מדיטציה בעמידה – מבט בעין מערבית

מאת: יניב יצחקי, מדריך בבית הספר יצירה

רבות נכתב על הקשר בין תרגול מדיטציות בעמידה לבין עקרונות הרפואה הסינית, ומשם לחיבור אל היתרונות של תרגול זה, אך לעין המערבית, הרגילה לגישה "קצת" יותר סקפטית, לא יספיקו משפטי חוכמה סינית עתיקה שמדברת על איזון היין והיאנג, שקיעת הצ'י אל הדאן טיאן, ועוד מושגים ערטילאיים. מתוך האמור לעיל, ומתוך התחושה שלמרות המרחקים בגישות, ישנה דרך מדעית להסביר לפחות חלק מהאיכויות הנרכשות כתוצאה מתרגול זה, ברצוני להעלות מספר נקודות למחשבה:

יציבה – רפוי או מתוח?
בטקסטים שונים המפרטים את הדגשים בתרגול העמידות, נכתב שהגוף אמור להיות רפוי, ועם זאת לא "קורס". נקודה זו, בשבילי לפחות, היא נושא לחקירה אינסופית. כיצד תיתכן הרפיה כאשר הגוף אמור להישאר זקוף?

בספרי אנטומיה שמדברים על יציבה ותנועה מחלקים את השרירים בגוף לשלוש קבוצות בהתאם לתפקוד שלהם בתנועה או תנוחה ספציפית : המניעים הראשיים, השרירים המסייעים למניעים הראשיים, והמייצבים. ניתן אם כך, בהנחה שאנחנו שואפים ליציבה מאוזנת לחלוטין, ללא תנועה, לומר שאנחנו יכולים בעצם להתייחס אל כל השרירים שאמורים להחזיק את הגוף עומד כשרירים מייצבים.
אך כיצד ידע המתרגל, בהנחה שאינו בוגר קורסי אנטומיה, אילו שרירים אמורים להתאמץ כשעומדים ואילו אמורים להיות רפויים?

את התשובה לשאלה זו גיליתי ואני ממשיך לגלות דרך החוויה האישית שלי בתרגול, עם הסתמכות על מתרגלים ותיקים ומנוסים ממני. הבסיס לתשובה הוא בהנחה שעמידה היא פעולה אינסטינקטיבית ביסודה, כלומר שאנחנו נשארים עומדים גם בלי לדעת ולהפעיל במודע את השרירים הנחוצים לשם כך. מכאן שאם ניתן לגוף לעמוד מעצמו, הוא ישאף למצוא את האיזון, (וזו כבר אמונה אישית שלי) ויעשה זאת טוב יותר מאשר אם "נעמיד את הגוף בעזרת הראש". נקודה זו לדעתי עומדת מאחורי ההנחיה "להרפות את כל השרירים" במהלך התרגול.

עומד במקום – סטטי או דינמי?
למרות האמור בפסקה הקודמת על השאיפה ליציבה מאוזנת לחלוטין, כמו בהרבה תרגולים באומנויות הלחימה והתנועה, השאיפה ל"מושלמות" ממלאת את הדרך לשם (שבה רובנו נמצאים) בהרבה מאוד פרטים שראויים לתשומת לב.

מי שיצא לו לתרגל מדיטציה בעמידה, יגלה שבשלב מסוים הגוף מתחיל לזוז מעצמו, בחיפוש אחר האיזון העדין בין חלקי הגוף. מכאן עולה השאלה: אם הגוף זז, אז האם התרגול הוא דינמי או סטטי? האם עדיין ניתן לומר שהשרירים המופעלים הם רק כדי לייצב את הגוף?

המסקנה שלי לגבי נקודה זו נובעת גם היא מצורת פעולת השרירים:
שרירי הגוף למעשה יודעים להפעיל כוח רק בכיוון אחד, הם יודעים להתכווץ ולמשוך את העצם המחוברת אליהם בגידים. מכאן שכדי לתמוך בפעולה דו כיוונית של מפרק צריך שריר נגדי. לדוגמא שריר הזרוע הדו ראשי המקפל את המרפק ומולו השריר התלת-ראשי הפושט את היד בחזרה.

בהתבסס על עקרון מכני זה של הגוף, אני רואה את תנועת הגוף תוך כדי עמידה כניסיון של הגוף להגיע למצב של "תיקו" בין שרירים המושכים לכיוונים מנוגדים.

"כמו להרתיח מים"
נקודה נוספת שחוזרת בתרגול העמידות היא פרקי הזמן לתרגול. מרבית המאסטרים/מורים הרואים בעמידה חלק מרכזי בתרגול מדברים על עמידות יחסית ממושכות, של בין 20 ל – 45 דקות ואף יותר, מי בתנוחה אחת, ומי תוך כדי החלפת תנוחה במהלך התרגול. אחד ההסברים המסורתיים לכך היא שישנו אפקט של "להרתיח מים" שמתקבל מעמידה ממושכת, ומדברים על התרחבות של הצ'י, ועל תחושה של חוסר מאמץ.

לדעתי האישית יש אכן הבדל משמעותי בתחושה, בין לעמוד 3 פעמים ביום 15 דקות לבין לעמוד 45 דקות רצופות, אבל כיצד ניתן לפרש במישור הפיזי את מה שקורה, בהעדר מושגים כמו "צ'י"?

מעצם התפקיד לו הם נועדו, השרירים המייצבים בגוף הם בעלי אחוז גבוהה של "סיבי שריר איטיים", כלומר סיבי שריר בעלי קצב יצור כוח איטי יחסית, אך בתמורה מסוגלים לעמוד בעצימות נמוכה לאורך זמן בלי להתחמצן ולהתמלא חומצת חלב. (התחושה המוכרת של התכווצות שרירים).

לאור האמור לעיל, ניתן להסתכל על התרגול הממושך ככזה המיועד לשבירת הרגלי יציבה ישנים בניסיון לבנות הרגלים חדשים. כלומר, האפקט הוא כזה של "התשה" של השרירים שלא אמורים לשמש אותנו כדי לייצב את הגוף, כדי ללמד את הגוף לוותר על המאמץ העודף. מאחר ולכל אחד כמעט יש חוסר איזון ביציבה שהוא מפצה עליו בהפעלה עודפת של שרירים, ניתן לשער שבהשגה מחודשת של האיזון החוויה יכולה להתפשר כתחושה של חוסר מאמץ .

"כל המפרקים מחוברים"
מאמרים שונים על תרגול המדיטציה בעמידה מדברים על להגיע לתחושה ש"כל המפרקים בגוף מחוברים". ברור לחלוטין שמבחינה אנטומית האמירה הזו מופרכת, כל אחד הרי מסוגל להזיז חלקים שונים בגופו כאשר האחרים סטטיים. מהי אם כך "תנועה של כל הגוף כיחידה אחת" שאמורה להיות אחת היכולות הנרכשות מתרגול זה?

גם לשאלה זו ניתן לדעתי להתייחס מהזווית של איזון הגוף ושיווי המשקל. כלומר כאשר מתרגלים מדיטציה בעמידה, מנסים ללמד את הגוף למצוא את האיזון שלו. בהנחה שהמתרגל הצליח להטמיע את שיווי המשקל ואת הרגישות להפרה שלו, הגוף ירצה לשמור על האיזון הזה גם בתנועה (בכפוף למגבלות של יציבה מסוימת), מכאן שתנועה מסוימת של אחת הגפיים יכולה ליצור "תגובת שרשרת" בשאר חלקי הגוף, כדי לשמור על האיזון. זוהי פעולה שאנחנו עושים באופן אינסטינקטיבי ביומיום, לדוגמא העברת מרכז הכובד מעט אחורה כאשר אנחנו הולכים בירידה תלולה. ההבדל היחיד הוא בניסיון "לאלף" את האינסטינקט הזה לציית לכללי היציבה הרצויים.

לסיכום: בנוסף לניסיון שעשיתי לעיל להסביר מזווית ראיה מערבית, אין להמעיט בחשיבות של הבנת הדגשים בתרגול מנקודת מבט מסורתית, מאחר והיא המקור להנחיות "איך לתרגל".

אני רואה את המדיטציה בעמידה כתרגול פשוט ואפקטיבי, בסיסי ומתקדם כאחד. בשונה מצורות מדיטציה אחרות, אין בו כמעט שימוש באמצעים כמו מנטרה, דמיון מודרך וכו' כדי להגיע למצב המנטלי הרצוי. המינימליזם אליו שואפים להגיע – הוא מקור עוצמתו, כמו גם האתגר המנטלי להתמיד בו. לכן בבואכם לתרגל, השאירו את כל הניתוחים הנ"ל בצד, ופשוט עימדו.

עמידה נעימה,

יניב.

הערה: כל הדעות והניתוחים במאמר הינם על בסיס הידע האישי והבלתי פורמלי שלי, וככאלה, יש להתייחס אליהם בתור חומר נוסף למחשבה ולא כהנחיות או המלצות לתרגול. לא מומלץ לתרגל ללא פיקוח והכוונה ממורה מנוסה.

מקורות:
מאמר מאת רוב טורטל בכתובת: http://www.marnixwells.info/Standing/Stand_3.html

Sports Training Principles – Dick F,W

Grant's Atlas of anatomy – Anne M.R. Agur

The Human Body, Life and Science – Ann Kremer

גוף האדם, המכונה שלא תאמן – ספריית מעריב

מנטרה ו-Medicine Buddha

מאת: לאה טילמן
לאה טילמן לומדת צ'י קונג וטאי צ'י בבית הספר יצירה ועוסקת שנים רבות בהתפתחות רוחנית

למה דווקא מנטרה ו- Medicine Buddha? בעקבות סדנת הצ'י קונג "הריפוי המואר"' עם מאסטר אמין הו, שקשור ל-Medicine Buddha, ואחרי שהשתמשנו במנטרה Namo Ong Ah Hung, אוהד ביקש ממני למצוא מעט חומר רקע על הנושאים האלה.
לפי הוודות Vedas (כתבי קודש עתיקים מהודו שמהווים את הבסיס להינדוהיזם והשפיעו רבות גם על הבודהיזם) "הדיבור הוא מהות האנושות". כל דבר קורה דרך הדיבור. רעיונות לא מתגשמים עד אשר מבטאים אותם דרך כוח הדיבור. אפשר לראות את זה גם בתנ"ך : "ויאמר אלוהים יהי אור ויהי-אור" וכו'.

מנטרה מתייחסת לפסוק או מילה שחוזרים והוגים בהם, או מבטאים בקול, על מנת להשיג תוצאה מסוימת. מקור המילה מסנסקריט (שפה אשר השתמשו בה בהודו העתיקה, כתבי הוודות העתיקות כתובות בשפה זו) ופרושה:

מנה=מחשבה, טרה=להגן, לשחרר

על כן הפירוש המילולי של מנטרה הוא הגנה או שחרור מכוחן ההרסני של מחשבות המתרוצצות ללא הרף במוחנו. מנטרה נועדה למקד את המחשבה בדבר מסוים. כל דבר שהמחשבה מרוכזת בו, אליו נגיע בסופו של דבר.

