צ'י קונג סדרת "בחזרה לאביב"

סדרת הצ'י קונג "בחזרה לאביב" היא תרגול מהמסורת הטאואיסטית ויש בה דגש על החיבור של האדם עם ההרמוניה של הטבע. התנועות רכות וזורמות, ומשלבות דימויים מזרימת האנרגיה בטבע. החכמים הטאואיסטים הבחינו בכך שכאשר אדם מתחבר לטבע ונמצא איתו בהרמוניה, הדבר יכול להביא גם להרמוניה פנימית, לבריאות ולהתחדשות. התרגול מאפשר לנו להתחבר לאיכות התנועה ההרמונית של הטבע ובכך לעבור ממצב של מתח, דאגה וחוסר שקט, למצב של שלווה, הרמוניה ובריאות. משמעות השם חזרה לאביב היא החזרה למצב של צמיחה, ובריאות בגוף ובנפש, חזרה לאביב של הלב ושל הגוף.

מתוך הספר SHENG ZHEN WUJI YUAN GONG– a return to oness
תרגום: אוהד קדם

לפני אלף סתווים העולם היה עצום.
עשרת אלפים דברים התחילו את דרכם.
עשרת אלפים לי של שמיים ואדמה לטובת האנושות.
שחרר את הדאגות, קבל בברכה אירועים שמחים. שחק בשמיים.
חשוב לא על הבעיות, שכח את עצמך.
שוטט בחפשיות בתוך הטבע.

הנח לגוף להיות נינוח.
בכל תנועת צ'י קונג תן לגוף להיות משוחרר.
חזור לאביב, חזור לנעורים.
חזור ללב צעיר.
היה אחד עם היופי של השמיים.
התפוגג אל תוך הצ'י של האדמה, התפוגג אל תוך הטבע.

רגליך נחות על עשרת אלפים לי של אדמה.
עשרת אלפים זאנג של שמיים נחים מעל ראשך.
עננים וציפורים רוקדים ביחד.
עצי התה בהרים פורחים.
עשרת אלפים דברים טובים באים מהשמיים.
שחרר את הלב. הלב מאוד שמח. הכל מלא שמחה.

צ'י קונג זה נע עם צ'י. הנשימה טבעית. הכנס אל תוך מרחב של ריק. הכנס אל לא דבר. בלבך ובתודעתך הכל מושלם. לא טוב. לא רע. לא שמח. לא דואג. חזור בחזרה אל מצבך הטבעי. אז תוכל להתחיל צ'י קונג זה…

1. שמש האביב חזרה

2. להחזיר את השמש אל מקורה

3. לגלות מחדש את הירח

4. להחזיר את הירח

5. מקור המחשבה

6. זריחת השמש מחזירה את האור

7. לעוף ולהביט אל תשעת הרקיעים

8. לטפח את הדאן והאני הגבוה

9. הירח עולה וזורח על החדר המערבי

10. אור הירח האמיתי

11. הפריחה מחדש של פרח האביב

12. לנופף צ'י כדרך אין סופית

13. היקום רועד

14. צ'י חוזר לאביב

תנועת הסיום

 

 

התקררויות בסתיו ובחורף ותזונה

מאת: לרה יוליוס

בבוא הסתיו והחורף, רבים מאתנו סובלים מסימפטומים לא נעימים של התקררויות, שפעות, נזלות וכד'. על פי הרפואה הסינית, אם הגוף מאוזן, לא אמורים להופיע הסימפטומים הנ"ל. שינויי מזג האוויר עלולים להביא עימם שינויים אנרגטיים כה חזקים שאפילו המאוזנים שבינינו יכולים לצאת קצת מהאיזון הפנימי ולהיפגע מהשינוי החיצוני הזה. הסינים הכירו בתופעה זו של החלשות האדם בשינויי מזג אוויר עוד מלפני אלפי שנים ותמיד המליצו לחזק את הגוף לקראת סוף עונה ע"י דיקור, צמחי מרפא ותזונה המתאימה לאדם ולעונה. על ידי טיפול נכון בשיטת הרפואה הסינית, ניתן לחזק את הגוף לפני בוא הסתיו ולקוות לפחות התקררויות – כטיפול מונע ואם בכל זאת הצליחה לחדור אלינו התקררות סתווית, ניתן ע"י דיקור, צמחי מרפא ותזונה נכונה לקצר את תקופת שהותה בגופנו.

