פוסטים

צ'י קונג חכמת הריפוי וריפוי בצלילים

בהפנינג פתיחת השנה שקיימנו בפארק הירקון, הסברתי על צ'י קונג חכמת הריפוי – Wisdom Healing – Zhineng Qigong ועל ריפוי בצלילים שהוא אחד מהחלקים המיוחדים של השיטה.
אני מצרף את שני החלקים של ההסבר, ווידאו של מאסטר מינגטונג גו מנחה את התרגול.
[youtube:https://www.youtube.com/watch?v=lGWtuUCS2fY]
[youtube:https://www.youtube.com/watch?v=p29MOLlOZQs]
בקישור הזה אפשר לראות את ההנחיה לתרגול של מינגטונג גו.

צ'י קונג יסודות הגל בסדנה בשדות ים

בסדנת "הגל תנועה אל החופש" שקיימנו באוגוסט בשדות ים תרגלנו בחוף חלק מסדרת "צ'י קונג יסודות הגל". התרגול מול השקיעה היה קסום ואפשר לראות חלק ממנו בוידאו הזה.
תמונות יפות מהסדנא אפשר לראות כאן.

לב ענק

אחד הדברים שצ'י קונג לפתיחת הלב עוסק בו, הוא הכמיהה העמוקה שיש בכל אחד מאיתנו לחוויה של הלב המקורי, המשוחרר והרחב שלנו. הכמיהה הזו עומדת פעמים רבות מול כוחות אחרים בנפש, שמטילים ספק באפשרות הזו, חווים את האני הקטן והמצומצם שלנו ולפעמים מחפשים את החוויה העמוקה הזו בחוץ.
השיר הזה, מתאר בעיני הצורה מקסימה את בו הזמניות של שני הכוחות, ואת השאיפה ללב ענק.
[youtube:https://www.youtube.com/watch?v=tNgUz79tSBQ]

ולמי שאהב, הנה המילים

Oh my darling babe,
take me in your arms,
don't let me be a stranger.
Oh, I
wish I'd find
a giant heart to crawl up inside and sleep,
where everything is still,
where there is no more war,
where everything is one.
In your arms, where everything is one,
in your arms I shine.

I wish my heart was bigger,
It wouldn't get flooded,
I wish that I could love you all the time.

I don't know what love is,
but I know when I'm touched,
and it's never enough,
and it's always too much,
and your body's an island of warmth
in the cold ocean.

Carry me home when it starts to get dark,
carry me home when I run out of luck,
Carry me home when it's over.
(I wish that I could love you all the time)
But everyone dies alone.
I wish that I could love you all the time.

Oh my darling babe,
take me in your arms,
don't let me be a stranger.
Don't let me be a stranger

"ארגון שדה הצ'י", ו-Spinal Bone Marrow

בימים האחרונים הייתי עם חברים בקמפינג בטבע, ולבקשת מספר חברים לימדתי מדי בוקר שיעור צ'י קונג. הפעם לימדתי בקבוצה זו לראשונה את תרגילי הבסיס של שיטת חכמת הריפוי של המאסטר מינגטונג גו, וקיבלתי תגובות שמחות, על השילוב הייחודי בין פשטות התרגילים, עומק העבודה עם שדה הצ'י, וההשפעה החזקה של התרגול בתוך שדה הצ'י.

את אחד השיעורים הקלטתי על מנת לאפשר המשך תרגול, ולמי שרוצה, יש עכשיו אפשרות להוריד קובץ שמע של חלק מהתרגול שכולל את "ארגון שדה הצ'י", ואת התרגול הראשון – Spinal Bone Marrow. אפשר לקבל את הקובץ כאן. (ניתן להוריד את הקובץ בלחיצה על החץ בחלק העליון של המסך).
למי שרוצה להכיר את התרגול Spinal Bone Marrow בצורה יסודית, אפשר לראות וידאו בו מינגטונג גו מסביר ומדגים את התרגול כאן.
20150408_073512

שנג זן – צ'י קונג לפתיחת הלב

שנג זן גונג – צ'י קונג לפתיחת הלב, היא שיטת תרגול חדשה שהביא לעולם מאסטר לי ג'ונג פנג. השיטה כוללת סדרות תרגול בישיבה בעמידה ובשכיבה ומכוונת לפתיחת הלב ולפיתוח איכות של אהבה ללא תנאי. התרגול מבוסס על עקרונות הצ'י קונג המסורתי והרפואה הסינית המסורתית ומשלב את המימד הפיזי (ריפוי וחיזוק הגוף), האנרגטי/רגשי והרוחני בשיטת תרגול אחת.
לתרגול שנג זן גונג יש השפעה מרככת וקסומה שמביאה לתחושה נעימה ועמוקה של פתיחות והרמוניה. זהו תרגול מהנה ועמוק בצורה יוצאת דופן, שמתאים למתחילים ולמתקדמים כאחד.
מדי שנה מגיעים לארץ מאסטר לי ג'ון פנג ובתו לי גינג ומעבירים סדנאות מרוכזות להעמקה בצ'י קונג שנג זן.

 

אני מזמין אותך לבוא לשיעור התנסות בקבוצות המתקיימות בתל אביב, כפר סבא, וכפר חיים, או להרשם ולקבל מידע על הסדנאות הקרובות.

חוויות מסדנה עם מאסטר פונג הא

לסרטון הוידאו מהסדנה עם פונג הא

בחודש אפריל התארח מאסטר פונג הא לשתי סדנאות בבית הספר יצירה (במסגרת ביקורו בישראל בהזמנת מארק וויסמן מבית הספר לטאי צ'י ואי צ'ואן בירושלים). אני כותב כאן מספר נקודות שמצאתי מעניינות במיוחד ואני מקווה שיוכלו להעביר חלק מן החוויה גם לתלמידים שלא השתתפו בסדנא.

זאת הייתה הזדמנות להכיר מורה מיוחד בעל ניסיון רב וגישה מקורית לטאי צ'י וצ'י קונג. מאסטר פונג הא עוסק בטאי צ'י וצ'י קונג מעל חמישים שנה, הוא החל את לימודיו בטאי צ'י בסגנון יאנג בשנות החמישים של המאה שעברה בהונג קונג, ובהמשך למד גם צ'י קונג ואי צ'ואן.

כיום הוא מציג סינתזה של טאי צ'י עם תובנות מאי צ'ואן, כשאחד הדגשים המעניינים הוא על איזון בין יין יאנג בתרגול. על פי גישה זו, היחס בין החלק הייני של התרגול (תרגול ללא תנועה – מדיטציה בעמידה) לבין החלק התנועתי (תרגילי צ'י קונג תנועתיים או תבניות טאי צ'י) צריך להיות שווה. זו גישה שבעיני מושפעת מאמנות האי צ'ואן, אמנות שבה דגש רב מאוד על תרגול מדיטציה בעמידות שונות. ההתייחסות של מאסטר פונג הא אל המדיטציה בעמידה, היא לא כאל כלי משלים לתרגול הטאי צ'י, אלא כאל החלק הבסיסי, המרכזי, והחשוב של התרגול. מכך נובעת צורת תרגול ייחודית, שמדגישה את ההתפתחות בלימוד הטאי צ'י מן הפנים אל החוץ. קודם כל תרגול 100 ימים של עמידה (45 דקות עד שעה בכל תרגול) ולאחר מכן, ועל בסיס החיבור שנבנה בגוף, והתפתחות הצ'י והמודעות, ניתן לחות את תרגול הטאי צ'י באופן שונה מן האופן הרגיל של הלימוד שהוא לרוב מן החוץ פנימה – מהתנועה החיצונית אל החוויה הפנימית.

