בלוג ומאמרים

קיבלתי במייל מאורי מינצר סרטון מצויין שבעיני מבטא בצורה מאוד יפה את היחס למיתוס של הקונג פו (משמעות המונח קונג פו בסינית היא שיפור היכולת – כל יכולת שהיא, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר). במהלך שישים השניות של הסרטון אנחנו רואים את המחפש שמגיע למנזר שבו "הידע", את השיטה לפיתוח המיומנות, את המאמצים הכרוכים בהשגת המיומנות והיכולת (בתהליך של התמודדות ותרגול לאורך זמן), ובסוף את השגת המיומנות, הגאווה, וההכרה בכך שהלימוד הוא אין סופי, ואין שלב שבו האמנות נרכשת במלואה.
הסרטון ממש מצחיק בעיני, כדאי לראות שוב את הסוף.
צפיה נעימה.

[youtube:http://www.youtube.com/watch?v=LX95daYgmdA&feature=PlayList&p=7502E98226DD106A&playnext=1&index=5]

הגוף הזורם הוא תרגול עמוק וחשוב שאנחנו לומדים עם ז'אן מישל שומה. הדרך שבה ז'אן מישל מלמד את הגוף הזורם, מחברת את עולם הצ'י קונג והטאי צ'י, בכך שבשני העולמות יש משמעות לזרימה גלית בגוף, ולחיבור של חלקי הגוף. בצ'י קונג משמשת הזרימה של הגוף הזורם לחיזוק והגמשת הגוף, להנעת הצ'י, ולפתיחת חסימות. בטאי צ'י מתווסף הערך המוסף של חיזוק כוח הגוף המלא והיכולת לבטא את כוח הגוף המלא בכיוונים שונים. מכיוון שהזרימה במהותה זהה, אנחנו יכולים להשתמש באותם תרגילי בסיס, ולאחר מכן לפתח את הזרימה לכיוונים שונים. כיום שיעור הטאי צ'י למתקדמים אנחנו ממשיכים מתרגול הגוף הזורם לתרגול תנועות הטאי צ'י ושחרור כוח (פה גי'נג). בצ'י קונג אנחנו ממשיכים מתרגול הגוף הזורם לתרגול צ'י קונג לפתיחת הלב, שמבוסס במהותו גם על תנועת הגל.
מקורו של תרגול הגוף הזורם כפי שאנחנו לומדים אותו הוא בשיטת Essence of Evolution  של מאסטר סו דונג צ'ן, וב Fluid Body Taiji שהוא חלק ממנה. מאסטר סו דונג צ'ן משתמש בשיטה עם דגש על הצד הלחימתי, וז'אן מישל שומה התאים אותה לצורת לימוד שמתאימה למתרגלי טאי צ'י וצ'י קונג כאחד. תהליך הלימוד של הגוף הזורם יכול להיות מבפנים החוצה  – מהנשימה אל התנועה החיצונית, או מהחוץ פנימה – מהתנועה החיצונית אל הפנימית. בכל מקרה במהלך התהליך אנחנו לומדים כיצד להניע את הגוף בתנועת הגל, ולהעביר את התנועה ואיתה את הצ'י והכוח לכל מקום בגוף, ובעיקר במסלול המחבר את כפות הרגליים לכפות הידיים.
לקראת הסדנא, של הגוף הזורם והאמת העילאית, צילמנו סרטון קצר שמסביר חלק מתהליך הלימוד של הגוף הזורם, כפי שלמדנו מז'אן מישל שומה.
אני מוסיף גם סרטון קצר שמראה את איכות התנועה מעוררת ההשראה של ז'אן מישל.

[youtube:http://www.youtube.com/watch?v=F3AMnWlWXvo]

[youtube:http://www.youtube.com/watch?v=uAQCVY3jj9Y]