הסינים מחלקים את סוגי ההתקררויות ל-2 סוגים:
1) האחד ממקור של חום עם סימפטומים המוגדרים כסימפטומים חמים.
2) והשני ממקור של קור עם סימפטומים המוגדרים כסימפטומים קרים

הסינים האמינו שהרוח החיצונית משמשת כחוד של חנית ושדרך הרוח חודרים לגוף האדם הווירוסים והחיידקים השונים חלקם בעלי אופי קר וחלקם בעלי אופי חם, וכל אחד מהם משפיע אחרת על בני האדם השונים בקונסטיטוציה (מבנה) הבסיסית שלהם. בעבר, לא הכירו הסינים את המושג וירוסים וחיידקים וכינו מצב של התקררות או שפעות למיניהן בד"כ כרוח קור חיצונית או כרוח חום חיצונית שחודרת לגוף.

כמה נקודות מפתח כדי לסווג את סוג ההתקררויות:
רוח חום
– בדרך כלל יתבטא בסימפטומים של חום גבוה (fever), כאבי ראש חזקים ורבים, יתכנו עיניים אדומות, גרון נפוח ו/או כואב, פה יבש, צימאון, רצון לקור, מעט צמרמורת אם בכלל מעט כאבי גוף, נזלת ו/או ליחה צהובה.

רוח קור – בדרך כלל יתבטא בסימפטומים של חום (fever) נמוך, אם בכלל, פחד ורתיעה מפני הקור, צמרמורות, כאבי ראש, כאבי גוף רבים וחזקים, שרירים תפוסים, נזלת ו/או ליחה שקופה או לבנה.
ברפואה הסינית, המיוחד בטיפול התזונתי ההא ההתאמה האישית.
לוקחים בחשבון את אופי המחלה – האם הסימפטומים קרים או חמים, לוקחים בחשבון את העונה ואת מבנהו הבסיסי של האדם. לא אומרים על מזון כלשהו שהוא בריא או לא בריא, אלא בודקים מה בריא למי ומתי.

ברפואה הסינית, מתבססים על עקרונות מאוד עתיקים, אך יחד עם זאת מאוד הגיוניים. אם אנו מבחינים בקור, נמליץ כמובן על מזונות בעלי טמפרטורה חמימה ולהפך, אם נבחין בסימפטומים האופייניים לחום, נמליץ על מזונות בעלי טמפרטורה קרירה. כל המזונות סווגו לפני אלפי שנים על ידי הסינים לקטגוריות שונות, כאשר לכל מוצר טמפרטורה מסוימת וטעם מסוים.

הטעמים הינם: חריף, מתוק, מלוח, חמוץ ומר.
כל טעם הינו בעל איכות רפואית שונה ויש לקחת בחשבון את איכות הטעם ואת טמפרטורת המוצר כאשר נותנים המלצה תזונתית כטיפול.

ניקח לדוגמה את הטעם החריף, שמקושר לסתיו.
הטעם החריף הינו טעם מפזר, כלומר פותח נקבוביות ועוזר לפזר החוצה פטוגנים (מחוללי מחלות: וירוסים, חיידקים או בשפה הסינית: רוח חום או רוח קור ועוד). חשוב לדעת מה חריף, וחשוב עוד יותר לדעת מהו חריף וחמים ומהו חריף וקריר.
לדוגמה, תה ג'ינג'ר (חריף וחמים) או תה קינמון (חריף וחמים) יהיה מצוין כתרופה למה שכינינו רוח קור, אך במצב של רוח חום, זה עלול להחריף את הבעיה. במצב של רוח חום ניתן להמליץ על תה מנטה (חריף וקריר). אם במצב של רוח חיצונית – כלומר התקררויות למיניהן, נמליץ על מזונות בעלי אופי חמוץ – אנו עלולים לכלוא את המחלה בתוך הגוף מכיוון שלטעם החמוץ אנרגיה מכווצת שנכנסת פנימה.

