ארכיון תגיות עבור : צ'י קונג לפתיחת הלב

שיטת שנג זן – צ'י קונג לפתיחת הלב מתייחדת במסרים שמתלווים לתנועות, ובמסרים שבאים לתת לתלמידים ולכל מי שמחפש משמעות בעולם עוד השראה והבנה. מאסטר לי, המורה של השיטה מלמד שבמקורן, כל הדתות הגדולות באו למד אהבה ללא תנאי, וכל נביא העביר את המסר הזה בדרכו הייחודית. אפשר לקרוא כאן מסר שמיוחס למשה והוא בעיני מעורר השראה ומחשבה לפני חג הפסח ובכל השנה.

אוהד

המסר של משה

מרץ 1998
תרגום ועיבוד : נירה רבינוביץ'

בספרי קודש רבים, בתרבויות רבות, בדתות רבות, מסופרים הסיפורים אודותיי, אודות חיי. דברים שעשיתי, הקשר שלי עם האלוהים ויחסיי עם בני עמי.
אני רואה היום את אנשי וחש אהבה כה רבה. אהבה כה עמוקה, שאין לתארה במלים.
ניתן להגיע לכל כך הרבה תובנות דרך הסיפורים הקשורים בי, אך הסיפור החשוב ביותר הוא הסיפור אודות הדרך בה הנהגתי את העם המובחר דרך הים אל הארץ המובטחת.
האם הדברים אכן התרחשו מבחינה היסטורית או לא, האם קרו הדברים כפי שקרו אם לאו, זו לא מהות העניין. זהו פשוט סיפורו של עַם עִם מנהיג, ההולך ממקום אחד למקום אחר וחוצה את המים בחורבה.

מה זה אומר?
את הדימוי הזה ניתן למצוא כמעט בכל דרך רוחנית בעולם.
הבודהיסטים מכנים זאת "לחצות את אוקיאנוס הקיום".
בזרם אחר הדברים נקראים: "לעבור דרך החיים כדי שתוכל להגיע ל-"Heaven".
כל הדימויים הללו אומרים דבר אחד, שקיים סיפור החושף אדם העוזב את מקומו, הולך ממקום בו הוא נמצא למקום טוב יותר בו היה אמור להימצא. ותפקידי היה להוביל את העם הנבחר לארץ המובטחת.
המשמעות העמוקה יותר היא שכל בן אנוש בעולם חי את הסיפור הזה, משאיר משהו מאחוריו ובהכנעה ומתוך הסכמה אמיצה הולך אחרי מנהיגו. בוטח במנהיג כדי שיוכל להגיע לעבר השני.
בַּבַּסיס טמון הסיפור של הקיום האנושי. זו מטרת חייו של כל אדם: להגיע לעבר השני.
ומהו זה הנמצא מן העבר השני? יש האומרים שזה Heaven, גן העדן, הארץ המובטחת.
מה שנמצא מן העבר השני זו ההתנסות בקיום האמיתי. זו התחושה שקיימת אצל כל אחד הנושא את האלוהים בתוכו. כל אחד נושא את האמת בתוכו. כל אדם מכיל בתוכו אהבה ללא תנאי.
אך כדי להגיע להתנסות בחוויית התחושה הזו עליו לעבור מבחנים רבים. עליו להתגבר על פחדיו, עליו לבטוח וללכת בעקבות מנהיג, והמנהיג יראה לו הדרך.

ואז מתעוררות השאלות: האם אמשיך או אשוב על עקבותיי?
כשאדם חוצה את המים הוא מגיע לנקודה ממנה אינו יכול עוד לשוב על עקבותיו. המקום ממנו בא אינו נראה עוד, והמקום אליו הוא הולך עדיין אינו נצפה. לכן נדרשת אמונה, הכנעה, התמדה וביטחון במנהיג, תכונות ההולכות ומתעצמות מתוך תחושת ההכרח, הדבקות במטרה, השאיפה העזה, התקווה והאמונה כי ישנה אפשרות לסיים את המאבק.
אך ישנם כאלו שאין בהם האומץ הנדרש כדי להמשיך לנוע. פוחדים מהלא-נודע, מהים הגועש, רוצים לחזור על עקבותיהם ומאבדים את ההזדמנות להמשיך ולנוע קדימה. וייתכן אולי שדורות שלמים ואף חיים רבים יעברו עד ששוב תיווצר ההזדמנות לחצות את הים, והמים יהיו רדודים מספיק כדי להגיע לעבר השני.
אז כאשר ההזדמנות נמצאת, כשאפשר לחצות, כשהמעבר ברור, כשיש מנהיג, כשישנם אנשים היכולים לעזור וכשהאחרים עוברים איתך יחד, הדבר כל כך הרבה יותר קל. זו ההזדמנות להצטרף ולנוע.
למרות שייתכן שתצעד בחברת רבים, אתה למעשה באמת לבד. הבחירה להיכנס לתוך המים ולחצות לצד השני היא בחירה שעליך לעשות בעצמך.

