:

(1) "אנרגית התנועה (yun4, jing4) היא כמו משיכת חוט משי"

(2) "אנרגית התנועה היא כמו טוויית חוט משי (silk reeling)"

(3) "כאשר פותחים ומאריכים החוצה וכן כשמתקרבים פנימה, אסור לצאת מצורת הטאי-צי"

(4) "כאשר היד המעודנת ביותר מתחילה לצייר [מעגל] טאי-צי, העקבות שלה הופכות לכלום (nothingness)"

מתוך ארבעת החוקים הללו אנחנו יכולים לראות שתנועות הטאי-צ'י צריכות לדמות למשיכת חוט המשי. משיכת חוט משי (מפקעת משי) נעשית ע"י תנועה מעגלית, ומכיוון שהיא משלבת תנועה ישרה ומעגלית, היא יוצרת באופן טבעי ספיראלה, שהיא איחוד הניגודים של ישר ומעוגל. אנרגית טווית חוט המשי או אנרגית משיכת חוט המשי שתיהן מתייחסות לרעיון זה. מכיוון שבתהליך הפרימה (unreeling), הארכה החוצה ומשיכה פנימה, ארבעת הגפיים גם הן מבצעות תנועה ספיראלית, מדריך האיגרוף אומר שלא משנה אם התנועה היא גדולה ומוארכת או קומפקטית וקטנה אסור אף פעם לעזוב את הסוג הזה של אנרגית הטאי-צ'י שמאחדת ניגודים. אחרי שמתרגלים זאת בצורה מעמיקה, יש נטיה למעגל זה של טווית חוט המשי להיעשות קטן יותר ויותר עד שמגיעים למצב שיש מעגל אבל הוא לא נראה, ובנקודה זו הוא קיים רק בכוונה.[1] זאת הסיבה מדוע המאפיין השלישי של טאי-צ'י צ'ואן הוא זה שמאחד ניגודים בעזרת טווית חוט המשי, קדימה ואחורה.

(1) תמצית התנועה של טווית חוט המשי

כאשר אומרים שהתנועות של טאי-צ'י צ'ואן הן כמו טווית חוט משי, או כמו משיכת חוט משי, שני דימויים אלו משמעותם שצורת התנועה היא ספיראלית. באותו זמן שספיראליות זו חייבת ללכת בעקומה – כמו שכדור עוקב אחר הספיראלות בקנה הרובה כך שכאשר הוא נע במרחב יש לו תנועה ספיראלית אינהרנטית – יש לו גם מסלול בקו אחר כמו של הכדור הפוגע במטרה. לאנרגית טוויית חוט המשי בטאי-צ'י צ'ואן יש את אותה איכות.

כפי שכבר הסברנו, תנועה צריכה להיות כמו טוויית חוט משי, אבל כיצד נוכל ליישם זאת הלכה למעשה? בעצם הדבר די פשוט וטבעי: בתוך הדרישות לתנועה בכללותה, כאשר נעים, כפות הידיים מסתובבות ממצב שהן פונות פנימה למצב שהן פונות החוצה או להפך ממצב בו הן פונות החוצה למצב בו הן פונות פנימה,[2] מה שגורם להן ליצר את סימבול הטאי-צי (ראה תרשים 1). באותו זמן, כתוצאה (מהצורך ל)סיבוב כפות הידיים פנימה והחוצה, נוצרת בחלקו העליון של הגוף תנועת סיבוב של המרפקים ושל החלק העליון של הידיים ובחלק התחתון תנועת סיבוב של הברכיים והרגליים, [3] ובמרכז הגוף נוצרת תנועה של האגן ועמוד השדרה. כשמחברים את שלושת התנועות ביחד, נוצר עקום במרחב ש- "השורש שלו ברגליים, מפוקד על ידי האגן ומתבטא באצבעות הידיים". זו דרישה שעלינו להשיג בטאי-צ'י צ'ואן. זו הסיבה שמדריך האיגרוף מציין במפורש שלא משנה אם התנועה היא גדולה ומתרחבת החוצה או מצטמצמת ונכנסת פנימה אסור לנו אף פעם לעזוב את אנרגית הטאי-צי של סיבוב כפות הידיים סיבוב המרפקים והחלק העליון של הידיים. זה בדיוק כמו הדרך שבה האדמה נעה על צירה ובאותו זמן נעה בתנועה מעגלית סביב השמש. זאת הסיבה מדוע אנרגיית הטאי-צ'י לא נעה במישור אלא נעה בצורה ספיראלית בשלושה ממדים כלפי מעלה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

א. יד ימין ב. יד שמאל

הסבר לתרשים 1:
1. הקו המלא הוא טווית חוט המשי קדימה (shun silk reeling) והקו המקווקו הוא טוויית חוט המשי אחורה (ni silk reeling) .
2. הנקודות הממוספרות בתרשים הם המקומות בהם הטוויה קדימה ואחורה מתחלפות.

