פוסטים

מה הייחוד של שיטת צ'י קונג לפתיחת הלב?

בסדנת האלכימיה של הריפוי שהתקיימה בסוף השבוע הקודם, הסברתי בין השאר על הייחוד של שיטת צ'י קונג לפתיחת הלב.

תרגום קלאסיקה של טאי צ'י

בעולם הטאי צ'י, יש מקום של כבוד לקלאסיקות – הטקסטים שנכתבו לאורך הדורות בידי המאסטרים של השיטות השונות.
לאחרונה הגעתי לאתר מצויין שבו תרגומים של רבות מהקלאסיקות של הטאי צ'י מסינית לאנגלית. לחובבי הטאי צ'י שרוצים להעמיק, האתר מומלץ מאוד. בתור התחלה, אני ממליץ לקרוא את ספרו של יאנג צ'ן פו (המורה של המורה של מאסטר קונג מיאן הו שאתו למדתי) "היישום של אמנות הטאי צ'י".

התקררויות בסתיו ובחורף ותזונה

מאת: לרה יוליוס

בבוא הסתיו והחורף, רבים מאתנו סובלים מסימפטומים לא נעימים של התקררויות, שפעות, נזלות וכד'. על פי הרפואה הסינית, אם הגוף מאוזן, לא אמורים להופיע הסימפטומים הנ"ל. שינויי מזג האוויר עלולים להביא עימם שינויים אנרגטיים כה חזקים שאפילו המאוזנים שבינינו יכולים לצאת קצת מהאיזון הפנימי ולהיפגע מהשינוי החיצוני הזה. הסינים הכירו בתופעה זו של החלשות האדם בשינויי מזג אוויר עוד מלפני אלפי שנים ותמיד המליצו לחזק את הגוף לקראת סוף עונה ע"י דיקור, צמחי מרפא ותזונה המתאימה לאדם ולעונה. על ידי טיפול נכון בשיטת הרפואה הסינית, ניתן לחזק את הגוף לפני בוא הסתיו ולקוות לפחות התקררויות – כטיפול מונע ואם בכל זאת הצליחה לחדור אלינו התקררות סתווית, ניתן ע"י דיקור, צמחי מרפא ותזונה נכונה לקצר את תקופת שהותה בגופנו.

הסינים מחלקים את סוגי ההתקררויות ל-2 סוגים:
1) האחד ממקור של חום עם סימפטומים המוגדרים כסימפטומים חמים.
2) והשני ממקור של קור עם סימפטומים המוגדרים כסימפטומים קרים

הסינים האמינו שהרוח החיצונית משמשת כחוד של חנית ושדרך הרוח חודרים לגוף האדם הווירוסים והחיידקים השונים חלקם בעלי אופי קר וחלקם בעלי אופי חם, וכל אחד מהם משפיע אחרת על בני האדם השונים בקונסטיטוציה (מבנה) הבסיסית שלהם. בעבר, לא הכירו הסינים את המושג וירוסים וחיידקים וכינו מצב של התקררות או שפעות למיניהן בד"כ כרוח קור חיצונית או כרוח חום חיצונית שחודרת לגוף.

כמה נקודות מפתח כדי לסווג את סוג ההתקררויות:
רוח חום
– בדרך כלל יתבטא בסימפטומים של חום גבוה (fever), כאבי ראש חזקים ורבים, יתכנו עיניים אדומות, גרון נפוח ו/או כואב, פה יבש, צימאון, רצון לקור, מעט צמרמורת אם בכלל מעט כאבי גוף, נזלת ו/או ליחה צהובה.

רוח קור – בדרך כלל יתבטא בסימפטומים של חום (fever) נמוך, אם בכלל, פחד ורתיעה מפני הקור, צמרמורות, כאבי ראש, כאבי גוף רבים וחזקים, שרירים תפוסים, נזלת ו/או ליחה שקופה או לבנה.
ברפואה הסינית, המיוחד בטיפול התזונתי ההא ההתאמה האישית.
לוקחים בחשבון את אופי המחלה – האם הסימפטומים קרים או חמים, לוקחים בחשבון את העונה ואת מבנהו הבסיסי של האדם. לא אומרים על מזון כלשהו שהוא בריא או לא בריא, אלא בודקים מה בריא למי ומתי.

