פוסטים

עשרת העקרונות של מאסטר יאנג צ'ן פו

עשרת העקרונות לתרגול טאי צ'י נוסחו בידי מאסטר יאנג צ'ן פו בתחילת המאה ה 20. עשרת העקרונות נחשבים לחלק מהותי מה"העברה שבעל פה" של סגנון יאנג, ומהווים כלי שימושי להעמקה בתרגול. לימוד עשרת העקרונות במקביל, ובהמשך ללימוד התנועות בתבנית, מאפשר העמקה בטאי צ'י, והמשך התפתחות מעבר לצד הפיזי של תנועה.

בדף זה ישנה גרסה מקוצרת של עשרת העקרונות.

1) אנרגיה קלילה מובילה את הקדקוד למעלה.

2) החזה שוקע והגב מתרומם.

3) להרפות את האגן.

4) להבחין בין ריק למלא.

5) לאפשר לכתפיים לשקוע, לשחרר את המרפקים.

6) שימוש ב יי (yi – מודעות) ולא ב לי (li – כוח השרירים).

7) הרמוניה של עליון ותחתון.

8) לאחד את הפנימי והחיצוני.

9) המשכי, ללא הפסקה.

10) לחפש את השקט בתוך התנועה

40 התנועות המסורתיות של סגנון יאנג

תבנית 40 התנועות המסורתיות של סגנון יאנג, הנה גרסה מקוצרת, ומעט מפושטת, של התבנית המסורתית. התבנית משמשת בבית הספר להעמקה בעקרונות הטאי צ'י, וכהכנה לקראת לימוד התבנית המסורתית.

שמות התנועות:
1. תנועת פתיחה
2. לתפוס את זנב הציפור
3. שוט יחיד
4. להרים את הידיים וצעד לפנים
5. העגור הלבן פורש את כנפיו
6. להבריש את הברך וצעד סיבובי
7. ידיים מנגנות בנבל (פיפה)
8. הסטה ואגרוף
9. סגירה כביכול
10. תעופה אלכסונית
11. אגרוף מתחת למרפק
12. דחיקת הקוף
13. טווית המשי (נערת אבן הירקן עובדת עם הבוכייר)
14. להבריש את רעמת הסוס ימן ושמאל
15. ידי עננים
16. שוט יחיד
17. ללטף את הסוס מלמעלה
18. בעיטת עקב ימין
19. אגרופים אל הרקות
20. הפרדת רגל שמאל
21. סיבוב ובעיטת עקב
22. לחפש את המחט בקרקעית הים
23. פתיחת המניפה לאחור
24. נחש לבן מוציא לשון
25. טפיחה על רגל ימין
26. לאלף את הנמר שמאל וימין
27. הנחש זוחל כלפי מטה – ימין
28. התרנגול עומד על רגל אחת ימין ושמאל
29. אגרוף אל המפשעה
30. לתפוס את זנב הציפור
31. שוט יחיד
32. הנחש זוחל כלפי מטה – שמאל
33. צעד קדימה לשבעת הכוכבים
34. צעד אחורה ולרכב על הנמר
35. סיבוב ובעיטת לוטוס
36. לדרוך את הקשת ולירות בנמר
37. הסטה ואגרוף
38. סגירה כביכול
39. הצלבת ידיים
40. תנועת הסיום

24 התנועות הפשוטות של סגנון יאנג

הסדרה "24 התנועות הפשוטות של סגנון יאנג" (SIMPLIFIED YANG STYLE TAIJIQUAN). פותחה מתוך סדרת התנועות הארוכה של מאסטר יאנג צ'ן פו (שכללה 108 תנועות). מטרת השינוי היתה ליצור סדרת טאי צ'י שביצועה אפשרי לכל אדם, בהשקעה קטנה יחסית של זמן ללימוד ותרגול. הסדרה כוללת בתוכה את כל עקרונות הטאי צ'י, ותרגולה היומיומי מאפשר להנות מכל יתרונות הטאי צ'י ברמה הפיזית הנפשית והרוחנית. למעונינים להרחיב ולהעמיק משמשת הסדרה כבסיס מצוין לסדרות ארוכות ומורכבות יותר. את הסדרה מומלץ לבצע בבוקר ובערב.

שמות התנועות
1. תנועת הפתיחה
2. להבריש את רעמת הסוס
3. עגור לבן פורש כנפיים
4. להבריש את הברך ולדחוף ימין ושמאל
5. לנגן בנבל (פיפה)
6. דחיקת הקוף
7. לתפוס את זנב הציפור – שמאל
8. לתפוס את זנב הציפור – ימין
9. שוט יחיד
10. ידי עננים
11. שוט יחיד
12. ללטף את הסוס מלמעלה
13. בעיטת עקב ימין
14. אגרופים אל הרקות
15. סיבוב ובעיטת עקב שמאל
16. הנחש זוחל כלפי מטה, התרנגול עומד על רגל אחת – שמאל
17. הנחש זוחל כלפי מטה, התרנגול עומד על רגל אחת – ימין
18. טווית המשי (נערת אבן הירקן עובדת עם הבוכייר)
19. לחפש את המחט בקרקעית הים
20. פתיחת המניפה
21. להפנות את הגוף ואגרוף
22. סגירה כביכול
23. הצלבת ידיים
24. תנועת הסיום

תבנית שמונה התנועות של סגנון יאנג

תבנית שמונה התנועות של סגנון יאנג היא תבנית מודרנית שנוצרה בכדי להקל על לימוד הטאי צ'י. שני האתגרים העיקריים בלימוד הטאי צ'י הם לימוד מספר גדול של תנועות וזכירת הרצף. בתבנית זו נבחרו 8 תנועות בלבד. תנועות אלו הן התנועות החשובות ביותר מבחינה בריאותית למתחילים, ומאפשרות בזמן קצר להגיע למיומנות טובה בתרגול. המעברים בין התנועות פשוטים מאוד, והרצף סימטרי לחלוטין וקל לזכירה. בתחילת התבנית יש אלמנטים שמקדמים את שיחרור החלק העליון של הגוף, וחיזוקו ומפתחים תנועת גוף מלאה, במרכז התבנית יש תנועות שמפתחות את החלק התחתון של הגוף ואת שיווי המשקל, ובסיומו תנועה שמפתחת זרימה והרמוניה. ניתן לתרגל את התבנית במלואה במשך כשלוש דקות, ורצוי לתרגל אותה מספר פעמים ברצף.
תבנית זו נותנת בסיס בלימוד ומאפשרת לימוד קל יותר של תבניות כמו תבנית ה 24.
התבנית נקראת לעיתים תבנית 10 תנועות בשל שיטות ספירה שונות.

רשימת התנועות:

תנועת פתיחה

1. דחיקת הקוף

2. להבריש את הברך ולדחוף

3. להבריש את רעמת הסוס

4. ידי עננים

5.תרנגול הזהב עומד על רגל אחת

6.בעיטת עקב

7. לתפוס את זנב הציפור

8. הצלבת ידיים

תנועת סגירה

 

הנשימה בתבנית טאי צ'י צ'ואן

הנשימה בתבנית הטאי צי צ'ואן

הנשימה בתבנית הטאי צי צ'ואן

מאת: דרור אלוני

כאשר אדם ניגש לביצוע תבנית של סגנון טאי צי מסוים, ישנם מספר רב של אלמנטים בסיסיים עליהם יש לשים את הדעת והריכוז. אלמנט בסיסי והכרחי אחד לצורך ביצוע התבנית, הוא כמובן הכרת הטכניקה של כל תנועה וסדר התנועות בתבנית. לאחר מכן ניתן להוסיף על אלמנט זה אלמנטים נוספים והכרחיים כגון הרפיית הגוף, זרימת התנועה בכל הגוף מהאדמה לכפות הידיים, תנועת הגוף המלאה, שמירה על הציר המרכזי, שמירה על ה-Peng (התרחבות) ועוד. אלמנט נוסף בביצוע התבנית שבדרך כלל מוצא את עצמו "מוזנח" הנו הנשימה בעת ביצוע התבנית.

להמשך קריאת המאמר לחץ כאן:

חוויות מסדנה עם מאסטר פונג הא

לסרטון הוידאו מהסדנה עם פונג הא

בחודש אפריל התארח מאסטר פונג הא לשתי סדנאות בבית הספר יצירה (במסגרת ביקורו בישראל בהזמנת מארק וויסמן מבית הספר לטאי צ'י ואי צ'ואן בירושלים). אני כותב כאן מספר נקודות שמצאתי מעניינות במיוחד ואני מקווה שיוכלו להעביר חלק מן החוויה גם לתלמידים שלא השתתפו בסדנא.

זאת הייתה הזדמנות להכיר מורה מיוחד בעל ניסיון רב וגישה מקורית לטאי צ'י וצ'י קונג. מאסטר פונג הא עוסק בטאי צ'י וצ'י קונג מעל חמישים שנה, הוא החל את לימודיו בטאי צ'י בסגנון יאנג בשנות החמישים של המאה שעברה בהונג קונג, ובהמשך למד גם צ'י קונג ואי צ'ואן.

כיום הוא מציג סינתזה של טאי צ'י עם תובנות מאי צ'ואן, כשאחד הדגשים המעניינים הוא על איזון בין יין יאנג בתרגול. על פי גישה זו, היחס בין החלק הייני של התרגול (תרגול ללא תנועה – מדיטציה בעמידה) לבין החלק התנועתי (תרגילי צ'י קונג תנועתיים או תבניות טאי צ'י) צריך להיות שווה. זו גישה שבעיני מושפעת מאמנות האי צ'ואן, אמנות שבה דגש רב מאוד על תרגול מדיטציה בעמידות שונות. ההתייחסות של מאסטר פונג הא אל המדיטציה בעמידה, היא לא כאל כלי משלים לתרגול הטאי צ'י, אלא כאל החלק הבסיסי, המרכזי, והחשוב של התרגול. מכך נובעת צורת תרגול ייחודית, שמדגישה את ההתפתחות בלימוד הטאי צ'י מן הפנים אל החוץ. קודם כל תרגול 100 ימים של עמידה (45 דקות עד שעה בכל תרגול) ולאחר מכן, ועל בסיס החיבור שנבנה בגוף, והתפתחות הצ'י והמודעות, ניתן לחות את תרגול הטאי צ'י באופן שונה מן האופן הרגיל של הלימוד שהוא לרוב מן החוץ פנימה – מהתנועה החיצונית אל החוויה הפנימית.

נקודה נוספת שאהבתי היא הדגש על מדיטציה בעמידה כתרגול רוחני עצמאי. המדיטציה בעמידה היא כלי להכרת העצמי האמיתי, ובכך יכולה לעזור למתרגל ברמה שהיא מעבר לרמה הפיזית, האנרגטית והנפשית – רמת הכרת העצמי. האמצעי המרכזי הדרוש להכרת העצמי הוא הרפיה. הרפיה במשמעות העמוקה שלה, פיזית נפשית ואנרגטית. אי העשייה היא המפתח לגילוי העצמי, מכיוון שכשמפסיקים לעשות את הדברים ה"לא נכונים" והמיותרים, מתגלה האני האמיתי.

מתוך הגישה הזו, ההתייחסות לתרגילי הזוגות בטאי צ'י מקבלת מימד שונה. הדגש הוא יותר על שיתוף פעולה, ופחות על תחרות. בשיעור שהעביר מאסטר פונג הא בכפר חיים, הדגש בתרגילי הזוגות היה על חשיפת מרכז הכובד בפני בן הזוג. בניגוד לגישה הנפוצה שבה מודגש הניסיון להישאר מחוברים לאדמה ולהסתיר את מרכז הכובד מבן הזוג, מטרת התרגילים הייתה לאפשר לבן הזוג להתחבר למרכז הכובד, על מנת להבין ברמה עמוקה יותר את המשמעות של המרכז ושל "שיווי המשקל המרכזי" ( central equilibrium – zhong ding). שיטת עבודה זו מפתחת שיתוף פעולה מסוים בין בני הזוג, ומאפשרת הגברה של הכוחות הפועלים, והבנה מעמיקה יותר שלהם.