(2) התפקיד של אנרגית התנועה בספיראלות מסוג טווית חוט המשי
אם כשמתרגלים טאי-צ'י הידיים רק מתרחקות ומתקרבות ללא סיבוב של כפות הידיים והרגליים מתרחקות ומתקרבות ללא סיבוב ימינה או שמאלה, הדבר יוצר את הפגם של התנגדות ישירה לכוח. (ראה תרשים 2) כדי לתקן פגם זה, חובה להשתמש באנרגיה הספיראלית. מכיוון שעקום ספיראלי שמוביל רדיוס כל הזמן משתנה; הרי שאם מופעל לחץ כנגד מוט ספיראלי זה הוא בקלות יכול להוביל את הלחץ לריקנות ובכך לשנותו. זוהי דרך מדעית להפוך אנרגיה. בתרשים 3 ניתן לראות את דרך הפעולה הזו.

 

 

 

 

 

 

 

תרשים 3:                                                      תרשים 2:
תנועת ספיראלה של טווית חוט המשי                 תנועה מעגלית פשוטה

טיפוס ספיראלי זה של טווית חוט המשי הוא המקור שממנו "טאי-צ'י" מקבל את שמו. סוג זה של תרגיל ספיראלי הוא ייחודי סיני וכמעט לא מוצאים אותו במקום אחר בעולם. מנקודת מבט של אימון פיסי, [התרגול הזה] יכול לעזור ליצר את המצב של "כל המפרקים מתחברים יחד" כאשר נעים ודוחפים[4] ומשם להתקדם לרובד של "איחוד פנימי וחיצוני" וכן "אם חלק אחד זז כל החלקים זזים". לכך יש גם פונקציה של שליחת סוג של מסר לאיברים הפנימיים. באותו זמן הדבר מגרה את הנפש המתבטאת החוצה, מחזק את עמוד השדרה ומחזק את כל מבנה הגוף והאיברים.

בנוסף, טווית חוט המשי משחקת תפקיד חשוב באומנות לחימה. הלב של אומנות הלחימה של הטאי-צ'י צ'ואן הוא בהבנת האנרגיה שמתייחסים אליה כ "דע את עצמך ודע את היריב שלך" וכן "דע הזדמנויות ויתרונות". הבנה של אנרגיה ניתנת לחלוקה לשתי קטגוריות: (1) הבנה ביחס לאנרגיה שלך, כלומר הבנה של האנרגיות של התנועה שלך, דבר שמתקבל מתרגול [עצמי]; (2) הבנה בהקשר לאנרגיה של אחרים, כלומר הבנה של האנרגיה של האדם האחר, דבר שמתקבל מתרגול של דחיפת ידיים
(pushing hands). אם רוצים לדעת על אחרים צריך ראשית לדעת על עצמך; זה התהליך שבו אנו מגיעים להבנה. אם רוצים שההבנה העצמית המושגת מתוך תרגול התבנית תמשיך לרובד של פיתוח גבוה יותר, צריך ללמוד את המיומנות של תרגול תנועות גוף שלמות (whole body movements). המיומנות של תנועות גוף שלמות נלמד מאחוד הפנים והחיצון ומחיבור כל המפרקים יחד, ושני אלה נוצרים מהתנועות הספיראליות של טווית חוט המשי. כלומר לצורך היישום של אומנות לחימה, טווית חוט המשי חשובה מאד.

(3) הטיפוסים של אנרגיית טווית חוט המשי והנקודות החיוניות שלהם

 

 

 

 

 

 

בהקשר לאיכויות ויכולות, טווית חוט המשי של טאי-צ'י צ'ואן ניתנת לחלוקה לשני טיפוסים בסיסיים. הטיפוס הראשון הוא טווית חוט המשי "קדימה" (shun) שבה כפות הידיים נעות ממצב שהן פונות פנימה למצב שהן פונות החוצה. בתוך טיפוס זה כמעט הרוב מורכב מאנרגית פאנג (peng – ward off) (ראה קווים מלאים בתרשים 1). הטיפוס השני הוא טווית חוט המשי "אחורה" (ni) כאשר כפות הידיים מסתובבות ממצב שהן פונות החוצה למצב שהן פונות פנימה. בתוך טיפוס זה הרוב מורכב מאנרגית לו (lu – roll back) ) ראה קווים מקווקווים בתרשים 1). שתי קטגוריות אלו של טווית חוט המשי קיימות בכל שלב של תנועת טאי צ'י צ'ואן והן מושרות לתוך התנועה מתחילתה ועד סופה. כתוצאה מכך, בתוך כל התנועות מוכלת ההתחלפות בין שתי האנרגיות: פאנג ולו, הן הניגוד הבסיסי בתוך כל התנועות ובאותו זמן הן משתנות כל אחת לשנייה בתוך קונטקסט מאוחד. כתוצאה משנויים הנובעים מתנוחות שונות ומעברים, שני סוגים אלה של טווית חוט המשי ניתנים לתת חלוקה נוספת על ידי תנוחות שונות ל- 5 טיפוסים (ראה תרשים 4). טווית חוט המשי המשלבת שמאלה-ימינה ולמעלה-למטה יוצרת מעגל שלם. אם אחר כך מוסיפים קדימה-אחורה הדבר גורם למעגל הדו-ממדי במישור להשתנות למעגל תלת-ממדי, וזו בדיוק האיכות שצריכה להיות לתנועה הספיראלית של טאי צ'י צ'ואן. בנוסף, כדי ששמאלה-ימינה יוכלו לחזור להתחלה, [כאשר] מתחברים ועוקבים אחר היריב, כשכל המפרקים מחוברים יחד וכל הגוף עובד כיחידה אחת, אנחנו מוסיפים שני זוגות נוספים גדול-קטן והתקדמות-נסיגה, כדי לספק דרישות מיוחדות של כושר גופני ושל אפליקציות. לכן, בתוך כל תנועה של טאי-צ'י צ'ואן, מעל ומעבר לטיפוסים הבסיסיים של טווית חוט המשי "קדימה" ו-"אחורה" יש לנו לפחות שלשה זוגות של תנוחות טווית חוט המשי שמחוברות יחד. אם תופסים/מבינים חוק זה כאשר מבצעים תנועות מעגליות מקבלים מקור תמיכה משמעותי כדי ללמוד ולתקן [את התנועות], מה שהופך זאת להרבה יותר קל. כאשר מתרגלים וחשים שתנועה היא שגויה או חסרת אנרגיה, אפשר למקם את האגן או הרגליים כדי לתקן את הנקודה בה טווית חוט המשי לא כשורה, ואז ניתן לתקן את התנועה. כלומר, הבנה טובה של טווית חוט המשי יכולה לספק כלי טוב לתיקון עצמי. ניקח מספר דוגמאות כדי להדגים זאת:

(1) "ידי עננים" – תנועה זו, בתוך שלשה עשר הכוחות היא היחידה שמכילה טווית חוט משי גדול שמאלה-ימינה ביחד עם "קדימה" כפול וגם "אחורה" כפול. כאשר מבצעים תנועה זו, טווית חוט המשי הבסיסית של שתי הידיים היא "קדימה" כשכפות הידיים נעות ממצב שהן פונות פנימה למצב שהן פונות החוצה ומשתנות ל-"אחורה" כשכפות הידיים משתנות ממצב שהן פונות החוצה למצב שהן פונות פנימה. המצב התנוחתי של טווית חוט המשי הוא שמאלה-ימינה, למעלה-למטה וכמות קטנה של פנימה-החוצה. שמאלה-ימינה ולמעלה-למטה יוצרות מעגל דו-ממדי. אם מצליחים להוסיף מעט פנימה-החוצה, ניתן להפוך זאת למעגל תלת-ממדי במרחב.

(2) "עגור לבן פורש כנפיים" – טווית חוט המשי הבסיסית היא זו של "קדימה" אחד ו-"אחורה" אחד דבר שהוא מאד שכיח בתבנית. המצב התנוחתי של טווית חוט המשי הוא שמאלה-ימינה, למעלה-למטה ופנימה-החוצה. מכיוון שיש פה רק אחד "קדימה" ואחד "אחורה", כאשר היד השמאלית מבצעת טווית חוט המשי "אחורה" פנימה ולמטה והיד הימנית מבצעת טווית חוט המשי "קדימה" החוצה ולמעלה, התוצאה של השניים, בהתאם לדרישה של חיבור בין הידיים,[5] גורמת ל[יד ה]ימנית לעלות למעלה ולשמאלית למטה, למעגל של ימין "קדימה",שמאל "אחורה",הפרדה (separate) והדיפה (ward off).

כפי ששתי הדוגמאות הללו מראות, למרות שנדמה שלתנועות השונות של טאי-צ'י צ'ואן יש הרבה מאד צורות שונות ומעברים שונים, כאשר בוחנים אותן מנקודת המבט של טווית חוט המשי הבסיסי, הן בעצם מאד פשוטות. כל התנועות של טאי-צ'י צ'ואן נופלות לתוך אחת משלוש קטגוריות של טווית חוט המשי: ""קדימה" כפול", ""אחורה" כפול" או- ""קדימה" אחד "אחורה" אחד". אם משתמשים בשיטה זו לנתח ולעבוד על התבנית שמתרגלים בתדירות גבוהה, ולשים זאת במבנה של טבלה, הדבר יכול להוות מקור תמיכה טוב לאימון. בכלי עזר כזה, ניתן להבהיר את סוגי האנרגיות השונות, ולהגיע ל- "פנים וחוץ מתלכדים" וכן ל-"כל המפרקים מתלכדים" וכך על בסיס של שיפור בגמישות, להשיג את הדרישה של תנוחה נכונה.