התורה הסינית שמה דגש חזק על הטמפרטורה של המזונות – דבר כל כך חשוב ובסיסי שאינו מקבל שום תשומת לב במערב. כל מזון, לאחר עיכולו, מייצר טמפרטורה מסוימת בגוף: חמים, חם, קריר, קר. כל כך חשוב להכיר בזה ולהרכיב המלצות תזונתיות אישיות לכל אדם באשר הוא. האבחנה נעשית ע"י מטפל סיני מוסמך שלמד לזהות סימנים של: חום/קור,עודף/חוסר,יובש/לחות ויודע איזה מזונות יתאימו לכל מצב ומצב.

לדוגמה, אדם הסובל מלחות (כגון נזלת)
נמליץ לו להוריד מוצרים המייצרים לחות, כגון: סוכר, מטוגן, מוצרי חלב פרה, בננות, תפוזים, בוטנים (במבה) וכו'. הטיפול וההמלצה התזונתית הנו אינדיבידואלי וחשוב לקחת בחשבון את כל הגורמים.

דוגמה טובה הממחישה את חשיבותה של טמפרטורת המזון הוא השום.
השום נחשב במערב כתרופת פלא – ואכן שום הוא פלאי ביותר ובעל סגולות רפואיות רבות. אך, יחד עם זאת, מבחינת הטמפרטורה של השום – השום נחשב לחם מאוד. אם כך, כאשר ממליצים על שום כתרופה, חייבים לדעת האם לאדם יש מצב פנימי נוכחי של עודף חום, ואם כן אולי השום כמה נפלא שהוא, יוסיף עוד חום ויחמיר סימפטומים מסוימים, כגון תופעות של גלי חום, או בעיות עור מסוימות ועוד. מכיוון שכל כך חשוב לדעתי להתאים את המזונות על פי הטמפרטורות שלהם לטמפרטורה של הבעיה, אני משתפת אתכם בשני מתכונים: דומים אך שונים. האחד יותר חמים ומתאים לסימפטומים של קור והשני יותר קריר ומתאים לסימפטומים של חום.

הבסיס ל-2 המתכונים הוא המיסו המופלא, המוכר בסין אלפי שנים. המיסו מאוד מתאים לימי הסתיו ולחיזוק המערכת החיסונית מפני התקררויות שעורבות לנו מעבר לפינה.

כמה מילים על המיסו:
מיסו הינו משחה העשויה מפולי סויה ודגנים מותססים. מקור המיסו בסין והשימוש בה היה קיים עוד מלפני 2500 שנה. סגולותיו של המיסו רבים. בסין מייחסים למיסו סגולות של אריכות חיים וכמחזק מערכת חיסונית. כמו כן מיסו עשיר ב-12B (חשוב לצמחונים!) מיסו ניתן להשיג בבתי הטבע במגוון צבעים. כאשר הגוון בהיר יותר, הנו קריר יותר באופיו ומתאים יותר לסימפטומים של חום, ואילו המיסו הכהה יותר, חמים יותר ומתאים יותר לשימוש כאשר ישנם סימפטומים של קור.

אופן השימוש במיסו:
את המיסו אסור להביא לרתיחה ויש להוסיפו בסוף תהליך הבישול. מומלץ להוסיף לקערות האישיות כדי שאת שארית המרק ניתן יהיה לחמם מחדש.

אזהרות:
עקב תהליך ההתססה, מיסו אינו מומלץ לשימוש במצבים של קנדידה. כמוכן למיסו מליחות גבוהה ויש להיזהר בשימוש כאשר יש איסור בריאותי למלח.