מארק וייסמן עם מאסטר פונג הא

מארק וייסמן עם מאסטר פונג הא

 

 

 

 

 

 

 

אוהד קדם עם מאסטר פונג הא
אוהד קדם עם מאסטר פונג הא

אני שמח שהתאפשר לנו (בעזרתו של מארק) לארח את פונג הא בבית הספר, ומקווה לשיתוף פעולה שכזה בעתיד.

אוהד

טוויית חוט המשי

מאמר מתורגם מתוך אתר www.yangfamilytaichi.com
המאמר מתורגם לעברית באישורו של המתרגם מסינית לאנגלית מר Gerald N. Karin
תרגום לעברית דני לפן
למחשבות ושאלות על המאמר בבלוג בית הספר לחץ כאן

דברי הקדמה של המתרגם לאנגלית
הרבה מהספרות הקיימת באנגלית בנושא טווית חוט המשי היא מסוג (puff pied) , שמשאירה את הקורא עם הרושם שטוויית חוט המשי היא חשובה אבל לא מספקת הרבה אינפורמציה קונקרטית ומעשית. נתקלתי במאמר מצוין וחשוב ב- Chen Style Tai Chi Chuan , ספר משנת 1963 שנכתב על ידי Shen Jiazhen ו- Gu Liuxin. בהמשך תרגום של הקטע על טווית חוט המשי מהפרק הראשון של הספר (הקטע נכתב על ידי Shen Jiazhen). אני חושב שמתרגלים מכל הסגנונות ימצאו בו עניין. תרגום זה הוא "עבודה בהתהוותה". אשמח לקבל את הערותיכם ותיקוניכם.

טווית חוט המשי הוא נושא שכמעט לא מדברים עליו בטאי צ'י מסגנון יאנג. למרות שלא שומעים כמעט דיונים על הנושא תחת שם זה, סגנון יאנג מכיל את רוב האלמנטים שמתייחסים אליהם כטוויית חוט המשי בסגנונות אחרים (למרות שצורת כפות הידיים בסגנון יאנג צ'נגפו (Yang chengfu) – אצבעות כפופות מעט, כפות ידיים מוארכות מעט – שונה מהצורה שבתרשים 1)

– ג'רי

המאפיין השלישי: תנועה עם ספיראלה. טווית חוט המשי קדימה ואחורה

מדריך האיגרוף דורש:

(1) "אנרגית התנועה (yun4, jing4) היא כמו משיכת חוט משי"

(2) "אנרגית התנועה היא כמו טוויית חוט משי (silk reeling)"

(3) "כאשר פותחים ומאריכים החוצה וכן כשמתקרבים פנימה, אסור לצאת מצורת הטאי-צי"

(4) "כאשר היד המעודנת ביותר מתחילה לצייר [מעגל] טאי-צי, העקבות שלה הופכות לכלום (nothingness)"

מתוך ארבעת החוקים הללו אנחנו יכולים לראות שתנועות הטאי-צ'י צריכות לדמות למשיכת חוט המשי. משיכת חוט משי (מפקעת משי) נעשית ע"י תנועה מעגלית, ומכיוון שהיא משלבת תנועה ישרה ומעגלית, היא יוצרת באופן טבעי ספיראלה, שהיא איחוד הניגודים של ישר ומעוגל. אנרגית טווית חוט המשי או אנרגית משיכת חוט המשי שתיהן מתייחסות לרעיון זה. מכיוון שבתהליך הפרימה (unreeling), הארכה החוצה ומשיכה פנימה, ארבעת הגפיים גם הן מבצעות תנועה ספיראלית, מדריך האיגרוף אומר שלא משנה אם התנועה היא גדולה ומוארכת או קומפקטית וקטנה אסור אף פעם לעזוב את הסוג הזה של אנרגית הטאי-צ'י שמאחדת ניגודים. אחרי שמתרגלים זאת בצורה מעמיקה, יש נטיה למעגל זה של טווית חוט המשי להיעשות קטן יותר ויותר עד שמגיעים למצב שיש מעגל אבל הוא לא נראה, ובנקודה זו הוא קיים רק בכוונה.[1] זאת הסיבה מדוע המאפיין השלישי של טאי-צ'י צ'ואן הוא זה שמאחד ניגודים בעזרת טווית חוט המשי, קדימה ואחורה.

(1) תמצית התנועה של טווית חוט המשי

כאשר אומרים שהתנועות של טאי-צ'י צ'ואן הן כמו טווית חוט משי, או כמו משיכת חוט משי, שני דימויים אלו משמעותם שצורת התנועה היא ספיראלית. באותו זמן שספיראליות זו חייבת ללכת בעקומה – כמו שכדור עוקב אחר הספיראלות בקנה הרובה כך שכאשר הוא נע במרחב יש לו תנועה ספיראלית אינהרנטית – יש לו גם מסלול בקו אחר כמו של הכדור הפוגע במטרה. לאנרגית טוויית חוט המשי בטאי-צ'י צ'ואן יש את אותה איכות.

כפי שכבר הסברנו, תנועה צריכה להיות כמו טוויית חוט משי, אבל כיצד נוכל ליישם זאת הלכה למעשה? בעצם הדבר די פשוט וטבעי: בתוך הדרישות לתנועה בכללותה, כאשר נעים, כפות הידיים מסתובבות ממצב שהן פונות פנימה למצב שהן פונות החוצה או להפך ממצב בו הן פונות החוצה למצב בו הן פונות פנימה,[2] מה שגורם להן ליצר את סימבול הטאי-צי (ראה תרשים 1). באותו זמן, כתוצאה (מהצורך ל)סיבוב כפות הידיים פנימה והחוצה, נוצרת בחלקו העליון של הגוף תנועת סיבוב של המרפקים ושל החלק העליון של הידיים ובחלק התחתון תנועת סיבוב של הברכיים והרגליים, [3] ובמרכז הגוף נוצרת תנועה של האגן ועמוד השדרה. כשמחברים את שלושת התנועות ביחד, נוצר עקום במרחב ש- "השורש שלו ברגליים, מפוקד על ידי האגן ומתבטא באצבעות הידיים". זו דרישה שעלינו להשיג בטאי-צ'י צ'ואן. זו הסיבה שמדריך האיגרוף מציין במפורש שלא משנה אם התנועה היא גדולה ומתרחבת החוצה או מצטמצמת ונכנסת פנימה אסור לנו אף פעם לעזוב את אנרגית הטאי-צי של סיבוב כפות הידיים סיבוב המרפקים והחלק העליון של הידיים. זה בדיוק כמו הדרך שבה האדמה נעה על צירה ובאותו זמן נעה בתנועה מעגלית סביב השמש. זאת הסיבה מדוע אנרגיית הטאי-צ'י לא נעה במישור אלא נעה בצורה ספיראלית בשלושה ממדים כלפי מעלה.

תרשים 1: טוויית חוט המשי קדימה ואחורה

תרשים 1: טוויית חוט המשי קדימה ואחורה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

א. יד ימין ב. יד שמאל

הסבר לתרשים 1:
1. הקו המלא הוא טווית חוט המשי קדימה (shun silk reeling) והקו המקווקו הוא טוויית חוט המשי אחורה (ni silk reeling) .
2. הנקודות הממוספרות בתרשים הם המקומות בהם הטוויה קדימה ואחורה מתחלפות.

(2) התפקיד של אנרגית התנועה בספיראלות מסוג טווית חוט המשי
אם כשמתרגלים טאי-צ'י הידיים רק מתרחקות ומתקרבות ללא סיבוב של כפות הידיים והרגליים מתרחקות ומתקרבות ללא סיבוב ימינה או שמאלה, הדבר יוצר את הפגם של התנגדות ישירה לכוח. (ראה תרשים 2) כדי לתקן פגם זה, חובה להשתמש באנרגיה הספיראלית. מכיוון שעקום ספיראלי שמוביל רדיוס כל הזמן משתנה; הרי שאם מופעל לחץ כנגד מוט ספיראלי זה הוא בקלות יכול להוביל את הלחץ לריקנות ובכך לשנותו. זוהי דרך מדעית להפוך אנרגיה. בתרשים 3 ניתן לראות את דרך הפעולה הזו.

 

 

 

 

 

 

 

תרשים 3:                                                      תרשים 2:
תנועת ספיראלה של טווית חוט המשי                 תנועה מעגלית פשוטה

טיפוס ספיראלי זה של טווית חוט המשי הוא המקור שממנו "טאי-צ'י" מקבל את שמו. סוג זה של תרגיל ספיראלי הוא ייחודי סיני וכמעט לא מוצאים אותו במקום אחר בעולם. מנקודת מבט של אימון פיסי, [התרגול הזה] יכול לעזור ליצר את המצב של "כל המפרקים מתחברים יחד" כאשר נעים ודוחפים[4] ומשם להתקדם לרובד של "איחוד פנימי וחיצוני" וכן "אם חלק אחד זז כל החלקים זזים". לכך יש גם פונקציה של שליחת סוג של מסר לאיברים הפנימיים. באותו זמן הדבר מגרה את הנפש המתבטאת החוצה, מחזק את עמוד השדרה ומחזק את כל מבנה הגוף והאיברים.

בנוסף, טווית חוט המשי משחקת תפקיד חשוב באומנות לחימה. הלב של אומנות הלחימה של הטאי-צ'י צ'ואן הוא בהבנת האנרגיה שמתייחסים אליה כ "דע את עצמך ודע את היריב שלך" וכן "דע הזדמנויות ויתרונות". הבנה של אנרגיה ניתנת לחלוקה לשתי קטגוריות: (1) הבנה ביחס לאנרגיה שלך, כלומר הבנה של האנרגיות של התנועה שלך, דבר שמתקבל מתרגול [עצמי]; (2) הבנה בהקשר לאנרגיה של אחרים, כלומר הבנה של האנרגיה של האדם האחר, דבר שמתקבל מתרגול של דחיפת ידיים
(pushing hands). אם רוצים לדעת על אחרים צריך ראשית לדעת על עצמך; זה התהליך שבו אנו מגיעים להבנה. אם רוצים שההבנה העצמית המושגת מתוך תרגול התבנית תמשיך לרובד של פיתוח גבוה יותר, צריך ללמוד את המיומנות של תרגול תנועות גוף שלמות (whole body movements). המיומנות של תנועות גוף שלמות נלמד מאחוד הפנים והחיצון ומחיבור כל המפרקים יחד, ושני אלה נוצרים מהתנועות הספיראליות של טווית חוט המשי. כלומר לצורך היישום של אומנות לחימה, טווית חוט המשי חשובה מאד.