בחלוקה גסה, ישנם שני סוגי מנטרות:
א. מנטרות בלי צורה
ב. מנטרות עם צורה

א. מנטרות בלי צורה, הן הברות אבסטרקטיות, אוניברסליות, שמזהות עם היקום כולו. בשימוש במנטרות האלה, האדם מזדהה עם הבריאה כולה, ומתאחד עמה.
מנטרות אלה מורכבות מ"הברות יסוד" (seed syllables). כל אחת מן ההברות האלה נקראת bija (seed) בסנסקריט. למשל OM היא הברה כזאת. זהו הצליל הראשוני, האוניברסלי של היקום. זהו הצליל מאחורי כל הצלילים, ויברציה שהולידה את היקום.

מנטרת אום

מנטרת אום

"הברות יסוד" מתוארות כנצחיות ומודעות, צלילים חיים. לכל הברה כזאת יש את הכוח הטרנספורמטיבי שלה, ומייצגת את הכוח הראשוני ביותר של הטבע.
כל צליל של ההברות המקודשות משפיע על התוכן הבלתי מודע הנסתר ביותר של ה-mind.
השימוש במנטרות מטהר אותנו ברמות העמוקות ביותר, וע"י כך מאפשר לנו את החיבור בחזרה לטבע האמיתי שלנו.
הנה עוד כמה דוגמאות של מנטרות בלי צורה:

Sat Nam = אמת מוחלטת
So Ham = מנטרה טבעית של הנשימה (so = צליל השאיפה, ham = צליל הנשיפה)

(That Thou Are) = Tat Tvam Asi אתה וכל מה שיש הם אחד

ב. מנטרות עם צורה, הן מנטרות בעלות תכונות אשר מייצגות את מהות האל אליו הן מופנות. ע"י חזרה מתמדת על המנטרה, אנו סופגים את המעלות והכוחות של האל הספציפי אליו התכווננו. בבודהיזם המהאיאני (Mahayana) בעיקר, משתמשים במנטרות עם צורה. חזרה מתמדת על המנטרה גורמת להעלאת הצורה הפיזית של האל. במערב נוהגים לחשוב בצורה מוטעית שזוהי דת אלילים, בעוד שהעלאת האלים עם התכונות המיוחדות של כל אחד מהם, מסמלת צדדים שונים של האל האחד. רוב האנשים אינם מסוגלים להתחבר בבת אחת עם מכלל התכונות הנעלות של האל האחד וזקוקים להתחבר באופן הדרגתי, אבל בסוף הדרך יש רק אחדות מוחלטת.

הנה כמה דוגמאות של מנטרות עם צורה:

Om Mani Padme Hum = (Behold! The jewel in the lotus)
חכמה וחמלה (jewel) הן חלק בלתי נפרד מאתנו, שמדומים לפרח הלוטוס שנוצר בביצה העכורה ופורח לפרח יפה וטהור. באמצעות התרגול המדיטטיבי אנו משנים את הגוף, הדיבור וה- mind הבלתי טהור שלנו לגוף, דיבור ו- mind טהור כמו של בודהה.

Namo Amitabha Buddha (Buddha of infinite light and infinite life)

Namo Bhaishajyaguru Buddha שבח לבודהה של הריפוי

Om Namah Sivaya מנטרה הודית ופירושה: שבח לאל שיבה, אל ההרס וההתחדשות
ישנם סוגים שונים של מנטרות שנועדו להשיג מטרות שונות: שלווה, בריאות, טיהור, העצמה אנרגטית, פרנסה וכו'. יש מנטרות שנועדו להביא אותנו לגאולה מהעולם החומרי, או להתחברות ליקום או לאני הפנימי.
המנטרה היא צליל אשר חוזר וחוזר עד אשר הוא משתלב בתודעה שלך, ולמעשה היא מנווטת אותך אל מצבים גבוהים של ערנות\מודעות.
שירת (chanting) הברות מקודשות (מנטרות), היא אחת התרגולים העתיקים ביותר בעולם לשינוי המודעות.

כיצד פועלת המנטרה
מנטרות מייצרות גלי אנרגיה מחשבתית.
הגיית כל מילה מייצרת תנודה פיזית ממשית. במשך הזמן כאשר אנו כבר יודעים איזה תוצאה מניבה אותה תנודה, אזי למילה יש כבר פירוש המקושר עם התוצאה של הגיית אותה מילה.
רמה גבוהה יותר היא רמת הכוונה. אם מוסיפים להגיית המנטרה כוונה מחשבתית, אז התנודה מכילה מרכיב נוסף שישפיע על התוצאה ויגביר אותה.

Sound energy + intention + meaning = transformation

התודעה האנושית היא הרכב של מצבי תודעה אשר נמצאים בגוף הפיזי ובגופים העדינים יותר (subtle bodies) לכל איבר יש תודעה פרימיטיבית שלו. תודעה פרימיטיבית זו מאפשרת לו לבצע את התפקוד המיוחד שלו. תפקודים דומים ומצבי תודעה קיימים גם בגופים העדינים יותר. השימוש במנטרה מפעיל תנודה חזקה, אשר תואמת תדר אנרגטי ומצב תודעתי מסוים, אליו בחרנו להתכוונן. אחרי שימוש רב במנטרה מסוימת, התהליך הזה מבטל את הויברציות הנמוכות יותר בתוכנו, ע"י כך שהן נספגות ע"י הויברציה הגבוהה יותר של המנטרה.
בשלב זה מתחולל בנו שינוי מהותי. האדם שנהיה אחד עם המצב שנגרם ע"י השימוש במנטרה.
יתפקד ויתייחס לעצמו ולסובב אותו בצורה שונה לחלוטין מאשר לפני השימוש במנטרה.

ועכשיו אנחנו מגיעים למנטרה שהמאסטר אמין הו משתמש בה בצ'י קונג הריפוי המואר:

Namo Ong Ah Hung
בסדנה שאלנו אותו אם יש למילים פירוש מילולי והוא טען שלא. כמובן אלה "הברות יסוד"(seed-syllables) וכפי שהסברתי קודם, אין להן פירוש מושגי, אלא פירוש סימבולי, עמוק יותר. בדרך כלל כשפונים לדמות כמו ה-Medicine Buddha יש מנטרה מקובלת שמשתמשים בה, שכוללת בתוכה את השם של האל המסוים, מופיעה באופן זהה בכל הטקסטים והיא :

Buddha Empowerment Mantra

This mantra is the mantra of the Medicine Buddha. If one recites this mantra, one can eliminate the sickness in the body and gain a long life. This mantra is in pure Sanskrit.

Namo Bhagavate Bhaisajya Guru Vaidurya. Prabha. Rajaya. Tathagataya. Arhate samyak sambuddhaya. Tadyatha. Om Bhaisajye bhaisajye. Bhaisya. Samudgate. Svaha!

Namo Bhaishajyaguru Buddha

Namo Yao-Shi-Fo (in Chinese)

Praise to you, Great Medicine Buddha. Praise to you, Great Buddha of the Healing of the Body!

אבל מאסטר אמין הו לא משתמש במנטרה הקלאסית של ה-Medicine Buddha אלא משתמש במנטרה של "הברות יסוד" שיכולות להיות לה משמעויות ותוצאות עמוקות יותר.

מצאתי במקורות שהמנטרה:
Ong Ah Hung הוא ההיגוי הסיני של המנטרה הבודהיסטית המפורסמת:

Om Ah Hum שלושת הברות יסוד אלה (בסנסקריט), מסמלות את השלמות המוחלטת של הגוף,הדיבור וה-mind של הבודהה. זוהי אחת המנטרות בעלות העוצמה הרבה ביותר בבודהיזם. היא טהורה ואבטיפוס בטבעה.

Om התנודה הראשונית של היקום, התגלמות היקום. היופי והחוזק של טבענו האמיתי (הגוף של הבודהה) מסמל את האין סוף, את המושלם, את הנצחי. הברה זו קשורה לצ'קרת הכתר ומיוחס לה הצבע הלבן (טוהר). מיקוד בהברה הזאת מביא שלווה, אושר עילאי, צלילות, אומץ, יציבות וחוזק.

Ah מסמל את הצליל הבלתי פוסק של הבודהה, והוא גם כוח החיים בתוכנו (הפראנה או הצ'י) מסמל את המצב הראשוני של הרוח, מסמל את מצב הריקות. הברה זו קשורה לצ'קרת הגרון, ומיוחס לה הצבע האדום (אהבה אלוהית). מיקוד בהברה הזאת מביא אנרגיה, פתיחות והתרחבות.

Hum מסמל את ה-mind של בודהה, ואת הירידה מהאוניברסליות של (Om) ללב האנושי.
מסמל את האינסופי בתוך הסופי, הנצחי בתוך הזמני. הברה זו קשורה לצ'קרת הלב ומיוחס לה הצבע הכחול (יציבות ונצחיות) מיקוד בהברה הזאת מביא הארה, נצחיות ואחדות.

המילה Namo פירושה שבח, כבוד ל- ובדרך כלל מופיע במנטרות המופנות לדמות של בודהה מסוים, למשל Namo Yao-Shi-Fo . לא הצלחתי למצוא הסבר במקורות מדוע במקרה שלנו הוא מופיע לפני Ong Ah Hung.

במנטרה Ong Ah Hung השתמשו במשך מאות רבות גם למטרות ריפוי, כך שהיא נושאת בתוכה גם את כוח הריפוי, אבל גם הרבה מעבר לזה. כאשר אנו משתמשים במנטרה הקלאסית של ה-Medicine Buddha : Namo Bhaishajyaguru Buddha או Namo Yao-Shi-Fo בסינית, אנו מבקשים ריפוי מסוים מאד של גופנו. לעומת זאת, כאשר משתמשים במנטרה Namo Ong Ah Hung , אנו פונים למשהו אוניברסלי ובראשיתי יותר, ונשיג ריפוי לא רק לגוף אלא גם לרוח.

Medicine Buddha

Medicine Buddha

MEDICINE BUDDHA
Medicine Buddha הוא דמות מרכזית בבודהיזם המהאיאני (Mahayana) בסין, טיבט, וייטנאם ויפן. אתן תזכורת קצרה על התפשטות הבודהיזם בסין כדי שנדע איפה למקם אותו.