אחסון:
את המיסו יש לאחסן בקירור לאחר פתיחתו ולא במכלי פלסטיק.

מתכון למרק מיסו סתווי
1. מרק המתאים לסובלים מסימפטומים המסווגים כחמים. ראה פירוט – רוח חום.
כל המצרכים במתכון זה הם קרירים עד קרים בטמפרטורה שלהם פרט לגזר ומתאימים לטפל בבעיות שמסווגות לבעיות חום או לסימפטומים של חום,כגון: הסימפטומים של רוח חום.

המצרכים:
– מיסו בהיר – 1 כפית עד 2 לכל קערת מרק.
– אצות קומבו – ½ 1 – 1 כוס, חתיכות קומבו שטופות ומושרות.
– – ¾ כוס גזר חתוך דק.
– נבטים – 1 כוס נבטים.
– כוסות מים (להשתמש במים המושרים של אצות הקומבו כבסיס למרק).
– ניתן להוסיף דלעת, חצילים, תפו"א, כרוב – הכל חתוך לחתיכות קטנות.
– ניתן להוסיף מעט פלפל לבן.

אצת הקומבו – טמפרטורה מאוד קרה. מועיל לסילוק ליחת חום, עשיר מאוד ביוד. מטהר חום. עשיר במינרלים. מנטרל רעלים. להיזהר במצבים של סימפטומים מקור כגון שלשולים מימיים. להיזהר בשימוש אם יש מצב רפואי של עודף יוד (היפרטירואידיזם) ולהיזהר בשימוש בזמן היריון. גזר-טמפרטורה נייטרלית.

אופן ההכנה:
להשרות אצות קומבו עם 5 כוסות מים רותחים. (לפני ההשריה מומלץ לשטוף).
להשרות כ-20 דקות או עד אשר האצות מתרככות. לחתוך את האצות הרכות לפרוסות דקות.
לסיר בישול להכניס את מי ההשריה של האצות והאצות החתוכות ולהביא לרתיחה. להוריד לאש בינונית ולהוסיף את הגזר ושאר הירקות שהם לבחירה (דלעת, חצילים, תפו"א, כרוב). כאשר הירקות מתחילים להתרכך, להוריד לאש נמוכה ולהוסיף את הנבטים.
לבשל כמה דקות נוספות על אש קטנה.

להוריד מהאש ולהגיש בקערות אישיות ולכל קערה להוסיף 1-2 כפיות מיסו בהיר לפי הטעם (יש לקחת בחשבון שהמיסו מאוד מלוח ולכן אין צורך להוסיף מלח למרק). לערבב היטב את המיסו בתוך קערת המרק האישית ולהגיש חם.

ניתן להוסיף למרק המיסו קוביות של טופו – אך שימו לב, הטופו אינו מומלץ במקרים של התקררויות מכיוון שהוא מייצר לחות ועלול להגביר את סימפטום הנזלת.

לבריאות, בתיאבון ורפואה שלמה!!!

2. מרק המתאים לסובלים מסימפטומים המסווגים כקרים . ראה פירוט – רוח קור.
כל המצרכים במתכון זה הנם חמימים עד חמים בטמפרטורה שלהם פרט לגזר ומתאימים לטפל בבעיות המסווגות לבעיות קור או לסימפטומים של קור,כגון: הסימפטומים של רוח קור.

המצרכים:
– מיסו כהה (מומלץ אדום).
– פטריות שיטאקי – 8-10 – שטופות ומושרות.
– גזר – ¾ כוס גזר חתוך דק.
– בצל ירוק – ½ כוס חתוך לחתיכות קטנות.
– ג'ינגר(זנגביל)טרי-כפית מגורד דק.
– כוסות מים (מומלץ להשתמש במים המושרים של פיטריות השיטאקי כבסיס למרק).
– ניתן להוסיף:כרישה, בצל, שום.
– ניתן להוסיף מעט פלפל שחור.