ברפואה הסינית, מתבססים על עקרונות מאוד עתיקים, אך יחד עם זאת מאוד הגיוניים. אם אנו מבחינים בקור, נמליץ כמובן על מזונות בעלי טמפרטורה חמימה ולהפך, אם נבחין בסימפטומים האופייניים לחום, נמליץ על מזונות בעלי טמפרטורה קרירה. כל המזונות סווגו לפני אלפי שנים על ידי הסינים לקטגוריות שונות, כאשר לכל מוצר טמפרטורה מסוימת וטעם מסוים.

הטעמים הינם: חריף, מתוק, מלוח, חמוץ ומר.
כל טעם הינו בעל איכות רפואית שונה ויש לקחת בחשבון את איכות הטעם ואת טמפרטורת המוצר כאשר נותנים המלצה תזונתית כטיפול.

ניקח לדוגמה את הטעם החריף, שמקושר לסתיו.
הטעם החריף הינו טעם מפזר, כלומר פותח נקבוביות ועוזר לפזר החוצה פטוגנים (מחוללי מחלות: וירוסים, חיידקים או בשפה הסינית: רוח חום או רוח קור ועוד). חשוב לדעת מה חריף, וחשוב עוד יותר לדעת מהו חריף וחמים ומהו חריף וקריר.
לדוגמה, תה ג'ינג'ר (חריף וחמים) או תה קינמון (חריף וחמים) יהיה מצוין כתרופה למה שכינינו רוח קור, אך במצב של רוח חום, זה עלול להחריף את הבעיה. במצב של רוח חום ניתן להמליץ על תה מנטה (חריף וקריר). אם במצב של רוח חיצונית – כלומר התקררויות למיניהן, נמליץ על מזונות בעלי אופי חמוץ – אנו עלולים לכלוא את המחלה בתוך הגוף מכיוון שלטעם החמוץ אנרגיה מכווצת שנכנסת פנימה.

התורה הסינית שמה דגש חזק על הטמפרטורה של המזונות – דבר כל כך חשוב ובסיסי שאינו מקבל שום תשומת לב במערב. כל מזון, לאחר עיכולו, מייצר טמפרטורה מסוימת בגוף: חמים, חם, קריר, קר. כל כך חשוב להכיר בזה ולהרכיב המלצות תזונתיות אישיות לכל אדם באשר הוא. האבחנה נעשית ע"י מטפל סיני מוסמך שלמד לזהות סימנים של: חום/קור,עודף/חוסר,יובש/לחות ויודע איזה מזונות יתאימו לכל מצב ומצב.

לדוגמה, אדם הסובל מלחות (כגון נזלת)
נמליץ לו להוריד מוצרים המייצרים לחות, כגון: סוכר, מטוגן, מוצרי חלב פרה, בננות, תפוזים, בוטנים (במבה) וכו'. הטיפול וההמלצה התזונתית הנו אינדיבידואלי וחשוב לקחת בחשבון את כל הגורמים.

דוגמה טובה הממחישה את חשיבותה של טמפרטורת המזון הוא השום.
השום נחשב במערב כתרופת פלא – ואכן שום הוא פלאי ביותר ובעל סגולות רפואיות רבות. אך, יחד עם זאת, מבחינת הטמפרטורה של השום – השום נחשב לחם מאוד. אם כך, כאשר ממליצים על שום כתרופה, חייבים לדעת האם לאדם יש מצב פנימי נוכחי של עודף חום, ואם כן אולי השום כמה נפלא שהוא, יוסיף עוד חום ויחמיר סימפטומים מסוימים, כגון תופעות של גלי חום, או בעיות עור מסוימות ועוד. מכיוון שכל כך חשוב לדעתי להתאים את המזונות על פי הטמפרטורות שלהם לטמפרטורה של הבעיה, אני משתפת אתכם בשני מתכונים: דומים אך שונים. האחד יותר חמים ומתאים לסימפטומים של קור והשני יותר קריר ומתאים לסימפטומים של חום.

הבסיס ל-2 המתכונים הוא המיסו המופלא, המוכר בסין אלפי שנים. המיסו מאוד מתאים לימי הסתיו ולחיזוק המערכת החיסונית מפני התקררויות שעורבות לנו מעבר לפינה.