(3) הטיפוסים של אנרגיית טווית חוט המשי והנקודות החיוניות שלהם

תרשים-4-12-סוגים-של-טוויית-

תרשים-4-12 סוגים של טוויית-חוט המשי

 

 

 

 

 

 

בהקשר לאיכויות ויכולות, טווית חוט המשי של טאי-צ'י צ'ואן ניתנת לחלוקה לשני טיפוסים בסיסיים. הטיפוס הראשון הוא טווית חוט המשי "קדימה" (shun) שבה כפות הידיים נעות ממצב שהן פונות פנימה למצב שהן פונות החוצה. בתוך טיפוס זה כמעט הרוב מורכב מאנרגית פאנג (peng – ward off) (ראה קווים מלאים בתרשים 1). הטיפוס השני הוא טווית חוט המשי "אחורה" (ni) כאשר כפות הידיים מסתובבות ממצב שהן פונות החוצה למצב שהן פונות פנימה. בתוך טיפוס זה הרוב מורכב מאנרגית לו (lu – roll back) ) ראה קווים מקווקווים בתרשים 1). שתי קטגוריות אלו של טווית חוט המשי קיימות בכל שלב של תנועת טאי צ'י צ'ואן והן מושרות לתוך התנועה מתחילתה ועד סופה. כתוצאה מכך, בתוך כל התנועות מוכלת ההתחלפות בין שתי האנרגיות: פאנג ולו, הן הניגוד הבסיסי בתוך כל התנועות ובאותו זמן הן משתנות כל אחת לשנייה בתוך קונטקסט מאוחד. כתוצאה משנויים הנובעים מתנוחות שונות ומעברים, שני סוגים אלה של טווית חוט המשי ניתנים לתת חלוקה נוספת על ידי תנוחות שונות ל- 5 טיפוסים (ראה תרשים 4). טווית חוט המשי המשלבת שמאלה-ימינה ולמעלה-למטה יוצרת מעגל שלם. אם אחר כך מוסיפים קדימה-אחורה הדבר גורם למעגל הדו-ממדי במישור להשתנות למעגל תלת-ממדי, וזו בדיוק האיכות שצריכה להיות לתנועה הספיראלית של טאי צ'י צ'ואן. בנוסף, כדי ששמאלה-ימינה יוכלו לחזור להתחלה, [כאשר] מתחברים ועוקבים אחר היריב, כשכל המפרקים מחוברים יחד וכל הגוף עובד כיחידה אחת, אנחנו מוסיפים שני זוגות נוספים גדול-קטן והתקדמות-נסיגה, כדי לספק דרישות מיוחדות של כושר גופני ושל אפליקציות. לכן, בתוך כל תנועה של טאי-צ'י צ'ואן, מעל ומעבר לטיפוסים הבסיסיים של טווית חוט המשי "קדימה" ו-"אחורה" יש לנו לפחות שלשה זוגות של תנוחות טווית חוט המשי שמחוברות יחד. אם תופסים/מבינים חוק זה כאשר מבצעים תנועות מעגליות מקבלים מקור תמיכה משמעותי כדי ללמוד ולתקן [את התנועות], מה שהופך זאת להרבה יותר קל. כאשר מתרגלים וחשים שתנועה היא שגויה או חסרת אנרגיה, אפשר למקם את האגן או הרגליים כדי לתקן את הנקודה בה טווית חוט המשי לא כשורה, ואז ניתן לתקן את התנועה. כלומר, הבנה טובה של טווית חוט המשי יכולה לספק כלי טוב לתיקון עצמי. ניקח מספר דוגמאות כדי להדגים זאת:

(1) "ידי עננים" – תנועה זו, בתוך שלשה עשר הכוחות היא היחידה שמכילה טווית חוט משי גדול שמאלה-ימינה ביחד עם "קדימה" כפול וגם "אחורה" כפול. כאשר מבצעים תנועה זו, טווית חוט המשי הבסיסית של שתי הידיים היא "קדימה" כשכפות הידיים נעות ממצב שהן פונות פנימה למצב שהן פונות החוצה ומשתנות ל-"אחורה" כשכפות הידיים משתנות ממצב שהן פונות החוצה למצב שהן פונות פנימה. המצב התנוחתי של טווית חוט המשי הוא שמאלה-ימינה, למעלה-למטה וכמות קטנה של פנימה-החוצה. שמאלה-ימינה ולמעלה-למטה יוצרות מעגל דו-ממדי. אם מצליחים להוסיף מעט פנימה-החוצה, ניתן להפוך זאת למעגל תלת-ממדי במרחב.

(2) "עגור לבן פורש כנפיים" – טווית חוט המשי הבסיסית היא זו של "קדימה" אחד ו-"אחורה" אחד דבר שהוא מאד שכיח בתבנית. המצב התנוחתי של טווית חוט המשי הוא שמאלה-ימינה, למעלה-למטה ופנימה-החוצה. מכיוון שיש פה רק אחד "קדימה" ואחד "אחורה", כאשר היד השמאלית מבצעת טווית חוט המשי "אחורה" פנימה ולמטה והיד הימנית מבצעת טווית חוט המשי "קדימה" החוצה ולמעלה, התוצאה של השניים, בהתאם לדרישה של חיבור בין הידיים,[5] גורמת ל[יד ה]ימנית לעלות למעלה ולשמאלית למטה, למעגל של ימין "קדימה",שמאל "אחורה",הפרדה (separate) והדיפה (ward off).

כפי ששתי הדוגמאות הללו מראות, למרות שנדמה שלתנועות השונות של טאי-צ'י צ'ואן יש הרבה מאד צורות שונות ומעברים שונים, כאשר בוחנים אותן מנקודת המבט של טווית חוט המשי הבסיסי, הן בעצם מאד פשוטות. כל התנועות של טאי-צ'י צ'ואן נופלות לתוך אחת משלוש קטגוריות של טווית חוט המשי: ""קדימה" כפול", ""אחורה" כפול" או- ""קדימה" אחד "אחורה" אחד". אם משתמשים בשיטה זו לנתח ולעבוד על התבנית שמתרגלים בתדירות גבוהה, ולשים זאת במבנה של טבלה, הדבר יכול להוות מקור תמיכה טוב לאימון. בכלי עזר כזה, ניתן להבהיר את סוגי האנרגיות השונות, ולהגיע ל- "פנים וחוץ מתלכדים" וכן ל-"כל המפרקים מתלכדים" וכך על בסיס של שיפור בגמישות, להשיג את הדרישה של תנוחה נכונה.

(4) הגעה להבנה טובה של תנועה ספיראלית

טווית חוטדני לפן, המשי, המאפיין השלישי הזה, היא המקום ממנו טאי-צ'י מקבל את שמו, ופועל כפי שפורט לעיל. זו הסיבה שאלו שקדמו לנו, כדי לעזור לתלמידים לבצע את התנועות כמו טווית חוט המשי, הכניסו קטע ב- "דיון בטאי-צ'י צ'ואן [Tai Chi Chuan Lun]" שמוקדש ספציפית לנושא זה כסיכום פרקטי כיצד להניע אנרגיה. הקטע הראשון דן באנרגיה של טווית חוט המשי. כדי להגיע לשליטה במאפיין השלישי הזה של טאי-צ'י, צריך להשוות [את התנועות] לחלק זה כאשר מתאמנים ולהשתמש בו באופן תדיר כאשר מבצעים את התבנית, ואז ניתן להגיע לתנוחות ולתנועות הנכונות. עתה נסכם ונבהיר חלק זה:

(1) תפישה של המאפיין השלישי דרך הרוח החיונית (essential spirit)

א. "בכל תנועה, כל הגוף צריך להיות קל ומהיר (nimble)". אם מרוממים את הנפש, אז ניתן להימנע מתהליכי מחשבה עמומים וכבדים; זו הדרך להשיג קלות. אם הכוונה יכולה להשתנות במהירות, אז הכוונה לא תישאר תלויה בנקודה אחת בלבד; זו הדרך להשיג מהירות. הצעד הראשון להבנת טוויית חוט המשי הוא שכל הגוף יהיה קל ומהיר בתוך תהליך התנועה. רק אז ניתן ליצר תנאים שתומכים בתנועות טוויית חוט המשי.

ב. "בתנועות יש לחבר את כל המפרקים ביחד לדבר אחד". כאשר נעים כמו טוויית חוט המשי, אם רוצים להיות קלים ומהירים, אז במיוחד חשוב לחבר יחד. זו דרישה חשובה לתנועה ואסור להתעלם ממנה כשמתרגלים. בשביל בחינה מפורטת של נושא זה, נא לפנות לקטע על המאפיין החמישי של טאי-צ'י בפרק הנוכחי של ספר זה.

ג. "הרוח צריכה להיות מרוממת וה-צ'י צריך להישמר בפנים".[6] אם הנפש המודעת לא יכולה להתרכז בתנועה וחושבים על דברים אחרים הדבר מביא למחשבה מבולבלת ונפש מגושמת, וכך קשה לרומם את הרוח. באותו זמן לא ניתן להשאיר את הצ'י בפנים כך שיוכל לעקוב אחר המודעות והתוצאה היא שהצ'י והתנוחות נהיים מפוזרים, אנרגיה לא נאגרת בפנים, ומרכז הגוף נע באנדרלמוסיה. לכן, הדבר הראשון והחשוב ביותר שצריך לעשות הוא לעגן את המחשבות לתנועה רציפה ולא מופרעת, ובצורה זו הרוח מתרוממת בעצמה. בהמשך, צריך לסנכרן את הנשימה של הריאות עם התנועות. מכיוון שהרוח מרוממת, הצ'י באופן טבעי נשאר בפנים ולא מתפזר. כאשר הצ'י לא מתפזר הרוח מנחה את הראש ונותנת השראה לתנועה.

לסיכום שלושת הדרישות שהוסברו לעיל, "כאשר מעבירים אנרגיה צריך להיות קל, מהיר ומחובר, עם נפש מרוממת וצ'י שנצבר בפנים", אלו הן דרישות חיוניות שחייבים לתפוש על מנת לתפוש את האנרגיה של טווית חוט המשי.

(2) תפישה של המאפיין השלישי דרך הבדלי אנרגיה

א. "אסור לאפשר החלקה (slippage)". כאשר משתמשים באנרגית טווית חוט המשי, בין אם "קדימה" או "אחורה", יש לנסות ליצר את 8 סוגי האנרגיות (ba men jung – הערת המחבר: בחלק קודם של הפרק זוהו כ- peng, lu, ju, an, cai, lie, zhou, kan) שינועו מאחורי העקומה הספיראלית. זאת אומרת שאסור ששטח המגע הספיראלי יהיה לפעמים מאחורי העקומה ולפעמים בתוך העקומה. זה הפגם הכי נפוץ שנתקלים בו בטוויית חוט המשי. ברגע שמחליקים לתוך הפנים של העקומה, לא רק שמחלישים את אנרגית הפאנג, אלא שגם מאבדים את איכות המישוש (touch) והמגע (contact) של טווית חוט המשי. כתוצאה מכך, ברגע שמאפשרים החלקה, האנרגיה לא יכולה לקבל את שטח המגע של הספיראלה ומאבדים את פונקצית טווית חוט המשי של הובלת היריב. (ראה תרשים 5).

תרשים 5 ו-6

 

 

 

 

 

 

 


תרשים 5: החלקה בטוויית חוט המשי

תרשים 6:פריצה (indenting) ובליטה/הזדקרות (protruding) בטוויית חוט המשי

ב. "אסור לאפשר נקודות פריצה (indenting) ובליטה (protruding)" במשך כל התהליך, הדרך שבה משתמשים בטוויית חוט המשי צריכה להיות בעקומה חלקה, היוצרת תנועה חלקה ומאוזנת. באותו זמן, נדרש להיות רך ומלא בגמישות, וזו דרך אחת למנוע נקודות פריצה או בליטה. גם כאשר משחררים אנרגיה עדיין צריך להתנועע כמו שוט גמיש. בצורה זו, מכיוון שהגוף והידיים מוארכים, הגוף והגפיים הם כמו צמיג מנופח ולמגע שלהם עם עצמים יש אפשרות לעקוב אחר קווים ולדבוק אליהם. ברגע שקימות נקודות פריצה ובליטה בתוך האנרגיה הנעה נוצרות פינות וזוויות אשר מביאות את הפגמים של התנגדות בכוח מול כוח ובכך גורמות לתנועת האנרגיה לאבד את פונקצית הספיראליות והסיבוביות שלה. (ראה תרשים 6)

ג. "אסור לאפשר נקודות סיום והתחלה". בתהליך של טוויית חוט המשי, בין אם "קדימה" או "אחורה" צריך לשאוף לטוות עד הסוף. כאשר אנחנו אומרים "עד הסוף" אנחנו מתכוונים לא רק הגעה לנקודה שבה תנועה זו מפעילה את האנרגיה שלה כנגד מטרתה, אלא גם למקום בו היא מתחברת לתנועה הבאה. הגעה לנקודה זו, דרך מצב ביניים של קיפול (folding)[7] מתחבר לטוויית חוט המשי הבא, לוקח את האנרגיה ומחבר אותה לתנועה הבאה. מכיוון שהאנרגיה לא נגמרת אין צורך בהתחלה. אם טווים רק חלקית והאנרגיה נקטעת ואחר כך מותחלת מחדש – זה פשוט שגוי. ברגע שלטוויית חוט המשי יש סוף והתחלה נוצר סדק או נוצרת פתיחה. סדק או פתיחה זו לא רק שהוא גורם לאובדן הפונקציה של להוביל את היריב, אלא שהוא גם מספק הזדמנות ויתרון ליריב. זו הסיבה מדוע דבר זה אסור בהנעת אנרגיה בטוויית חוט המשי (ראה תרשים 7). בנוסף, גם כאשר משחררים אנרגיה, למרות שיש חיתוך והתחלה עדיין צריך לשמור על הדרישה: "האנרגיה מסתיימת אבל הכוונה לא, הכוונה מסתיימת אבל הנפש יכולה להתחבר". זה מה שידוע כניתוק [לכאורה] וחיבור בחזרה.

