ארכיון תגיות עבור : יוסי איתיאל

תרגום: יוסי איתיאל

עשרת העקרונות לתרגול טאי צ'י פורסמו בתחילת המאה ה20 ע"י תלמידיו של יאנג צ'ן פו שרצו לתמוך בהפצת הטאי צ'י של משפחת יאנג בסין. עשרת העקרונות נחשבים לאחד מהחלקים החשובים של ה"העברה שבעל פה" של משפחת יאנג, והלימוד שלהם מאפשר לתלמיד לעבור מהצד החיצוני של האמנות לצד הפנימי, ולהפוך את הטאי צ'י מאמנות של תנועה, לאמנות בעלת עומק של בריאות מדיטציה ולחימה. עשרת העקרונות נכתבו בתקופת המעבר של הטאי צ'י מהיותה אמנות לחימה פרקטית ששימשה את שומרי הראש בחצר הקיסר, לאמנות ששמה דגש רב על התועלת הבריאותית ונגישה לכל אחד. בטכסט אני רואה הן את הרצון להסביר את היתרונות הבריאותיים של התרגול, והן את היתרונות הלחימתיים שלו. את הפסילה של הסגנונות החיצוניים אני מבין כחלק ממאמציו של יאנג צ'ן פו לקדם את הטאי צ'י מול אמנויות הלחימה החיצוניות בסין, וכחלק מהמסורת של אומנויות הלחימה בסין, מסורת שממנה כדאי לנו לאמץ את החלקים שמועילים לנו.
עשרת העקרונות מועילים גם לתרגול שיטות צ'י קונג שמבוססות על תנועה גלית כמו צ'י קונג משיכת חוט המשי וצ'י קונג לפתיחת הלב – שנג זן.

1. אנרגיה קלילה מרימה את הקודקוד
הכוונה להחזיק את הראש באופן מאונך כשהכוונה מרוכזת בחלק העליון שלו. אל תהיה מתוח. שימוש בכוח יקשיח את הצואר וימנע את זרימת ה-qi והדם. צריכה להיות לך כוונה מודעת לתופעה הטבעית הלא מוחשית ומלאת החיים. בלי זה אנרגיית החיות (jingshen) לא תוכל לעלות. [בתרגום אחר: כדי להשיג את הנ"ל, חשוב שהצואר יהיה ישר אך רגוע וחי. החזק את הפה באופן טבעי, הלשון נוגעת בחך העליון. הימנע מהידוק השיניים וממבט כעוס. שמור על עצם העצה ישרה ומעט מוכנסת פנימה. אחרת יושפע עמוד השדרה והרוח לא תוכל לעלות.]

2. שקיעה בחזה, העלאה של הגב.
הכוונה להחזיק את החזה קצת 'בפנים' כדי לאפשר ל- qiלשקוע אל ה-dan tian. עליך להימנע מלהבליט את החזה. דחיפה החוצה של החזה תגרום חסימה בחלל החזה, אתה עלול להיות 'כבד למעלה' ו'קל למטה'. העקבים 'יצופו'.
להעלות את הגב פירושו שה- qiנצמד לגב. אם אתה מסוגל לשקוע בחזה, תוכל בטבעיות להעלות את הגב. אם אתה מסוגל להעלות את הגב, הכוח יוכל לצאת דרך עמוד השדרה ואתה תהיה בלתי מנוצח.
שקיעה בחזה והעלאת הגב דומה למצב בו חתול מוכן להתקפה על טרפו.

3. הרפה את האגן.
האגן הוא ה'שליט' של הגוף. אם אתה מסוגל להרפות את האגן, שתי הרגליים יהיו חזקות והיסוד – ה'שורש' יהיה יציב. ההבדל בין 'מלא' ו'ריק' בא מתנועת האגן. מכאן האימרה: "האגן הוא המקור של האנרגיה הויטאלית". אם חסר כוח בתנועתך – חפש את הסיבה באגן

4. הבחן בין "מלא" ל"ריק".
אמנות ה- Taijiquanמחשיבה את ההבחנה בין מלא (shi) לריק (xu) כעקרון ראשון במעלה. אם משקל הגוף כולו מונח ברגל ימין אז רגל ימין 'מלאה' ושמאל 'ריקה' ולהפך.
אם אתה מסוגל להבחין בבירור בין מלא לריק, תנועת הגוף תהיה קלה וזריזה, ללא מאמץ וללא בזבוז כוח. אם לא, הצעדים יהיו כבדים מגושמים ונרפים, העמידה לא תהיה יציבה ובקלות תאבד את שיווי המשקל ע"י היריב.