כמה מילים על המיסו:
מיסו הינו משחה העשויה מפולי סויה ודגנים מותססים. מקור המיסו בסין והשימוש בה היה קיים עוד מלפני 2500 שנה. סגולותיו של המיסו רבים. בסין מייחסים למיסו סגולות של אריכות חיים וכמחזק מערכת חיסונית. כמו כן מיסו עשיר ב-12B (חשוב לצמחונים!) מיסו ניתן להשיג בבתי הטבע במגוון צבעים. כאשר הגוון בהיר יותר, הנו קריר יותר באופיו ומתאים יותר לסימפטומים של חום, ואילו המיסו הכהה יותר, חמים יותר ומתאים יותר לשימוש כאשר ישנם סימפטומים של קור.

אופן השימוש במיסו:
את המיסו אסור להביא לרתיחה ויש להוסיפו בסוף תהליך הבישול. מומלץ להוסיף לקערות האישיות כדי שאת שארית המרק ניתן יהיה לחמם מחדש.

אזהרות:
עקב תהליך ההתססה, מיסו אינו מומלץ לשימוש במצבים של קנדידה. כמוכן למיסו מליחות גבוהה ויש להיזהר בשימוש כאשר יש איסור בריאותי למלח.

אחסון:
את המיסו יש לאחסן בקירור לאחר פתיחתו ולא במכלי פלסטיק.

מתכון למרק מיסו סתווי
1. מרק המתאים לסובלים מסימפטומים המסווגים כחמים. ראה פירוט – רוח חום.
כל המצרכים במתכון זה הם קרירים עד קרים בטמפרטורה שלהם פרט לגזר ומתאימים לטפל בבעיות שמסווגות לבעיות חום או לסימפטומים של חום,כגון: הסימפטומים של רוח חום.

המצרכים:
– מיסו בהיר – 1 כפית עד 2 לכל קערת מרק.
– אצות קומבו – ½ 1 – 1 כוס, חתיכות קומבו שטופות ומושרות.
– – ¾ כוס גזר חתוך דק.
– נבטים – 1 כוס נבטים.
– כוסות מים (להשתמש במים המושרים של אצות הקומבו כבסיס למרק).
– ניתן להוסיף דלעת, חצילים, תפו"א, כרוב – הכל חתוך לחתיכות קטנות.
– ניתן להוסיף מעט פלפל לבן.

אצת הקומבו – טמפרטורה מאוד קרה. מועיל לסילוק ליחת חום, עשיר מאוד ביוד. מטהר חום. עשיר במינרלים. מנטרל רעלים. להיזהר במצבים של סימפטומים מקור כגון שלשולים מימיים. להיזהר בשימוש אם יש מצב רפואי של עודף יוד (היפרטירואידיזם) ולהיזהר בשימוש בזמן היריון. גזר-טמפרטורה נייטרלית.

אופן ההכנה:
להשרות אצות קומבו עם 5 כוסות מים רותחים. (לפני ההשריה מומלץ לשטוף).
להשרות כ-20 דקות או עד אשר האצות מתרככות. לחתוך את האצות הרכות לפרוסות דקות.
לסיר בישול להכניס את מי ההשריה של האצות והאצות החתוכות ולהביא לרתיחה. להוריד לאש בינונית ולהוסיף את הגזר ושאר הירקות שהם לבחירה (דלעת, חצילים, תפו"א, כרוב). כאשר הירקות מתחילים להתרכך, להוריד לאש נמוכה ולהוסיף את הנבטים.
לבשל כמה דקות נוספות על אש קטנה.

להוריד מהאש ולהגיש בקערות אישיות ולכל קערה להוסיף 1-2 כפיות מיסו בהיר לפי הטעם (יש לקחת בחשבון שהמיסו מאוד מלוח ולכן אין צורך להוסיף מלח למרק). לערבב היטב את המיסו בתוך קערת המרק האישית ולהגיש חם.

ניתן להוסיף למרק המיסו קוביות של טופו – אך שימו לב, הטופו אינו מומלץ במקרים של התקררויות מכיוון שהוא מייצר לחות ועלול להגביר את סימפטום הנזלת.

לבריאות, בתיאבון ורפואה שלמה!!!

2. מרק המתאים לסובלים מסימפטומים המסווגים כקרים . ראה פירוט – רוח קור.
כל המצרכים במתכון זה הנם חמימים עד חמים בטמפרטורה שלהם פרט לגזר ומתאימים לטפל בבעיות המסווגות לבעיות קור או לסימפטומים של קור,כגון: הסימפטומים של רוח קור.