נקודה נוספת שאהבתי היא הדגש על מדיטציה בעמידה כתרגול רוחני עצמאי. המדיטציה בעמידה היא כלי להכרת העצמי האמיתי, ובכך יכולה לעזור למתרגל ברמה שהיא מעבר לרמה הפיזית, האנרגטית והנפשית – רמת הכרת העצמי. האמצעי המרכזי הדרוש להכרת העצמי הוא הרפיה. הרפיה במשמעות העמוקה שלה, פיזית נפשית ואנרגטית. אי העשייה היא המפתח לגילוי העצמי, מכיוון שכשמפסיקים לעשות את הדברים ה"לא נכונים" והמיותרים, מתגלה האני האמיתי.

מתוך הגישה הזו, ההתייחסות לתרגילי הזוגות בטאי צ'י מקבלת מימד שונה. הדגש הוא יותר על שיתוף פעולה, ופחות על תחרות. בשיעור שהעביר מאסטר פונג הא בכפר חיים, הדגש בתרגילי הזוגות היה על חשיפת מרכז הכובד בפני בן הזוג. בניגוד לגישה הנפוצה שבה מודגש הניסיון להישאר מחוברים לאדמה ולהסתיר את מרכז הכובד מבן הזוג, מטרת התרגילים הייתה לאפשר לבן הזוג להתחבר למרכז הכובד, על מנת להבין ברמה עמוקה יותר את המשמעות של המרכז ושל "שיווי המשקל המרכזי" ( central equilibrium – zhong ding). שיטת עבודה זו מפתחת שיתוף פעולה מסוים בין בני הזוג, ומאפשרת הגברה של הכוחות הפועלים, והבנה מעמיקה יותר שלהם.

מארק וייסמן עם מאסטר פונג הא

מארק וייסמן עם מאסטר פונג הא

 

 

 

 

 

 

 

אוהד קדם עם מאסטר פונג הא
אוהד קדם עם מאסטר פונג הא

אני שמח שהתאפשר לנו (בעזרתו של מארק) לארח את פונג הא בבית הספר, ומקווה לשיתוף פעולה שכזה בעתיד.

אוהד

טוויית חוט המשי

מאמר מתורגם מתוך אתר www.yangfamilytaichi.com
המאמר מתורגם לעברית באישורו של המתרגם מסינית לאנגלית מר Gerald N. Karin
תרגום לעברית דני לפן
למחשבות ושאלות על המאמר בבלוג בית הספר לחץ כאן

דברי הקדמה של המתרגם לאנגלית
הרבה מהספרות הקיימת באנגלית בנושא טווית חוט המשי היא מסוג (puff pied) , שמשאירה את הקורא עם הרושם שטוויית חוט המשי היא חשובה אבל לא מספקת הרבה אינפורמציה קונקרטית ומעשית. נתקלתי במאמר מצוין וחשוב ב- Chen Style Tai Chi Chuan , ספר משנת 1963 שנכתב על ידי Shen Jiazhen ו- Gu Liuxin. בהמשך תרגום של הקטע על טווית חוט המשי מהפרק הראשון של הספר (הקטע נכתב על ידי Shen Jiazhen). אני חושב שמתרגלים מכל הסגנונות ימצאו בו עניין. תרגום זה הוא "עבודה בהתהוותה". אשמח לקבל את הערותיכם ותיקוניכם.

טווית חוט המשי הוא נושא שכמעט לא מדברים עליו בטאי צ'י מסגנון יאנג. למרות שלא שומעים כמעט דיונים על הנושא תחת שם זה, סגנון יאנג מכיל את רוב האלמנטים שמתייחסים אליהם כטוויית חוט המשי בסגנונות אחרים (למרות שצורת כפות הידיים בסגנון יאנג צ'נגפו (Yang chengfu) – אצבעות כפופות מעט, כפות ידיים מוארכות מעט – שונה מהצורה שבתרשים 1)

– ג'רי

המאפיין השלישי: תנועה עם ספיראלה. טווית חוט המשי קדימה ואחורה

מדריך האיגרוף דורש:

(1) "אנרגית התנועה (yun4, jing4) היא כמו משיכת חוט משי"

(2) "אנרגית התנועה היא כמו טוויית חוט משי (silk reeling)"

(3) "כאשר פותחים ומאריכים החוצה וכן כשמתקרבים פנימה, אסור לצאת מצורת הטאי-צי"

(4) "כאשר היד המעודנת ביותר מתחילה לצייר [מעגל] טאי-צי, העקבות שלה הופכות לכלום (nothingness)"

מתוך ארבעת החוקים הללו אנחנו יכולים לראות שתנועות הטאי-צ'י צריכות לדמות למשיכת חוט המשי. משיכת חוט משי (מפקעת משי) נעשית ע"י תנועה מעגלית, ומכיוון שהיא משלבת תנועה ישרה ומעגלית, היא יוצרת באופן טבעי ספיראלה, שהיא איחוד הניגודים של ישר ומעוגל. אנרגית טווית חוט המשי או אנרגית משיכת חוט המשי שתיהן מתייחסות לרעיון זה. מכיוון שבתהליך הפרימה (unreeling), הארכה החוצה ומשיכה פנימה, ארבעת הגפיים גם הן מבצעות תנועה ספיראלית, מדריך האיגרוף אומר שלא משנה אם התנועה היא גדולה ומוארכת או קומפקטית וקטנה אסור אף פעם לעזוב את הסוג הזה של אנרגית הטאי-צ'י שמאחדת ניגודים. אחרי שמתרגלים זאת בצורה מעמיקה, יש נטיה למעגל זה של טווית חוט המשי להיעשות קטן יותר ויותר עד שמגיעים למצב שיש מעגל אבל הוא לא נראה, ובנקודה זו הוא קיים רק בכוונה.[1] זאת הסיבה מדוע המאפיין השלישי של טאי-צ'י צ'ואן הוא זה שמאחד ניגודים בעזרת טווית חוט המשי, קדימה ואחורה.

(1) תמצית התנועה של טווית חוט המשי

כאשר אומרים שהתנועות של טאי-צ'י צ'ואן הן כמו טווית חוט משי, או כמו משיכת חוט משי, שני דימויים אלו משמעותם שצורת התנועה היא ספיראלית. באותו זמן שספיראליות זו חייבת ללכת בעקומה – כמו שכדור עוקב אחר הספיראלות בקנה הרובה כך שכאשר הוא נע במרחב יש לו תנועה ספיראלית אינהרנטית – יש לו גם מסלול בקו אחר כמו של הכדור הפוגע במטרה. לאנרגית טוויית חוט המשי בטאי-צ'י צ'ואן יש את אותה איכות.