הבודהיזם חדר לסין במאה ה-1 לסה"נ, בזמן ה- Han Dynasty, אשר הרחיבה את כוחה למרכז אסיה, ונוצרו קשרי מסחר ותרבות. בשנת 68 לספה"נ, שני נזירים בודהיסטים מהודו Dharmaraksha ו- Kasyapa הגיעו לחצר המלך Ming והחלו לתרגם טקסטים בודהיסטים רבים לסינית. במשך המאות הבאות, הבודהיזם התפשט והתחזק בסין.
במאה ה-שביעית, תחת ה-Tang Dynasty הוא כבר תפס מקום מרכזי בתרבות הסינית, והחלו להיווצר זרמים (כתות) שונים, כאשר כל זרם התרכז בטקסטים ותרגולים ייחודיים לו.

2 הזרמים הבולטים ביותר היו: Chan ו- Pure Land Buddhism
זרם ה-Chan התמקד בתרגול המדיטציה כדרך ישירה לתובנה והארה. Bodhidharma האגדי, נחשב למייסד זרם ה-Chan. הוא הגיע מהודו בשנת 520 לספה"נ, והתיישב במנזר Shaolin , שם ישב במדיטציה מול קיר במשך כמה שנים ואז החל ללמד בודהיזם.

[קוריוז קטן לחובבי הצ'י קונג: Bodhidharma ראה שהנזירים במצב גופני ירוד מאד, מרוב ישיבה במדיטציה, ולימד אותם תרגילים שנקראו Yi Jin Jing לחיזוק וגמישות השרירים. התרגילים נמסרו ממורה לתלמיד במשך מאות בשנים עד שנזיר דאויסטי הוסיף עליהם גם תרגילים לטיהור והזנת מח העצם Xi Sui Jing. התרגילים המורחבים הפכו לתרגילי צ'י קונג בשם Yi Jin Xi Sui Jing , שיטה שלמה, אשר מטהרת ומזינה את הגוף והנפש. לסקרנים, תיאור 2 השיטות באתרים הבאים:

http://www.soton.ac.uk/~maa1/chi/jineight/jin.htm

http://www.shaolin-overseas.org/articles-mar2003.html (בתחתית העמוד)

הזרם של ה-Pure Land ממקד את התרגול שלו בחזרה (דקלום) על השם של Amitabha Buddha . הטקסט המרכזי שלהם הוא הסוטרה של הבודהה הזה, אשר מלמדת שכל מי שמתמקד במנטרה הזאת, יולד בגן עדן המערבי (Pure Land) של אמיטאבה בודהה, ומשם הדרך להארה, קצרה יותר.

סוטרה בבודהיזם (Ching בסינית) – אלה הם הכתבים הרשומים של דברי בודהה שנמסרו בעל פה במשך הרבה דורות, ורק אחרי כ-400 שנים החלו לרשום אותם. הסוטרות הן חלק מה-Tripitaka (Pali Canon) , שלושת הסלים אשר מכילים את כל הכתבים הבודהיסטים העתיקים. (למתעניינים ראה: http://www.buddhanet.org/budstudy/theravada/tripitaka_main.htm

הסוטרה של Medicine Buddha שייכת ל-Mahayana Buddhist Sutras , שהן תוספת מאוחרת יותר ל-Tripitaka, מספרן כ-2000 סוטרות שנכתבו בין השנים 200 לפנה"ס ל-200 לסה"נ. רוב הטקסטים הללו תורגמו לסינית מסנסקריט, ומסתבר שבאוסף הסיני נשתמרו הרבה יותר טקסטים, כאשר הטקסטים המקוריים בסנסקריט הלכו לאיבוד בהודו בגלל הפלישות הזרות , בתקופות השונות.

הסוטרה של המדיסין בודהה קיימת היום רק בסינית וטיבטית.
ישנם 5 תרגומים לסינית מסנסקריט, שתורגמו בין השנים 317-707 לסה"נ, ויש 2 תרגומים לטיבטית. התרגום המפורסם ביותר לסינית הוא של ה-Patriarch Hsuan-Tsang משנת 650 לסה"נ. ראה סוטרה ב:

http://web.singnet.com.sg/~alankhoo/HealingSutra.htm

השמות של המדיסין בודהה:

Medicine Buddha

Master of Healing

Medicine Master

Bhaishajyaguru (בסנסקריט)

Yao-Shi-Fo (בסינית)

Yakushi Nyorai (ביפנית)

Sangye Menla (טיבטית)

Duoc Su Phat (בוייטנמית)

הסוטרה של מדיסין בודהה שייכת לסוג מסוים של סוטרות המוקדשות לדמות של בודהה מסוים וה-Pure Land (יעני גן עדן) שלו. דוגמאות של סוטרות המוקדשות לדמות מסוימת למשל: Amithaba, Akshobhya, Manjusri

המדיסין בודהה שולט על הגן עדן המזרחי (Eastern Pure Land)
סיפור המסגרת של הסוטרה מתרחש ב-Vaishali , כאשר בודהה שקיימוני נשא דרשה בפני 36000 בודהיסטוות. אחד מהם בשם Manjushri שאל את בודהה מה יקרה בעתיד הרחוק, כאשר התורה שלו תדרדר וכתוצאה מכך אנשים יסבלו ממחלות קשות. בתשובה לשאלה הזאת הבודהה גילה את הגעתו בעתיד של המדיסין בודהה, ואיך הוא יעזור ליצורים הסובלים.

הסוטרה מחולקת ל-3 חלקים:
1. החלק הראשון כולל את 12 הנדרים שהמדיסין בודהה נדר בגלגולו הקודם, כאשר היה בודהיסטוה, Pusa (bodhisattva) בסינית = [אדם אשר נמצא בשלב מתקדם מאד של הארה, אבל מוותר על ההארה הסופית כדי להישאר פה ולעזור לכל היצורים להגיע להארה]

2. החלק השני מתאר את מעלותיו של המדיסין בודהה , והדרכים השונות בהן הוא עוזר לאלה הפונים אליו.

3.החלק השלישי מתאר את הנדרים של 12 ה- Yaksha Generals (הם לוחמים גנרלים בשירות המדיסין בודהה, שנדרו להיטיב ולרפא את כל היצורים שפונים למדיסין בודהה בבקשת עזרה.

ה-Medicine Budhha תופס מקום מרכזי בפנתאון המהאיאני. במקדשים במזרח אסיה, הוא מופיע תמיד על המזבח בשילוש הקדוש בצד ימין, לצדו השמאלי של בודהה שקיימוני.

Amitabha Sakyamuni Medicine Buddha

Medicine Buddha

Medicine Buddhaהוא לובש בגדי נזיר, יושב בישיבת לוטוס מלאה. ידו השמאלית נחה בחיקו ומחזיקה צנצנת מלאה בצוף או שיקוי מרפא.

ידו הימנית נחה על ברכו, עם כף היד במודרה מסויימת המסמלת ברכה, נתינה וחמלה.

מאפיין מרכזי בדמותו הוא צבעו הכחול עמוק של אבן יקרה בשם Lapis lazuli

לפעמים גם הגן עדן שלו נקרא:

Pure Lapis Lazuli eastern Paradise

מדיסין בודהה הוא ישות מוארת, בעלת חמלה אינסופית לכל היצורים.הוא מגן עליהם מפני מחלות גופניות ונפשיות, ועוזר להם לבער את שלושת הרעלים העיקריים: הצמדות, שנאה ובורות, שהם הגורם לכל המחלות.

טיפול במחלות, ותחזוקה שוטפת של בריאות, מטרתם להביא את כל הגורמים השונים בגוף, בחזרה לאיזון, וזה כולל גוף ונפש. אם נטפל או נבקש ממדיסין בודהה עזרה הקשורה בבעיה גופנית ספציפית, ונתעלם מכך שאנו בעצם יחידה המורכבת מגוף ונפש, זה לא יעבוד.

הגוף והנפש הם בלתי נפרדים, וצריכים להשקיע את אותה כמות אנרגיה כדי לרפא את שניהם, ובעצם כאשר פונים למדיסין בודהה, הוא מפעיל את היכולת והחכמה לאבחן ולרפא את התעתוע השורשי בתוכנו, שהוא הגורם לכל תחלואינו הפיסיים והרוחניים.

ביבליוגרפיה:
Liu, X. 1997. Ancient India and ancient China: trade and religious exchange. Delhi: Oxford Univ. Press.

Fritz, S. 1989. Ritual, mantras and the human sciences. New York: P. Lang.

Alper, H. P. ed. 1989. Mantra. Albany: State Univ. of New York Press.

Thanh, M. & Leigh, P.D. 2000. Sutra of the Medicine Buddha: translated and annotated under the guidance of Dharma Master Hsuan Jung.

www.buddhanet.net

www.dharma-haven.org/tibetan/teachings-medicine-buddha.htm

שימושים רפואיים של טאי-צ'י וצ'י-קונג, סקירת מאמרים

מאמר זה הוגש לאוהד קדם, כעבודת סיום במסגרת קורס מדריכי צ'י קונג מסורתי של בית הספר לטאי צ'י וצ'י קונג יצירה ובית הספר לרפואה משלימה במכללה האקדמית גבעת וושינגטון.

המאמר נכתב בידי אסף לביא – מדריך בבית הספר יצירה, ומטפל במגע ובתנועה.

הקדמה
טאי צ'י וצ'י קונג מוכרות באופן כללי כשיטות תרגול שמטיבות עם הבריאות.
כדי שהשימוש הבריאותי שלהם יהיה מיושם באופן נרחב ושיטתי (לדוגמה שילובם במערכת הבריאות), על מנת שיותר אנשים יוכלו להנות מהיתרונות הבריאותיים שלהן, יש לתת מענה בעזרת כלים מדעיים על שאלות כמו:
-האם ניתן לרפא מחלות בעזרת טאי צ'י וצ'י קונג ?
-האם הריפוי מתרחש כתוצאה מאפקט פלצבו או כתוצאה מאפקט רפואי אמיתי ?
-אם כן, מהו מנגנון הריפוי ?
-אילו מערכות מושפעות מהתרגול ?
-האם קיים הבדל משמעותי, שנותן ייתרון לטאי צ'י וצ'י קונג, על פני תרגול גופני או טיפול תרופתי הנהוגים במערכת הבריאות במערב ?

בשנות החמישים, החלו לחקור את ההשפעות הבריאותיות של טאי צ'י וצ'י קונג בסין. עם התפשטות אומנויות אלו למערב, התעורר עניין בתרגום המחקרים. אך בגלל שעדויות אלו לא תאמו לרוב את הסטנדרטים של עבודות מחקר מהימנות, עלה הצורך לחקור את הנושא ברצינות.
כיום, קיימים לא מעט מחקרים רציניים שמגיעים בעיקר מסין וארה"ב. מספרם ההולך וגובר של מחקרים בתחום, מרמז על אישור הקביעה הסינית בת אלפי השנים, ש"תרגול סדיר של טאי צ'י וצ'י קונג משפר את הבריאות ואת תוכלת החיים".
תרגול אומנויות אלו הוא נורמטיבי בסין וזוכה לתמיכה מסויימת מהממשלה, לכן רוב המחקרים מגיעים מסין וחלקם אפילו נערך בבתי חולים עם מספר נרחב של משתתפים.
כמו כן, קיימים בארה"ב כמה מוסדות, שעיקר פעילותם מוקדשת לקידום המחקר בתחום וזוכים לתמיכה חלקית ממערכת הבריאות.
עבודה זו סוקרת מבחר מחקרים מדעיים אודות היישומים של טאי צ'י וצ'י קונג, אשר מנסים לענות על השאלות שהוצגו בפרק זה.

