בחודש שעבר העברתי סדנת צ'י קונג לצוות המרפאה להפרעות חרדה בבית החולים שניידר. הסדנא היתה בשבילי הזדמנות להציג את הצ'י קונג בפני קבוצה של פסיכולוגים, שעוסקים מתוקף מקצועם במה שבעיני חופף במידה רבה למטרות של תרגול הצ'י קונג. התמודדות עם מתח וחרדה, well being, חיבור למקורות חיוניות פנימית, כל אלו הם תחומים שבהם עוסק הצ'י קונג ובמקרים רבים גם הפסיכולוגיה. מדובר בפרקטיקות שמגיעות משני קצוות שונים של העולם, פיזית ותרבותית, והמפגש בינהן בתקופה הזו הוא בעיני מחוייב המציאות. בסדנא הצגתי את טכניקות היסוד של תרגול צ'י קונג (הרפיה, תנועה מדיטטיבית, התבוננות, נשימה, דמיון מודרך) תרגלנו אותן בנפרד כדי להרגיש את ההשפעה של כל אחת מהן על הגוף הנפש והצ'י, ואז עברנו לתרגול הוליסטי כדי לחוות יותר מפוטנציאל ההשפעה המלאה של הצ'י קונג. המשוב שקיבלתי מהמשתתפים בסדנא היה מצויין ואני מקווה שהחלון שנפתח לתחום של הצ'י קונג, ייפתח בעתיד לחלק מהמשתתפים לעוד חיבור בין הנפש הגוף והאנרגיה.
יש היום חיבורים חדשים שנעשים בין התחום של תרגול הצ'י קונג וטיפול בשיחה. למי שמתעניין בתחום, הנה ספר בו מתאר מטפל אמריקאי כיצד הוא משלב את תרגול הצ'י קונג ואת הפילוסופיה של הצ'י קונג בפסיכותרפיה.
Jesus standing Qigong היא אחת הסדרות היפות ביותר בשיטת צ'י קונג לפתיחת הלב. סדרה רכה, זורמת ונוגעת בלב. אני מעלה כאן סרטון יפהפה מסדנא שמאסטר לי העביר לאחרונה בנובה סקוטיה שבקנדה. הסרטון מיועד לכל מי שמתרגל את הסדרה ומעוניין לראות כיצד מאסטר לי מדגים את התנועות, וכמובן לכל מי שרוצה להתרשם מאיכות התנועה של צ'י קונג לפתיחת הלב. מאסטר לי כיום בן 72.
לצפייה במסך מלא אפשר ללחוץ על הלוגו בחלק הימני התחתון של הסרטון.
למי שרוצה לדעת עוד על הייחוד של שיטת שנג זן - צ'י קונג לפתיחת הלב, אני מצרף כאן שני סרטונים מתוך סדנא עם מאסטר לי ג'ון פנג. בסרטונים מאסטר לי מסביר על הייחוד ועל השורשים של צ'י קונג לפתיחת הלב.
טאי צ'י צ'ואן, נחשבת לאמנות לחימה רכה, מונח שבא להבדילה מאומנויות הלחימה הקשות. אבל מה הוא ההבדל בין רכות לקשות ? וממה נובעים ההבדלים אם המטרה של אומנויות הלחימה היא דומה? הסבר פשוט וברור קראתי עכשיו בפורום אומנויות הלחימה של תפוז. את ההסבר כתב שי חי, שהוא מורה לאומנות לחימה שנחשבת רכה/קשה ושמה וויצ'י ריו.
"התפיסה הרווחת כיום בנושא, מטעה מאוד ולא נכונה, היא אומרת שהסגנונות הקשים משתמשים בכוח פיזי ותנועות נוקשות אשר מלוות במתח שרירי במטרה להשיג מכה חזקה יותר, ןלעומתם האסכולה של הסגנונות הרכים , במטרה להשיג עוצמה למכה ,עובדים ברכות ושיחרור, כאשר הם מכווצים את השריר רק בזמן המתיחה הסופית- או רגע המכה.
תפיסה זו אינה נכונה מכיוון שהמטרה הסופית שתי האסכולות זהה היא, והינה לכווץ ככל האפשר את קבוצת השרירים אשר דרושה לביצוע הפעולה בזמן שליחת המכה ובאותו הזמן להרפות ככל האפשר, את קבוצת השרירים האנטגוניסטיים (הפוכים) שלה אשר באופן טבעי ינסו לעצור את התנועה, דבר זה יביא למהירות, וזרימת כוח ואנרגיה בצורה חלקה שתסתיים בחדירה עמוקה יותר שתביא למכה חזקה מאוד.