כפי שכבר הסברנו, תנועה צריכה להיות כמו טוויית חוט משי, אבל כיצד נוכל ליישם זאת הלכה למעשה? בעצם הדבר די פשוט וטבעי: בתוך הדרישות לתנועה בכללותה, כאשר נעים, כפות הידיים מסתובבות ממצב שהן פונות פנימה למצב שהן פונות החוצה או להפך ממצב בו הן פונות החוצה למצב בו הן פונות פנימה,[2] מה שגורם להן ליצר את סימבול הטאי-צי (ראה תרשים 1). באותו זמן, כתוצאה (מהצורך ל)סיבוב כפות הידיים פנימה והחוצה, נוצרת בחלקו העליון של הגוף תנועת סיבוב של המרפקים ושל החלק העליון של הידיים ובחלק התחתון תנועת סיבוב של הברכיים והרגליים, [3] ובמרכז הגוף נוצרת תנועה של האגן ועמוד השדרה. כשמחברים את שלושת התנועות ביחד, נוצר עקום במרחב ש- "השורש שלו ברגליים, מפוקד על ידי האגן ומתבטא באצבעות הידיים". זו דרישה שעלינו להשיג בטאי-צ'י צ'ואן. זו הסיבה שמדריך האיגרוף מציין במפורש שלא משנה אם התנועה היא גדולה ומתרחבת החוצה או מצטמצמת ונכנסת פנימה אסור לנו אף פעם לעזוב את אנרגית הטאי-צי של סיבוב כפות הידיים סיבוב המרפקים והחלק העליון של הידיים. זה בדיוק כמו הדרך שבה האדמה נעה על צירה ובאותו זמן נעה בתנועה מעגלית סביב השמש. זאת הסיבה מדוע אנרגיית הטאי-צ'י לא נעה במישור אלא נעה בצורה ספיראלית בשלושה ממדים כלפי מעלה.

תרשים 1: טוויית חוט המשי קדימה ואחורה

תרשים 1: טוויית חוט המשי קדימה ואחורה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

א. יד ימין ב. יד שמאל

הסבר לתרשים 1:
1. הקו המלא הוא טווית חוט המשי קדימה (shun silk reeling) והקו המקווקו הוא טוויית חוט המשי אחורה (ni silk reeling) .
2. הנקודות הממוספרות בתרשים הם המקומות בהם הטוויה קדימה ואחורה מתחלפות.

(2) התפקיד של אנרגית התנועה בספיראלות מסוג טווית חוט המשי
אם כשמתרגלים טאי-צ'י הידיים רק מתרחקות ומתקרבות ללא סיבוב של כפות הידיים והרגליים מתרחקות ומתקרבות ללא סיבוב ימינה או שמאלה, הדבר יוצר את הפגם של התנגדות ישירה לכוח. (ראה תרשים 2) כדי לתקן פגם זה, חובה להשתמש באנרגיה הספיראלית. מכיוון שעקום ספיראלי שמוביל רדיוס כל הזמן משתנה; הרי שאם מופעל לחץ כנגד מוט ספיראלי זה הוא בקלות יכול להוביל את הלחץ לריקנות ובכך לשנותו. זוהי דרך מדעית להפוך אנרגיה. בתרשים 3 ניתן לראות את דרך הפעולה הזו.

 

 

 

 

 

 

 

תרשים 3:                                                      תרשים 2:
תנועת ספיראלה של טווית חוט המשי                 תנועה מעגלית פשוטה

טיפוס ספיראלי זה של טווית חוט המשי הוא המקור שממנו "טאי-צ'י" מקבל את שמו. סוג זה של תרגיל ספיראלי הוא ייחודי סיני וכמעט לא מוצאים אותו במקום אחר בעולם. מנקודת מבט של אימון פיסי, [התרגול הזה] יכול לעזור ליצר את המצב של "כל המפרקים מתחברים יחד" כאשר נעים ודוחפים[4] ומשם להתקדם לרובד של "איחוד פנימי וחיצוני" וכן "אם חלק אחד זז כל החלקים זזים". לכך יש גם פונקציה של שליחת סוג של מסר לאיברים הפנימיים. באותו זמן הדבר מגרה את הנפש המתבטאת החוצה, מחזק את עמוד השדרה ומחזק את כל מבנה הגוף והאיברים.

בנוסף, טווית חוט המשי משחקת תפקיד חשוב באומנות לחימה. הלב של אומנות הלחימה של הטאי-צ'י צ'ואן הוא בהבנת האנרגיה שמתייחסים אליה כ "דע את עצמך ודע את היריב שלך" וכן "דע הזדמנויות ויתרונות". הבנה של אנרגיה ניתנת לחלוקה לשתי קטגוריות: (1) הבנה ביחס לאנרגיה שלך, כלומר הבנה של האנרגיות של התנועה שלך, דבר שמתקבל מתרגול [עצמי]; (2) הבנה בהקשר לאנרגיה של אחרים, כלומר הבנה של האנרגיה של האדם האחר, דבר שמתקבל מתרגול של דחיפת ידיים
(pushing hands). אם רוצים לדעת על אחרים צריך ראשית לדעת על עצמך; זה התהליך שבו אנו מגיעים להבנה. אם רוצים שההבנה העצמית המושגת מתוך תרגול התבנית תמשיך לרובד של פיתוח גבוה יותר, צריך ללמוד את המיומנות של תרגול תנועות גוף שלמות (whole body movements). המיומנות של תנועות גוף שלמות נלמד מאחוד הפנים והחיצון ומחיבור כל המפרקים יחד, ושני אלה נוצרים מהתנועות הספיראליות של טווית חוט המשי. כלומר לצורך היישום של אומנות לחימה, טווית חוט המשי חשובה מאד.

(3) הטיפוסים של אנרגיית טווית חוט המשי והנקודות החיוניות שלהם

תרשים-4-12-סוגים-של-טוויית-

תרשים-4-12 סוגים של טוויית-חוט המשי

 

 

 

 

 

 

בהקשר לאיכויות ויכולות, טווית חוט המשי של טאי-צ'י צ'ואן ניתנת לחלוקה לשני טיפוסים בסיסיים. הטיפוס הראשון הוא טווית חוט המשי "קדימה" (shun) שבה כפות הידיים נעות ממצב שהן פונות פנימה למצב שהן פונות החוצה. בתוך טיפוס זה כמעט הרוב מורכב מאנרגית פאנג (peng – ward off) (ראה קווים מלאים בתרשים 1). הטיפוס השני הוא טווית חוט המשי "אחורה" (ni) כאשר כפות הידיים מסתובבות ממצב שהן פונות החוצה למצב שהן פונות פנימה. בתוך טיפוס זה הרוב מורכב מאנרגית לו (lu – roll back) ) ראה קווים מקווקווים בתרשים 1). שתי קטגוריות אלו של טווית חוט המשי קיימות בכל שלב של תנועת טאי צ'י צ'ואן והן מושרות לתוך התנועה מתחילתה ועד סופה. כתוצאה מכך, בתוך כל התנועות מוכלת ההתחלפות בין שתי האנרגיות: פאנג ולו, הן הניגוד הבסיסי בתוך כל התנועות ובאותו זמן הן משתנות כל אחת לשנייה בתוך קונטקסט מאוחד. כתוצאה משנויים הנובעים מתנוחות שונות ומעברים, שני סוגים אלה של טווית חוט המשי ניתנים לתת חלוקה נוספת על ידי תנוחות שונות ל- 5 טיפוסים (ראה תרשים 4). טווית חוט המשי המשלבת שמאלה-ימינה ולמעלה-למטה יוצרת מעגל שלם. אם אחר כך מוסיפים קדימה-אחורה הדבר גורם למעגל הדו-ממדי במישור להשתנות למעגל תלת-ממדי, וזו בדיוק האיכות שצריכה להיות לתנועה הספיראלית של טאי צ'י צ'ואן. בנוסף, כדי ששמאלה-ימינה יוכלו לחזור להתחלה, [כאשר] מתחברים ועוקבים אחר היריב, כשכל המפרקים מחוברים יחד וכל הגוף עובד כיחידה אחת, אנחנו מוסיפים שני זוגות נוספים גדול-קטן והתקדמות-נסיגה, כדי לספק דרישות מיוחדות של כושר גופני ושל אפליקציות. לכן, בתוך כל תנועה של טאי-צ'י צ'ואן, מעל ומעבר לטיפוסים הבסיסיים של טווית חוט המשי "קדימה" ו-"אחורה" יש לנו לפחות שלשה זוגות של תנוחות טווית חוט המשי שמחוברות יחד. אם תופסים/מבינים חוק זה כאשר מבצעים תנועות מעגליות מקבלים מקור תמיכה משמעותי כדי ללמוד ולתקן [את התנועות], מה שהופך זאת להרבה יותר קל. כאשר מתרגלים וחשים שתנועה היא שגויה או חסרת אנרגיה, אפשר למקם את האגן או הרגליים כדי לתקן את הנקודה בה טווית חוט המשי לא כשורה, ואז ניתן לתקן את התנועה. כלומר, הבנה טובה של טווית חוט המשי יכולה לספק כלי טוב לתיקון עצמי. ניקח מספר דוגמאות כדי להדגים זאת:

(1) "ידי עננים" – תנועה זו, בתוך שלשה עשר הכוחות היא היחידה שמכילה טווית חוט משי גדול שמאלה-ימינה ביחד עם "קדימה" כפול וגם "אחורה" כפול. כאשר מבצעים תנועה זו, טווית חוט המשי הבסיסית של שתי הידיים היא "קדימה" כשכפות הידיים נעות ממצב שהן פונות פנימה למצב שהן פונות החוצה ומשתנות ל-"אחורה" כשכפות הידיים משתנות ממצב שהן פונות החוצה למצב שהן פונות פנימה. המצב התנוחתי של טווית חוט המשי הוא שמאלה-ימינה, למעלה-למטה וכמות קטנה של פנימה-החוצה. שמאלה-ימינה ולמעלה-למטה יוצרות מעגל דו-ממדי. אם מצליחים להוסיף מעט פנימה-החוצה, ניתן להפוך זאת למעגל תלת-ממדי במרחב.

(2) "עגור לבן פורש כנפיים" – טווית חוט המשי הבסיסית היא זו של "קדימה" אחד ו-"אחורה" אחד דבר שהוא מאד שכיח בתבנית. המצב התנוחתי של טווית חוט המשי הוא שמאלה-ימינה, למעלה-למטה ופנימה-החוצה. מכיוון שיש פה רק אחד "קדימה" ואחד "אחורה", כאשר היד השמאלית מבצעת טווית חוט המשי "אחורה" פנימה ולמטה והיד הימנית מבצעת טווית חוט המשי "קדימה" החוצה ולמעלה, התוצאה של השניים, בהתאם לדרישה של חיבור בין הידיים,[5] גורמת ל[יד ה]ימנית לעלות למעלה ולשמאלית למטה, למעגל של ימין "קדימה",שמאל "אחורה",הפרדה (separate) והדיפה (ward off).

כפי ששתי הדוגמאות הללו מראות, למרות שנדמה שלתנועות השונות של טאי-צ'י צ'ואן יש הרבה מאד צורות שונות ומעברים שונים, כאשר בוחנים אותן מנקודת המבט של טווית חוט המשי הבסיסי, הן בעצם מאד פשוטות. כל התנועות של טאי-צ'י צ'ואן נופלות לתוך אחת משלוש קטגוריות של טווית חוט המשי: ""קדימה" כפול", ""אחורה" כפול" או- ""קדימה" אחד "אחורה" אחד". אם משתמשים בשיטה זו לנתח ולעבוד על התבנית שמתרגלים בתדירות גבוהה, ולשים זאת במבנה של טבלה, הדבר יכול להוות מקור תמיכה טוב לאימון. בכלי עזר כזה, ניתן להבהיר את סוגי האנרגיות השונות, ולהגיע ל- "פנים וחוץ מתלכדים" וכן ל-"כל המפרקים מתלכדים" וכך על בסיס של שיפור בגמישות, להשיג את הדרישה של תנוחה נכונה.

(4) הגעה להבנה טובה של תנועה ספיראלית

טווית חוטדני לפן, המשי, המאפיין השלישי הזה, היא המקום ממנו טאי-צ'י מקבל את שמו, ופועל כפי שפורט לעיל. זו הסיבה שאלו שקדמו לנו, כדי לעזור לתלמידים לבצע את התנועות כמו טווית חוט המשי, הכניסו קטע ב- "דיון בטאי-צ'י צ'ואן [Tai Chi Chuan Lun]" שמוקדש ספציפית לנושא זה כסיכום פרקטי כיצד להניע אנרגיה. הקטע הראשון דן באנרגיה של טווית חוט המשי. כדי להגיע לשליטה במאפיין השלישי הזה של טאי-צ'י, צריך להשוות [את התנועות] לחלק זה כאשר מתאמנים ולהשתמש בו באופן תדיר כאשר מבצעים את התבנית, ואז ניתן להגיע לתנוחות ולתנועות הנכונות. עתה נסכם ונבהיר חלק זה:

(1) תפישה של המאפיין השלישי דרך הרוח החיונית (essential spirit)

א. "בכל תנועה, כל הגוף צריך להיות קל ומהיר (nimble)". אם מרוממים את הנפש, אז ניתן להימנע מתהליכי מחשבה עמומים וכבדים; זו הדרך להשיג קלות. אם הכוונה יכולה להשתנות במהירות, אז הכוונה לא תישאר תלויה בנקודה אחת בלבד; זו הדרך להשיג מהירות. הצעד הראשון להבנת טוויית חוט המשי הוא שכל הגוף יהיה קל ומהיר בתוך תהליך התנועה. רק אז ניתן ליצר תנאים שתומכים בתנועות טוויית חוט המשי.

ב. "בתנועות יש לחבר את כל המפרקים ביחד לדבר אחד". כאשר נעים כמו טוויית חוט המשי, אם רוצים להיות קלים ומהירים, אז במיוחד חשוב לחבר יחד. זו דרישה חשובה לתנועה ואסור להתעלם ממנה כשמתרגלים. בשביל בחינה מפורטת של נושא זה, נא לפנות לקטע על המאפיין החמישי של טאי-צ'י בפרק הנוכחי של ספר זה.

ג. "הרוח צריכה להיות מרוממת וה-צ'י צריך להישמר בפנים".[6] אם הנפש המודעת לא יכולה להתרכז בתנועה וחושבים על דברים אחרים הדבר מביא למחשבה מבולבלת ונפש מגושמת, וכך קשה לרומם את הרוח. באותו זמן לא ניתן להשאיר את הצ'י בפנים כך שיוכל לעקוב אחר המודעות והתוצאה היא שהצ'י והתנוחות נהיים מפוזרים, אנרגיה לא נאגרת בפנים, ומרכז הגוף נע באנדרלמוסיה. לכן, הדבר הראשון והחשוב ביותר שצריך לעשות הוא לעגן את המחשבות לתנועה רציפה ולא מופרעת, ובצורה זו הרוח מתרוממת בעצמה. בהמשך, צריך לסנכרן את הנשימה של הריאות עם התנועות. מכיוון שהרוח מרוממת, הצ'י באופן טבעי נשאר בפנים ולא מתפזר. כאשר הצ'י לא מתפזר הרוח מנחה את הראש ונותנת השראה לתנועה.