תרשים 7

תרשים 7: בטוויית חוט המשי אסור לאפשר סיום והתחלה

(טקסט עליון ותחתון "בקטע זה אסור שיהיה סיום או התחלה")

(טקסט שמאלי וימני: "אזור מעבר (transition) וקיפול (folding)")

(מילים בעיגול משמאל וימין: "לאט")

(אמצע למעלה: לאט–> אנרגיה בהאצה –> מהיר)

(אמצע למטה: מהר –> אנרגיה בהאצה –> לאט))

לסיכום, שלושת הקטעים לעיל מסבירים כיצד בתהליך טוויית חוט המשי, שהוא גם התהליך של הנעת אנרגיה, אסור שיהיו הפגמים של החלקה, פריצה ובליטה, או סיום והתחלה. אפילו אם רק אחד מהפגמים הללו נמצא, לא ניתן להשתמש בפונקציות הנכונות של טוויית חוט המשי. זו בעיה שאסור להתעלם ממנה בתרגול.

כדי לעזור בהבנת הנושא, אסכם עתה את הדרישות:
1. אנרגית טווית חוט המשי היא המקור לשם "טאי צ'י צ'ואן". ללא האנרגיה של טווית חוט המשי לא נוכל לגרום לאנרגיה להסתובב מסביב לגוף ולגפיים כך שהכול יטה לעלות כלפי מעלה, ולהשיג סיום בצ'י אחד.

2. אנחנו צריכים להבין את הדרישה ל "חיבור הכול ביחד". לא רק שאנרגית תנועה דורשת מעבר דרך כל המפרקים, אלא שהיא גם צריכה להישלח דרך השרירים והגידים מעל ומתחת למפרקים. זה התפקיד של הספיראליות של טווית חוט המשי.

3. לטאי-צ'י צ'ואן יש זוג קטגוריות של טווית חוט המשי וכן חמישה סוגים של תנוחות של טווית חוט המשי שמהווים את אחד מהכלים הכי טובים ללימוד והוראת טאי-צ'י.

4. "הנע אנרגיה כמו טווית חוט משי" יכול להתבצע רק תחת התנאים של קלילות ומיומנות וחיבור הכול ביחד. באותו זמן, הנפש צריכה להיות במצב מרומם וכך שהצ'י נשמר בפנים.

5. בשימוש באנרגית טווית חוט המשי, צריך להימנע משלושת הפגמים של החלקה (slippage) , חדירה (indenting) ובליטה\הזדקרות (protruding) וכן סיום והתחלה.

[1] בטאי-צ'י הייחודי של המסגרת-הקטנה של יאנג שאוהו (Yang Shaohou) בשנותיו המאוחרות, ניתן היה רק לראות את שחרור האנרגיה ולא את התנועה שלה. זה היה מכיוון שהמעגל של תנועת האנרגיה היה כה קטן שלא ניתן היה לראותו; ניתן היה רק לראות את שחרור האנרגיה. זו ההתפתחות המלאה של המעגלים – הם כל כך קומפקטים עד שהם נהיים לבלתי נראים.

[2] כאשר אנחנו מתייחסים לסיבוב כפות הידיים ממצב של לפנות פנימה למצב של לפנות החוצה או ממצב של לפנות החוצה למצב של לפנות פנימה, אנחנו משתמשים באצבע האצבע (index finger)בתור הסטנדרד. למשל בתרשים 1, כשהיד נעה מנקודה 1 לנקודה 2, אצבע האצבע מסתובבת ממצב בו היא פונה פנימה למצב בו היא פונה החוצה, ולכן זה נקרא תנועה קדימה (shun). כאשר היד נעה מנקודה 2 לנקודה 3, אצבע האצבע מסתובבת ממצב בו היא פונה החוצה למצב בו היא פונה פנימה ולכן זה נקרא תנועה אחורה (ni).

[3] כאשר אנחנו מתייחסים למסלול של הרגלים בטוויית חוט המשי, אנחנו משתמשים בכוון של הברך כסטנדרד. כך, כאשר הברך מסתובבת באלכסון ממצב סגור פנימה קרוב למפסעה קדימה בסיבוב החוצה ולמטה, או מתחילה מבחוץ רחוק מהמפסעה ומסתובבת באלכסון פנימה וקדימה, זה נקרה קדימה (shun). כאשר הברך מסתובבת באלכסון מבחוץ רחוק מהמפסעה קדימה בסיבוב פנימה ולמעלה, או כאשר הברך מסתובבת באלכסון מבפנים קרוב למפסעה אחורה בסיבוב החוצה ולמטה, זה נקרה אחורה (ni).

[4] "כל המפרקים מחוברים יחד" הוא המאפיין החמישי של טאי-צ'י צ'ואן.

[5] משמעות החיבור בין שתי הידיים היא שכאשר נעים, זה כאילו יש חוט המחבר את שתי הידיים, וכאשר יד אחת נעה היד השנייה נעה תחת התנאי שהיא יכולה לשמור על החוט במצב מתוח עם אנרגית פאנג. כלומר צריך תמיד לשמור על אנרגית פאנג בין שתי הידיים דבר שגורם להן לרצות להתרחק אחת מהשנייה.

[6] נפש וצ'י יכולים להיות מרוממים, ושניהם יכולים להיות מושארים בפנים. זו הסיבה ש-"דיון על טאי-צ'י" אומר: "אם רוצים לרומם את הנפש והצ'י, ראשית יש לרומם את הנפש ואז הנפש לא מתפזרת".

[7] להבנת המושג של קיפול ראה את המאפיין השישי של טאי-צ'י צ'ואן [דברי המתרגם: אולי במאמר שיבוא בהמשך נוכל להתבונן בזה]

Translation Copyright 2002 Gerald N. Karin/ All rights reserved

הזכויות על התרגום לעברית שמורות לבית הספר יצירה.

 

ארבעת השערים בטאי צ'י צ'ואן

עם ההתקדמות בלימוד הטאי צ'י, עובר הדגש בהדרגה מלימוד הצד החיצוני של התנועות, ושיפור הדיוק הטכני, ללימוד המשמעות הפנימית של התנועה, ויישומה מול בן זוג.

ארבעת-השערים-בטאי-צ'י-צ'ואן
בשלב זה של הלימוד אנו מתחילים ללמוד את 13 התנוחות, שהן המרכיבים הבסיסיים ביותר והחשובים ביותר בלימוד טאי צ'י צ'ואן. 13 התנוחות מורכבות משמונה הכוחות הפנימיים (אלו הם ארבעת השערים וארבע הפינות), המקושרים פילוסופית לשמונת המופעים של הבה גואה, ומחמשת הצעדים המקושרים פילוסופית לחמשת האלמנטים בקוסמולוגיה הסינית.
במאמר זה אתייחס לארבעת השערים, הנחשבים לארבע הכוחות הפנימיים (jin) החשובים ביותר בטאי צ'י צ'ואן. ההתייחסות מבוססת על הגישה המסורתית של סגנון יאנג של יאנג צ'ן פו, על הגישה המקובלת בסגנון צ'ן, בדגש על הוראתו של פנג זי צ'יאנג, ועל נסיוני האישי.
ארבעת השערים הם הדיפה (ward off- pang), גלגול לאחור (roll back – lu), לחיצה (press – ji), ודחיפה (push – an).

בסגנון יאנג מרכיבים ארבעת השערים את התנועה החשובה ביותר בסגנון – לתפוס את זנב הציפור. תנועה זו נמצאת בתחילתן של התבניות המסורתיות, ובליבה של תבנית 24 התנועות הפשוטות של סגנון יאנג. מיקום זה בתבנית, והחזרות הרבות של התנועה בתבנית המסורתית באים לבטא בין השאר את החשיבות של המיומנויות שתרגול תנועה זו מפתח.
ההתבוננות בסגנון יאנג היא על התנועה עצמה. כל אחת מהאנרגיות של ארבעת השערים מקושרת לטכניקה/תנועה ספציפית בתבנית.
הדיפה היא תנועה מעוגלת של שתי הידיים (או יד אחת) כלפי חוץ, תוך כדי שמירה על רכות בשילוב עם מבנה יציב של הגוף. התנועה זורמת מהקרקע דרך הרגל האחורית והאגן ועד לקצות האצבעות. לפעמים מדמים את האיכות של ההדיפה לתנועה של גל שמרים אניה.
גלגול לאחור היא תנועה משולבת של שתי הידיים לאחור והצידה. התנועה נובעת מהאגן, ומטרתה להוביל את כוחו של בן הזוג אל מקום ריק, ובכך לנצל את עצמת תנועתו על מנת להוציא אותו משיווי משקלו. התנועה בעלת אופי ייני ויש בה דגש על חיבור לתנועת בן הזוג.
לחיצה היא תנועה יאנגית ברובה, שבה יד אחת לוחצת על היד השנייה וביחד הן מעבירות כוח משולב לנקודה אחת. הכוח של הלחיצה מגיע מהגוף כולו עם דגש על האגן ,הגב והשכמות.
דחיפה היא תנועה של שתי הידיים בתנועה של הורדה כלפי מטה ולאחר מכן בדחיפה לפנים. בחלק הייני יש דגש על ההרפיה, וחיבור לתנועת בן הזוג עד להובלתה ושינוי כיוונה כלפי מטה, בחלק היאנגי הכוח זורם מהאדמה דרך הגוף ועד לכפות הידיים שמבטאות את הכוח בתנועה לפנים.
בסגנון צ'ן לעומת זאת, ההתבוננות על ארבעת השערים היא יותר מופשטת ומתייחסת לכיוון הכוח כבסיס להבנה ויישום של ארבעת השערים.

הדיפה היא כוח העולה מלמטה כלפי מעלה ולפנים.

גלגול לאחור היא זרימה של הכוח מלמעלה וקדימה, לכיוון אחורה ולמטה.

לחיצה היא זרימת כוח בקו ישר קדימה.

דחיפה היא זרימת כוח כלפי מטה.

ההסתכלות של סגנון צ'ן היא בעיני רחבה יותר, מכיוון שבעזרתה ניתן לנתח כל תנועה בטאי צ'י – בתבנית, בפושינג הנדס או בלחימה כביטוי של ארבעת השערים. ניתוח זה אינו סותר את הגישה של סגנון יאנג אלא מהווה מבחינות רבות הרחבה של גישה זו.
כאשר אנו מתבוננים בצורה מופשטת על כיוון התנועה, ומכירים את יחסי הגומלין האפשריים בין הכוחות השונים, אנו יכולים להבין את יחסי הגומלין בזרימה בין בני זוג בצורה עמוקה ורחבה יותר.
דוגמא טובה לכך היא תבנית הפושינג הנדס המסורתית הנקראת pang lu ji an (הדיפה, גלגול לאחור, לחיצה, דחיפה), שבה אנו בעצם מתרגלים את יחסי הגומלין בין הכוחות של ארבעת השערים. בזרימה זו אנו מתרגלים לנטרל הדיפה בעזרת גלגול לאחור, להתמודד עם גלגול לאחור בעזרת לחיצה, לנטרל לחיצה בעזרת דחיפה כלפי מטה, לנצל את הפתח שיצרה הדחיפה כלפי מטה להדיפה וכן הלאה.