מכיוון שלא משנה כמה "רכה" שיטה מסויימת תטען להיות, חייב להיות מתח שרירי מסויים בכדי לקיים תנועה ומעבר לכך להוציא כוח ממכה, מכך יוצא שהדבר היחידי השונה בין האסכולות, היא הדרך להשיג ולפתח את אותו הכוח- קרי, שיטת האימון.
השיטות הרכות, כדוגמאת טאי צ'י, גורסות כי על התלמיד להתמקד בהרפיית השרירים האנטגוניסטיים משיעורו הראשון ובמשך כל תקופת אימוניו ודרך כך לבנות מכה חזקה, בזמן שלתלמיד המתאמן בשיטה מאסכולה קשה, יאמר לעבוד מול מתח שריר ובכוח מלא, ולהתאמן כך, עד שעם הזמן יכיר את גופו היטב, במהלך האימונים, עם התפתחותו ושליטתו בטכניקה, ובנסיון לא מודע להשיג מהירות ויעילות מירבית ירפה לבסוף את השרירים האנטגוניסטיים במהלך המכה עד לרגע המתיחה הסופי בו יכווצם שוב וישיג עוצמה גבוהה של מכה."
הדברים מתייחסים להיבט צר באומנויות הלחימה אבל יכולים להסביר בצורה יפה את הסיבה להבדלים. אני רוצה להוסיף בהקשר של הטאי צ'י, שתלמיד טאי צ'י לומד קודם כל הרפייה, ובשלבים מתקדמים לומד לפתח את הכוח. פיתוח הכוח בטאי צ'י נעשה בעיקר בעזרת שימוש בדימויים בעת תרגול התבנית ובתרגול עמידות סטטיות. הסיבה שטאי צ'י היא אומנות כל כך מועילה ונפוצה היא שהחלק הראשון שיש בו הרבה שחרור וקצת חיזוק, מאוד מועיל מבחינה בריאותית.
אני מעלה כאן סרט יפה שצולם בשנת 1937. זה אחד הסרטים המוקדמים שאני מכיר שמתעדים תרגול טאי צ'י בסין. המורה שמצולם הוא Zhu Minyi תלמידו של Wu Jianquan שהיה מייסד סגנון וו (ושאביו למד אצל מיסד סגנון יאנג - יאנג לוצ'אן). בסרטון הוא מדגים תבנית מהירה של סגנון וו, פושינג הנדס, ושני תרגולים "מודרנים" שככל הנראה הוא פיתח. תרגול עם מוט מחובר לרצועות אלסטיות ותרגול עם כדור גדול מחובר לרצועה אלסטית. בסיום יש גם הדגמה של ירי בקשת. שימח אותי לראות איך בתקופה שהיום נחשבת לערש הטאי צ'י המודרני, נעשו נסיונות לפתח שיטות אימון חדשות ולקדם את התרגול. בשני התרגולים האלו הוא מדגים מיומנות גבוהה של זרימה מגע והקשבה. אני מקווה שגם היום נוכל לשמור את התרגול של הטאי צ'י כאמנות חיה ומשתנה, ולא כשימור של העבר.
ביום שישי שעבר קיימנו את ההפנינג השנתי של בית הספר יצירה לרגל יום הטאי צ'י והצ'י קונג העולמי. האירוע היה מאוד מוצלח. תלמידים, תלמידים לשעבר, ואורחים רבים הגיעו ונהנו מההדגמות והסדנאות.
אני מצרף תמונות וסרטונים לטובת מי שלא היה וגם למי שכן.