(4) הגעה להבנה טובה של תנועה ספיראלית

טווית חוטדני לפן, המשי, המאפיין השלישי הזה, היא המקום ממנו טאי-צ'י מקבל את שמו, ופועל כפי שפורט לעיל. זו הסיבה שאלו שקדמו לנו, כדי לעזור לתלמידים לבצע את התנועות כמו טווית חוט המשי, הכניסו קטע ב- "דיון בטאי-צ'י צ'ואן [Tai Chi Chuan Lun]" שמוקדש ספציפית לנושא זה כסיכום פרקטי כיצד להניע אנרגיה. הקטע הראשון דן באנרגיה של טווית חוט המשי. כדי להגיע לשליטה במאפיין השלישי הזה של טאי-צ'י, צריך להשוות [את התנועות] לחלק זה כאשר מתאמנים ולהשתמש בו באופן תדיר כאשר מבצעים את התבנית, ואז ניתן להגיע לתנוחות ולתנועות הנכונות. עתה נסכם ונבהיר חלק זה:

(1) תפישה של המאפיין השלישי דרך הרוח החיונית (essential spirit)

א. "בכל תנועה, כל הגוף צריך להיות קל ומהיר (nimble)". אם מרוממים את הנפש, אז ניתן להימנע מתהליכי מחשבה עמומים וכבדים; זו הדרך להשיג קלות. אם הכוונה יכולה להשתנות במהירות, אז הכוונה לא תישאר תלויה בנקודה אחת בלבד; זו הדרך להשיג מהירות. הצעד הראשון להבנת טוויית חוט המשי הוא שכל הגוף יהיה קל ומהיר בתוך תהליך התנועה. רק אז ניתן ליצר תנאים שתומכים בתנועות טוויית חוט המשי.

ב. "בתנועות יש לחבר את כל המפרקים ביחד לדבר אחד". כאשר נעים כמו טוויית חוט המשי, אם רוצים להיות קלים ומהירים, אז במיוחד חשוב לחבר יחד. זו דרישה חשובה לתנועה ואסור להתעלם ממנה כשמתרגלים. בשביל בחינה מפורטת של נושא זה, נא לפנות לקטע על המאפיין החמישי של טאי-צ'י בפרק הנוכחי של ספר זה.

ג. "הרוח צריכה להיות מרוממת וה-צ'י צריך להישמר בפנים".[6] אם הנפש המודעת לא יכולה להתרכז בתנועה וחושבים על דברים אחרים הדבר מביא למחשבה מבולבלת ונפש מגושמת, וכך קשה לרומם את הרוח. באותו זמן לא ניתן להשאיר את הצ'י בפנים כך שיוכל לעקוב אחר המודעות והתוצאה היא שהצ'י והתנוחות נהיים מפוזרים, אנרגיה לא נאגרת בפנים, ומרכז הגוף נע באנדרלמוסיה. לכן, הדבר הראשון והחשוב ביותר שצריך לעשות הוא לעגן את המחשבות לתנועה רציפה ולא מופרעת, ובצורה זו הרוח מתרוממת בעצמה. בהמשך, צריך לסנכרן את הנשימה של הריאות עם התנועות. מכיוון שהרוח מרוממת, הצ'י באופן טבעי נשאר בפנים ולא מתפזר. כאשר הצ'י לא מתפזר הרוח מנחה את הראש ונותנת השראה לתנועה.

לסיכום שלושת הדרישות שהוסברו לעיל, "כאשר מעבירים אנרגיה צריך להיות קל, מהיר ומחובר, עם נפש מרוממת וצ'י שנצבר בפנים", אלו הן דרישות חיוניות שחייבים לתפוש על מנת לתפוש את האנרגיה של טווית חוט המשי.

(2) תפישה של המאפיין השלישי דרך הבדלי אנרגיה

א. "אסור לאפשר החלקה (slippage)". כאשר משתמשים באנרגית טווית חוט המשי, בין אם "קדימה" או "אחורה", יש לנסות ליצר את 8 סוגי האנרגיות (ba men jung – הערת המחבר: בחלק קודם של הפרק זוהו כ- peng, lu, ju, an, cai, lie, zhou, kan) שינועו מאחורי העקומה הספיראלית. זאת אומרת שאסור ששטח המגע הספיראלי יהיה לפעמים מאחורי העקומה ולפעמים בתוך העקומה. זה הפגם הכי נפוץ שנתקלים בו בטוויית חוט המשי. ברגע שמחליקים לתוך הפנים של העקומה, לא רק שמחלישים את אנרגית הפאנג, אלא שגם מאבדים את איכות המישוש (touch) והמגע (contact) של טווית חוט המשי. כתוצאה מכך, ברגע שמאפשרים החלקה, האנרגיה לא יכולה לקבל את שטח המגע של הספיראלה ומאבדים את פונקצית טווית חוט המשי של הובלת היריב. (ראה תרשים 5).