תרגול זה הוא דוגמא לאפשרות לתרגול מעשי של ארבעת השערים עם בן זוג, והוא חלק ממערכת הלימוד המסורתית, בה בשילוב עם תרגול פושינג הנדס בהליכה, ותרגול זוגות הנקרא דה לו (גלגול גדול לאחור) ניתן לתרגל את ארבעת השערים, ארבע הפינות, וחמשת הצעדים בזוגות.
לימוד ארבעת השערים ארבע הפינות, וחמשת הצעדים, באמצעות תרגולים מסורתיים אלו יכול להביא אותנו לרמה גבוהה יותר של הבנה, תרגול, ויישום של טאי צ'י צ'ואן ובכך חשיבותו.

לסרטון וידאו של פושינג הנדס ארבעת השערים לחצו כאן

טאי צ'י – קל ללמוד, קשה לדעת

עם סיום שנת הלימודים הראשונה, וסיום לימוד תבנית ה 24, מתעוררת פעמים רבות השאלה מה הלאה?

בפני מי שסיים את לימוד התבנית עומדות שלוש אפשרויות. לימוד תבנית מתקדמת (כמו תבנית החרב, או תבנית ה40 ), העמקה בתבנית בקבוצת טאי צ'י קונג פו (בתל אביב) או באמצעות חזרה על הלימוד בקבוצת מתחילים, והצטרפות לקבוצת הדוי ליאן ללימוד פושינג הנדז ויישומים.
על מנת לעזור בתהליך ההחלטה אשתמש באמרה סינית האומרת ש "טאי צ'י קל ללמוד וקשה לדעת".

קל ללמוד – הלימוד של תבנית חדשה כמו תבנית החרב מהווה התרחבות. הידע מתרחב, מגוון התנועות מתרחב, יכולת התנועה מתרחבת (ברמה בסיסית), והתלמיד רוכש עוד ידע בתחום הטאי צ'י.
ההתרחבות, כשהיא נעשית בקצב המתאים, היא חוויה מעוררת שמגרה את החושים. הסיפוק מלימוד תנועה חדשה מהיר יחסית, ולאורך שנת הלימודים קיים גירוי מתמיד שעוזר לתלמיד לשמור על רצף אימונים ועניין. לימוד תנועות חדשות, מאפשר לרכוש את אבני הבניין הבסיסיות בלימוד הטאי צ'י, ולהגדיל את הבסיס שממנו אפשר אחר כך להעמיק. ההרחבה שבלימוד תבנית חדשה מחייבת גם העמקה מסוימת, אך אם מתרכזים רק בחדש ועוזבים את הישן חלקה של ההעמקה שולי יחסית.

קשה לדעת – עם סיום שלב לימוד התבנית, מה שיש לנו הוא חומר גולמי. התנועות ידועות, הרצף מוכר, אבל לרוב, אחרי שנה אחת של לימוד, ההפנמה וההבנה של התבנית שטחיים יחסית. מי שלמד את התבנית, עדיין לא הגיע לשלב של מי שיודע. על מנת לדעת את התבנית דרוש המשך לימוד ותרגול. קבוצת ה טאי צ'י קונג פו מיועדת לעזור לתלמידים לדעת את התבנית. בקבוצות אלו ההקפדה על הדיוק בתנועה רבה יותר, ההקפדה על יישום עקרונות הטאי צ'י והבנתם מרכזית יותר, וההבנה של התנועה הפנימית בכל תנועה והקשר בין התנועה והיישום שלה, נהיים מרכזיים יותר. המטרה היא שההיכרות עם התנועות תהפוך לאינטימית יותר. כל זווית, כל זרימה וכל פרט, הופכים להיות יותר ברורים. זהו תהליך של שנים, אבל זה תהליך הכרחי לתרגול מעמיק של טאי צ'י צ'ואן, ותהליך שיש בו הרבה סיפוק, שנובע מהבנה אמיתית ועמוקה יותר של התנועות. סוג סיפוק זה הוא יותר ייני, ואולי דומה יותר לשורשים של עץ שמעמיקים אט אט אל תוך האדמה, בניגוד לסיפוק הנובע מלימוד חומר חדש, ודומה יותר לצמיחה כלפי מעלה ללא התנגדות.

אינטגרציה – לימוד הפושינג הנדס והיישומים מהווה אינטגרציה, חיבור של ההתרחבות הנובעת מלימוד התבנית, ושל ההעמקה הנובעת מההתעמקות בתבנית. זוהי גם העמקה נוספת שנובעת מהבנת היישום של כל תנועה, והחוויה של זרימת הכוח הפנימי עם בן זוג בכל תנועה ותנועה. תרגול הפושינג הנדס והיישומים מביא את הטאי צ'י לרמה אחרת, רמה בה החלקים של התרגול מתחילים להתחבר למיומנות אחת שלמה.

שלוש דרכי הלימוד הללו – תבנית חדשה, העמקה בתבנית המוכרת, ופושינג הנדס ויישומים, משלימות אחת את השנייה. כל דרך לימוד עומדת בפני עצמה, וכל דרך לימוד משלימה את רעותה. הבחירה בין הקבוצות המייצגות את הדרכים השונות צריכה להיות אישית, ובאופן טבעי קשורה למוטיבציה, לאמצעים (בעיקר הזמן שאפשר להקדיש ללימוד), ולמבנה האישיות של כל אחד. ניתן, בהרבה מקרים אף רצוי, לשלב את שלושת הדרכים, או לבחור אחת או שתיים מהן. הבחירה אישית.

אני מקווה שהמאמר הזה יעזור לתלמידים לבחור את דרכם מתוך הבנה רחבה יותר של דרכי הלימוד.
מי שמתלבט, מוזמן להתייעץ איתי, לאחר השיעור, באי מייל, או בטלפון.

לימוד נעים

אוהד קדם

שימושים רפואיים של טאי-צ'י וצ'י-קונג

סקירת מאמרים
מאמר זה הוגש לאוהד קדם, כעבודת סיום במסגרת קורס מדריכי צ'י קונג מסורתי של בית הספר לטאי צ'י וצ'י קונג יצירה ובית הספר לרפואה משלימה במכללה האקדמית גבעת וושינגטון.
המאמר נכתב בידי אסף לביא – מדריך בבית הספר יצירה, ומטפל במגע ובתנועה.

הקדמה
טאי צ'י וצ'י קונג מוכרות באופן כללי כשיטות תרגול שמטיבות עם הבריאות.
כדי שהשימוש הבריאותי שלהם יהיה מיושם באופן נרחב ושיטתי (לדוגמה שילובם במערכת הבריאות), על מנת שיותר אנשים יוכלו להנות מהיתרונות הבריאותיים שלהן, יש לתת מענה בעזרת כלים מדעיים על שאלות כמו:
-האם ניתן לרפא מחלות בעזרת טאי צ'י וצ'י קונג ?
-האם הריפוי מתרחש כתוצאה מאפקט פלצבו או כתוצאה מאפקט רפואי אמיתי ?
-אם כן, מהו מנגנון הריפוי ?
-אילו מערכות מושפעות מהתרגול ?
-האם קיים הבדל משמעותי, שנותן ייתרון לטאי צ'י וצ'י קונג, על פני תרגול גופני או טיפול תרופתי הנהוגים במערכת הבריאות במערב ?

בשנות החמישים, החלו לחקור את ההשפעות הבריאותיות של טאי צ'י וצ'י קונג בסין. עם התפשטות אומנויות אלו למערב, התעורר עניין בתרגום המחקרים. אך בגלל שעדויות אלו לא תאמו לרוב את הסטנדרטים של עבודות מחקר מהימנות, עלה הצורך לחקור את הנושא ברצינות.
כיום, קיימים לא מעט מחקרים רציניים שמגיעים בעיקר מסין וארה"ב. מספרם ההולך וגובר של מחקרים בתחום, מרמז על אישור הקביעה הסינית בת אלפי השנים, ש"תרגול סדיר של טאי צ'י וצ'י קונג משפר את הבריאות ואת תוכלת החיים".
תרגול אומנויות אלו הוא נורמטיבי בסין וזוכה לתמיכה מסויימת מהממשלה, לכן רוב המחקרים מגיעים מסין וחלקם אפילו נערך בבתי חולים עם מספר נרחב של משתתפים.
כמו כן, קיימים בארה"ב כמה מוסדות, שעיקר פעילותם מוקדשת לקידום המחקר בתחום וזוכים לתמיכה חלקית ממערכת הבריאות.
עבודה זו סוקרת מבחר מחקרים מדעיים אודות היישומים של טאי צ'י וצ'י קונג, אשר מנסים לענות על השאלות שהוצגו בפרק זה.

השיטות
מתוך יותר מ-200 עבודות מחקר שנמצאו במאגרים שונים, אשר מתייחסות ליישומים הרפואיים של טאי צ'י וצ'י קונג, נבחרו 15 עבודות להכלל בסקירה זו, מתוכן 4 עבודות הן בעצמן סקירות מעמיקות בנושא.
לעבודה נבחרו מאמרים שמתיחסים לטאי צ'י וצ'י קונג באופן מובהק ובלעדי ולא כחלק נלווה במחקרים על יישומים שונים מתחום הרפואה המשלימה או הרפואה המערבית.
ניתנה עדיפות למחקרים שהשתמשו בקבוצות ביקורת, ניתוחים סטטיסטיים, מספר גדול של נבדקים ועוד נתונים שמעידים על מהימנות הממצאים, אך לא כולם הם כאלו.
בנוסף, נעשה נסיון לאסוף עבודות שנגעו ביישום הרפואי של אומנויות אלו לגבי מגוון של הפרעות/מחלות, עם העדפה לאלו שעוסקות בבעיות ה"בוערות" מתחום הרפואה.

רקע תאורטי
טאי צ'י וצ'י קונג, הן אומנויות שבבסיסן יושבת אותה הפילוסופיה – הפילוסופיה הסינית.
מתוך הפילוסופיה הסינית, התפתחה הרפואה הסינית המסורתית (Traditional Chinese Medicine = TCM).
לאומנויות אלו קיימים אספקטים רפואיים, לחימתיים ורוחניים/דתיים.
למרות העובדה שבטאי צ'י יותר מודגש האספקט הלחימתי, בגלל היישום הלחימתי של תנועות הסדרות (form) השונות, לטאי צ'י מיוחסים יישומים רפואיים רבים ולמעשה מרבית המתרגלים אומנות זו, פחות מיעדים את עצמם להיות לוחמים אלא עושים זאת לטובת בריאותם והתפתחותם הרוחנית.
אומנות הצ'י קונג פותחה בין השאר גם כדי לשפר יכולות לחימתיות כמו שיפור יציבה, מבנה ועוצמה פנימית. אך הדגש,
לפחות ברוב הסגנונות, הוא על בריאות בכך שניתן דגש על הקשר בין התרגול, להשפעה על זרימת הצ'י (אנרגיית החיים החיונית של הגוף) במרידיאנים (מסלולי זרימת האנרגיה בגוף) וע"י כך להשפיע על תפקוד חיוני של אברי המטרה.
אלו הם למעשה אבני היסוד של הרפואה הסינית המסורתית.
המנגנון המרכזי שפועל באומנויות אלו, שקשור לאריכות ימים וריפוי לפי TCM הוא, שהשפעת התרגול מובילה לזרימה טובה יותר של צ'י בגוף. ככל שהזרימה תעשה יעילה יותר, כך הגוף יתפקד בצורה אופטימלית ויוכל לנצל באופן מלא את יכולת הריפוי הטבעי שלו. לעומת זאת זרימה לא תקינה, כתוצאה ממצבים כמו תקיעות צ'י או חוסר צ'י, יכולים בסופו של דבר להוביל למחלה.

דוגמאות של יישומים בריאותיים בטאי צ'י וצ'י קונג
בדיון הבא, יובאו רקע והסברים אודות הסינדרומים השונים והממצאים של היישום הרפואי, בעזרת טאי צ'י ו/או צ'י קונג.