השיטות
מתוך יותר מ-200 עבודות מחקר שנמצאו במאגרים שונים, אשר מתייחסות ליישומים הרפואיים של טאי צ'י וצ'י קונג, נבחרו 15 עבודות להכלל בסקירה זו, מתוכן 4 עבודות הן בעצמן סקירות מעמיקות בנושא.
לעבודה נבחרו מאמרים שמתיחסים לטאי צ'י וצ'י קונג באופן מובהק ובלעדי ולא כחלק נלווה במחקרים על יישומים שונים מתחום הרפואה המשלימה או הרפואה המערבית.
ניתנה עדיפות למחקרים שהשתמשו בקבוצות ביקורת, ניתוחים סטטיסטיים, מספר גדול של נבדקים ועוד נתונים שמעידים על מהימנות הממצאים, אך לא כולם הם כאלו.
בנוסף, נעשה נסיון לאסוף עבודות שנגעו ביישום הרפואי של אומנויות אלו לגבי מגוון של הפרעות/מחלות, עם העדפה לאלו שעוסקות בבעיות ה"בוערות" מתחום הרפואה.

רקע תאורטי
טאי צ'י וצ'י קונג, הן אומנויות שבבסיסן יושבת אותה הפילוסופיה – הפילוסופיה הסינית.
מתוך הפילוסופיה הסינית, התפתחה הרפואה הסינית המסורתית (Traditional Chinese Medicine = TCM).
לאומנויות אלו קיימים אספקטים רפואיים, לחימתיים ורוחניים/דתיים.
למרות העובדה שבטאי צ'י יותר מודגש האספקט הלחימתי, בגלל היישום הלחימתי של תנועות הסדרות (form) השונות, לטאי צ'י מיוחסים יישומים רפואיים רבים ולמעשה מרבית המתרגלים אומנות זו, פחות מיעדים את עצמם להיות לוחמים אלא עושים זאת לטובת בריאותם והתפתחותם הרוחנית.
אומנות הצ'י קונג פותחה בין השאר גם כדי לשפר יכולות לחימתיות כמו שיפור יציבה, מבנה ועוצמה פנימית. אך הדגש,
לפחות ברוב הסגנונות, הוא על בריאות בכך שניתן דגש על הקשר בין התרגול, להשפעה על זרימת הצ'י (אנרגיית החיים החיונית של הגוף) במרידיאנים (מסלולי זרימת האנרגיה בגוף) וע"י כך להשפיע על תפקוד חיוני של אברי המטרה.
אלו הם למעשה אבני היסוד של הרפואה הסינית המסורתית.
המנגנון המרכזי שפועל באומנויות אלו, שקשור לאריכות ימים וריפוי לפי TCM הוא, שהשפעת התרגול מובילה לזרימה טובה יותר של צ'י בגוף. ככל שהזרימה תעשה יעילה יותר, כך הגוף יתפקד בצורה אופטימלית ויוכל לנצל באופן מלא את יכולת הריפוי הטבעי שלו. לעומת זאת זרימה לא תקינה, כתוצאה ממצבים כמו תקיעות צ'י או חוסר צ'י, יכולים בסופו של דבר להוביל למחלה.

דוגמאות של יישומים בריאותיים בטאי צ'י וצ'י קונג
בדיון הבא, יובאו רקע והסברים אודות הסינדרומים השונים והממצאים של היישום הרפואי, בעזרת טאי צ'י ו/או צ'י קונג.

מערכת לב ריאה ויתר לחץ דם
מספר קבוצות בסין חקרו את ההשפעות של תרגול טאי צ'י וצ'י קונג על יתר לחץ דם.
מחקר על השפעות לטווח ארוך וקצר של התרגול ( Controlled study), בהשתתפות מטופלים עם יתר לחץ דם, נעשה ע"י וואנג, במוסד ליתר לחץ דם, שנחאי .1[Wang et al.]
קבוצת המחקר תרגלה 30 דקות, פעמיים ביום, "Yan jin yi shen gong" תרגילי צ'י קונג שנחשבים טובים במיוחד למטרות ריפוי ועיכוב סניליות. ב-1991 החוקרים דיווחו במאמר מבוקר של 20 שנה, על השפעות התרגול של 204 מטופלי יתר לחץ דם. לאחרונה ביצעו החוקרים עבודת מעקב של 30 שנה2 על 242 מטופלי יתר לחץ דם.
המטופלים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות:
1. קבוצת צ'י קונג. 2. קבוצת ביקורת.
כל המטופלים קיבלו טיפול תרופתי לבקרת לחץ הדם.
התוצאות הראו ששיעור התמותה המצטבר היה 24.41% בקבוצת הצ'י קונג לעומת 40.7% בקבוצת הביקורת (P<.001). מקרי השבץ היו 20.5%, לעומת 40.7% (P<.01) בהתאמה. שיעורי התמותה כתוצאה משבץ היו 15.6% לעומת 32.5% בהתאמה.
בנוסף, דיווחו החוקרים על התייצבות לחץ הדם בקבוצת הצ'י קונג, בעוד שבקבוצת הביקורת חלה עליה.
שינוי משמעותי נוסף היה, שהמינון התרופתי בקבוצת הצ'י קונג הופחת ועבור 30% מהמטופלים הופסק לחלוטין. לעומת זאת המינון התרופתי בקבוצת הביקורת היה חייב לעלות.

במחקר אחר [Wang C, Xu D, Qian Y, Shi W, Bao Y, Kuang A]3,
בו השתתפו 120 גברים בין הגילאים 55-75, החוקרים ניסו להעריך את השפעת תרגול צ'י קונג על איכות תפקוד הלב, ע"י שימוש באקו-לב ובדיקה ערכית של מיקרוסירקולציה (מחזור הדם הפריפריאלי =של כלי הדם הקטנים).
המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות:
(1 46 בעלי יתר לחץ דם עם חסר באנרגית הלב
2) 34 ללא חסר באנרגיית הלב.
3) 40 עם לחץ דם נורמלי.
התוצאות הראו, שמטופלים עם חסר באנרגיית הלב חוו שינויים במדדים רבים, המעידים על עליה באיכות תפקוד הלב.
לא נראו שינויים משמעותיים אצל אלו שלא סבלו מחסר באנרגיית הלב.
בתחילת המחקר נמדדו רמות ההפרעה במיקרוסירקולציה אצל שלושת הקבוצות וערכיהם היו: 73.9%, 29.5%, 17.5% בהתאמה.
אחרי תרגול של צ'י קונג במשך שנה הראתה הקבוצה הראשונה ירידה מ- 73.9% ל- 39.3% (.05>P).
בקבוצות האחרות לא נראה שינוי משמעותי.

במחקר שנעשה באנגליה et al.] [Channer4 ופורסם ב- 1996 (Randomized Controlled),
בדקו את השפעת תרגול טאי צ'י (Wu Chian-Ch'uan) אצל אנשים שעברו לאחרונה ארוע "אוטם שריר הלב" (MI). המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות:
1) קבוצת טאי צ'י 2) קבוצת תרגילים ארוביים 3) קבוצת תמיכה ללא תרגול פיזי.
לאחר 8 שבועות, נמצאו תמורות משמעותיות בירידת לחץ הדם הסיסטולי בקבוצות 1+2.
בקבוצת הטאי צ'י נראו תמורות משמעותיות בירידת לחץ הדם הדיאסטולי.
בנוסף מצאו שבקבוצת הטאי צ'י, שיעור ההשתתפות היה הגבוה ביותר 82% לעומת 73% בקבוצת התרגילים האירוביים
ו 8% בקבוצת התמיכה.

במחקר שנעשה ע"י 5Lan et al. ופורסם ב- 1999,
נבדקה השפעת תרגול טאי צ'י על 20 מטופלים לאחר ניתוח מעקפים, במשך שנה. למטופלים ניתנה האפשרות לבצע תרגול יומי של 50 דקות בטאי צ'י (108 התנועות של סגנון יאנג). שיעור ההשתתפות הממוצע היה 3.8 פעמים בשבוע. קבוצת הביקורת קיבלה תוכנית תרגילים לבית.
לאחר שנה, בקבוצת הטאי צ'י נמדדה עליה בערכי VO2 (נפח החמצן – מדד שמראה על שיפור בתפקוד הריאות) בהשוואה לקבוצת הביקורת.

במחקר שנעשה ע"י 6Young et al. ופורסם ב- 1999, נבדקו השפעות הטאי צ'י על קשישים חסרי פעילות.
62 משתתפי המחקר כולקו לשתי קבוצות: בראשונה תרגלו הקשישים טאי צ'י (13 התנועות של סגנון יאנג), פעמיים בשבוע למשך 12 שבועות ובקבוצת הביקורת השתתפו הקשישים בתוכנית הליכה.
בשתי הקבוצות נמדדו ירידות בערכי לחץ הדם. ממוצע של 7.0- בלחץ הסיסטולי בקבוצת הטאי צ'י, 8.4- בקבוצת הביקורת ו 2.4- בלחץ הדיאסטולי בקבוצת הטאי צ'י, 3.2- בקבוצת הביקורת.
התוצאות, שהראו תמורות זהות בתפקוד מערכת הלב והדם, שהושגו בפעילות בעלת אינטנסיביות נמוכה (טאי צ'י) בהשוואה לפעילות בעלת אינטנסיביות בינונית (הליכה), מאתגרות את ההנחה הרווחת, לגבי היחס בין רמת אינטנסיביות אימון ארובי והשפעתו על שיפור בתפקוד מערכת הלב והדם.

מחלות מערכת הנשימה
במחקר שנעשה בהשתתפות חולי אסטמה ברונכיאלית, הראו Reuther & Aldridge (1998)7

לאורך תקופה של 52 שבועות, תרגול צ'י קונג עזר להפחית את מספר התרופות השונות ואת מספר הבקשות לתרופות השונות, שנצרכות ע"י חולים אלו. בנוסף, מטופלים אלו הראו ירידה בהשתנות שיא זרם הנשימה (variability of peak respiration flow), לעומת מטופלים שלא תרגלו צ'י קונג והראו פחות שיפור בסימפטומים, פחות שינויים בהזדקקות תרופתית ועליה בהשתנות שיא זרם הנשימה.