לסיכום שלושת הדרישות שהוסברו לעיל, "כאשר מעבירים אנרגיה צריך להיות קל, מהיר ומחובר, עם נפש מרוממת וצ'י שנצבר בפנים", אלו הן דרישות חיוניות שחייבים לתפוש על מנת לתפוש את האנרגיה של טווית חוט המשי.

(2) תפישה של המאפיין השלישי דרך הבדלי אנרגיה

א. "אסור לאפשר החלקה (slippage)". כאשר משתמשים באנרגית טווית חוט המשי, בין אם "קדימה" או "אחורה", יש לנסות ליצר את 8 סוגי האנרגיות (ba men jung – הערת המחבר: בחלק קודם של הפרק זוהו כ- peng, lu, ju, an, cai, lie, zhou, kan) שינועו מאחורי העקומה הספיראלית. זאת אומרת שאסור ששטח המגע הספיראלי יהיה לפעמים מאחורי העקומה ולפעמים בתוך העקומה. זה הפגם הכי נפוץ שנתקלים בו בטוויית חוט המשי. ברגע שמחליקים לתוך הפנים של העקומה, לא רק שמחלישים את אנרגית הפאנג, אלא שגם מאבדים את איכות המישוש (touch) והמגע (contact) של טווית חוט המשי. כתוצאה מכך, ברגע שמאפשרים החלקה, האנרגיה לא יכולה לקבל את שטח המגע של הספיראלה ומאבדים את פונקצית טווית חוט המשי של הובלת היריב. (ראה תרשים 5).

תרשים 5 ו-6

 

 

 

 

 

 

 


תרשים 5: החלקה בטוויית חוט המשי

תרשים 6:פריצה (indenting) ובליטה/הזדקרות (protruding) בטוויית חוט המשי

ב. "אסור לאפשר נקודות פריצה (indenting) ובליטה (protruding)" במשך כל התהליך, הדרך שבה משתמשים בטוויית חוט המשי צריכה להיות בעקומה חלקה, היוצרת תנועה חלקה ומאוזנת. באותו זמן, נדרש להיות רך ומלא בגמישות, וזו דרך אחת למנוע נקודות פריצה או בליטה. גם כאשר משחררים אנרגיה עדיין צריך להתנועע כמו שוט גמיש. בצורה זו, מכיוון שהגוף והידיים מוארכים, הגוף והגפיים הם כמו צמיג מנופח ולמגע שלהם עם עצמים יש אפשרות לעקוב אחר קווים ולדבוק אליהם. ברגע שקימות נקודות פריצה ובליטה בתוך האנרגיה הנעה נוצרות פינות וזוויות אשר מביאות את הפגמים של התנגדות בכוח מול כוח ובכך גורמות לתנועת האנרגיה לאבד את פונקצית הספיראליות והסיבוביות שלה. (ראה תרשים 6)

ג. "אסור לאפשר נקודות סיום והתחלה". בתהליך של טוויית חוט המשי, בין אם "קדימה" או "אחורה" צריך לשאוף לטוות עד הסוף. כאשר אנחנו אומרים "עד הסוף" אנחנו מתכוונים לא רק הגעה לנקודה שבה תנועה זו מפעילה את האנרגיה שלה כנגד מטרתה, אלא גם למקום בו היא מתחברת לתנועה הבאה. הגעה לנקודה זו, דרך מצב ביניים של קיפול (folding)[7] מתחבר לטוויית חוט המשי הבא, לוקח את האנרגיה ומחבר אותה לתנועה הבאה. מכיוון שהאנרגיה לא נגמרת אין צורך בהתחלה. אם טווים רק חלקית והאנרגיה נקטעת ואחר כך מותחלת מחדש – זה פשוט שגוי. ברגע שלטוויית חוט המשי יש סוף והתחלה נוצר סדק או נוצרת פתיחה. סדק או פתיחה זו לא רק שהוא גורם לאובדן הפונקציה של להוביל את היריב, אלא שהוא גם מספק הזדמנות ויתרון ליריב. זו הסיבה מדוע דבר זה אסור בהנעת אנרגיה בטוויית חוט המשי (ראה תרשים 7). בנוסף, גם כאשר משחררים אנרגיה, למרות שיש חיתוך והתחלה עדיין צריך לשמור על הדרישה: "האנרגיה מסתיימת אבל הכוונה לא, הכוונה מסתיימת אבל הנפש יכולה להתחבר". זה מה שידוע כניתוק [לכאורה] וחיבור בחזרה.

תרשים 7

תרשים 7: בטוויית חוט המשי אסור לאפשר סיום והתחלה

(טקסט עליון ותחתון "בקטע זה אסור שיהיה סיום או התחלה")

(טקסט שמאלי וימני: "אזור מעבר (transition) וקיפול (folding)")

(מילים בעיגול משמאל וימין: "לאט")

(אמצע למעלה: לאט–> אנרגיה בהאצה –> מהיר)

(אמצע למטה: מהר –> אנרגיה בהאצה –> לאט))

לסיכום, שלושת הקטעים לעיל מסבירים כיצד בתהליך טוויית חוט המשי, שהוא גם התהליך של הנעת אנרגיה, אסור שיהיו הפגמים של החלקה, פריצה ובליטה, או סיום והתחלה. אפילו אם רק אחד מהפגמים הללו נמצא, לא ניתן להשתמש בפונקציות הנכונות של טוויית חוט המשי. זו בעיה שאסור להתעלם ממנה בתרגול.

כדי לעזור בהבנת הנושא, אסכם עתה את הדרישות:
1. אנרגית טווית חוט המשי היא המקור לשם "טאי צ'י צ'ואן". ללא האנרגיה של טווית חוט המשי לא נוכל לגרום לאנרגיה להסתובב מסביב לגוף ולגפיים כך שהכול יטה לעלות כלפי מעלה, ולהשיג סיום בצ'י אחד.

2. אנחנו צריכים להבין את הדרישה ל "חיבור הכול ביחד". לא רק שאנרגית תנועה דורשת מעבר דרך כל המפרקים, אלא שהיא גם צריכה להישלח דרך השרירים והגידים מעל ומתחת למפרקים. זה התפקיד של הספיראליות של טווית חוט המשי.

3. לטאי-צ'י צ'ואן יש זוג קטגוריות של טווית חוט המשי וכן חמישה סוגים של תנוחות של טווית חוט המשי שמהווים את אחד מהכלים הכי טובים ללימוד והוראת טאי-צ'י.

4. "הנע אנרגיה כמו טווית חוט משי" יכול להתבצע רק תחת התנאים של קלילות ומיומנות וחיבור הכול ביחד. באותו זמן, הנפש צריכה להיות במצב מרומם וכך שהצ'י נשמר בפנים.

5. בשימוש באנרגית טווית חוט המשי, צריך להימנע משלושת הפגמים של החלקה (slippage) , חדירה (indenting) ובליטה\הזדקרות (protruding) וכן סיום והתחלה.

[1] בטאי-צ'י הייחודי של המסגרת-הקטנה של יאנג שאוהו (Yang Shaohou) בשנותיו המאוחרות, ניתן היה רק לראות את שחרור האנרגיה ולא את התנועה שלה. זה היה מכיוון שהמעגל של תנועת האנרגיה היה כה קטן שלא ניתן היה לראותו; ניתן היה רק לראות את שחרור האנרגיה. זו ההתפתחות המלאה של המעגלים – הם כל כך קומפקטים עד שהם נהיים לבלתי נראים.