לקראת פתיחת הלימוד של צ'י קונג שמונת חלקי רקמת המשי, ומכיוון שבמקביל מתקיים שיעור של צ'י קונג הריפוי המואר, אני רוצה להאיר חלק מההבדלים בינהם במישור של תרגול עם אנרגיה חיצונית ואנרגיה פנימית.
צ'י קונג שמונת חלקי רקמת המשי הוא תרגול פשוט יחסית שמבוסס על התיאוריה של הרפואה הסינית המסורתית. תיאוריה זו, שבאופן כללי משמשת כבסיס לכל סוגי הצ'י קונג, מלמדת אותנו שחיזוק הצ'י של האיברים הפנימיים וזרימה טובה של צ'י ב12 המרידיאנים ובשמונת הערוצים המיוחדים מביאים לבריאות ולהחלמה מחולי. צ'י קונג שמונת חלקי רקמת המשי משתמש באמצעים פשוטים על מנת להניע את הצ'י במרידיאנים ולחזק את האיברים הפנימיים. האמצעי המרכזי הוא תנועה משוחררת, והאמצעי הנוסף הוא שימוש בדימויים. כאשר נעים כפי שניתן לראות בסרטון למטה, ומשלבים את הכוונה בתרגול, הצ'י יכול לנוע במרידיאנים לשחרר חסימות ולהביא חיות ובריאות לכל מקום בגוף. בסוג זה של צ'י קונג אנחנו מניעים את הצ'י שקיים בתוך הגוף, כמו במערכת השקייה של תעלות או צינורות שכאשר יש בה תנועה, המים לא יתעפשו ולא יהיו חסימות בזרימה.

בסוגים אחרים של צ'י קונג כמו בצ'י קונג הריפוי המואר, גוף הזהב וצ'י קונג לפתיחת הלב, אנחנו פועלים על פי אותם עקרונות, אבל מוסיפים עבודה גם אנרגייה חיצונית, אנרגיה שנמצאת מחוץ לגוף. מהי האנרגייה שמחוץ לגוף? בראש ובראשונה מדובר על האנרגיה של האדמה ושל השמיים, הצ'י של כדור הארץ והצ'י של היקום. אנחנו תמיד בקשר עם האנרגיות האלו, ותמיד מושפעים מהן, אבל בתרגול הצ'י קונג יש לנו אפשרות ליצור קשר מודע ופתוח יותר על מנת לתקשר עם האנרגיות של האדמה והשמיים. בתוך המרחב העצום של השמיים יש איכויות רבות של אנרגיה שאיתן ניתן ליצור קשר, ובסוגים מסויימים של צ'י קונג כמו צ'י קונג לפתיחת הלב וצ'י קונג הריפוי המואר, אנחנו יוצרים קשר עם איכויות, או יישויות שהקשר עם האנרגיה שלהן יכול לעזור לנו בריפוי ובהתפתחות. בצ'י קונג הריפוי המואר אנחנו יוצרים קשר עם אנרגיית ריפוי שקשורה לבודהא המרפא, בקואן יין צ'י קונג יוצרים קשר עם אנרגייה שקשורה לבודהא קואן יין וכן הלאה.
הרעיון של צ'י, ובייחוד של תרגול עם צ'י חיצוני, עדיין אינו נפוץ בתרבות שבה אנו חיים, ויכול להראות לחלק מהאנשים זר ואולי אפילו מוזר. מנסיוני, הדרך לבחון את מה שעומד מאחורי המילים היא התנסות בתרגול וחוויה של השפעתו.
בשיעור המבוא ביום שישי נתרגל ביחד את שני האופנים של התרגול, מתוך ריכוז בתנועה הפנימית ובזרימה בתוך הגוף, וגם עם מודעות וקשר לצ'י הרחב יותר של היקום. אחד הדברים היפים בקשר בין שני סוגי התרגול הוא שאותה תנועה יכולה לשמש אותנו בשני האופנים. התנועה השנייה בצ'י קונג הריפוי המואר – "החץ מתוך כד הזהב" זהה תנועתית לתנועה השלישית בצ'י קונג שמונת חלקי רקמת המשי – "הרם יד אחת אל השמיים". השימוש במודעות הוא שעושה את ההבדל וכל אחד יכול למצוא לאיזו גישה של תרגול הוא מתחבר.
בסרטון ניתן לראות שלוש דרכים לתרגול התנועה הראשונה בצ'י קונג שמונת חלקי רקמת המשי – "לדחוף את השמיים". תנועה זו פותחת את זרימת הצ'י בגוף כולו ומאזנת את זרימת האנרגיה בין האיברים הפנימיים (שלושת המחממים בשפת הרפואה הסינית).