Li, Liu & Zhou (1998)7, בדקו לאורך 3 חודשים, את ההשפעות של שילוב נטילת תרופות ותרגול צ'י קונג,
אצל חולים עם מחלות נשימה כרוניות, כגון: דלקת ברונכית כרונית, אסטמה ונפחת הריאות. תועלת גדולה יותר צמחה אצל מטופלים ששילבו תרגול צ'י קונג עם הטיפול התרופתי – ממוצע שיעור הנשימות וקצב פעימות הלב נמוך יותר, מאשר אצל אלו שנטלו תרופות בלבד.

נפילות בקרב קשישים
נפילות בקרב אנשים מבוגרים היא בעיה רצינית ורחבת היקף, שעלולה להוביל לחוסר עצמאות, עליה בשיעור תמותה ממחלות כרוניות והזדקקות לטיפול רפואי יקר וארוך טווח.
כ- 40%-35% מכלל האוכלוסיה המבוגרת שחיים בקהילה (גילאים 65 ומעלה) נופלים מדי שנה. יותר מ-50% מהנופלים סובלים מפציעה קלה, כ- 5%-15% מהנופלים הללו יסבלו מפציעה קשה שמצריכה אישפוז, בחלק מהמקרים הללו יסבלו המאושפזים מזיהום משני, שעלול להוביל למוות.
נפילות לרוב קשורות לבעיות שריר-שלד הכוללות, חוסר שיווי משקל ותנועתיות מוגבלת.
בגלל היקף הבעיה, מניעת נפילות בקרב הגיל המבוגר, נעשתה משימה בריאותית, ציבורית חשובה.
מתוך חיפוש אחר פעילות יעילה למניעת נפילות בגיל המבוגר, נעשו מחקרים רבים על הקשר בין טאי צ'י ותחום זה. למעשה זהו אחד הנושאים הנחקרים ביותר בתחום הטאי צ'י.

במחקר שפורסם ב-2005 ע"י Li F, Harmer P, Fisher KJ, McAuley E, et al. (Randomized Controlled)8, נבדק הקשר בין מניעת נפילות אצל אנשים מבוגרים וטאי צ'י.
בניסוי השתתפו 256 מבוגרים בין הגילאים 70-92. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות:
1) קבוצת תרגול טאי צ'י, שלוש פעמים בשבוע.
2) קבוצת ביקורת שתרגלה תרגילי מתיחות.
שתי הקבוצות תרגלו באופן קבוע למשך 6 חודשים.
התוצאה הראשית שנמדדה, היתה מספר הנפילות בכל קבוצה. התוצאות המשניות שנמדדו כללו, בדיקות פונקציונליות של איזון, ביצועים פיזיים ופחד מנפילה (ע"י שאלונים). המבדקים בוצעו בנקודת המוצא, לאחר 3 חודשים, לאחר 6 חודשים ושישה חודשים לאחר סיום הניסוי. בתום תקופת 6 חודשי הניסוי עלה, שמספר הנופלים בקבוצת הטאי צ'י היה נמוך בצורה משמעותית מבקבוצת הביקורת, 38 לעומת 73 (.007=P), פרופורציה נמוכה יותר של נופלים 28% לעומת 46% (.01 P-) ופחות פציעות כתוצאה מנפילות 7% לעומת 18% (03.=P). הסיכון לנפילות מרובות בקבוצת הטאי צ'י, היה 55% נמוך יותר מבקבוצת הביקורת.
משתתפים בקבוצת הטאי צ'י הראו שיפור משמעותי (001.>P) בכל המדידות של איזון פונקציונלי, ביצועים פיזיים וירידה בפחד מנפילות.
תוצאות חיוביות אלו, חזרו והופיעו גם בבדיקה שנערכה 6 חודשים מסוף הניסוי.

מחקר דומה שנערך ע"י .9Ren'ee M Hakim, Julie DiCicco, Jessica B, Thomas H, Elizabeth R
שפורסם ב- 2004, כלל 94 משתתפים בריאים מגיל 60 ומעלה, אשר חולקו לשלוש קבוצות:
קבוצת טאי צ'י, קבוצת תוכנית תרגילים מובנים וקבוצה ללא תרגול. נמצא שבשתי הקבוצות הראשונות, המשתתפים הראו ערכי יציבות וביטחון גבוהים יותר מבקבוצה השלישית, בצורה משמעותית ומשתתפים בקבוצת הטאי צ'י ביצעו טוב יותר, בצורה משמעותית את מבחן ההושטה לשלושה כיוונים, דבר שמראה על גבולות גדולים יותר של יציבות.
בנוסף הציעו כותבי המאמר ייתרון לתרגול טאי צ'י, בטענה שזוהי פעילות עם דחיסות נמוכה (Low-impact), לעומת פעילויות פיזיות אחרות ושטאי צ'י היא פעילות בעלות נמוכה, מכיוון שהיא לא דורשת ציוד או תנאים מיוחדים.

סרטן
חקר השפעת תרפיית צ'י קונג על מחלת הסרטן הוא אחד מהנושאים המפותחים ביותר בתחום, בעיקר בסין.
מחקרים רבים בוחנים את השפעת הקרנת צ'י (ע"י מאסטרים לצ'י קונג), על תאים סרטניים. ניסויים אלו מתחלקים לשניים:
1) בתוך גוף החי (הקרנת צ'י על בני אדם, בעלי חיים וצמחים, בעלי תאים סרטניים).
2) מחוץ לגוף החי (הקרנת צ'י על תאי סרטן שגודלו על תרביות במעבדה).
עבודה זו סוקרת רק מחקרים שבהם בדקו את השפעת תרגול עצמי של צ'י קונג על חולי סרטן, ולא כאלו שבדקו את השפעת הקרנת צ'י ממקור חיצוני על חולי סרטן או תאי סרטן.

רקע
מחלות ממאירות הן הגורם השני בשכיחותו כגורם מוות בעולם המערבי. 30% מכלל האוכלוסיה ילקו בסרטן במהלך החיים, שני שליש מהם ימותו כתוצאה מכך.
מחלות הסרטן השונות גורמות לסימפטומים ותסמינים קליניים שונים ומגוונים כמו, ירידה במשקל, ירידה בתאבון, עייפות, כאבים, ירידה בתנגודת החיסונית ועוד. סימפטומים אלו יכולים להגרם כתוצאה מלחץ של הגידול על מבנים סמוכים, הפרשת כמות גדולה של חומרים אנטי סרטניים המופרשים ע"י מערכת החיסון, הפרשת הורמונים או חומרים אחרים ע"י תאי הסרטן.
לאחר שהתגלה גידול ממאיר בגופו של חולה, נהוג לסווג אותו לפי דרגת הממאירות = Grading (מספק תחזית לגבי אלימות הגידול), ודרגת ההתפשטות = Staging שמעיד על שלושה פרמטרים: גודל הגידול, מעורבות קשרי לימפה אזוריים והמצאות גרורות.
דרוג הגידול חשוב בין השאר, לקביעת אופי הטיפול שיכול לכלול הליך כירורגי, כימוטרפיה, הקרנות והקלה בתסמינמם.

מחקרים קליניים

ב- 1995 פרסמו 10Zhang et al., מחקר שעוסק בהשפעת תרגול צ'י קונג על חולי סרטן ונערך ב-
Beijing Miyun Capital Tumor Hospital. במחקר השתתפו 1648 מטופלים בעלי מגוון סוגים של גידולים סרטניים. המעקב נעשה לאורך תקופה של 8 שנים, בה שולב טיפול קונבנציונלי ותרגול צ'י קונג (Guo-lin Qigong).
התוצאות הראו שאצל 32.4% מהמטופלים חל שיפור משמעותי, אצל 59.2% חל שיפור חלקי ואילו 8.4% דיווחו,
שלא הושפעו מהטיפול כלל.
יותר מ- 500 מהמטופלים שרדו 5 שנים ויותר (30%<). אלו הן תוצאות טובות יותר, בצורה משמעותית מבבתי חולים
אחרים בסין, שלא שילבו תרגול צ'י קונג בטיפול של חולי סרטן.
בעבודה זו לא נעשה שימוש בקבוצת ביקורת ולכן, למרות ההיקף הגדול שלה, קשה לבחון בצורה קונקרטית לפיה, כמה תרפייה בעזרת תרגול צ'י קונג, תורמת לחולי סרטן בהשוואה לאחרים.
הטבלא הבאה, מראה את התמורות שחלו בערכים השונים של מערכת החיסון, אצל 30 מהמטופלים בניסוי זה.

Table 1. Changes of immune indicators

among 30 cancer patients after Qigong therapy

מעקב אחר 30 חולי סרטן לאחר תרגול צ'י קונג

מעקב אחר 30 חולי סרטן לאחר תרגול צ'י קונג

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ב- 1998 פרסמו Sun & Zhao מ- 11Guang-An-Men Hospital, מחקר שבו השתתפו 123 חולי סרטן בשלבים מתקדמים (53 -Stage IV, 70 -Stage III). המשתתפים חולקו לשתי קבוצות:
1) קבוצת צ'י קונג (97 משתתפים), שקיבלו טיפול תרופתי קונבנציונלי ותרגלו צ'י קונג (שעתיים ביום למשך 3 חודשים).
2) קבוצת ביקורת (30 משתתפים), שקיבלו את אותו הטיפול התרופתי בלבד.
תוצאות הניסוי הראו, שבקבוצת הצ'י קונג 82% התחזקו, 63% הראו שיפור בתאבון, 33% הפסיקו לשלשל או שיפרו ליקויים של אי סדירות. בעוד שבקבוצת הביקורת התוצאות היו 10%, 10%, 6% בהתאמה (01.>P).
בנוסף נמצא ש- 50.5% בקבוצת הצ'י קונג, העלו 3 ק"ג ומעלה למשקל גופם בהשוואה ל- 13.3% בקבוצת הביקורת.
רק 5.4% מקבוצת הצ'י קונג איבדו 3 ק"ג ויותר בעוד ש- 30% איבדו משקל בקבוצת הביקורת (01.>P).
בבדיקה של ערכי מערכת החיסון השונים, נמצא שבקבוצת הצ'י קונג חלה עליה של 35% לאחר הטיפול ואילו בקבוצת הביקורת חלה ירידה של 7.8%. התוצאות מרמזות על כך, שלתרפיה בעזרת תרגול צ'י קונג יש השפעה בשיפור סימפטומים, שיפור התאבון, חיזוק המבנה ובהעלאת יכולת הריפוי העצמי אצל חולי סרטן.