 

 

 

 

 

 

 

תרשים 5: החלקה בטוויית חוט המשי

תרשים 6:פריצה (indenting) ובליטה/הזדקרות (protruding) בטוויית חוט המשי

ב. "אסור לאפשר נקודות פריצה (indenting) ובליטה (protruding)" במשך כל התהליך, הדרך שבה משתמשים בטוויית חוט המשי צריכה להיות בעקומה חלקה, היוצרת תנועה חלקה ומאוזנת. באותו זמן, נדרש להיות רך ומלא בגמישות, וזו דרך אחת למנוע נקודות פריצה או בליטה. גם כאשר משחררים אנרגיה עדיין צריך להתנועע כמו שוט גמיש. בצורה זו, מכיוון שהגוף והידיים מוארכים, הגוף והגפיים הם כמו צמיג מנופח ולמגע שלהם עם עצמים יש אפשרות לעקוב אחר קווים ולדבוק אליהם. ברגע שקימות נקודות פריצה ובליטה בתוך האנרגיה הנעה נוצרות פינות וזוויות אשר מביאות את הפגמים של התנגדות בכוח מול כוח ובכך גורמות לתנועת האנרגיה לאבד את פונקצית הספיראליות והסיבוביות שלה. (ראה תרשים 6)

ג. "אסור לאפשר נקודות סיום והתחלה". בתהליך של טוויית חוט המשי, בין אם "קדימה" או "אחורה" צריך לשאוף לטוות עד הסוף. כאשר אנחנו אומרים "עד הסוף" אנחנו מתכוונים לא רק הגעה לנקודה שבה תנועה זו מפעילה את האנרגיה שלה כנגד מטרתה, אלא גם למקום בו היא מתחברת לתנועה הבאה. הגעה לנקודה זו, דרך מצב ביניים של קיפול (folding)[7] מתחבר לטוויית חוט המשי הבא, לוקח את האנרגיה ומחבר אותה לתנועה הבאה. מכיוון שהאנרגיה לא נגמרת אין צורך בהתחלה. אם טווים רק חלקית והאנרגיה נקטעת ואחר כך מותחלת מחדש – זה פשוט שגוי. ברגע שלטוויית חוט המשי יש סוף והתחלה נוצר סדק או נוצרת פתיחה. סדק או פתיחה זו לא רק שהוא גורם לאובדן הפונקציה של להוביל את היריב, אלא שהוא גם מספק הזדמנות ויתרון ליריב. זו הסיבה מדוע דבר זה אסור בהנעת אנרגיה בטוויית חוט המשי (ראה תרשים 7). בנוסף, גם כאשר משחררים אנרגיה, למרות שיש חיתוך והתחלה עדיין צריך לשמור על הדרישה: "האנרגיה מסתיימת אבל הכוונה לא, הכוונה מסתיימת אבל הנפש יכולה להתחבר". זה מה שידוע כניתוק [לכאורה] וחיבור בחזרה.

תרשים 7: בטוויית חוט המשי אסור לאפשר סיום והתחלה

(טקסט עליון ותחתון "בקטע זה אסור שיהיה סיום או התחלה")

(טקסט שמאלי וימני: "אזור מעבר (transition) וקיפול (folding)")

(מילים בעיגול משמאל וימין: "לאט")

(אמצע למעלה: לאט–> אנרגיה בהאצה –> מהיר)

(אמצע למטה: מהר –> אנרגיה בהאצה –> לאט))

לסיכום, שלושת הקטעים לעיל מסבירים כיצד בתהליך טוויית חוט המשי, שהוא גם התהליך של הנעת אנרגיה, אסור שיהיו הפגמים של החלקה, פריצה ובליטה, או סיום והתחלה. אפילו אם רק אחד מהפגמים הללו נמצא, לא ניתן להשתמש בפונקציות הנכונות של טוויית חוט המשי. זו בעיה שאסור להתעלם ממנה בתרגול.

כדי לעזור בהבנת הנושא, אסכם עתה את הדרישות:
1. אנרגית טווית חוט המשי היא המקור לשם "טאי צ'י צ'ואן". ללא האנרגיה של טווית חוט המשי לא נוכל לגרום לאנרגיה להסתובב מסביב לגוף ולגפיים כך שהכול יטה לעלות כלפי מעלה, ולהשיג סיום בצ'י אחד.

2. אנחנו צריכים להבין את הדרישה ל "חיבור הכול ביחד". לא רק שאנרגית תנועה דורשת מעבר דרך כל המפרקים, אלא שהיא גם צריכה להישלח דרך השרירים והגידים מעל ומתחת למפרקים. זה התפקיד של הספיראליות של טווית חוט המשי.

3. לטאי-צ'י צ'ואן יש זוג קטגוריות של טווית חוט המשי וכן חמישה סוגים של תנוחות של טווית חוט המשי שמהווים את אחד מהכלים הכי טובים ללימוד והוראת טאי-צ'י.

4. "הנע אנרגיה כמו טווית חוט משי" יכול להתבצע רק תחת התנאים של קלילות ומיומנות וחיבור הכול ביחד. באותו זמן, הנפש צריכה להיות במצב מרומם וכך שהצ'י נשמר בפנים.

5. בשימוש באנרגית טווית חוט המשי, צריך להימנע משלושת הפגמים של החלקה (slippage) , חדירה (indenting) ובליטה\הזדקרות (protruding) וכן סיום והתחלה.