[youtube:http://www.youtube.com/watch?v=90Z0rND4VtM&feature=channel_page]

במסורת של משפחת יאנג, ישנם תרגולים שכמעט נעלמו מן העולם. תרגול פה ג'ינג – הכוח המתפרץ של הטאי צ'י נדיר מאוד כיום בסגנון יאנג. התרגול עדיין נשמר בקרב מספר מורים מהענף של יאנג צ'ן פו. יאנג צ'ן פו הוציא את תרגול הפה ג'ינג מהתבנית, והעביר אותו לתרגול עצמאי של כל תנועה בנפרד. בעוד שאת התבנית המסורתית של סגנון יאנג הפיץ יאנג צ'ן פו בכל רחבי סין, את תרגול הפה ג'ינג לימד יאנג צ'ן פו לקבוצה מצומצמת של תלמידים בכירים שלימדו את התרגול לתלמידיהם הקרובים וכך הפך תרגול זה לנדיר יחסית. בבית הספר יצירה תרגלנו עד היום בשלבים מתקדמים לפי המסורת של יאנג צ'ן פו שאותה למדתי מאמין הו. בשנה שעברה בסדנא עם ז'אן מישל למדתי להכיר עוד דרך מהמסורת של משפחת יאנג לתרגול פה ג'ינג. מדובר בשמונת האוצרות של משפחת יאנג – Yang Family Baduan Jin, תרגול שנשמר בקרב תלמידיו של יאנג ג'יאן הו, אביו של יאנג צ'ן פו שהיה מורה מפורסם והדגיש ברוח התקופה את הצד הלחימתי. בסדנא האחרונה למדנו מז'אן מישל את החלק הראשון (מתוך שמונה) ואנחנו מתרגלים ולומדים אותו בקבוצת המדריכים ובקבוצת הטאי צ'י המסורתי ביום ראשון, בשילוב עם תרגילי הגוף הזורם. מי שמעוניין להתנסות בתרגול, מוזמן לשיעורי הטאי צ'י המסורתי.

אני מצרף שני סרטי וידאו. באחד ניתן לראות פו זונג וון תלמידו הבכיר של יאנג צ'ן פו מדגים פה ג'ינג, ובשני את תרגול שמונת האוצרות של משפחת יאנג מהענף של יאנג ג'יאן הו.

 [youtube:http://www.youtube.com/watch?v=flJtKBTlKL8]

[youtube:http://www.youtube.com/watch?v=P0DLuiBBkNs]

From shape to essence – From tradition to evolution

From the pursuit of limitation to the research of possibility

Essence of Evolution 　　 Su Dong-Chen

במשך השנים שאני לומד טאי צ'י וצ'י קונג, שמעתי מספר פעמים על סו דונג צ'ן, מורה מוערך ויוצא דופן, שפיתח גישה משלו לתרגול אומנויות הלחימה הפנימיות. סו דונג צ'ן למד בה גואה טאי צ'י ושינג אי עם המורה המפורסם הונג אי שיאנג בטאייוואן, ולאחר מכן המשיך ולמד עם מורים נוספים בטאיוואן סין ויפאן. הוא התפרסם בטאייוואן כשזכה מספר פעמים באליפויות לחימה במגע מלא, ולאחר מכן התפרסם כמורה בעל יכולות לחימתיות ברמה הגבוהה ביותר. בעקבות המפגש והסדנאות עם ז'אן מישל שומה (שלמד הרבה מסו דונג צ'ן),  חזרתי להתעניין בגישתו ובאמנות הלחימה שפיתח Essence Of Evolution .
המאמרים של סו דונג צ'ן מעניינים מאוד וניכר שמדובר במורה עם נסיון רב בלחימה, ידע מסורתי, וגישה מודרנית שבודקת מה עובד ומה לא. אחד הדברים היפים בגישה שלו הוא ההתייחסות לנושא הסגנון. בעוד שהגישה המסורתית מייחסת חשיבות רבה לסגנון אמנות הלחימה (טאי צ'י, בהגואה שאולין וכו) ואנשים מקדישים שנים רבות להעמקה בסגנון, סו טוען שלימוד סגנון באמנויות הלחימה הוא ההתחלה ולא הסוף, הבסיס ולא ראש הפירמידה. בעיניו של סו, סגנון בא לתת בסיס תנועתי, ובסיס במגע ולחימה, אבל אחרי שלומדים סגנון, נכנסים בשער של אומנות הלחימה ואז הסגנון מאבד מחשיבותו מול פיתוח יכולת הלחימה, שיכולה להיות חופשית מהכבלים של סגנון זה או אחר. הגישה של סו, לא תואמת את הגישה המקובלת שמדגישה את הסגנון, אבל יש בה בעיני חשיבה מפוכחת מתקדמת ורעננה.
 בסרטון ניתן לראות הדגמות טאי צ'י שינג אי ובהגואה של סו דונג צ'ן. למי שמתעניין עוד מומלץ מאוד לקרוא מהמאמרים באתר Essence Of Evolution

[youtube:http://www.youtube.com/watch?v=vlkIys9GHYQ]