5. הכתפיים שוקעות, המרפקים שמוטים.
כתפיים שוקעות, הכוונה רפויות, פתוחות ותלויות – לא מוחזקות. אם אינך יכול להרפות ולאפשר לכתפיים 'להיתלות מטה' , הן יעלו, ה- qiיעלה איתן וכל הגוף יהיה חסר כוח.
לשמוט את המרפקים פירושו להרפות אותם למטה ולתת להם להיות 'תלויים'. אם המרפקים משוכים למעלה, הכתפיים אינן יכולות לשקוע ולא תוכל לדחוף רחוק את היריב. האין זה דומה ל'אנרגיה קצרה' של אמנויות הלחימה החיצוניות?

6. השתמש במודעות, לא בכוח.
על כך מדובר בקלאסיקות של ה-Taijiquan. זהו לחלוטין ה"שימוש במחשבה, בכוונה (yi) ולא בכוח" (li). בתרגול Taijiquan, הגוף כולו נינוח (song) ופתוח, נמנע משימוש קל שבקלים בכוח גס (zhou li) המגביל את זרימת האנרגיה דרך השרירים, העצמות וכלי הדם, וגורם להיותך מוגבל.
(אם לא תשתמש בכוח) תהיה מסוגל להיות קל תנועה בשינויים, והתנועה המעגלית תבוא באופן חופשי.
יש מפקפקים: כיצד ניתן להגדיל את הכוח בלי להשתמש ב'כוח'?
בגוף האדם יש מרידיאנים. [הערה: מרידיאנים הם מעין 'רשת דרכים' המעבירים qi בכל הגוף. הם מקשרים את החלק החיצוני עם הפנימי ואת העליון עם התחתון בגוף האדם]. כמו בנהרות על הארץ, כשהם אינם חסומים – המים זורמים בחופשיות. כשהמרידיאנים אינם חסומים – ה-qi עובר דרכם.
אם כל הגוף נוקשה וקשיח, ה- jin [הערה: jin הוא כוח פנימי השונה מכוח קשה] ממלא את המרידיאנים, ה- qiוהדם נותרים מקובעים ואינם יכולים לנוע והתנועה לא תהיה קלילה. אפילו אם רק ימשכו אותך בשערה אחת – כל גופך יזוז ויופרע.

אם אינך משתמש בכוח אלא במחשבה ובכוונה (yi), כשה- yi מגיע, ה- qi מגיע בעקבותיו. אם ה- qiוהדם עוברים וזורמים דרך הגוף באופן מלא ויומיומי, לא תהיינה חסימות בשום זמן.
[הערה: למרות שהבטן "מלאה" ו"חיה", אין שימוש בכוח. כדי שה- qiישקע אל ה- dan tianלאט ובטבעיות, המחשבה צריכה להיות נינוחה. בהרפיה עמוקה תוך כדי תרגול תנועות ה-taiji, ה- qiינוע בחופשיות לכל מקום בגוף. זה יועיל לגוף באופן ניכר. מצד שני, אם אתה מתוח במחשבה, ומנסה בכוח להניע את ה- qi, סביר יותר שיִגַּרמו חסימות המזיקות לבריאותך].
לאחר תרגול ממושך, ניתן להשיג כוח פנימי אמיתי. מכאן האמירה בקלאסיקות של ה-Taijiquan: "מתוך הרכות האמיתית בא הקשיוּת האמיתית". הידים של מי שמיומנים באמנות ה-Taijiquan הן כמו ברזל בתוך כותנה והן כבדות/קשות ביותר. כאשר מתאמני אומנויות לחימה חיצוניות משתמשים בכוח, הכוח ניכר ונראה. כאשר אינם משתמשים בכוח הם קלים וצפים מאוד. ברור שכוחם נשאר אנרגיה חיצונית על פני השטח. אם לא משתמשים במחשבה ובכוונה אלא בכוח, קל מאוד להיות מובל (be manipulated / be led). בכך אין כל כבוד.