[1] בטאי-צ'י הייחודי של המסגרת-הקטנה של יאנג שאוהו (Yang Shaohou) בשנותיו המאוחרות, ניתן היה רק לראות את שחרור האנרגיה ולא את התנועה שלה. זה היה מכיוון שהמעגל של תנועת האנרגיה היה כה קטן שלא ניתן היה לראותו; ניתן היה רק לראות את שחרור האנרגיה. זו ההתפתחות המלאה של המעגלים – הם כל כך קומפקטים עד שהם נהיים לבלתי נראים.

[2] כאשר אנחנו מתייחסים לסיבוב כפות הידיים ממצב של לפנות פנימה למצב של לפנות החוצה או ממצב של לפנות החוצה למצב של לפנות פנימה, אנחנו משתמשים באצבע האצבע (index finger)בתור הסטנדרד. למשל בתרשים 1, כשהיד נעה מנקודה 1 לנקודה 2, אצבע האצבע מסתובבת ממצב בו היא פונה פנימה למצב בו היא פונה החוצה, ולכן זה נקרא תנועה קדימה (shun). כאשר היד נעה מנקודה 2 לנקודה 3, אצבע האצבע מסתובבת ממצב בו היא פונה החוצה למצב בו היא פונה פנימה ולכן זה נקרא תנועה אחורה (ni).

[3] כאשר אנחנו מתייחסים למסלול של הרגלים בטוויית חוט המשי, אנחנו משתמשים בכוון של הברך כסטנדרד. כך, כאשר הברך מסתובבת באלכסון ממצב סגור פנימה קרוב למפסעה קדימה בסיבוב החוצה ולמטה, או מתחילה מבחוץ רחוק מהמפסעה ומסתובבת באלכסון פנימה וקדימה, זה נקרה קדימה (shun). כאשר הברך מסתובבת באלכסון מבחוץ רחוק מהמפסעה קדימה בסיבוב פנימה ולמעלה, או כאשר הברך מסתובבת באלכסון מבפנים קרוב למפסעה אחורה בסיבוב החוצה ולמטה, זה נקרה אחורה (ni).

[4] "כל המפרקים מחוברים יחד" הוא המאפיין החמישי של טאי-צ'י צ'ואן.

[5] משמעות החיבור בין שתי הידיים היא שכאשר נעים, זה כאילו יש חוט המחבר את שתי הידיים, וכאשר יד אחת נעה היד השנייה נעה תחת התנאי שהיא יכולה לשמור על החוט במצב מתוח עם אנרגית פאנג. כלומר צריך תמיד לשמור על אנרגית פאנג בין שתי הידיים דבר שגורם להן לרצות להתרחק אחת מהשנייה.

[6] נפש וצ'י יכולים להיות מרוממים, ושניהם יכולים להיות מושארים בפנים. זו הסיבה ש-"דיון על טאי-צ'י" אומר: "אם רוצים לרומם את הנפש והצ'י, ראשית יש לרומם את הנפש ואז הנפש לא מתפזרת".

[7] להבנת המושג של קיפול ראה את המאפיין השישי של טאי-צ'י צ'ואן [דברי המתרגם: אולי במאמר שיבוא בהמשך נוכל להתבונן בזה]

Translation Copyright 2002 Gerald N. Karin/ All rights reserved

הזכויות על התרגום לעברית שמורות לבית הספר יצירה.

 

תקציר מתוך הרצאה שניתנה בסדנה על נושא זה

טאי צ'י מול טאי צ'י צ'ואן
אמנות הטאי צ'י צ'ואן מבוססת על העקרון הפילוסופי של טאי צ'י – הניגודים המשלימים. הבנת התיאוריה של הטאי צ'י יכולה לתת משמעות עמוקה יותר לתרגול המעשי של טאי צ'י צ'ואן.

טאי צ'י כרעיון פילוסופי הוא מונח שבא לתאר את זרימת האנרגיה ביקום, הטאי צ'י הוא חוק קוסמי, וככזה יכול לתת פירוש והסבר לכל תהליך ושינוי בתוך האדם, בין בני אדם, וביקום כולו.

ווצ'י וטאי צ'י
בקוסמולוגיה הסינית קודם למונח טאי צ'י המונח ווצ'י. ווצ'י, המסומל כמעגל ריק, הוא מצב שבו אין ניגודים. הווצ'י מתואר כמצבו הראשוני של היקום בטרם נפרדו היין והיאנג. במצב של ווצ'י אין דואליות אלא אחדות, אבל גם אין זרימה וזמן, כי זרימה וזמן מבטאים ניגודיות. מתוך הווצ'י נפרדו הניגודים המשלימים, היין והיאנג. במקרה או שלא התיאור דומה לבריאת העולם ביהדות כאשר ממצב של תוהו ובוהו (ווצ'י) השתנה העולם למצב של חושך ואור (יין ויאנג).

מכיוון שאנו חיים בעולם דואלי, סמל הטאי צ'י, יכול לשמש אותנו הן להבנת תרגול הטאי צ'י צ'אן, והן להבנת היקום אותו אנו חווים. אנו חיים במצב של טאי צ'י, מצב של ניגודים. מצב של ווצ'י, של אחדות, נתפס כמצב אליו ניתן להגיע בעזרת תרגול רב של מדיטציה.