מערכת לב ריאה
יתר לחץ דם
מספר קבוצות בסין חקרו את ההשפעות של תרגול טאי צ'י וצ'י קונג על יתר לחץ דם.

מחקר על השפעות לטווח ארוך וקצר של התרגול ( Controlled study), בהשתתפות מטופלים עם יתר לחץ דם, נעשה ע"י וואנג, במוסד ליתר לחץ דם, שנחאי .1[Wang et al.]
קבוצת המחקר תרגלה 30 דקות, פעמיים ביום, "Yan jin yi shen gong" תרגילי צ'י קונג שנחשבים טובים במיוחד למטרות ריפוי ועיכוב סניליות. ב-1991 החוקרים דיווחו במאמר מבוקר של 20 שנה, על השפעות התרגול של 204 מטופלי יתר לחץ דם. לאחרונה ביצעו החוקרים עבודת מעקב של 30 שנה2 על 242 מטופלי יתר לחץ דם.
המטופלים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות:
1. קבוצת צ'י קונג. 2. קבוצת ביקורת.
כל המטופלים קיבלו טיפול תרופתי לבקרת לחץ הדם.
התוצאות הראו ששיעור התמותה המצטבר היה 24.41% בקבוצת הצ'י קונג לעומת 40.7% בקבוצת הביקורת (P<.001). מקרי השבץ היו 20.5%, לעומת 40.7% (P<.01) בהתאמה. שיעורי התמותה כתוצאה משבץ היו 15.6% לעומת 32.5% בהתאמה.
בנוסף, דיווחו החוקרים על התייצבות לחץ הדם בקבוצת הצ'י קונג, בעוד שבקבוצת הביקורת חלה עליה.
שינוי משמעותי נוסף היה, שהמינון התרופתי בקבוצת הצ'י קונג הופחת ועבור 30% מהמטופלים הופסק לחלוטין. לעומת זאת המינון התרופתי בקבוצת הביקורת היה חייב לעלות.

במחקר אחר [Wang C, Xu D, Qian Y, Shi W, Bao Y, Kuang A]3, שבו השתתפו 120 גברים בין הגילאים 55-75, החוקרים ניסו להעריך את השפעת תרגול צ'י קונג על איכות תפקוד הלב, ע"י שימוש באקו-לב ובדיקה ערכית של מיקרוסירקולציה (מחזור הדם הפריפריאלי =של כלי הדם הקטנים).
המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות:
(1 46 בעלי יתר לחץ דם עם חסר באנרגית הלב
2) 34 ללא חסר באנרגיית הלב.
3) 40 עם לחץ דם נורמלי.
התוצאות הראו, שמטופלים עם חסר באנרגיית הלב חוו שינויים במדדים רבים, המעידים על עליה באיכות תפקוד הלב.
לא נראו שינויים משמעותיים אצל אלו שלא סבלו מחסר באנרגיית הלב.
בתחילת המחקר נמדדו רמות ההפרעה במיקרוסירקולציה אצל שלושת הקבוצות וערכיהם היו: 73.9%, 29.5%, 17.5% בהתאמה.
אחרי תרגול של צ'י קונג במשך שנה הראתה הקבוצה הראשונה ירידה מ- 73.9% ל- 39.3% (.05>P).
בקבוצות האחרות לא נראה שינוי משמעותי.

במחקר שנעשה באנגליה et al.] [Channer4 ופורסם ב- 1996 (Randomized Controlled), בדקו את השפעת תרגול טאי צ'י (Wu Chian-Ch'uan) אצל אנשים שעברו לאחרונה ארוע "אוטם שריר הלב" (MI). המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות:
1) קבוצת טאי צ'י 2) קבוצת תרגילים ארוביים 3) קבוצת תמיכה ללא תרגול פיזי.
לאחר 8 שבועות, נמצאו תמורות משמעותיות בירידת לחץ הדם הסיסטולי בקבוצות 1+2.
בקבוצת הטאי צ'י נראו תמורות משמעותיות בירידת לחץ הדם הדיאסטולי.
בנוסף מצאו שבקבוצת הטאי צ'י, שיעור ההשתתפות היה הגבוה ביותר 82% לעומת 73% בקבוצת התרגילים האירוביים
ו 8% בקבוצת התמיכה.

במחקר שנעשה ע"י 5Lan et al. ופורסם ב- 1999, נבדקה השפעת תרגול טאי צ'י על 20 מטופלים לאחר ניתוח מעקפים, במשך שנה. למטופלים ניתנה האפשרות לבצע תרגול יומי של 50 דקות בטאי צ'י (108 התנועות של סגנון יאנג). שיעור ההשתתפות הממוצע היה 3.8 פעמים בשבוע. קבוצת הביקורת קיבלה תוכנית תרגילים לבית.
לאחר שנה, בקבוצת הטאי צ'י נמדדה עליה בערכי VO2 (נפח החמצן – מדד שמראה על שיפור בתפקוד הריאות) בהשוואה לקבוצת הביקורת.

במחקר שנעשה ע"י 6Young et al. ופורסם ב- 1999, נבדקו השפעות הטאי צ'י על קשישים חסרי פעילות.
62 משתתפי המחקר כולקו לשתי קבוצות: בראשונה תרגלו הקשישים טאי צ'י (13 התנועות של סגנון יאנג), פעמיים בשבוע למשך 12 שבועות ובקבוצת הביקורת השתתפו הקשישים בתוכנית הליכה.
בשתי הקבוצות נמדדו ירידות בערכי לחץ הדם. ממוצע של 7.0- בלחץ הסיסטולי בקבוצת הטאי צ'י, 8.4- בקבוצת הביקורת ו 2.4- בלחץ הדיאסטולי בקבוצת הטאי צ'י, 3.2- בקבוצת הביקורת.
התוצאות, שהראו תמורות זהות בתפקוד מערכת הלב והדם, שהושגו בפעילות בעלת אינטנסיביות נמוכה (טאי צ'י) בהשוואה לפעילות בעלת אינטנסיביות בינונית (הליכה), מאתגרות את ההנחה הרווחת, לגבי היחס בין רמת אינטנסיביות אימון ארובי והשפעתו על שיפור בתפקוד מערכת הלב והדם.

מחלות מערכת הנשימה
במחקר שנעשה בהשתתפות חולי אסטמה ברונכיאלית, הראו Reuther & Aldridge (1998)7 שלאורך תקופה של 52 שבועות, תרגול צ'י קונג עזר להפחית את מספר התרופות השונות ואת מספר הבקשות לתרופות השונות, שנצרכות ע"י חולים אלו. בנוסף, מטופלים אלו הראו ירידה בהשתנות שיא זרם הנשימה (variability of peak respiration flow), לעומת מטופלים שלא תרגלו צ'י קונג והראו פחות שיפור בסימפטומים, פחות שינויים בהזדקקות תרופתית ועליה בהשתנות שיא זרם הנשימה.

Li, Liu & Zhou (1998)7, בדקו לאורך 3 חודשים, את ההשפעות של שילוב נטילת תרופות ותרגול צ'י קונג, אצל חולים עם מחלות נשימה כרוניות, כגון: דלקת ברונכית כרונית, אסטמה ונפחת הריאות. תועלת גדולה יותר צמחה אצל מטופלים ששילבו תרגול צ'י קונג עם הטיפול התרופתי – ממוצע שיעור הנשימות וקצב פעימות הלב נמוך יותר, מאשר אצל אלו שנטלו תרופות בלבד.

נפילות בקרב קשישים
נפילות בקרב אנשים מבוגרים היא בעיה רצינית ורחבת היקף, שעלולה להוביל לחוסר עצמאות, עליה בשיעור תמותה ממחלות כרוניות והזדקקות לטיפול רפואי יקר וארוך טווח.

כ- 40%-35% מכלל האוכלוסיה המבוגרת שחיים בקהילה (גילאים 65 ומעלה) נופלים מדי שנה. יותר מ-50% מהנופלים סובלים מפציעה קלה, כ- 5%-15% מהנופלים הללו יסבלו מפציעה קשה שמצריכה אישפוז, בחלק מהמקרים הללו יסבלו המאושפזים מזיהום משני, שעלול להוביל למוות.
נפילות לרוב קשורות לבעיות שריר-שלד הכוללות, חוסר שיווי משקל ותנועתיות מוגבלת.
בגלל היקף הבעיה, מניעת נפילות בקרב הגיל המבוגר, נעשתה משימה בריאותית, ציבורית חשובה.
מתוך חיפוש אחר פעילות יעילה למניעת נפילות בגיל המבוגר, נעשו מחקרים רבים על הקשר בין טאי צ'י ותחום זה. למעשה זהו אחד הנושאים הנחקרים ביותר בתחום הטאי צ'י.

במחקר שפורסם ב-2005 ע"י Li F, Harmer P, Fisher KJ, McAuley E, et al. (Randomized Controlled)8, נבדק הקשר בין מניעת נפילות אצל אנשים מבוגרים וטאי צ'י.
בניסוי השתתפו 256 מבוגרים בין הגילאים 70-92. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות:
1) קבוצת תרגול טאי צ'י, שלוש פעמים בשבוע.
2) קבוצת ביקורת שתרגלה תרגילי מתיחות.
שתי הקבוצות תרגלו באופן קבוע למשך 6 חודשים.
התוצאה הראשית שנמדדה, היתה מספר הנפילות בכל קבוצה. התוצאות המשניות שנמדדו כללו, בדיקות פונקציונליות של איזון, ביצועים פיזיים ופחד מנפילה (ע"י שאלונים). המבדקים בוצעו בנקודת המוצא, לאחר 3 חודשים, לאחר 6 חודשים ושישה חודשים לאחר סיום הניסוי. בתום תקופת 6 חודשי הניסוי עלה, שמספר הנופלים בקבוצת הטאי צ'י היה נמוך בצורה משמעותית מבקבוצת הביקורת, 38 לעומת 73 (.007=P), פרופורציה נמוכה יותר של נופלים 28% לעומת 46% (.01 P-) ופחות פציעות כתוצאה מנפילות 7% לעומת 18% (03.=P). הסיכון לנפילות מרובות בקבוצת הטאי צ'י, היה 55% נמוך יותר מבקבוצת הביקורת.
משתתפים בקבוצת הטאי צ'י הראו שיפור משמעותי (001.>P) בכל המדידות של איזון פונקציונלי, ביצועים פיזיים וירידה בפחד מנפילות.
תוצאות חיוביות אלו, חזרו והופיעו גם בבדיקה שנערכה 6 חודשים מסוף הניסוי.

מחקר דומה שנערך ע"י .9Ren'ee M Hakim, Julie DiCicco, Jessica B, Thomas H, Elizabeth R ופורסם ב- 2004, כלל 94 משתתפים בריאים מגיל 60 ומעלה, אשר חולקו לשלוש קבוצות:
קבוצת טאי צ'י, קבוצת תוכנית תרגילים מובנים וקבוצה ללא תרגול. נמצא שבשתי הקבוצות הראשונות, המשתתפים הראו ערכי יציבות וביטחון גבוהים יותר מבקבוצה השלישית, בצורה משמעותית ומשתתפים בקבוצת הטאי צ'י ביצעו טוב יותר, בצורה משמעותית את מבחן ההושטה לשלושה כיוונים, דבר שמראה על גבולות גדולים יותר של יציבות.
בנוסף הציעו כותבי המאמר ייתרון לתרגול טאי צ'י, בטענה שזוהי פעילות עם דחיסות נמוכה (Low-impact), לעומת פעילויות פיזיות אחרות ושטאי צ'י היא פעילות בעלות נמוכה, מכיוון שהיא לא דורשת ציוד או תנאים מיוחדים.