פטריות השיטאקי – נייטרליות עד חמימות. מעודדות תגובה חיסונית לסרטן ולווירוסים. מעודדות את מערכת החיסון. יש לשטוף ולהשרות במים חמים לפני השימוש. ניתן להשתמש במי ההשריה כבסיס למרק.

גזר-טמפרטורה נייטרלית.

אופן ההכנה:
להשרות את פיטריות השיטאקי בקערה עם 5 כוסות מים רותחים כחצי שעה או עד שמתרככות.
(מומלץ לשטוף את הפטריות לפני ההשריה).
בסיר בישול להכניס את מי ההשריה של הפטריות וגם את הפטריות עצמן, ולהביא לרתיחה, להוריד לאש בינונית ולהוסיף את הגזר ושאר מרכיבי הבחירה.
כאשר הירקות מתרככות יש להוריד לאש נמוכה ולהוסיף את הבצל הירוק ואת הג'ינגר .
לבשל כמה דקות נוספות על אש קטנה.

להוריד מהאש. להגיש בקעריות אישיות ולכל קערה להוסיף 1-2 כפות מיסו כהה לפי הטעם. (יש לקחת בחשבון שהמיסו מאוד מלוח ולכן אין צורך להוסיף מלח למרק).
יש לערבב היטב את המיסו בתוך קערת המרק האישית ולהגיש חם.

ניתן להוסיף למרק המיסו קוביות של טופו. איננו מומלץ במקרים של התקררויות מכיוון שהוא מייצר לחות ועלול להגביר את סימפטומי הנזלת.

בתיאבון, לבריאת ורפואה שלמה!!!

שלכם, לרה יוליוס
מטפלת מוסמכת ברפואה סינית: דיקור, צמחי מרפא ותזונה סינית.

מדיטציה בעמידה – מבט בעין מערבית

מאת: יניב יצחקי, מדריך בבית הספר יצירה

רבות נכתב על הקשר בין תרגול מדיטציות בעמידה לבין עקרונות הרפואה הסינית, ומשם לחיבור אל היתרונות של תרגול זה, אך לעין המערבית, הרגילה לגישה "קצת" יותר סקפטית, לא יספיקו משפטי חוכמה סינית עתיקה שמדברת על איזון היין והיאנג, שקיעת הצ'י אל הדאן טיאן, ועוד מושגים ערטילאיים. מתוך האמור לעיל, ומתוך התחושה שלמרות המרחקים בגישות, ישנה דרך מדעית להסביר לפחות חלק מהאיכויות הנרכשות כתוצאה מתרגול זה, ברצוני להעלות מספר נקודות למחשבה:

יציבה – רפוי או מתוח?
בטקסטים שונים המפרטים את הדגשים בתרגול העמידות, נכתב שהגוף אמור להיות רפוי, ועם זאת לא "קורס". נקודה זו, בשבילי לפחות, היא נושא לחקירה אינסופית. כיצד תיתכן הרפיה כאשר הגוף אמור להישאר זקוף?

בספרי אנטומיה שמדברים על יציבה ותנועה מחלקים את השרירים בגוף לשלוש קבוצות בהתאם לתפקוד שלהם בתנועה או תנוחה ספציפית : המניעים הראשיים, השרירים המסייעים למניעים הראשיים, והמייצבים. ניתן אם כך, בהנחה שאנחנו שואפים ליציבה מאוזנת לחלוטין, ללא תנועה, לומר שאנחנו יכולים בעצם להתייחס אל כל השרירים שאמורים להחזיק את הגוף עומד כשרירים מייצבים.
אך כיצד ידע המתרגל, בהנחה שאינו בוגר קורסי אנטומיה, אילו שרירים אמורים להתאמץ כשעומדים ואילו אמורים להיות רפויים?