סמל היין והיאנג
כשמסתכלים על הסמל הסטנדרטי של הטאי צ'י (שני הדגים) אנו יכולים לראות את הביטוי הגרפי לעקרון הטאי צ'י – הזרימה של היין והיאנג. בהכללה ניתן לומר שהיין מתייחס לאיכויות "נשיות" – רכות, פסיביות, חושך, המתנה, בעוד שהיאנג מתייחס לאיכויות "גבריות" – קשיות, אקטיביות, אור, יוזמה. אנו רואים וחווים את הזרימה של היין והיאנג מולנו כל הזמן. ההבנה של העיקרון והסמל, פשוט מכניסה את התופעות לתוך תבנית עם הגיון פנימי. תבנית שבעזרתה ניתן "להבין" את העולם מעט יותר.

יין היא האימא של היאנג ויאנג הוא האבא של ריבוא הדברים.
יום ולילה
בסמל הטאי צ'י, החלק הלבן מסמל את היאנג, והחלק השחור את היין. נוכל להתיחס לדוגמא של זרימת היום והלילה כדי לראות את ההתאמה של הסמל לתהליך. הנקודה שבה מתחיל היום – הזריחה היא תחילת היאנג. זה האיזור שבו היאנג הכי קטן (צד ימין למטה). חשוב לשים לב שהזריחה לא מתחילה כשרואים את האור, אלא כשהחושך נחלש. בנקודה שבה מתחיל השינוי מחושך לאור, עדיין על קו ממרכז הסמל, אל המעגל החיצוני, הרוב הוא יין – חושך, אך מנקודה זו מתחיל התהליך של היאנג. ככל שהתהליך של היאנג מתפתח יש יותר אור בשלב מסויים הוא גם יהיה ברור ונראה לעין. שיא היאנג ושיא היין נמצאים על הקו האנכי. שיא היאנג, באמצע היום הוא הזמן שבו האור מתחיל להחלש, ולכן משם אנחנו רואים את תחילת הצמיחה של תהליך היין, בשלב מסויים החושך יהיה מוחשי, לשיא הלילה נגיע בקו האנכי התחתון. מכאן התהליך יתחיל שוב וחוזר חלילה.

הנקודות הן זרע השינוי
הנקודה המנוגדת שבכל חלק מסמלת את זרע השינוי. היא נמצאת במקום של השיא. היא מראה לנו שמהשיא יכולה להיות רק ירידה, או עליה. הנקודה מסמלת את זרע השינוי.

יחסיות
חשוב להבין שהאיכויות של היין והיאנג תלויות אחת בשניה ויחסיות. אין יין בלי יאנג ואין ערכים מוחלטים. אור מול חושך, הוא יאנג מול יין, אבל אור מול אור חזק יותר, הוא יין מול יאנג. לכן האור אינו יאנג באופן מוחלט, רק הניגודיות מאפשרת לנו ליחס למשהו את התכונה של יין או יאנג.

מחזור החיים
אם ניקח כדוגמא נוספת את מחזור החיים הפיזי של האדם, נוכל לתייחס לתחילת תהליך היאנג כרגע העיבור. בשלב מסויים התהליך נראה לעין, בין אם רואים את ההריון או את התינוק, ואז מתחיל תהליך הצמיחה של היאנג. בגיל מסויים מגיע האדם לשיא ההתפתחות שלו (לצורך הדוגמא במימד הפיזי) ומכאן מתחיל תהליך ייני שבו כוח החיים פוחת עד לרגע המוות. אם נקבל את החוק הקוסמי של המחזוריות, נראה שברגע המוות מתחילה צמיחה חדשה.

בהסתכלות בפרספקטיבה יותר רחבה, ניתן להסתכל על היאנג כתקופת החיים עד שבקריסת היאנג מגיע המוות הפיזי, מכאן מתרחש תהליך של צמיחה בעולם המוות

יין יאנג וטאי צ'י צ'ואן
יש הסוברים כי תיאוריית היין והיאנג התחברה לאומנות הלחימה טאי צ'י צ'ואן בשלב מאוחר, ויש הסוברים כי על בסיס התיאוריה נבנתה אמנות הלחימה מתחילתה. בכל מקרה במאות השנים האחרונות ישנו קשר ברור בין עקרון הטאי צ'י לטאי צ'י צ'ואן.

אנו יכולים להשתמש בעקרון הטאי צ'י על מנת להתבונן על התרגול ברמות שונות. הרמה הבסיסית ביותר היא תנועה מול אי תנועה.

התרגול שלנו מתחיל בווצ'י, העמידה בתחילת התרגול היא מקום של הרמוניה וחוסר ניגודים, מתוך הווצ'י צומח הטאי צ'י היין והיאנג נפרדים ומתחילה התנועה.