סרטן
חקר השפעת תרפיית צ'י קונג על מחלת הסרטן הוא אחד מהנושאים המפותחים ביותר בתחום, בעיקר בסין.
מחקרים רבים בוחנים את השפעת הקרנת צ'י (ע"י מאסטרים לצ'י קונג), על תאים סרטניים. ניסויים אלו מתחלקים לשניים:
1) בתוך גוף החי (הקרנת צ'י על בני אדם, בעלי חיים וצמחים, בעלי תאים סרטניים).
2) מחוץ לגוף החי (הקרנת צ'י על תאי סרטן שגודלו על תרביות במעבדה).
עבודה זו סוקרת רק מחקרים שבהם בדקו את השפעת תרגול עצמי של צ'י קונג על חולי סרטן, ולא כאלו שבדקו את השפעת הקרנת צ'י ממקור חיצוני על חולי סרטן או תאי סרטן.

רקע
מחלות ממאירות הן הגורם השני בשכיחותו כגורם מוות בעולם המערבי. 30% מכלל האוכלוסיה ילקו בסרטן במהלך החיים, שני שליש מהם ימותו כתוצאה מכך.
מחלות הסרטן השונות גורמות לסימפטומים ותסמינים קליניים שונים ומגוונים כמו, ירידה במשקל, ירידה בתאבון, עייפות, כאבים, ירידה בתנגודת החיסונית ועוד. סימפטומים אלו יכולים להגרם כתוצאה מלחץ של הגידול על מבנים סמוכים, הפרשת כמות גדולה של חומרים אנטי סרטניים המופרשים ע"י מערכת החיסון, הפרשת הורמונים או חומרים אחרים ע"י תאי הסרטן.
לאחר שהתגלה גידול ממאיר בגופו של חולה, נהוג לסווג אותו לפי דרגת הממאירות = Grading (מספק תחזית לגבי אלימות הגידול), ודרגת ההתפשטות = Staging שמעיד על שלושה פרמטרים: גודל הגידול, מעורבות קשרי לימפה אזוריים והמצאות גרורות.
דרוג הגידול חשוב בין השאר, לקביעת אופי הטיפול שיכול לכלול הליך כירורגי, כימוטרפיה, הקרנות והקלה בתסמינמם.

מחקרים קליניים
ב- 1995 פרסמו 10Zhang et al., מחקר שעוסק בהשפעת תרגול צ'י קונג על חולי סרטן ונערך ב-
Beijing Miyun Capital Tumor Hospital. במחקר השתתפו 1648 מטופלים בעלי מגוון סוגים של גידולים סרטניים. המעקב נעשה לאורך תקופה של 8 שנים, בה שולב טיפול קונבנציונלי ותרגול צ'י קונג (Guo-lin Qigong).
התוצאות הראו שאצל 32.4% מהמטופלים חל שיפור משמעותי, אצל 59.2% חל שיפור חלקי ואילו 8.4% דיווחו,
שלא הושפעו מהטיפול כלל.
יותר מ- 500 מהמטופלים שרדו 5 שנים ויותר (30%<). אלו הן תוצאות טובות יותר, בצורה משמעותית מבבתי חולים
אחרים בסין, שלא שילבו תרגול צ'י קונג בטיפול של חולי סרטן.
בעבודה זו לא נעשה שימוש בקבוצת ביקורת ולכן, למרות ההיקף הגדול שלה, קשה לבחון בצורה קונקרטית לפיה, כמה תרפייה בעזרת תרגול צ'י קונג, תורמת לחולי סרטן בהשוואה לאחרים.
הטבלה הבאה, מראה את התמורות שחלו בערכים השונים של מערכת החיסון, אצל 30 מהמטופלים בניסוי זה.
טבלה 1. 
שינויים באינדיקטורים של מערכת החיסון בקרב 30 חולי סרטן לאחר טיפול בצ'י קונג

 

טבלת-שימושים-רפואיים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

במחקר שפרסמו Sun & Zhao מ- 11Guang-An-Men Hospital ב-1998,
שבו השתתפו 123 חולי סרטן בשלבים מתקדמים (53 -Stage IV, 70 -Stage III). המשתתפים חולקו לשתי קבוצות:
1) קבוצת צ'י קונג (97 משתתפים), שקיבלו טיפול תרופתי קונבנציונלי ותרגלו צ'י קונג (שעתיים ביום למשך 3 חודשים).
2) קבוצת ביקורת (30 משתתפים), שקיבלו את אותו הטיפול התרופתי בלבד.
תוצאות הניסוי הראו, שבקבוצת הצ'י קונג 82% התחזקו, 63% הראו שיפור בתאבון, 33% הפסיקו לשלשל או שיפרו ליקויים של אי סדירות. בעוד שבקבוצת הביקורת התוצאות היו 10%, 10%, 6% בהתאמה (01.>P).
בנוסף נמצא ש- 50.5% בקבוצת הצ'י קונג, העלו 3 ק"ג ומעלה למשקל גופם בהשוואה ל- 13.3% בקבוצת הביקורת.
רק 5.4% מקבוצת הצ'י קונג איבדו 3 ק"ג ויותר בעוד ש- 30% איבדו משקל בקבוצת הביקורת (01.>P).
בבדיקה של ערכי מערכת החיסון השונים, נמצא שבקבוצת הצ'י קונג חלה עליה של 35% לאחר הטיפול ואילו בקבוצת הביקורת חלה ירידה של 7.8%. התוצאות מרמזות על כך, שלתרפיה בעזרת תרגול צ'י קונג יש השפעה בשיפור סימפטומים, שיפור התיאבון, חיזוק המבנה ובהעלאת יכולת הריפוי העצמי אצל חולי סרטן.

במחקר שפרסמו ב- 1996 Fu ועמיתיו12 מ- Henan Medical University
השתתפו 186 חולי סרטן, שעברו לאחרונה ניתוח להסרת הגידול (155 גברים, 31 נשים; גיל ממוצע 59.8). המשתתפים חולקו לארבע קבוצות טיפול שונות:
1) ניתוח בלבד- קבוצת ביקורת (מס.= 48)
2) כימוטרפיה בלבד (מס.= 42)
3) טיפול בצמחי מרפא סיניים בלבד (מס.= 46)
4) טיפול בצמחי מרפא סיניים וצ'י קונג (מס.= 50)
הקבוצה האחרונה נתבקשה לתרגל סגנון ספציפי של צ'י קונג על בסיס יומי.
לאחר 5 שנות מעקב מצאו ששיעורי ההשרדות לשנה, שלוש וחמש שנים היו:
בקבוצה 1) 80.1%, 36.5%, 20.8% בהתאמה.
" 2) 85.7%, 45.2%, 25.1% "
" 3) 84.5%, 43.5%, 26.1% "
" 4) 86.0%, 64.0%, 36.0% "
ההבדל בין קבוצת הצ'י קונג לקבוצת הביקורת היה משמעותי מבחינה סטטיסטית (01.>P). תקופת האמצע של השרדות החולים היה:
30 חודשים בקבוצה 1
36 " " 2
36.5 " " 3
48 " " 4

תוצאות דומות עלו בשני מחקרים אחרים: (Ni Rongwen 199714 / Zheng RR 199013),
שבדקו את אחוזי ההישרדות בקרב חולי סרטן, ששילבו טיפול קונבנציונלי עם תרגול צ'י קונג, לעומת קבוצות ביקורת שקיבלו טיפול קונבנציונלי בלבד.

Luo Sen ועמיתיו 15 פרסמו ב- 1988 מחקר, שבדק את השפעת תרגול צ'י קונג (Vital Gate" Qigong"), בקרב חולי סרטן
(Stage I / Stage II) על ערכי הדם ומערכת החיסון. במחקר השתתפו 80 חולי סרטן שחולקו לשלוש קבוצות:
1) צ'י קונג (מס.= 30)
2) כימותרפיה (מס.= 25)
3) כימותרפיה וצ'י קונג (מס.= 25)
לאחר 60 יום, רק בקבוצת הצ'י קונג נראתה עליה משמעותית בכל הערכים הנבדקים: RBC, WBC, Serum Hemoglobin (0.01 P<).
בעוד שבקבוצת הביקורת נראתה ירידה משמעותית בערכים (01.>P). בקבוצת הצ'י קונג+כימוטרפיה נראתה עליה
בערכים מלבד ערכי WBC שנשארו ללא שינוי (0.01 P<).

תוצאות דומות, לגבי עליה משמעותית בערכים שונים של מערכת החיסון, שנבדקו אצל חולי סרטן ואנשים בריאים שתרגלו
צ'י קונג, נמצאו בארבעה מאמרים נוספים:18 Wang et al. (1993)15, Wang (1988)16, Xu Hefen et al. (1998)17, Cai et al. (2001).

צפיפות העצם
תהליך ההזדקנות עלול לגרום לירידה בצפיפות העצם, במיוחד אצל נשים. כתוצאה מכך עולה רמת הסיכון לשברים.
בשתי קבוצות מחקר (Xu D. et al. 1994) 20, שכללו גברים בין הגילאים 50-59 ו 60-69 חלה עליה משמעותית בצפיפות העצם, כתוצאה מתרגול של צ'י קונג במשך שנה.
לאחר התרגול, ערכי צפיפות העצם התקרבו לאלו של גברים בריאים באותן קבוצות גיל.
ממצאים אלו, מעידים על סבירות גבוה של שינוי דומה, אצל נשים בגיל המעבר עם צפיפות עצם נמוכה.

רמת הורמוני מין
אחת מהשלכות ההזדקנות היא שינוי רמת הורמוני המין בכיוון לא רצוי, לדוגמא רמת ההורמון הנשי (אסטרוגן) נוטה לעלות אצל גברים ולרדת אצל נשים (Kuang 1991), שינויים הורמוניליים אלו קשורים בדר"כ עם הופעת יתר לחץ דם ועם סימפטומים של גיל המעבר.
מחקרים מרמזים, שתמורות אלו יכולות להתהפך ע"י תרגול צ'י קונג 20Kuang (1991)22, Ye (1990)21, Xu (1994).

במחקר אחד בדקו את השפעת תרגול צ'י קונג במשך שנה על רמת האסטרדיאול (נגזרת של אסטרוגן), אצל נשים וגברים עם יתר לחץ דם. 70 גברים בין הגילאים 40-69 נחלקו לשתי קבוצות: קבוצת תרגול צ'י קונג וקבוצת ביקורת.
בקבוצת הצ'י קונג, רמת ההורמון ירד מ- 70 ל- 47.7 ml/pg, ירידה של 32% (01.>P), בעוד שלא נמצא שינוי משמעותי בקצוצת הביקורת. רמת הטסטוסטרון ירד בשתי הקבוצות ב- 7%. ערכי האסטרדיאול בקבוצת הצ'י קונג התקרבו מאוד לאלו של גברים בריאים באותה קבוצת גיל.
אצל הנשים בין הגילאים 51-67 (מספר המשתתפות לא זמין), תרגול צ'י קונג הוביל לעליה באסטראדיאול מ- 3.5±40.9 ml/pg
ל- 3.5±51.6 ml/pg, רמה ששווה בקרוב לזו אצל נשים בריאות בגיל המעבר (menopausa). ערכי הטסטוסטרון גם הם עלו בעקבות התרגול מ- dl/ng 2.2±25.5 ל- dl/ng 2.2±37.2.

במחקר אחר שבו השתתפו 30 גברים בין הגילאים 50-69, נמצאה ירידה של 31% ברמת האסטרדיאול אצל מתרגלי צ'י קונג במשך שנה ובנוסף שיפור בסימפטומים כמו צרידות, סחרחורות, נדודי שינה, נשירת שיער, אימפוטנציה וחוסר שליטה בסוגרים.