[2] כאשר אנחנו מתייחסים לסיבוב כפות הידיים ממצב של לפנות פנימה למצב של לפנות החוצה או ממצב של לפנות החוצה למצב של לפנות פנימה, אנחנו משתמשים באצבע האצבע (index finger)בתור הסטנדרד. למשל בתרשים 1, כשהיד נעה מנקודה 1 לנקודה 2, אצבע האצבע מסתובבת ממצב בו היא פונה פנימה למצב בו היא פונה החוצה, ולכן זה נקרא תנועה קדימה (shun). כאשר היד נעה מנקודה 2 לנקודה 3, אצבע האצבע מסתובבת ממצב בו היא פונה החוצה למצב בו היא פונה פנימה ולכן זה נקרא תנועה אחורה (ni).

[3] כאשר אנחנו מתייחסים למסלול של הרגלים בטוויית חוט המשי, אנחנו משתמשים בכוון של הברך כסטנדרד. כך, כאשר הברך מסתובבת באלכסון ממצב סגור פנימה קרוב למפסעה קדימה בסיבוב החוצה ולמטה, או מתחילה מבחוץ רחוק מהמפסעה ומסתובבת באלכסון פנימה וקדימה, זה נקרה קדימה (shun). כאשר הברך מסתובבת באלכסון מבחוץ רחוק מהמפסעה קדימה בסיבוב פנימה ולמעלה, או כאשר הברך מסתובבת באלכסון מבפנים קרוב למפסעה אחורה בסיבוב החוצה ולמטה, זה נקרה אחורה (ni).

[4] "כל המפרקים מחוברים יחד" הוא המאפיין החמישי של טאי-צ'י צ'ואן.

[5] משמעות החיבור בין שתי הידיים היא שכאשר נעים, זה כאילו יש חוט המחבר את שתי הידיים, וכאשר יד אחת נעה היד השנייה נעה תחת התנאי שהיא יכולה לשמור על החוט במצב מתוח עם אנרגית פאנג. כלומר צריך תמיד לשמור על אנרגית פאנג בין שתי הידיים דבר שגורם להן לרצות להתרחק אחת מהשנייה.

[6] נפש וצ'י יכולים להיות מרוממים, ושניהם יכולים להיות מושארים בפנים. זו הסיבה ש-"דיון על טאי-צ'י" אומר: "אם רוצים לרומם את הנפש והצ'י, ראשית יש לרומם את הנפש ואז הנפש לא מתפזרת".

[7] להבנת המושג של קיפול ראה את המאפיין השישי של טאי-צ'י צ'ואן [דברי המתרגם: אולי במאמר שיבוא בהמשך נוכל להתבונן בזה]

Translation Copyright 2002 Gerald N. Karin/ All rights reserved

הזכויות על התרגום לעברית שמורות לבית הספר יצירה.

 

ארבעת השערים בטאי צ'י צ'ואן

עם ההתקדמות בלימוד הטאי צ'י, עובר הדגש בהדרגה מלימוד הצד החיצוני של התנועות, ושיפור הדיוק הטכני, ללימוד המשמעות הפנימית של התנועה, ויישומה מול בן זוג.

ארבעת-השערים-בטאי-צ'י-צ'ואן
בשלב זה של הלימוד אנו מתחילים ללמוד את 13 התנוחות, שהן המרכיבים הבסיסיים ביותר והחשובים ביותר בלימוד טאי צ'י צ'ואן. 13 התנוחות מורכבות משמונה הכוחות הפנימיים (אלו הם ארבעת השערים וארבע הפינות), המקושרים פילוסופית לשמונת המופעים של הבה גואה, ומחמשת הצעדים המקושרים פילוסופית לחמשת האלמנטים בקוסמולוגיה הסינית.
במאמר זה אתייחס לארבעת השערים, הנחשבים לארבע הכוחות הפנימיים (jin) החשובים ביותר בטאי צ'י צ'ואן. ההתייחסות מבוססת על הגישה המסורתית של סגנון יאנג של יאנג צ'ן פו, על הגישה המקובלת בסגנון צ'ן, בדגש על הוראתו של פנג זי צ'יאנג, ועל נסיוני האישי.
ארבעת השערים הם הדיפה (ward off- pang), גלגול לאחור (roll back – lu), לחיצה (press – ji), ודחיפה (push – an).

בסגנון יאנג מרכיבים ארבעת השערים את התנועה החשובה ביותר בסגנון – לתפוס את זנב הציפור. תנועה זו נמצאת בתחילתן של התבניות המסורתיות, ובליבה של תבנית 24 התנועות הפשוטות של סגנון יאנג. מיקום זה בתבנית, והחזרות הרבות של התנועה בתבנית המסורתית באים לבטא בין השאר את החשיבות של המיומנויות שתרגול תנועה זו מפתח.
ההתבוננות בסגנון יאנג היא על התנועה עצמה. כל אחת מהאנרגיות של ארבעת השערים מקושרת לטכניקה/תנועה ספציפית בתבנית.
הדיפה היא תנועה מעוגלת של שתי הידיים (או יד אחת) כלפי חוץ, תוך כדי שמירה על רכות בשילוב עם מבנה יציב של הגוף. התנועה זורמת מהקרקע דרך הרגל האחורית והאגן ועד לקצות האצבעות. לפעמים מדמים את האיכות של ההדיפה לתנועה של גל שמרים אניה.
גלגול לאחור היא תנועה משולבת של שתי הידיים לאחור והצידה. התנועה נובעת מהאגן, ומטרתה להוביל את כוחו של בן הזוג אל מקום ריק, ובכך לנצל את עצמת תנועתו על מנת להוציא אותו משיווי משקלו. התנועה בעלת אופי ייני ויש בה דגש על חיבור לתנועת בן הזוג.
לחיצה היא תנועה יאנגית ברובה, שבה יד אחת לוחצת על היד השנייה וביחד הן מעבירות כוח משולב לנקודה אחת. הכוח של הלחיצה מגיע מהגוף כולו עם דגש על האגן ,הגב והשכמות.
דחיפה היא תנועה של שתי הידיים בתנועה של הורדה כלפי מטה ולאחר מכן בדחיפה לפנים. בחלק הייני יש דגש על ההרפיה, וחיבור לתנועת בן הזוג עד להובלתה ושינוי כיוונה כלפי מטה, בחלק היאנגי הכוח זורם מהאדמה דרך הגוף ועד לכפות הידיים שמבטאות את הכוח בתנועה לפנים.
בסגנון צ'ן לעומת זאת, ההתבוננות על ארבעת השערים היא יותר מופשטת ומתייחסת לכיוון הכוח כבסיס להבנה ויישום של ארבעת השערים.

הדיפה היא כוח העולה מלמטה כלפי מעלה ולפנים.

גלגול לאחור היא זרימה של הכוח מלמעלה וקדימה, לכיוון אחורה ולמטה.

לחיצה היא זרימת כוח בקו ישר קדימה.

דחיפה היא זרימת כוח כלפי מטה.