במחקר שפרסמו ב- 1996 Fu ועמיתיו12 מ- Henan Medical University השתתפו 186 חולי סרטן, שעברו לאחרונה ניתוח להסרת הגידול (155 גברים, 31 נשים; גיל ממוצע 59.8). המשתתפים חולקו לארבע קבוצות טיפול שונות:
1) ניתוח בלבד- קבוצת ביקורת (מס.= 48)
2) כימוטרפיה בלבד (מס.= 42)
3) טיפול בצמחי מרפא סיניים בלבד (מס.= 46)
4) טיפול בצמחי מרפא סיניים וצ'י קונג (מס.= 50)
הקבוצה האחרונה נתבקשה לתרגל סגנון ספציפי של צ'י קונג על בסיס יומי.
לאחר 5 שנות מעקב מצאו ששיעורי ההשרדות לשנה, שלוש וחמש שנים היו:
בקבוצה 1) 80.1%, 36.5%, 20.8% בהתאמה.
" 2) 85.7%, 45.2%, 25.1% "
" 3) 84.5%, 43.5%, 26.1% "
" 4) 86.0%, 64.0%, 36.0% "
ההבדל בין קבוצת הצ'י קונג לקבוצת הביקורת היה משמעותי מבחינה סטטיסטית (01.>P). תקופת האמצע של השרדות החולים היה:
30 חודשים בקבוצה 1
36 " " 2
36.5 " " 3
48 " " 4

תוצאות דומות עלו בשני מחקרים אחרים (Ni Rongwen 199714 / Zheng RR 199013), שבדקו את אחוזי ההשרדות בקרב חולי סרטן, ששילבו טיפול קונבנציונלי עם תרגול צ'י קונג, לעומת קבוצות ביקורת שקיבלו טיפול קונבנציונלי בלבד.

Luo Sen ועמיתיו15 פרסמו ב- 1988 מחקר, שבדק את השפעת תרגול צ'י קונג (Vital Gate" Qigong"), בקרב חולי סרטן
(Stage I / Stage II) על ערכי הדם ומערכת החיסון. במחקר השתתפו 80 חולי סרטן שחולקו לשלוש קבוצות:
1) צ'י קונג (מס.= 30)
2) כימוטרפיה (מס.= 25)
3) כימוטרפיה וצ'י קונג (מס.= 25)
לאחר 60 יום, רק בקבוצת הצ'י קונג נראתה עליה משמעותית בכל הערכים הנבדקים: RBC, WBC, Serum Hemoglobin (0.01 P<).
בעוד שבקבוצת הביקורת נראתה ירידה משמעותית בערכים (01.>P). בקבוצת הצ'י קונג+כימוטרפיה נראתה עליה
בערכים מלבד ערכי WBC שנשארו ללא שינוי (0.01 P<).

תוצאות דומות, לגבי עליה משמעותית בערכים שונים של מערכת החיסון, שנבדקו אצל חולי סרטן ואנשים בריאים שתרגלו צ'י קונג, נמצאו בארבעה מאמרים נוספים:18 Wang et al. (1993)15, Wang (1988)16, Xu Hefen et al. (1998)17, Cai et al. (2001).

צפיפות העצם
תהליך ההזדקנות עלול לגרום לירידה בצפיפות העצם, במיוחד אצל נשים. כתוצאה מכך עולה רמת הסיכון לשברים.
בשתי קבוצות מחקר (Xu D. et al. 1994) 20, שכללו גברים בין הגילאים 50-59 ו 60-69 חלה עליה משמעותית בצפיפות העצם, כתוצאה מתרגול של צ'י קונג במשך שנה.
לאחר התרגול, ערכי צפיפות העצם התקרבו לאלו של גברים בריאים באותן קבוצות גיל.
ממצאים אלו, מעידים על סבירות גבוה של שינוי דומה, אצל נשים בגיל המעבר עם צפיפות עצם נמוכה.

רמת הורמוני מין
אחת מהשלכות ההזדקנות היא שינוי רמת הורמוני המין בכיוון לא רצוי, לדוגמא רמת ההורמון הנשי (אסטרוגן) נוטה לעלות אצל גברים ולרדת אצל נשים (Kuang 1991), שינויים הורמוניליים אלו קשורים בדר"כ עם הופעת יתר לחץ דם ועם סימפטומים של גיל המעבר.
מחקרים מרמזים, שתמורות אלו יכולות להתהפך ע"י תרגול צ'י קונג 20Kuang (1991)22, Ye (1990)21, Xu (1994).

במחקר אחד בדקו את השפעת תרגול צ'י קונג במשך שנה על רמת האסטרדיאול (נגזרת של אסטרוגן), אצל נשים וגברים עם יתר לחץ דם. 70 גברים בין הגילאים 40-69 נחלקו לשתי קבוצות: קבוצת תרגול צ'י קונג וקבוצת ביקורת.
בקבוצת הצ'י קונג, רמת ההורמון ירד מ- 70 ל- 47.7 ml/pg, ירידה של 32% (01.>P), בעוד שלא נמצא שינוי משמעותי בקצוצת הביקורת. רמת הטסטוסטרון ירד בשתי הקבוצות ב- 7%. ערכי האסטרדיאול בקבוצת הצ'י קונג התקרבו מאוד לאלו של גברים בריאים באותה קבוצת גיל.
אצל הנשים בין הגילאים 51-67 (מספר המשתתפות לא זמין), תרגול צ'י קונג הוביל לעליה באסטראדיאול מ- 3.5±40.9 ml/pg
ל- 3.5±51.6 ml/pg, רמה ששווה בקרוב לזו אצל נשים בריאות בגיל המעבר (menopausa). ערכי הטסטוסטרון גם הם עלו בעקבות התרגול מ- dl/ng 2.2±25.5 ל- dl/ng 2.2±37.2.

במחקר אחר שבו השתתפו 30 גברים בין הגילאים 50-69, נמצאה ירידה של 31% ברמת האסטרדיאול אצל מתרגלי צ'י קונג במשך שנה ובנוסף שיפור בסימפטומים כמו צרידות, סחרחורות, נדודי שינה, נשירת שיער, אימפוטנציה וחוסר שליטה בסוגרים.

סניליות
בעבודת מחקר20 שנעשתה על 100 משתתפים שסווגו כטרום סניליים או בעלי הידרדרות בתפקוד המוחי ע"י סניליות (Controlled study) נחלקו המשתתפים לשתי קבוצות של 50 איש, עם התפלגות שווה של גיל ומין. הגיל הממוצע היה 62.7.
קבוצת המחקר תרגלה תרגילי צ'י קונג (Yang Jing Yi Shen Gong) וקבוצת הביקורת התאמנו בהליכה, הליכה מהירה וריצה איטית.
ניתוח הממצאים התבססו על מדידת תסמינים קליניים וסימפטומים שכללו תפקוד מוחי, תפקוד מיני, רמת שומנים בדם ותפקוד בלוטות אנדוקריניות.
לאחר 6 חודשים, 8 מתוך 14 תסמינים קליניים וסימפטומים, השתפרו בקבוצת הצ'י קונג, בשיעור של למעלה מ- 80%.
לעומת זאת, אף אחד מהסימפטומים בקבוצת הביקורת, השתפר ביותר מ-45%.

איזון המרידיאנים ותפקודי הגוף
נמצאה דרך למדוד את האפקט של תרגול צ'י קונג, על איזון מערכת המרידיאנים ותפקודי האיברים (עפ"י ה-TCM),
על ידי EAV= Electroacupuncture According to Voll בעזרת מכשיר זה נמדדת המוליכות החשמלית של העור בנקודות דיקור שונות, על פי הרפואה הסינית המסורתית (לצ'י [אנרגיה] משוייכת, בין השאר, איכות חשמלית. כך שלמעשה מכשיר זה מהווה מדד לזרימת הצ'י בערוציו [מרידיאנים]).
קריטריון איבחון חשוב של תפקוד ליקוי באיבר מסויים, בעזרת EAV (שקשור למרידיאן הנבדק), הוא ב"צניחת מדדים", שעלול להתרחש כאשר בזמן מדידה, המוליכות של המרידיאן מגיעה למה שנראה כמו ערך מקסימלי, אבל אז יורדת לפני ההתיצבות.
במחקר שנערך על בדיקת ערכי , 23(Kennneth M) EAV לפני ואחרי תרגול צ'י קונג של משתתפים בריאים, נלקחו מדידות מ- 24 נקודות דיקור, בקצות המרידיאנים (באצבעות ובהונות הנבדקים).
הניסוי כלל שתי סדרות של בדיקת EAV: לפני ואחרי תרגול צ'י קונג.
בסדרה הראשונה, תרגול צ'י קונג הוריד את ממוצע ערכי מדדיהם של EAV ב- 19% עד 31% (004.>P), לארבעת הנבדקים
(ירידה בערכים מראה על ירידה בהתנגדות ולמעשה מעידה על זרימה טובה יותר). בנוסף, התרגול מיגר את תופעת צניחת המדדים.
בסדרה השנייה שכללה 7 משתתפים, תרגול צ'י קונג הוריד את ממוצע ערכי המדדים של EAV ב- 17% עד 35%, אצל 3 מהנבדקים. גם בסידרה זו התרגול מיגר את תופעת צניחת המדדים.
תוצאות עבודה זו מראות שתרגול צ'י קונג יכול להוליד שינויים משמעותיים באיזון תרפוייטי של המרידיאנים ומערכת האיברים, שהם למעשה המטרות של הרפואה הסינית המסורתית בתהליך טיפולי.

דיון
סקירה זו, מכילה רק עבודות אחדות מתוך אוסף גדול של מחקרים בתחום. אולם דרושים מחקרים טובים ומקיפים נוספים בתחום זה, במיוחד בשפה האנגלית, כדי להעמיק את ההבנה בסוג כזה של תרפיה.
העמקה זו חשובה לאור העובדה שקיימת נטייה כללית בקהילה המדעית, להתעלם מהשערות על השפעת תרגול של טאי צ'י וצ'י קונג בתהליכי ריפוי, לרוב בטענה שמדובר באפקט פלצבו. ואכן, הוכחת הקיום של אנרגיה אנושית "חמקמקה" עדיין מהווה אתגר לרפואה והמדע המודרניים, מאחר ואין להם אמצעים יעילים למדוד אותה.
לכן דרושים בעיקר מחקרים, שנותנים יותר הסברים מדעיים על התוצאות או על המנגנונים השונים, שפועלים בתרפיה בעזרת תרגול של טאי צ'י וצ'י קונג, כמו:
1) שיפור המערכת החיסונית.
במחקרים מסויימים ( במיוחד כאלה שנעשו על מחלות כרוניות כמו סרטן), מראים עליה משמעותית בערכים השונים שקשורים למערכת החיסון, אצל חולים שמתרגלים טאי צ'י וצ'י קונג.
2) עליה בתפקוד מחזור הדם.
עליה בערכי המיקרוסירקולציה, שניתנים למדידה אצל מתרגלי טאי צ'י וצ'י קונג, טובה לצורך ניקוי רעלים, שיפור המטאבוליזם, הגברת כמות החמצן וחומרי הזנה המגיעים לרקמות ועוד תפקודים שמשמעותיים בהתמודדות עם מחלות כמו סכרת, סרטן, מחלות ריאה ומחלות שונות של מערכת הלב וכלי הדם.
בנוסף, מכיוון שקיימים מחקרים רבים שמראים תוצאות טובות מאד משילוב של תרפייה בעזרת טאי צ'י/צ'י קונג וטיפול תרופתי, עשיוייה להמצא תועלת גם לתחום הטאי צ'י/צ'י קונג וגם לחברות התרופות, בעריכת מחקרים על אפקט הסינרגיה בין טיפול תרופתי ותרפיה בעזרת טאי צ'י וצ'י קונג.