המצרכים:
– מיסו כהה (מומלץ אדום).
– פטריות שיטאקי – 8-10 – שטופות ומושרות.
– גזר – ¾ כוס גזר חתוך דק.
– בצל ירוק – ½ כוס חתוך לחתיכות קטנות.
– ג'ינגר(זנגביל)טרי-כפית מגורד דק.
– כוסות מים (מומלץ להשתמש במים המושרים של פיטריות השיטאקי כבסיס למרק).
– ניתן להוסיף:כרישה, בצל, שום.
– ניתן להוסיף מעט פלפל שחור.

פטריות השיטאקי – נייטרליות עד חמימות. מעודדות תגובה חיסונית לסרטן ולווירוסים. מעודדות את מערכת החיסון. יש לשטוף ולהשרות במים חמים לפני השימוש. ניתן להשתמש במי ההשריה כבסיס למרק.

גזר-טמפרטורה נייטרלית.

אופן ההכנה:
להשרות את פיטריות השיטאקי בקערה עם 5 כוסות מים רותחים כחצי שעה או עד שמתרככות.
(מומלץ לשטוף את הפטריות לפני ההשריה).
בסיר בישול להכניס את מי ההשריה של הפטריות וגם את הפטריות עצמן, ולהביא לרתיחה, להוריד לאש בינונית ולהוסיף את הגזר ושאר מרכיבי הבחירה.
כאשר הירקות מתרככות יש להוריד לאש נמוכה ולהוסיף את הבצל הירוק ואת הג'ינגר .
לבשל כמה דקות נוספות על אש קטנה.

להוריד מהאש. להגיש בקעריות אישיות ולכל קערה להוסיף 1-2 כפות מיסו כהה לפי הטעם. (יש לקחת בחשבון שהמיסו מאוד מלוח ולכן אין צורך להוסיף מלח למרק).
יש לערבב היטב את המיסו בתוך קערת המרק האישית ולהגיש חם.

ניתן להוסיף למרק המיסו קוביות של טופו. איננו מומלץ במקרים של התקררויות מכיוון שהוא מייצר לחות ועלול להגביר את סימפטומי הנזלת.

בתיאבון, לבריאת ורפואה שלמה!!!

שלכם, לרה יוליוס
מטפלת מוסמכת ברפואה סינית: דיקור, צמחי מרפא ותזונה סינית.

זווית נשית לתרגול

בסדנא עם ג'ינג לי, אחד הדברים שהיו לי מעניינים זה ההתיחסות הנשית שלה לצ'י. אחד התרגולים הבסיסיים והחשובים ביותר בשיטות שונות של צ'י קונג הוא איסוף וריכוז הצ'י בטאן טיאן התחתון (האיזור שמתחת לטבור). לפי הרפואה הסינית, כאשר איזור זה מלא בצ'י, יהיה לגוף מאגר של אנרגיה לריפוי עצמי, שמירה על הבריאות, שקט נפשי ועצמה פיזית. יש דרכים שונות לאסוף ולרכז את הצ'י בטאן טיאן, ג'ינג דיברה על שני דימויים שהיה לי מעניין להכיר, ושיש להם איכות נשית/אימהית.

הדימוי הראשון היה להזמין את הצ'י לבוא אל המרכז, כמו שאמא מזמינה את הילדים שלה לבוא לארוחה (הכוונה היא כמובן לאמא במצב רוח טוב (-:   ). הדימוי השני היה, לאהוב את הצ'י בבטן התחתונה, כמו שאשה אוהבת את העובר שבבטן שלה. ג'ינג דיברה גם על זה שהדימוי הזה יכול עזור לגברים להבין יותר את הנשים. אני מאוד אוהב את השילוב של אהבה בעבודה עם הצ'י. לא תמיד קל להיות המצב הזה, אבל תרגול עם אנרגיה ואהבה יכול להביא לתחושה של מתיקות והנאה שאין כדוגמתן. תרגול עם אנרגיה של אהבה הוא גם אחד הדברים שמשכו אותי לשיטה של צ'י קונג לפתיחת הלב.

הדימוי של אהבה לעובר שבבטן מתחבר גם לתרגולים עתיקים כמו שמתואר בטקסט הטאואיסטי "סוד הפרח המוזהב", שבהם בתהליך האלכימי יש דימוי של התפתחות האנרגיה כמו התפתחות של תינוק לאדם.

אנחנו מתרגלים את איסוף וריכוז הצ'י בשיעור המתקדמים בימי שישי בבוקר, ותלמידי צ'י קונג מנוסים מוזמנים להצטרף.