ייתכן שכל התנאים שיקלו עליך את המעבר נמצאים, אך רק כאשר באמת יהיה זה יעדך תוכל לעשות את הדרך ולחצות לעבר השני. אך אם לא באמת תהיה זו מגמתך ורצונך האמיתי והעז, תישאר רק צופה.
האם אתה הוא מאלה הנשארים רק צופים מהצד?
האם אתה מאלה המזרזים אחרים, וכשמגיע תורך אינך נכנס בעצמך למים?
האם אתה אחד מאלו שיהיו שועטים קדימה מבלי לחשוב על אלו שלצדך אלא רק על ביטחונך האישי?

איזה סוג של נוסע אתה?
האם אתה מאלו שתחבק ותתמוך בהזדמנות ללכת קדימה, או אחד מאלו היושבים על הגדה ואומרים "זו טיפשות"? יבורכו כל אלה שחוצים ושותקים.

אז מיהו משה? מיהו משה לגביכם?
משה הוא מנהיג שפינה את הדרך להולכים בעקבותיו. והוא נמצא בכל אחד ואחד מכם. האני הפנימי שלכם, הוא המדריך אתכם ומוביל אתכם לחצות את המים. רוחו של המנהיג, רוח הנתינה, קיימת בכל אחד מכם. בין אם אתה יהודי, נוצרי או מוסלמי.
הסיפור שעבר מדור לדור לא היה מכוון רק ליהודים, העם הנבחר. כשאלוהים מדבר דרך נביאיו, דרך אלו העובדים אותו, הוא מדבר אל כולנו.
אתה מגביל ומקטין את האלוהים אם אתה טוען שהוא מדבר דרך נביאיו משה, מוחמד או ישו, ופונה רק לקבוצה נבחרת יחידה.
אלוהים מדבר אל כולם ואלוהים מדבר דרך סיפורים.
ומעבר לסיפורים כפשוטם קיימות משמעויות רבות. משמעויות היכולות להתגלות לנו ולהיחשף דרך התבוננות ולימוד.
אל תסתכל על הסיפורים כתיעוד היסטורי בלבד או כדברי דמיון שנועדו לבדר, ואף לא כסיפורים שבאו כדי ללמד כגון משלים או אלגוריות.

כל סיפור הנו סיפור של מצבים אנושיים. של תקוות ופחדים. מאבקים וכניעה. שנאה ומחילה. סבל והנאה. תחושת שייכות ובדידות. כל סוגי האהבה, כל הדרכים וכל דרגות האהבה. החיפוש אחר שלמות. הגעגוע לשוב הביתה. בכל סיפור רצון לרכוש תהילה, עושר, עוצמה, שאיפה לביטוי עצמי, להגשמה –
ש א י פ ה ל ה ג י ע ל א ר ץ ה מ ו ב ט ח ת, בה לבסוף נוכל למצוא שלווה.
מדוע נדרשו שנות נדודים רבות כל כך לפני הכניסה לארץ המובטחת?
מדוע נדרש העם לעבור קשיים כה רבים, מאבקים, מלחמות, משברים?
מדוע הצורך להרוס את המקדשים, לנתץ את האלילים?
מדוע נדרשו כל כך הרבה חוקים לפני הכניסה לארץ המובטחת?
שנות הנדודים, הקשיים והמלחמות, הם זמנים של טיהור וזיכוך הנפש.
המקדשים, הדברים שנופצו, הם האמונות הישנות. המחשבות המיושנות, דרכי החשיבה הגורמות לקשיים וסבל כה רב, עד שאי אפשר עוד להמשיך כך במסע החיים.

הארץ המובטחת זה לא רק שם מקום. הארץ המובטחת היא מצב התודעה. מצב תודעתי שנרכש תוך דבקות והיצמדות לחוקי הארץ.
לא מספיק רק לחצות את המים, לא מספיק רק להיכנס לארץ המובטחת. כדי לחצות, כדי להיכנס, נדרש מצב תודעתי מסוים. מודעות הכרתית מסוימת. ואם זו לא תושג, הארץ המובטחת תאבד.
איפה היא הארץ המובטחת היום? האם נעלמה או הפכה למשהו אחר? היכן היא באמת? היא נמצאת במודעות שלכם. בתודעה שלכם. אם לא תמצאו אותה שם, לא תמצאו אותה לעולם במקום אחר.

אך אם תמצאו אותה בתוככם, בתוך ההכרה שלכם – או אז לעולם, בכל מקום בו תימָצאו, ז ו ה י   ה א ר ץ ה מ ו ב ט ח ת.