תבנית ה 24 של ג'ינג לי

בהמשך לסדנא עם ג'ינג לי, אני מעלה לבלוג סרטון שצילמתי בסדנא ובו חלק מתבנית 24 התנועות הפשוטות של סגנון יאנג שג'ינג הדגימה.

[youtube:http://www.youtube.com/watch?v=W1I_5DNXIq4]

יש כמה דברים שאפשר לראות וללמוד מהביצוע הזה של התבנית.

הדבר הראשון שבולט זה הוירטואוזיות התנועתית, הגמישות והכוח. ניתן לראות זאת בעיקר בשתי הבעיטות. דרושה עבודה קשה מגיל צעיר כדי להגיע ליכולת כזו, אבל חשוב גם לזכור שבתרגול טאי צ'י לבריאות וגם בתרגול טאי צ'י כאמנות לחימה אין צורך בתנועה כה קיצונית. זה כמובן טוב להיות גמיש וחזק, אבל בטאי צ'י המסורתי של סגנון יאנג, וברוב סגנונות הטאי צ'י הבעיטות מגיעות עד לגובה האגן ולא יותר, וזאת כדי לשמור על היציבות והחיבור לאדמה. אני חושב שהדרישה בתחרויות הטאי צ'י בסין ל"ביצועים" מושלמים, לוקחת את התרגול לכיוון שמדגיש את מה שאפשר לראות ופחות את מה שאפשר להרגיש.

הדבר השני שמאוד מעניין זה השימוש בגב. אנחנו מקפידים לשמור על האנך בעמוד השדרה כך שהקודקוד והפרינאום נמצאים על אותו קו אנכי. ניתן לראות שג'ינג מאוד חורגת מהכלל הזה. בתנועות של לתפוס את זנב הציפור, ואפילו יותר בטווית המשי (נערת הירקן עובדת עם הבוכייר) ניתן לראות נטייה קדימה ואז התיישרות. למעשה התנועה שלה כוללת גם גל הצידה בעמוד השדרהואז גל שעולה ומעביר את הכוח לידיים. זו תנועה מאוד מורכבת שדורשת גמישות רבה. הנטייה קדימה בסגנון יאנג פחות נפוצה כיום, אבל ניתן לראות זאת בסרטונים של מורים מהדור הישן של סגנון יאנג.

אם יש לכם שאלות לגבי ההבדלים בין הדרך שג'ינג מדגימה את התבנית לדרך שאנחנו עושים, או מחשבות בכלל התרשמויות, אפשר להגיב לפוסט.

תגובות בפייסבוק

תגובות