בטאי צ'י אומרים לחפש את אי התנועה בתנועה ואת התנועה באי התנועה. כשאנו נעים אנו מחפשים את ההרפיה והשקט, וכשאנחנו עומדים אנחנו נותנים מקום לתנועה הפנימית. היחס בין שתרגול הדינאמי לסטאטי הוא שהתרגול הסטאטי הוא יין, הבסיס, המקור שממנו צומח התרגול הדינאמי. התרגול הדינאמי הוא הביטוי, הרבגוניות הוריאציות רבות, אבל בסופו אנו חוזרים תמיד את היין.

בכל תנועה אנחנו יכולים למצוא את היין והיאנג – אחורה וקדימה, למטה מול למעלה, הגנה מול התקפה שאיפה מול נשיפה, אלו כולם ביטויים של היין והיאנג שאנחנו מנסים להביא לידי הרמוניה בתרגול.

היחס בין הצד הבריאותי ללחימתי
היחס בין הצד הבריאותי ללחימתי הוא גם נושא להתבוננות בעזרת מודל היין והיאנג. הצד הבריאותי הוא ייני, מופנם, מופנה פנימה, הצד הלחימתי הוא יאנגי, מוחצן, פונה החוצה. העובדה שהיאנג נולד מהיין תואמת את הגישה שלנו שפיתוח הבריאות בטאי צ'י קודם לפיתוח הלחימה. כשיש בסיס ייני מוצק בצד הבריאותי של הטאי צ'י, ניתן באופן טבעי לפתח כהמשך לו את הביטוי הלחימתי, היאנגי של התרגול. סון טסו כתב בספרו אמנות המלחמה "דע את עצמך ודע את היריב – מאה קרבות ללא הפסד", שוב, דע את עצמך – יין, דע את היריב – יאנג.

אנחנו מתרגלים תבנית קבועה, עם צורה ברורה ומדוייקת, זה ביטוי של יאנג, בתוך התבנית אנחנו שואפים להרפות, למלא את התבנית ברכות, זה ביטוי של יין.

הרבה מדברים על הטאי צ'י כעל חסר מאמץ, אבל מדובר על איזון נכון בין מאמץ ואי מאמץ. גם אם מגיעים לתרגול ייני שהוא לכאורה חסר מאמץ, המשמעת שנדרשת מאיתנו על מנת לתרגל את חוסר המאמץ היא יאנג לעומת הייניות של חוסר המאמץ.

ספירלות
סמל הטאי צ'י הוא סמל דו מימדי, התנועה של היין והיאנג מתוחמת בשני כלים, המעגל החיצוני, והקו הגלי שמבדיל בין היין ליאנג. כאשר אנחנו רוצים לעבור לשלושה מימדים אנחנו יכולים להתייחס לצורה כדורית או לספירלה.

אם נסתכל על סמל היין יאנג הספיראלי נראה שמתוך ווצ'י נוצר טאי צ'י, והוא מתרחב בצורה ספיראלית. הספיראלה יכולה להיות דו מימדית או תלת מימדית. הספיראלה היא הצורה האידאלית שבה כוח סיבובי יכול לנוע במרחב ולהתקדם מבסיס אל מטרה.

חשוב להבין שבטאי צ'י הספיראלה היא קודם כל פיזית. כדי להבין זאת יש להבחין בין צ'י לג'ינג. צ'י – אנרגיה, ג'ינג – כוח (פנימי במקרה של הטאי צ'י). אי אפשר לדחוף גוף עם צ'י, אי אפשר להלחם עם צ'י. אפשר לפתח צ'י וזה מצוין למטרות בריאות והתפתחות, אבל כאמנות לחימה בטאי צ'י מפתחים ג'ינג. נהוג לחשוב שהג'ינג במידה רבה מתבסס על הצ'י אבל לצורך התרגול של פיתוח הג'ינג והזרימה שלו אין צורך להכנס לנושא של האנרגיה אלא של תנועת גוף ומודעות נכונה.

בתור מודל ליכולת התנועה של הגוף אפשר לדמיין מודל של העברת כוח קווית. במקרה כזה התנועה תראה כמו תנועה של רובוט בסרטי מדע בדיוני, תנועה שמבוססת על מוטות ומיסבים, תנועה שהאיכות שלה מיכנית וקווית. מנגד יש את המודל של אמנויות הלחימה הפנימיות. בקלסיקות של הטאי צ'י כתוב – "יציב כמו הר וזורם כמו נהר", או "לנוע כמו העננים בשמיים". זה מודל של שינוי אין סופי. הרעיון הוא של יכולת להתחבר לכוח של היריב, לנוע איתו ולבצע בו מניפולציות על מנת להשיג את מטרתנו. לצורך תנועה מהסוג הזה הדרך היחידה שאני מכיר היא תנועה בספירלות. הרעיון הוא של ספיראלות שמחברות את כל המפרקים בגוף לנקודות החיבור לאדמה, ובמגע עם בן זוג ספיראלות שמחברות את נקודת המגע עם בן הזוג לאדמה, כשהכוח מנותב מהמרכז.

כדי לחבר את הספירלה לאדמה צריך לשחרר כוח שיחבר את הגוף אל האדמה, ואז יכולה ספירלה של כוח לזרום לאן שרוצים.