למרבה השמחה, הציבור מראה עניין גובר והולך באומנויות אלו כאמצעי לשיפור הבריאות, דבר שיכול לגרום למערכות הבריאות השונות, לשקול ברצינות את האנטגרציה שלהן לתוך מגוון התרפיות הממומנות.
בארה"ב קיימות חברות ביטוח בריאות אחדות שמשלמות עבור תרפיה בצ'י קונג, דבר שיכול להיות מציאותי ומתבקש גם אצלנו בארץ, לאור העובדה שקופות החולים הגדולות מממנות באופן חלקי תרפיה במגוון ענפים של הרפואה המשלימה.
מוסדות רפואיים יכולים בסופו של דבר להרוויח ממימון תרפיה של טאי צ'י וצ'י קונג, מכיוון שהיא יעילה ואינה יקרה.
אם כן, קיימות עדויות רבות ומבטיחות על היישומים השונים של תרפיה באמצעות טאי צ'י וצ'י קונג, לגבי בעיות כרוניות רבות בתחום הרפואי כמו, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, הזדקנות, מחלות נשימה, אלרגיות, בעיות במערכת שריר-עצב, בעיות במערכת שריר-שלד וסרטן.
לכן, ראוי שמיסוד תחום זה ילקח ברצינות בחשבון ע"י מערכות הבריאות במערב.

מקורות‎‎‎‎‎‎‎
1. Medical and healthcare qigong. Wang C, Xu D, Qian Y. J Tradit Chin Med. 1991;11(4):296-301
2. Research on the anti-aging effect of qigong. Kung A, Wang C, Xu D, Qian Y, J Tradit Chin Med. 1991; 11(2):153-158
3. Beneficial effects of qigong on the ventricular function and microcirculation of deficiency in heart-energy hyper-tensive patients. Wang C, Xu D, Qian Y, Shi W, Bao Y, Kuang A. Written communication, September 1993
4. Changes in hemodynamic parameters following Tai chi chuan and aerobic exercise in patients recovering from acute myocardial infraction. Channer K, Barrow D, Barrow R, Osborn M, Ives G. Fellow Postgrad Med. 1996;72:349-351.
5. The effect of Tai Chi on cardiorespiratory function in patients with coronary artery bypass surgery. Lan C, Chen S, Lai J, Wong M. Med Sci Sports Exerc. 1999;31(5):634-638.
6. The effect of aerobic exercise and T'ai Chi on blood pressure in older people: results of a randomized trail. Young D, Apple L, Jee S, Miller E. J Am Geriatric Soc. 1999;47(3): 277-284.
7. Therapeutic benefits of qigong exercises in combination with drugs. Sancier KM; Journal of alternative and complementary medicine; 1999 Aug; 5(4); p. 383-9.
8. Tai Chi and fall reduction in older adults: a randomized controlled trail. Li F, Harmer P, Fisher KJ, McAuley E, et al. Journals of Gerontology, Series A: Biological Sciences and Medical Sciences; 2005 Feb; 60A (2); p.187-94.
9. Differences in balance related measures among older adults participating in Tai chi, structured exercise, or no exercise. Ren'ee M Hakim, Julie DiCicco, Jessica B, Thomas H, Elizabeth R. Journal of geriatric physical therapy; 2004; 27,1.
10. Clinical observation and experimental study of Qigong therapy for cancer. Zang RM. Zhongguo Qigong Kwxue (China Qigong Science). 2(8):24-29, 1995 [in Chinese]
11. Clinical observation of Qigong as a therapeutic aid for advanced cancer patients. Sun QZ, Zhao L. Proc of the 1st world conf. Acad. Exah. of Med. Qigong. Beijing, china. 1988;97
12. effect of Qigong and anticancer body build herbs on the prognosis of prostoperative patients with cardiac adenocarcinoma. Fu JZ, Fu SL, Qin JT et al. Proc. Of the 3rd conf. on Med. Qigong. Beijing. China. 1996:131
13. Preliminary report on anti-tumor effect of EQ of Qigong. Zhang JJ, Yu wx et al. Proc. Of the 3rd Natl Acad Conf. on Qigong Guangzou, China. 1990:58, 76.
14. A review of scientific research on Qigong anti-cancer therapy. Huang GH; Zhongguo QigongKexue (China Qigong Science), 1997 (5): 5-6
15. Effect of vital gate Qigong on malignant tumor. Luo S, Tong T et al. Proc of the 1st world conf. for acad. Exch of Med. Qigong. Beijing. China. 1988:126.
16. Clinical study of the routine treatment of cancer coordinated by Qigong. Wang SH, Wang BR, Shao MY et al. 2nd world conf. for acad. Exch. Of Med. Qigong. Beijing. China, 1993:129
17. On the anti-tumor mechanism of Qigong. Wang JM. 1st world conf. for acad. Exch. Of Med. Qigong. Beijing. China, 1988:121.
18. An observation of T-lymphocytes by ANAE staining in the clinical application of Qigong. Xu HF, Wang GM, Xue HN, et al. Proc. of 1st world conf. for acad. Exch. Of Med. Qigong. Beijing. China, 1988:52.
19. The changes of multiple immune indicators after Guo-Lin Qigong practice among cancer patients. Chi GH, Zhang Y, Zhu QH, et al. Proc. of the 8th Intl symposium on Qigong. Shanghai, China. 2001:170-172.
20. Clinical study of delaying effect on senility of hypertensive patientd by practicing "Yang Jing Yi Shen Gong" Xu D, Wang C. Proceeding from the 5th Intl. Symposium on Qigong. Shanghai. China. 1994:109.
21. Relationship among erythrocyte superoxide dismustaze activity, plasma sexual hormones (T, E2), aging and Qigong exercise [in English and Chinese]. Proceeding from the 3rd Intl. Symposium on Qigong. Shanghai. China; 1990:28-32
22. Research on "anti-aging" effect of Qigong. Kuang A, Wang C, Xu D, Qian Y. J Tradit. Chin Med.1991;11(3):224-227.
23. The effect of Qigong on therapeutic balancing measured by electroacupuncture according to voll (EAV). A preliminary study. Kenneth M; Acupuncture & Electro-Therapeutic Research; International journal; 1994; Vol. 19
24. Cardiopulmonary physiotherapeutic application of taiji. Klein PJ, Adams W; Cardiopulmonary physical therapy journal; 2004 Dec; 15(4); p. 5-11.
25. A review of Qigong therapy for cancer treatment. Kevin Chen, Raphael Yeung; Journal of the international society of life information science; 20(2) 2002
26. Medical application of Qigong. Kenneth M, Bingkum Hu; The American journal of acupuncture; Vol. 19(4); 1991.
27. Medical application of Qigong. Kenneth M; Alternative therapies; Jan. 1996, Vol. 2 No.1.

אמצעי זהירות בתרגול צ'י קונג וטאי צ'י

תרגול הצ'י קונג הוא כלי המשמש לשיפור המצב הגופני, האנרגטי והנפשי של האדם. סוגי הצ'י קונג שאנחנו מתרגלים בבית הספר יצירה בטוחים יחסית לשימוש, אך כמו בכל כלי אחר, תרגול לא נכון לאורך זמן עלול להפחית את ההשפעה המיטיבה של התרגול, ואף לגרום לנזק.

קיימים מספר כללים שהקפדה על קיומם תאפשר תרגול בטוח עם מינימום של תופעות לא רצויות.

הגיון בריא, ידע תאורטי וניסיון
כשבאים לתרגל צ'י קונג, וכשעולה שאלה הקשורה לתרגול רצוי להשתמש בהגיון בריא, בידע תיאורטי ובניסיון. מכיוון שההגיון שלנו לא תמיד בריא, הידע לא תמיד נגיש והניסיון מועט בשנים הראשונות לתרגול, קיימים כללים נוספים.

ללמוד עם מורה, לשאול ללא היסוס
לימוד עם מורה מאפשר הדרכה והשגחה לאורך התרגול. בתרגול צ'י קונג אנו עשויים לחוש תחושות יוצאות דופן וחוויות לא מוכרות. בכל מקרה של ספק או סימן שאלה, יש לשאול את המורה.

תרגול שליו
למצב הרוח השפעה על זרימת האנרגיה. אין לתרגל במצבי רוח קיצוניים, כמו בזמן כעס חזק. במקרה של מצב רוח קצוני, יש לחכות לרגיעה במצב הרוח לפני תחילת התרגול. (מי שסובל ממצבי רוח קיצוניים יכול להעזר בצ'י קונג לאיזונם בהדרכת מורה מנוסה).

מודעות צלולה
למודעות תפקיד חשוב והשפעה מהותית על זרימת האנרגיה. אין לתרגל צ'י קונג תחת השפעת אלכוהול או סמים.

מתינות בתרגול
יש צורך במוטיבציה על מנת לתרגל צ'י קונג, אך בזמן התרגול יש להרפות את המודעות ולהמנע משימוש יתר בכוח הרצון. צ'י קונג יש לתרגל במידה הנכונה, לא יותר מדי ולא פחות מדי.

אכילה לפני ואחרי אימון
מומלץ לא לאכול כשעה לפני תרגול צ'י קונג, ולהמנע מאכילה כחצי שעה לאחר התרגול. תרגול על בטן מלאה עשוי להעמיס על הגוף, מכיוון שתהליך העיכול עצמו עשוי לדרוש הרבה אנרגיה ובכך לפגוע בהשפעת התרגול. לאחר התרגול יש לאפשר לגוף זמן לחזור למצב נורמלי לפי שאוכלים שוב.

צ'י קונג ויחסי מין
יחסי מין מפעילים את המערכות האנרגטיות של הגוף בעצמה רבה. לא מומלץ לתרגל צ'י קונג מיד לאחר קיום יחסי מין או לפני קיום יחסי מין.

מודעות לסביבה
במצבי מזג אוויר קיצוניים, כמו סופות רעמים, מומלץ למתחילים להמנע מתרגול. ישנו קושי טבעי להיות בשלווה בתוך מצב חיצוני סוער.

הליך סיום מלא
לכל סוג של צ'י קונג הליך סיום המתאים לו. יש לבצע את הליך הסיום במלואו על מנת להחזיר את הגוף, האנרגיה והמודעות למצב רגיל, לפני שחוזרים לחיי היומיום.