אבי מוריה מדגים שינג אי צ'ואן
יניב יצחקי מדגים טאי צ'י בסגנון צ'ן
אני מדגים תבנית משולבת של הסגנונות יאנג צ'ן סון ו וו
בעיתון לרפואה סינית אורז דיווחו החודש על מחקר שנערך בקרב מבוגרים שסובלים מבעיות ברכיים. במחקר קבוצה אחת תרגלה טאי צ'י, וקבוצה שנייה השתתפה בהרצאה ותרגלה מתיחות. תוצאות המחקר מראות שיפור ניכר בהקלה ברמות הכאב אצל מי שהשתתף בקבוצת הטאי צ'י, וכמו כן שיפור בתפקוד הפיזי, הקלה בדיכאון ושיפור בתפיסת העצמי. אני מכיר מחקרים רבים שמראים את השיפור שתרגול טאי צ'י יכול להביא לאנשים הסובלים מבעיות שונות. הייחוד של מחקר זה הוא שהוא מתייחס לנושא שנחשב לפעמים לנקודת תורפה של תרגול הטאי צ'י. לפעמים אנשים שסובלים מבעיות ברכיים, ובייחוד אנשים מבוגרים, נמנעים מלתרגל טאי צ'י בגלל העומס שהתרגול יוצר על הברך. הנסיון שלי הוא שבתרגול נכון, ובעיקר כאשר יש תקשורת שוטפת בין התלמיד למורה לגבי מצב הכאבים ומתי הם מופיעים, תרגול טאי צ'י יכול מאוד לעזור לסובלים מבעיות ברכיים. אחד המקרים שלמדתי מהם מהם היה של תלמידה שלפני כשלוש עשרה שנים הצטרפה לאחת מקבוצות הטאי צ'י הראשונות שפתחתי. היא סבלה מבעיות ברכיים חמורות שהקשו אפילו על הליכה, והשתמשה במעין מפרק מלאכותי שחובר בתחבושת אלסטית מעל לברכיים. במהלך התרגול ראיתי שאופן התנועה שלה מכיל זוויות תנועה שפוגעות בברך (בעיקר הטיות של הברך ימינה ושמאלה) והקפדנו בתרגול בשיעור על תיקון ההרגלים הלקויים בתנועה. לאחר מספר חודשים של תרגול הרגליים שלה התחזקו, ובהדרגה היא יכלה להוריד את ה"מפרק החיצוני" ולתרגל ולתפקד בחיי היום יום במצב הרבה יותר טוב.
אחד המאפיינים הייחודיים של שיטת צ'י קונג לפתיחת הלב, הוא המסרים שמתלווים לתנועות. מסרים אלו, שהתקבלו/נוצרו מתוך מצב של מדיטציה עמוקה, מאפשרים לנו להעמיק את החוויה של התרגול. המסרים כוללים הסבר על אופי התנועה ונקודות מפתח לתשומת הלב, וגם דימויים שעוזרים לנו לללכת עם התנועה הרחק מעבר לצד הטכני שלה, אל מחוזות שבהם הגוף והנפש פוגשים את הרוח וממריאים ביחד אל החוויה של שנג זן - האמת העילאית. לכל מי שלומד את שיטת צ'י קונג לפתיחת הלב, אני ממליץ ללמוד גם את המסרים ולהיעזר בהם בתרגול. מנסיוני קריאת המסרים מעמיקה את התרגול, ומאפשרת להבין לעומק מהי השיטה של צ'י קונג לפתיחת הלב, מה מטרתה, ומה המצב שאליו אנחנו שואפים בתרגול, החוויה של שנג זן.
אני מצרף כאן תרגום ראשוני שעשיתי, של ההקדמה, ומסרים של שלושת התנועות הראשונות של צ'י קונג קואן יין בעמידה. התרגום הוא מתוך הספר Wuji Yuan Gong - A Return to Oneness ממאסטר לי ג'ון פנג.
צ'י קונג קואן יין בעמידה
התרגול של צ'י קונג קואן יין בעמידה נותן למתרגל את החוויה של מקודשות גופו.
כאשר אדם מתרגל, הגוף מתחזק, והגב נעשה רך וגמיש. הגמישות שאדם מפתח בתרגול צ'י קונג קואן יין בעמידה, אינה מתפתחת מדחיפת הגוף לקצה גבול יכולתו, אלא משחרור, מכך שמאפשרים לצ'י להוביל, ולא לרצון. דרך התרגול, כאשר הצ'י זורם בגוף, הוא בהדרגה עושה את עבודתו, לפתיחת ליבו של המתרגל. בעשותו כך, הוא משחרר את הרכות ואת החמלה של הלב המקורי. החן שמתפתח בתרגול, הוא בפשטות השתקפות של הטבע האמיתי של לב האדם - מלא בחמלה ומלא בחן. גופנית, תרגול זה לא רק מטהר את המרידיאנים ומחזק את עמוד השדרה, אלא גם עוזר בפיתוח שרירים בריאים יותר. בזמן ההרפיית התנועה - לא המאמץ - השרירים מתחזקים.
