הכאב הטוב והכאב הרע

כל מי שמתרגל טאי צ'י או צ'י קונג לאורך שנים, נתקל לפעמים בכאב בתרגול, ובשאלה מה לעשות ולא לעשות כשיש כאב. באופן כללי, הגישה המקובלת בתרגול טאי צ'י וצ'י קונג היא לתרגל בצורה נוחה, ולא להגיע למקומות של כאב. זוהי הנחיה שחשובה לבטיחות של המתרגל, בשלבים הראשונים של התרגול, אבל גם שומרת אותנו ב"איזור נוחות" שיכול למנוע מאתנו סוגים מסויימים של לימוד.

כאב טוב וכאב רע.
הכאב הוא סימן אזהרה של הגוף לכך שגבול נחצה, לקיומה של סכנה, ובאופן בסיסי מניע אותנו להפסיק את הפעולה. עם זאת בתרגול יש זמנים שבהם אפשר לעבוד עם הכאב ויש זמנים שרצוי להפסיק את התרגול. מהם ההבדלים בין כאב טוב לכאב רע? כאב שמביא להתפתחות מול כאב שמביא להרס?

אני רואה שתי אינדיקציות עקריות. האינדיקציה הראשונה היא חלקית אבל חשובה, האם הכאב מהיר או איטי. כאב פתאומי יכול להעיד על בעיה אקוטית שדורשת הפסקת תרגול. בין אם זה כאב בשריר או במפרק, אם הכאב חד ומהיר, זו נורה אדומה וצריך להזהר לא להמשיך בצורה שמחזקת או מחדשת את הכאב. כאב איטי לעומת זאת יכול להיות רע או טוב, וכאן אפשר להשתמש באינדיקציה נוספת שהיא התחושה לאחר התרגול. כאב שנעלם לאחר התרגול ולא משאיר אחריו עקבות אלא הרגשה טובה יכול להיות כאב "טוב" ( אם כי לא תמיד). כאב שנשאר לאורך זמן, או מחמיר עם התרגול יכול להיות כאב "רע" שמאותת לנו על תהליך שלילי בגוף או על נזק שנגרם או עלול להגרם.

במקרה שאנחנו חוששים שהכאב הוא כאב "רע" כדאי לחפש את המקור שלו. האם התנוחה/תנועה מדוייקת או לא? האם יש מאמץ יתר? בעזרת התבוננות ברגע בו מופיע הכאב, ובמאפיינים שלו ניתן ללמוד רבות ולהשתמש בכאב כמורה שעוזר לנו לדייק ולתרגל נכון יותר.

בכל מקרה של כאב שממשיך לאורך זמן ו/או מחמיר, יש לפנות למורה ולשאול, כדי שנוכל ללמוד מהכאב כשהוא קטן, ולא לחכות שיגדל.

מהו כאב טוב אם כך? כאב טוב הוא ביטוי של חציית גבולות, צמיחה והתמודדות, ועל זה אני מקווה לכתוב בהמשך.

תגובות בפייסבוק

תגובות