סניליות
בעבודת מחקר 20 שנעשתה על 100 משתתפים שסווגו כטרום סניליים או בעלי הידרדרות בתפקוד המוחי ע"י סניליות (Controlled study) נחלקו המשתתפים לשתי קבוצות של 50 איש, עם התפלגות שווה של גיל ומין. הגיל הממוצע היה 62.7.
קבוצת המחקר תרגלה תרגילי צ'י קונג (Yang Jing Yi Shen Gong) וקבוצת הביקורת התאמנו בהליכה, הליכה מהירה וריצה איטית.
ניתוח הממצאים התבססו על מדידת תסמינים קליניים וסימפטומים שכללו תפקוד מוחי, תפקוד מיני, רמת שומנים בדם ותפקוד בלוטות אנדוקריניות.
לאחר 6 חודשים, 8 מתוך 14 תסמינים קליניים וסימפטומים, השתפרו בקבוצת הצ'י קונג, בשיעור של למעלה מ- 80%.
לעומת זאת, אף אחד מהסימפטומים בקבוצת הביקורת, השתפר ביותר מ-45%.

איזון המרידיאנים ותפקודי הגוף
נמצאה דרך למדוד את האפקט של תרגול צ'י קונג, על איזון מערכת המרידיאנים ותפקודי האיברים (עפ"י ה-TCM),
על ידי EAV= Electroacupuncture According to Voll בעזרת מכשיר זה נמדדת המוליכות החשמלית של העור בנקודות דיקור שונות, על פי הרפואה הסינית המסורתית (לצ'י [אנרגיה] משוייכת, בין השאר, איכות חשמלית. כך שלמעשה מכשיר זה מהווה מדד לזרימת הצ'י בערוציו [מרידיאנים]).
קריטריון איבחון חשוב של תפקוד ליקוי באיבר מסויים, בעזרת EAV (שקשור למרידיאן הנבדק), הוא ב"צניחת מדדים", שעלול להתרחש כאשר בזמן מדידה, המוליכות של המרידיאן מגיעה למה שנראה כמו ערך מקסימלי, אבל אז יורדת לפני ההתייצבות.

במחקר שנערך על בדיקת ערכי 23(Kennneth M) EAV לפני ואחרי תרגול צ'י קונג של משתתפים בריאים, נלקחו מדידות מ- 24 נקודות דיקור, בקצות המרידיאנים (באצבעות ובהונות הנבדקים).
הניסוי כלל שתי סדרות של בדיקת EAV: לפני ואחרי תרגול צ'י קונג.
בסדרה הראשונה, תרגול צ'י קונג הוריד את ממוצע ערכי מדדיהם של EAV ב- 19% עד 31% (004.>P), לארבעת הנבדקים
(ירידה בערכים מראה על ירידה בהתנגדות ולמעשה מעידה על זרימה טובה יותר). בנוסף, התרגול מיגר את תופעת צניחת המדדים.
בסדרה השנייה שכללה 7 משתתפים, תרגול צ'י קונג הוריד את ממוצע ערכי המדדים של EAV ב- 17% עד 35%, אצל 3 מהנבדקים. גם בסידרה זו התרגול מיגר את תופעת צניחת המדדים.
תוצאות עבודה זו מראות שתרגול צ'י קונג יכול להוליד שינויים משמעותיים באיזון תרפוייטי של המרידיאנים ומערכת האיברים, שהם למעשה המטרות של הרפואה הסינית המסורתית בתהליך טיפולי.

דיון
סקירה זו, מכילה רק עבודות אחדות מתוך אוסף גדול של מחקרים בתחום. אולם דרושים מחקרים טובים ומקיפים נוספים בתחום זה, במיוחד בשפה האנגלית, כדי להעמיק את ההבנה בסוג כזה של תרפיה.
העמקה זו חשובה לאור העובדה שקיימת נטייה כללית בקהילה המדעית, להתעלם מהשערות על השפעת תרגול של טאי צ'י וצ'י קונג בתהליכי ריפוי, לרוב בטענה שמדובר באפקט פלצבו. ואכן, הוכחת הקיום של אנרגיה אנושית "חמקמקה" עדיין מהווה אתגר לרפואה והמדע המודרניים, מאחר ואין להם אמצעים יעילים למדוד אותה.
לכן דרושים בעיקר מחקרים, שנותנים יותר הסברים מדעיים על התוצאות או על המנגנונים השונים, שפועלים בתרפיה בעזרת תרגול של טאי צ'י וצ'י קונג, כמו:
1) שיפור המערכת החיסונית.
במחקרים מסויימים ( במיוחד כאלה שנעשו על מחלות כרוניות כמו סרטן), מראים עליה משמעותית בערכים השונים שקשורים למערכת החיסון, אצל חולים שמתרגלים טאי צ'י וצ'י קונג.
2) עליה בתפקוד מחזור הדם.
עליה בערכי המיקרוסירקולציה, שניתנים למדידה אצל מתרגלי טאי צ'י וצ'י קונג, טובה לצורך ניקוי רעלים, שיפור המטאבוליזם, הגברת כמות החמצן וחומרי הזנה המגיעים לרקמות ועוד תפקודים שמשמעותיים בהתמודדות עם מחלות כמו סכרת, סרטן, מחלות ריאה ומחלות שונות של מערכת הלב וכלי הדם.
בנוסף, מכיוון שקיימים מחקרים רבים שמראים תוצאות טובות מאד משילוב של תרפייה בעזרת טאי צ'י/צ'י קונג וטיפול תרופתי, עשיוייה להמצא תועלת גם לתחום הטאי צ'י/צ'י קונג וגם לחברות התרופות, בעריכת מחקרים על אפקט הסינרגיה בין טיפול תרופתי ותרפיה בעזרת טאי צ'י וצ'י קונג.
למרבה השמחה, הציבור מראה עניין גובר והולך באומנויות אלו כאמצעי לשיפור הבריאות, דבר שיכול לגרום למערכות הבריאות השונות, לשקול ברצינות את האנטגרציה שלהן לתוך מגוון התרפיות הממומנות.
בארה"ב קיימות חברות ביטוח בריאות אחדות שמשלמות עבור תרפיה בצ'י קונג, דבר שיכול להיות מציאותי ומתבקש גם אצלנו בארץ, לאור העובדה שקופות החולים הגדולות מממנות באופן חלקי תרפיה במגוון ענפים של הרפואה המשלימה.
מוסדות רפואיים יכולים בסופו של דבר להרוויח ממימון תרפיה של טאי צ'י וצ'י קונג, מכיוון שהיא יעילה ואינה יקרה.
אם כן, קיימות עדויות רבות ומבטיחות על היישומים השונים של תרפיה באמצעות טאי צ'י וצ'י קונג, לגבי בעיות כרוניות רבות בתחום הרפואי כמו, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, הזדקנות, מחלות נשימה, אלרגיות, בעיות במערכת שריר-עצב, בעיות במערכת שריר-שלד וסרטן.
לכן, ראוי שמיסוד תחום זה ילקח ברצינות בחשבון ע"י מערכות הבריאות במערב.

מקורות‎‎‎‎‎‎‎

1. Medical and healthcare qigong. Wang C, Xu D, Qian Y. J Tradit Chin Med. 1991;11(4):296-301
2. Research on the anti-aging effect of qigong. Kung A, Wang C, Xu D, Qian Y, J Tradit Chin Med. 1991; 11(2):153-158
3. Beneficial effects of qigong on the ventricular function and microcirculation of deficiency in heart-energy hyper-tensive patients. Wang C, Xu D, Qian Y, Shi W, Bao Y, Kuang A. Written communication, September 1993
4. Changes in hemodynamic parameters following Tai chi chuan and aerobic exercise in patients recovering from acute myocardial infraction. Channer K, Barrow D, Barrow R, Osborn M, Ives G. Fellow Postgrad Med. 1996;72:349-351.
5. The effect of Tai Chi on cardiorespiratory function in patients with coronary artery bypass surgery. Lan C, Chen S, Lai J, Wong M. Med Sci Sports Exerc. 1999;31(5):634-638.
6. The effect of aerobic exercise and T'ai Chi on blood pressure in older people: results of a randomized trail. Young D, Apple L, Jee S, Miller E. J Am Geriatric Soc. 1999;47(3): 277-284.
7. Therapeutic benefits of qigong exercises in combination with drugs. Sancier KM; Journal of alternative and complementary medicine; 1999 Aug; 5(4); p. 383-9.
8. Tai Chi and fall reduction in older adults: a randomized controlled trail. Li F, Harmer P, Fisher KJ, McAuley E, et al. Journals of Gerontology, Series A: Biological Sciences and Medical Sciences; 2005 Feb; 60A (2); p.187-94.
9. Differences in balance related measures among older adults participating in Tai chi, structured exercise, or no exercise. Ren'ee M Hakim, Julie DiCicco, Jessica B, Thomas H, Elizabeth R. Journal of geriatric physical therapy; 2004; 27,1.
10. Clinical observation and experimental study of Qigong therapy for cancer. Zang RM. Zhongguo Qigong Kwxue (China Qigong Science). 2(8):24-29, 1995 [in Chinese]
11. Clinical observation of Qigong as a therapeutic aid for advanced cancer patients. Sun QZ, Zhao L. Proc of the 1st world conf. Acad. Exah. of Med. Qigong. Beijing, china. 1988;97
12. effect of Qigong and anticancer body build herbs on the prognosis of prostoperative patients with cardiac adenocarcinoma. Fu JZ, Fu SL, Qin JT et al. Proc. Of the 3rd conf. on Med. Qigong. Beijing. China. 1996:131
13. Preliminary report on anti-tumor effect of EQ of Qigong. Zhang JJ, Yu wx et al. Proc. Of the 3rd Natl Acad Conf. on Qigong Guangzou, China. 1990:58, 76.
14. A review of scientific research on Qigong anti-cancer therapy. Huang GH; Zhongguo QigongKexue (China Qigong Science), 1997 (5): 5-6
15. Effect of vital gate Qigong on malignant tumor. Luo S, Tong T et al. Proc of the 1st world conf. for acad. Exch of Med. Qigong. Beijing. China. 1988:126.
16. Clinical study of the routine treatment of cancer coordinated by Qigong. Wang SH, Wang BR, Shao MY et al. 2nd world conf. for acad. Exch. Of Med. Qigong. Beijing. China, 1993:129
17. On the anti-tumor mechanism of Qigong. Wang JM. 1st world conf. for acad. Exch. Of Med. Qigong. Beijing. China, 1988:121.
18. An observation of T-lymphocytes by ANAE staining in the clinical application of Qigong. Xu HF, Wang GM, Xue HN, et al. Proc. of 1st world conf. for acad. Exch. Of Med. Qigong. Beijing. China, 1988:52.
19. The changes of multiple immune indicators after Guo-Lin Qigong practice among cancer patients. Chi GH, Zhang Y, Zhu QH, et al. Proc. of the 8th Intl symposium on Qigong. Shanghai, China. 2001:170-172.
20. Clinical study of delaying effect on senility of hypertensive patientd by practicing "Yang Jing Yi Shen Gong" Xu D, Wang C. Proceeding from the 5th Intl. Symposium on Qigong. Shanghai. China. 1994:109.
21. Relationship among erythrocyte superoxide dismustaze activity, plasma sexual hormones (T, E2), aging and Qigong exercise [in English and Chinese]. Proceeding from the 3rd Intl. Symposium on Qigong. Shanghai. China; 1990:28-32
22. Research on "anti-aging" effect of Qigong. Kuang A, Wang C, Xu D, Qian Y. J Tradit. Chin Med.1991;11(3):224-227.
23. The effect of Qigong on therapeutic balancing measured by electroacupuncture according to voll (EAV). A preliminary study. Kenneth M; Acupuncture & Electro-Therapeutic Research; International journal; 1994; Vol. 19
24. Cardiopulmonary physiotherapeutic application of taiji. Klein PJ, Adams W; Cardiopulmonary physical therapy journal; 2004 Dec; 15(4); p. 5-11.
25. A review of Qigong therapy for cancer treatment. Kevin Chen, Raphael Yeung; Journal of the international society of life information science; 20(2) 2002
26. Medical application of Qigong. Kenneth M, Bingkum Hu; The American journal of acupuncture; Vol. 19(4); 1991.
27. Medical application of Qigong. Kenneth M; Alternative therapies; Jan. 1996, Vol. 2 No.1.