מצבים בריאותיים מיוחדים
מצבים בריאותיים מיוחדים דורשים התייחסות מיוחדת. לדוגמא, בזמן הריון יש סוגי תרגול שיש להמנע מהם, לאחר ניתוחים יש להזהר בתרגול, מי שסובל או סבל מהתקפים פסיכוטיים, צריך להימנע מסוגים מסוימים של תרגול. הכלל הוא שיש להתייעץ עם המורה לגבי מצבים בריאותיים מיוחדים.

תרגול נעים

נקודות אנרגטיות המשמשות בתרגול צ'י קונג

תרגול הצ'י קונג מחובר באופן הדוק לתאוריה וליישום של הרפואה הסינית המסורתית. בעת התרגול אנו משתמשים במודעות ובתנועה על מנת להשפיע על זרימת האנרגיה בגוף. אחד הכלים המרכזיים הוא כיוון המודעות לנקודות מסוימות המוכרות הן בתרגול צ'י קונג והן בתיאוריה של הרפואה הסינית המסורתית ובטיפול בדיקור ובמגע. היכרות עם הנקודות המרכזיות לתרגול בצ'י קונג יכולה לעזור למתרגל בשיפור דיוק הכוונה והעמקת חווית התרגול.

בדף זה מוצגות נקודות אנרגיה המשמשות אותנו בתרגול הצ'י קונג והטאי צ'י.

 

נקודת שער שמיים

נקודת שער שמיים

שער השמיים (baihui du20)

מיקום: נקודת שער השמיים נמצאת בקודקוד. בחלק העליון של הגולגולת על קו האמצע, בנקודה המחברת שני קווים אנכים היוצאים מהחלק העליון של האזניים.
שימוש והשפעה: נקודת שער השמיים קשורה לאנרגיית היאנג בגוף ומקושרת לערוצי האנרגיה היאנגיים. כיוון המודעות לנקודה זו עומד בבסיס תרגולי צ'י קונג שונים. ההתמקדות בנקודת שער השמיים מאפשרת מצד אחד את שיפור זרימת האנרגיה האנכית בגוף (ביחד עם נקודת מפגש היין ), ומאפשרת את פתיחת צ'אקרת הכתר ויצירת קשר עם אנרגיית השמיים.

מפגש היין

מפגש היין

מפגש היין (huiyin ren1)
מיקום: נקודת מפגש היין נמצאת במרכז הפרינאום (חייץ הנקבים – האיזור שבין פי הטבעת לאיבר המין).

שימוש והשפעה: נקודת מפגש היין קשורה לאנרגיית היין ומקושרת לערוצי הרן והדו המרכיבים את "המסלול השמימי הקטן".

כיוון המודעות לנקודה זו בשילוב עם נקודת שער השמיים משפר את זרימת האנרגייה האנכית בגוף ומאפשר חיבור לציר האנכי. נקודה זו קשורה לצ'אקרת הבסיס וליצירת קשר עם אנרגיית האדמה.

מפגש טין טאן

מפגש טין טאן

טאן טיאן (tan tien)
מיקום: הטאן טיאן נמצא מספר סנטימטרים מתחת לטבור בתוך הבטן. באיור המצורף מאויירים שלושת הטאן טיאנים. לצורך התרגול הבסיסי אנו מתייחסים לטאן טיאן התחתון.

שימוש והשפעה: הטאן טיאן אינו נקודת דיקור אלא מרכז אנרגטי. הסינים מאמינים כי הטאן טיאן הוא מרכז העצמה של הגוף. כל ערוצי האנרגיה מתחברים אל הטאן טיאן, ולפיתוח הצ'י במרכז זה משמעות רבה הן לשיפור הבריאות והן לפיתוח העצמה הפנימית. כיוון המודעות אל הטאן טיאן מביא לחיזוק האנרגיה ול"מילוי" הטאן טיאן בצ'י כמו שסיר מתמלא במים. בהמשכו של התהליך, כאשר הטאן טיאן מתמלא בשפע של אנרגיה, מתחילה האנרגיה "לגלוש" אל המרידיאנים ולהביא לתהליך ספונטני של זרימת אנרגיה בגוף ושל ריפוי.

 

 

נקודת-שער-האש

נקודת-שער-האש

שער האש (laogong p8)
מיקום: במרכז כף היד

שימוש והשפעה: נקודת שער האש מהווה נקודת תקשורת עם האנרגיה מחוץ לגוף, ומקושרת עם אנרגיית הלב. כיוון המודעות לנקודה זו מביא לפתיחתה ולחיזוק זרימת האנרגיה בידיים. בנקודה זו אפשרית חישה של צ'י בשלבים מוקדמים יחסית של התרגול. ברמות מתקדמות של צ'י קונג ניתן להשתמש בנקודה זו כשער להקרנת אנרגית ריפוי.

נקודת המעיין המבעבע

נקודת המעיין המבעבע

המעיין המבעבע (yongchuan k1)
מיקום: במרכז השליש הקדמי של כף הרגל.

שימוש והשפעה: נקודת המעיין המבעבע היא נקודה של קשר לאנרגיית האדמה. הנקודה נמצאת על ערוץ האנרגיה של הכליות, ומאפשרת מעבר אנרגיה בין גוף האדם והאדמה. בתרגול צ'י קונג פתיחת הנקודה מאפשרת חיבור לאנרגיית האדמה ופיתוח rooting אנרגטי.

יאנג ויין של טאי צ'י בסגנון צ'ן

סגנון צ'ן הוא הסגנון העתיק של הטאי צ'י, וכולל מאפיינים מיוחדים כמו שילוב של תנועה איטית ומהירה, ומורכבות תנועתית מרתקת.
אני מצרף כאן גישה לשני סרטונים, עם מורים שבשבילי הם מקורות להשראה לאיכויות שונות של תרגול.
בקישור הזה אפשר לראות את מאסטר קונג מיאן הו, שאיתו למדתי משנת 1992 מדגים את תבנית 56 התנועות של סגנון צ'ן שאותה אנחנו לומדים השנה. אני מאוד אוהב את התנועה הברורה שלו, ואת העצמה הניכרת לעין והוירטואוזיות של התנועות. לרובנו, אין את היכולת הגופנית שנדרשת כדי לתרגל בצורה כזו, אבל זה בהחלט מראה לאן אפשר להגיע כשממשים את הפוטנציאל של התנועה.
בסרטון שמצורף למטה, אפשר לראות את המאסטר זו טיאן קאי, מבכירי המורים לסגנון צ'ן בסין, מדגים תבנית בסיסית של סגנון צ'ן. צורת התנועה שלו מאוד עמוקה בעיני, פנימית ומדיטטיבית, והוא מעיני מקור השראה לרכות ועומק של תנועה.
בתרגול השנה, נלמד קודם כל את הסדרה הבסיסית, (לפי הצורה של קונג מיאן הו) ובהדרגה נכיר את התבנית כולה, בנסיון לשלב את היאנג והיין של התרגול, שמיוצג בעיני יפה בצורת התנועה של שני המורים האלו.
[youtube:https://www.youtube.com/watch?v=EOHwLmA5Mnc&list=UUVP_FPhrKbdiuW7pk-s-IDw]

אז מה זה טאי צ'י שנגונג, טאי צ'י צ'ואן, וטאי צ'י צ'י קונג?

ביום שישי קיימנו את הפנינג פתיחת השנה בפארק הירקון בתל אביב. היתה לנו אפשרות לתרגל במזג אויר נפלא, ובאוויר וצ'י צלולים ורעננים, וכשירד גשם, תרגלנו במבנה סמוך.
בהפנינג הסברתי על העיקרון הקוסמי של הטאי צ'י – הזרימה האין סופית של היין והיאנג, ואיך מתוך עקרון זה, התפתחו תרגולים שונים – טאי צ'י שנגונג, טאי צ'י צ'ואן, וטאי צ'י צ'י קונג.
כאן אפשר לראות חלק מהרצאה שבה הסברתי את הייחוד והמקור של כל תרגול.

הקסם של טאי צ'י וילדים

לפני זמן מה, בפארק, לאחר שיעורי הצ'י קונג, ראיתי שני ילדים מתרגלים טאי צ'י. זה לא נפוץ בארץ, אבל יש בזה משהו יפה ונוגע בלב.
כאן אפשר לראות הדגמה של ילדה בת שש מתרגלת את תבנית 56 התנועות של סגנון צ'ן שמתוכה אלמד בהמשך השנה. כשאני מסתכל על איך שהיא מתרגלת, אני רואה שיש לה עוד מה ללמוד על הדיוק הטכני מהמבוגרים, ובו זמנית אני מרגיש שאנחנו יכולים ללמוד משהו מהמתיקות והפתיחות שיש בה.

מה אומרים על טאי צ'י בבית הספר לרפואה בהרווארד

בעקבות מחקרים רבים שהוכיחו את התועלת הרבה של תרגול טאי צ'י וצ'י קונג לשיפור הבריאות הפיזית והנפשית, בית הספר לרפואה של הרווארד פרסם סקירה יפה על תרגול טאי צ'י. הסקירה כוללת רשימה מעניינת (וארוכה) של מצבים בריאותיים ומחלות שבהם הוכחה במחקרים התועלת של תרגול הטאי צ'י.
הסקירה מונה מחקרים שהראו שיפור משמעותי אצל אנשים שתרגלו טאי צ'י בזמן (או לאחר) שהתמודדו עם:
דלקת מפרקים
אוסטאופרוזיס
סרטן השד
מחלות לב
לחץ דם גבוה
מחלת פרקינסון
בעיות שינה
שבץ
יותר ויותר אנשים יודעים כיום על היתרונות הבריאותיים היחודיים של תרגול צ'י קונג וטאי צ'י, אבל כשמדובר בסקירה שנערכה על ידי בית הספר לרפואה באוניברסיטת הווארד, זה מאפשר גם למי שלא קרוב לתחום, להתרשם מההשפעות המיטיבות של התרגול.
אפשר לראות את הסקירה כאן.

הגל של המטוטלת

בהוראת טאי צ'י וצ'י קונג לפתיחת הלב, אני משתמש הרבה בדימוי של הגל. תנועת הגל היא בעיני תנועת העומק החשובה ביותר בטאי צ'י וצ'י קונג, ולכן כל שנה אנחנו מקיימים בקיץ (ליד הים) סדנא ללימוד והעמקה בתנועת הגל.
כאן אפשר לראות את אחת ההדגמות היפות ביותר שראיתי לתנועת גלים. מה שרואים זה סדרה של מטוטלות שלכל אחת מהן תדר שונה (זמן של מחזור תנועה). התוצאה מרהיבה. מבחינתי, מכונת הגלים היפה הזו, מראה לנו שכל מה שצריך זה להרפות בצורה הנכונה.
אפשר ללמוד את תנועת הגל בסדנת "הגל – תנועה אל החופש" שמתקיימת מדי קיץ בשדות ים.