7. עליון ותחתון מתואמים.
לזה הכוונה במה שנאמר בקלאסיקות: (הכוח) "מושרש בכפות הרגליים, יוצא דרך הרגליים, נשלט/מכוון ע"י האגן ומבוטא באצבעות. מכפות הרגליים אל הרגליים ואל האגן – תמיד צריך להיות מיזוג מלא ל- qiאחד".
כשהידיים, האגן וכפות הרגליים נעים, המבט צריך לבוא אחריהם בתיאום. רק כשזה כך ניתן לקרוא לזה: 'הרמוניה של העליון והתחתון'. אם חלק אחד לא נע, תבנית התנועה מפוזרת ומבולבלת. [תרגום אחר: התוצאה היא כאוס].

8. פנימי וחיצוני מאוחדים.
Taijiquan מתרגל את הרוח (shen). מכאן האימרה: "הרוח היא המנהיג. הגוף מציית להוראותיה". אם אתה מסוגל לרומם את רוח החיוּת, תנועתך תהיה קלה וחיה באופן טבעי. תבנית התנועה אינה יותר מ'מלא (shi) ו'ריק' (xu), 'פתוח' (kai) ו'סגור' (he). מה שקרוי 'פתוח' אינו רק פתיחת הידיים וכפות הרגליים – המחשבה והכוונה גם הן פתוחות בהתאמה. מה שקרוי 'סגור' אינו רק סגירת הידיים וכפות הרגליים – המחשבה והכוונה גם הן סגורות בהתאמה. כשאתה יכול לאחד פנימי וחיצוני ל- qi אחד, אז יש המשכיות מלאה ללא פערים בשום מקום.

9. המשכי, ללא עצירוֹת.
אמנויות לחימה חיצוניות מפעילות כוח גס שהוא קשה ולא טבעי (hou tian zhi zhou li ). יש לו התחלה וסוף, משך זמן והפסקה. כשהכוח ה"זקן" מותש ומרוקַן, הכוח החדש טרם נולד. זה הזמן בו אפשר להכריע אותם (=אומני לחימה חיצונית) בקלות והם פגיעים להתקפה. Taijiquan משתמש במחשבה ובכוונה, לא בכוח. מהתחלה ועד הסוף התנועה מתמשכת ללא הפוגה, מעגל שלם החוזר להתחלה, מסתובב ללא סוף. זה מה שהתכוונו בהדרכות המקוריות (הקלאסיקות): "כמו נהר ארוך, זורם באופן חלק ללא הפסקה" [תרגום אחר: "נהר גדול זורם בהמשכיות ולעולם לא מסתיים"]. עוד אמרו: "הנע את ה-jin כמו משיכת חוט המשי מעל הגולם". מילים אלה מוסרות את הרעיון של 'לחרוז' ולקשור את כל התנועות יחד ל- qiאחד הרמוני.

10. חפש את השקט בתנועה.
אומנויות לחימה חיצוניות רואות בקפיצות, ניתורים, נפילות ומעידות – יכולת. הם מפעילים מאמץ רב, מכלים את האנרגיה שלהם ואחרי אימון הם מחוסרי נשימה.
Taijiquan משתמש בשקט כדי לנהל את התנועה ולהגיב לפעולה. גם כשיש תנועה יש שקט. לכן בתרגול התבנית – האיטי יותר הוא הטוב יותר. כשמתרגלים לאט הנשימה מעמיקה ומתארכת, ה- qiשוקע אל ה- dan tian ובאופן טבעי נמנעת עלייה בקצב הלב. מן הדין שתלמידי taiji יחשבו לעומק על הנאמר במטרה להבין את מלוא המשמעות.
[הערה: חשוב לתרגל את התנועות באיטיות כך שתוכל להבין את משמעות התנועות. תרגול איטי מסייע להסדיר את הנשימה, מאפשר לה להיות עמוקה וארוכה ו- qiלשקוע אל ה-dan tian. תרגול באופן זה גם מונע את הליקוי של top heaviness הנגרם בגלל עליית ה- qi.]

שאלות תגובות ומחשבות אפשר להוסיף כאן בבלוג

*כל הזכויות על התרגום שמורות לבית הספר לטאי צ'י וצ'י קונג יצירה