ההסתכלות של סגנון צ'ן היא בעיני רחבה יותר, מכיוון שבעזרתה ניתן לנתח כל תנועה בטאי צ'י – בתבנית, בפושינג הנדס או בלחימה כביטוי של ארבעת השערים. ניתוח זה אינו סותר את הגישה של סגנון יאנג אלא מהווה מבחינות רבות הרחבה של גישה זו.
כאשר אנו מתבוננים בצורה מופשטת על כיוון התנועה, ומכירים את יחסי הגומלין האפשריים בין הכוחות השונים, אנו יכולים להבין את יחסי הגומלין בזרימה בין בני זוג בצורה עמוקה ורחבה יותר.
דוגמא טובה לכך היא תבנית הפושינג הנדס המסורתית הנקראת pang lu ji an (הדיפה, גלגול לאחור, לחיצה, דחיפה), שבה אנו בעצם מתרגלים את יחסי הגומלין בין הכוחות של ארבעת השערים. בזרימה זו אנו מתרגלים לנטרל הדיפה בעזרת גלגול לאחור, להתמודד עם גלגול לאחור בעזרת לחיצה, לנטרל לחיצה בעזרת דחיפה כלפי מטה, לנצל את הפתח שיצרה הדחיפה כלפי מטה להדיפה וכן הלאה.

תרגול זה הוא דוגמא לאפשרות לתרגול מעשי של ארבעת השערים עם בן זוג, והוא חלק ממערכת הלימוד המסורתית, בה בשילוב עם תרגול פושינג הנדס בהליכה, ותרגול זוגות הנקרא דה לו (גלגול גדול לאחור) ניתן לתרגל את ארבעת השערים, ארבע הפינות, וחמשת הצעדים בזוגות.
לימוד ארבעת השערים ארבע הפינות, וחמשת הצעדים, באמצעות תרגולים מסורתיים אלו יכול להביא אותנו לרמה גבוהה יותר של הבנה, תרגול, ויישום של טאי צ'י צ'ואן ובכך חשיבותו.

לסרטון וידאו של פושינג הנדס ארבעת השערים לחצו כאן

טאי צ'י – קל ללמוד, קשה לדעת

עם סיום שנת הלימודים הראשונה, וסיום לימוד תבנית ה 24, מתעוררת פעמים רבות השאלה מה הלאה?

בפני מי שסיים את לימוד התבנית עומדות שלוש אפשרויות. לימוד תבנית מתקדמת (כמו תבנית החרב, או תבנית ה40 ), העמקה בתבנית בקבוצת טאי צ'י קונג פו (בתל אביב) או באמצעות חזרה על הלימוד בקבוצת מתחילים, והצטרפות לקבוצת הדוי ליאן ללימוד פושינג הנדז ויישומים.
על מנת לעזור בתהליך ההחלטה אשתמש באמרה סינית האומרת ש "טאי צ'י קל ללמוד וקשה לדעת".

קל ללמוד – הלימוד של תבנית חדשה כמו תבנית החרב מהווה התרחבות. הידע מתרחב, מגוון התנועות מתרחב, יכולת התנועה מתרחבת (ברמה בסיסית), והתלמיד רוכש עוד ידע בתחום הטאי צ'י.
ההתרחבות, כשהיא נעשית בקצב המתאים, היא חוויה מעוררת שמגרה את החושים. הסיפוק מלימוד תנועה חדשה מהיר יחסית, ולאורך שנת הלימודים קיים גירוי מתמיד שעוזר לתלמיד לשמור על רצף אימונים ועניין. לימוד תנועות חדשות, מאפשר לרכוש את אבני הבניין הבסיסיות בלימוד הטאי צ'י, ולהגדיל את הבסיס שממנו אפשר אחר כך להעמיק. ההרחבה שבלימוד תבנית חדשה מחייבת גם העמקה מסוימת, אך אם מתרכזים רק בחדש ועוזבים את הישן חלקה של ההעמקה שולי יחסית.

קשה לדעת – עם סיום שלב לימוד התבנית, מה שיש לנו הוא חומר גולמי. התנועות ידועות, הרצף מוכר, אבל לרוב, אחרי שנה אחת של לימוד, ההפנמה וההבנה של התבנית שטחיים יחסית. מי שלמד את התבנית, עדיין לא הגיע לשלב של מי שיודע. על מנת לדעת את התבנית דרוש המשך לימוד ותרגול. קבוצת ה טאי צ'י קונג פו מיועדת לעזור לתלמידים לדעת את התבנית. בקבוצות אלו ההקפדה על הדיוק בתנועה רבה יותר, ההקפדה על יישום עקרונות הטאי צ'י והבנתם מרכזית יותר, וההבנה של התנועה הפנימית בכל תנועה והקשר בין התנועה והיישום שלה, נהיים מרכזיים יותר. המטרה היא שההיכרות עם התנועות תהפוך לאינטימית יותר. כל זווית, כל זרימה וכל פרט, הופכים להיות יותר ברורים. זהו תהליך של שנים, אבל זה תהליך הכרחי לתרגול מעמיק של טאי צ'י צ'ואן, ותהליך שיש בו הרבה סיפוק, שנובע מהבנה אמיתית ועמוקה יותר של התנועות. סוג סיפוק זה הוא יותר ייני, ואולי דומה יותר לשורשים של עץ שמעמיקים אט אט אל תוך האדמה, בניגוד לסיפוק הנובע מלימוד חומר חדש, ודומה יותר לצמיחה כלפי מעלה ללא התנגדות.

אינטגרציה – לימוד הפושינג הנדס והיישומים מהווה אינטגרציה, חיבור של ההתרחבות הנובעת מלימוד התבנית, ושל ההעמקה הנובעת מההתעמקות בתבנית. זוהי גם העמקה נוספת שנובעת מהבנת היישום של כל תנועה, והחוויה של זרימת הכוח הפנימי עם בן זוג בכל תנועה ותנועה. תרגול הפושינג הנדס והיישומים מביא את הטאי צ'י לרמה אחרת, רמה בה החלקים של התרגול מתחילים להתחבר למיומנות אחת שלמה.

שלוש דרכי הלימוד הללו – תבנית חדשה, העמקה בתבנית המוכרת, ופושינג הנדס ויישומים, משלימות אחת את השנייה. כל דרך לימוד עומדת בפני עצמה, וכל דרך לימוד משלימה את רעותה. הבחירה בין הקבוצות המייצגות את הדרכים השונות צריכה להיות אישית, ובאופן טבעי קשורה למוטיבציה, לאמצעים (בעיקר הזמן שאפשר להקדיש ללימוד), ולמבנה האישיות של כל אחד. ניתן, בהרבה מקרים אף רצוי, לשלב את שלושת הדרכים, או לבחור אחת או שתיים מהן. הבחירה אישית.

אני מקווה שהמאמר הזה יעזור לתלמידים לבחור את דרכם מתוך הבנה רחבה יותר של דרכי הלימוד.
מי שמתלבט, מוזמן להתייעץ איתי, לאחר השיעור, באי מייל, או בטלפון.

לימוד נעים

אוהד קדם

היכרות עם טאי צ'י צ'ואן

טאי צ'י צ'ואן הנה אמנות עתיקה שמקורה בסין. למתבונן מן הצד, המודע רק לתנועה החיצונית, קשה לעתים לקשר בין תנועות הטאי צ'י הנדמות כריקוד המבוצע באטיות ומתוך ריכוז פנימי, ובין התכונות המיוחסות לטאי צ'י. בין התכונות הללו: ריפוי ומניעת מחלות, השגת מצב נפשי של שלווה עמוקה, הגנה עצמית וכדרך להתפתחות רוחנית. במאמר זה אנסה לתאר בקצרה את אמנות הטאי צ'י, התפתחותה, התיאוריה המסבירה את השפעתה המיטיבה, ואת דרך הלימוד.