היה חבר של גופך. למד לאהוב את הגוף.תהנה מהתרגול וראה את גופך כסירה שלך במסע שלך אל האהבה.
תנועה ראשונה: לחתור בזרם של אוויר
זוהי תנועה מאוד רכה ועדינה. היא מטפחת את המעלות ואופי טוב. עננים עולים מתוך הערפל. הלב עוקב אחר המודעות. מחשבות שמחות משוטטות במודעות. אתה חסר דאגה וקל, כמו עף מבעד לעננים.
מקור החיים בטבע. התחושה היא כאילו נולדת ומעולם לא סבלת כאב או דאגת. אתה תמים וחסר דאגות כתינוק בן יומו. החיים ניתנו לאדם להנאה. בחזרה לפשטות, בהיותו כילד, אדם יכול לחזור לטבעו האמיתי, להנות בכל הנסיבות שהחיים מביאים. יש זרעים של הנאה בכל מקום בעולם.
קלות הלב, היא המהות למציאת הנאה מקודשת זו החיים.
תנועה זו מחברת את השמיים האדמה והיקום. היא מושכת את הצ'י של היקום אל גופך דרך חמישה שערי אנרגיה - מרכז כפות הרגליים, מרכז כפות הידיים, והכתר בראש - אל הטאן טיאן (מקום אחסון הצ'י מתחת לטבור).
בזמן תרגול תנועה זו, צ'י מקיף את גופך ונכנס אליו דרך נקבוביות העור. תנועה זו טובה לכל סוגי המחלות הפנימיות.
תנועה שנייה: לנוע מזרחה מעבר לאוקינוס
תנועה זו מעוררת את רוח ההרפתקאה ותחושה של פתיחות למה שלחיים ולעולם יש להציע. אמור לעצמך " אני חובק את הצ'י ומחזיק אותו בידי. אז הצ'י יכנס אל תוך הטאן טיאן שלי" אתה נותן ליקום ואתה מקבל מהיקום. הנתינה והקבלה מיצרות אנרגיה חדשה שמעוררת עוד ועוד את הפתיחה של הלב, כך שהאדם יכול להנות מההרפתקאה שמוצעת לו. לנוע מזרחה משמעו להתקדם אל האהבה, להתקדם אל האור, ולנוע אל תוך הלב שלך. זה הדבר שלו באופן טבעי, תמיד כמהת.
בסוף תנועה זו, הזז את מודעותך אל הטאן טיאן לעודד את הצ'י לחזור בטבעיות אליו. אז הצ'י צף וחג מסביב לטאן טיאן.
תנועה שלישית: להתפלל לשמיים שיראו את הדרך
אחרי השלמת שתי התנועות הקודמות, הצ'י חזר אל הטאן טיאן. הצ'י שנאגר בטאן טיאן בתנועות הקודמות מתפשט בגוף בעוקבו אחרי הזרימה של התנועה. כאשר הראש נוטה לאחור, הצ'י צף למעלה אל ה מינג טנג - האיזור שמאחורי הנקודה שבין הגבות. הצ'י הזה מאפשר התמזגות עם הרקיע. עצור לרגע והחזק את נשימתך, בזמן שאתה נהיה מודע לראשך. הבא את "המודעות אל הראש".אז חזור למצב זקוף.
המטרה של תנועה זו היא לאסוף ולאחסן את הצ'י בגוף. בלהתפלל לשמיים שיראו את הדרך, האדם מתפלל לשנג זן - האמת העילאית שבלב, לאפשר לה להנחות אותו לאורך חייו.
אנו מסיימים בימים אלו את לימוד הסדרה חזרה לאביב. בתזמון מושלם, ארגון שנג זן העולמי העלה לרשת את הסרטונים של מאסטר לי מדגים את הסדרה. הוידאו באיכות מעולה, וזהו אמצעי רב ערך ומאוד יעיל שעוזר לזכור את התנועות וסדרן ולהעמיק בהן. בשבילי, לראות את את מאסטר לי ג'ון פנג מתרגל זו חוויה מעוררת השראה. אני מצרף כאן את הסרטון הראשון. את שלושת הסרטונים, השיר, ושמות התנועות ניתן לראות כאן.