התפתחות היסטורית
המסורת הסינית מיחסת את המצאת הטאי צ'י לנזיר הטאואיסטי האגדי צ'נג סן פנג. בעת שהתבונן בציפור נלחמת בנחש חווה הנזיר התגלות, ומתוך אותה חוויה פיתח את אמנות הטאי צ'י צ'ואן. במקורה הייתה הטאי צ'י אמנות לחימה וטכניקות הטאי צ'י נחשבו נשק רב עצמה אשר סודותיו הועברו בעל פה מדור לדור.
במאה ה16- הועברו סודות הטאי צ'י אל הכפר צ'ן שבמחוז הנן ושם נשמרה האמנות בסוד במשך 14 דורות. בתחילת המאה ה19- הגיע נער צעיר בשם יאנג לוצ'ן אל הכפר, ובעת שעבד כמשרת אצל משפחת צ'ן למד בסתר את האמנות, מאוחר יותר התקבל כתלמיד מתוך המשפחה, ולאחר שסיים את לימודיו אצל משפחת צ'ן התפרסם ברחבי סין כאומן לחימה בלתי מנוצח. יאנג לוצ'ן הוזמן לביג’ין ללמד את אנשי החצר הקיסרית ובמהלך שהותו שם זיכו אותו מזגו הטוב ויכולתו העילאית במעריצים רבים שהפיצו את אמנות הטאי צ'י ברחבי סין. נכדו של לוצ'ן, יאנג צ'ן פו שינה בתחילת המאה את הסגנון המשפחתי, מתוך דגש על היתרונות הבריאותיים של האמנות, ויצר את סגנון יאנג, הנחשב כיום לנפוץ מבין סגנונות הטאי צ'י.
סגנון יאנג מתאפיין כיום בקצב איטי ואחיד, יציבה טבעית ותנועות רחבות, הנחשבות מועילות במיוחד לבריאות. סגנון צ'ן שמר על מאפיינים רבים של האמנות העתיקה כמו קפיצות, תנועות מהירות ועמידות נמוכות במיוחד. במהלך השנים התפתחו סגנונות נוספים שהמוכרים בהם הנם וו (wu), סון (sun) ווו(w’u)

עקרונות התנועה
מעבר להבדלים הקיימים בין הסגנונות השונים, שני עקרונות מאפיינים את כל סוגי הטאי צ'י, והם שחרור פיזי ושקט נפשי. כל התנועות בתרגול הטאי צ'י מבוצעות מתוך שחרור מקסימלי של השרירים והמפרקים. התנועות זורמות במאמץ מינימלי של הגוף ומתוך דגש על יצירת חופש ומרחב פנימי. תנועת הגוף מונחית על ידי תנועת המודעות כשהבסיס לכך הוא ריכוז מתוך שלווה. המודעות מנחה כל תנועה ותנועה, עד שמגיעים למצב שבו התנועה הפיזית והנפשית מתאחדות לאחדות זורמת של הגוף והנפש.

טאי צ'י ובריאות
מנקודת המבט המערבית לצורת התנועה הייחודית של הטאי צ'י יתרונות רבים. לתנועות הזורמות והחופשיות השפעה משחררת על השרירים המפרקים והגידים, תנועות האגן והנשימות גורמות לעיסוי האיברים הפנימיים ושחרור מערכת הנשימה. מחקרים שנערכו בסין ובמערב, גילו כי לצורת הריכוז המיוחדת של הטאי צ'י, המשלבת מדיטציה ותנועה, השפעה ישירה על תפקוד מערכת העצבים המרכזית והשפעה מרפאת לסימפטומים הקשורים למתח נפשי, כמו בעיות במערכות העיכול, הלב, לחץ דם ונשימה.
מנקודת המבט של הרפואה הסינית, נחשב הטאי צ'י, בנוסף למספר תרגילי צ'י קונג אחרים, כתרגול אידיאלי לשמירה על הבריאות, ואף לריפוי מספר רב של מחלות. הרפואה הסינית רואה את גוף האדם כמערכת של תפקודים אנרגטיים הקשורים ברובם לאיברים הפנימיים, ושל ערוצי אנרגיה, המקשרים בין תפקודים אלה ובין הפנים והחוץ. גורמים חיצוניים ופנימיים כמו אקלים (קיצוני או משתנה), תזונה לקויה, והתנהגות רגשית (הדחקה ומצבי רוח קיצוניים) עלולים לגרום לחוסר איזון בתפקודי האיברים ולחסימות בערוצי האנרגיה ובכך להביא למחלה.
תרגול הטאי צ'י משפיע בצורה ישירה על זרימת האנרגיה בגוף, מסייע בפתיחת ערוצי האנרגיה, איזון האיברים הפנימיים והעלאת רמת האנרגיה, ובכך מחזק את תפקוד מערכות ההגנה והריפוי הטבעיות של הגוף.

לימוד הטאי צ'י
התרגול המרכזי, מעבר להבדלי גישה וסגנון הוא הסדרה (form). המתרגל לומד סדרה של תנועות המבוצעות תוך כדי הליכה. לאחר שמושגת שליטה טכנית בסיסית בביצוע תנועה מסוימת או סדרה של תנועות, לומד המתרגל להטמיע בתוך המסגרת החיצונית של התנועה את עקרונות הטאי צ'י, ובכך "להחיות" את התנועה, ולהגיע אל הצדדים הפנימיים של האמנות. הלימוד הנובע מתרגול הסדרה הוא אין סופי, בעת ביצוע הסדרה לומד המתרגל יציבה נכונה, שיווי משקל, שחרור, מודעות לגוף, ריכוז מתוך שלווה ויסודות נוספים. ביצוע יום יומי של הסדרה מביא להשגת היתרונות הפיזיים והנפשיים של האמנות, ומהווה לימוד יום יומי של עקרונות הטאי צ'י. בנוסף לתרגול הסדרה, קיימים תרגילי צ'י קונג, המכוונים לפיתוח הצדדים המדיטטיביים והאנרגטיים באדם. בשלבים מתקדמים יותר של הלימוד, נוספות סדרות עם כלי נשק שונים, וכן תרגילי זוגות כמו “pushing hands” המשמשים לפיתוח יכולת חישה והגבה לתנועת בן הזוג, ולתרגול ההיבטים הלחימתיים של האמנות.
לימוד הטאי צ'י דורש סבלנות. בחודשים הראשונים, המוקדשים ללימוד הסדרה דרוש אורך רוח על מנת לעבור את השלב הטכני יותר ולהגיע אל הצד הפנימי של התנועה. תלמידים רבים פורשים בחפשם גמול מידי ללימוד אך יש להבין שעשויים לחלוף מספר חודשים עד שהמתרגל חווה בהשפעת הטאי צ'י. השגת מיומנות בסיסית אורכת כשנה ולאחר מכן יש בידי המתרגל כלי שיוכל לשרת אותו בהשגת בריאות נפשית ופיזית לכל חייו.

לסיכום, אם אתה מחפש אמנות שמשלבת את הגוף ואת הנפש, שמירה על הבריאות ובסיס לצמיחה נפשית ורוחנית, ובנוסף פתח אפשרי לעולם הלחימה, נסה את הטאי צ'י.

בהצלחה.

אוהד קדם.