את התשובה לשאלה זו גיליתי ואני ממשיך לגלות דרך החוויה האישית שלי בתרגול, עם הסתמכות על מתרגלים ותיקים ומנוסים ממני. הבסיס לתשובה הוא בהנחה שעמידה היא פעולה אינסטינקטיבית ביסודה, כלומר שאנחנו נשארים עומדים גם בלי לדעת ולהפעיל במודע את השרירים הנחוצים לשם כך. מכאן שאם ניתן לגוף לעמוד מעצמו, הוא ישאף למצוא את האיזון, (וזו כבר אמונה אישית שלי) ויעשה זאת טוב יותר מאשר אם "נעמיד את הגוף בעזרת הראש". נקודה זו לדעתי עומדת מאחורי ההנחיה "להרפות את כל השרירים" במהלך התרגול.

עומד במקום – סטטי או דינמי?
למרות האמור בפסקה הקודמת על השאיפה ליציבה מאוזנת לחלוטין, כמו בהרבה תרגולים באומנויות הלחימה והתנועה, השאיפה ל"מושלמות" ממלאת את הדרך לשם (שבה רובנו נמצאים) בהרבה מאוד פרטים שראויים לתשומת לב.

מי שיצא לו לתרגל מדיטציה בעמידה, יגלה שבשלב מסוים הגוף מתחיל לזוז מעצמו, בחיפוש אחר האיזון העדין בין חלקי הגוף. מכאן עולה השאלה: אם הגוף זז, אז האם התרגול הוא דינמי או סטטי? האם עדיין ניתן לומר שהשרירים המופעלים הם רק כדי לייצב את הגוף?

המסקנה שלי לגבי נקודה זו נובעת גם היא מצורת פעולת השרירים:
שרירי הגוף למעשה יודעים להפעיל כוח רק בכיוון אחד, הם יודעים להתכווץ ולמשוך את העצם המחוברת אליהם בגידים. מכאן שכדי לתמוך בפעולה דו כיוונית של מפרק צריך שריר נגדי. לדוגמא שריר הזרוע הדו ראשי המקפל את המרפק ומולו השריר התלת-ראשי הפושט את היד בחזרה.

בהתבסס על עקרון מכני זה של הגוף, אני רואה את תנועת הגוף תוך כדי עמידה כניסיון של הגוף להגיע למצב של "תיקו" בין שרירים המושכים לכיוונים מנוגדים.

"כמו להרתיח מים"
נקודה נוספת שחוזרת בתרגול העמידות היא פרקי הזמן לתרגול. מרבית המאסטרים/מורים הרואים בעמידה חלק מרכזי בתרגול מדברים על עמידות יחסית ממושכות, של בין 20 ל – 45 דקות ואף יותר, מי בתנוחה אחת, ומי תוך כדי החלפת תנוחה במהלך התרגול. אחד ההסברים המסורתיים לכך היא שישנו אפקט של "להרתיח מים" שמתקבל מעמידה ממושכת, ומדברים על התרחבות של הצ'י, ועל תחושה של חוסר מאמץ.

לדעתי האישית יש אכן הבדל משמעותי בתחושה, בין לעמוד 3 פעמים ביום 15 דקות לבין לעמוד 45 דקות רצופות, אבל כיצד ניתן לפרש במישור הפיזי את מה שקורה, בהעדר מושגים כמו "צ'י"?

מעצם התפקיד לו הם נועדו, השרירים המייצבים בגוף הם בעלי אחוז גבוהה של "סיבי שריר איטיים", כלומר סיבי שריר בעלי קצב יצור כוח איטי יחסית, אך בתמורה מסוגלים לעמוד בעצימות נמוכה לאורך זמן בלי להתחמצן ולהתמלא חומצת חלב. (התחושה המוכרת של התכווצות שרירים).

לאור האמור לעיל, ניתן להסתכל על התרגול הממושך ככזה המיועד לשבירת הרגלי יציבה ישנים בניסיון לבנות הרגלים חדשים. כלומר, האפקט הוא כזה של "התשה" של השרירים שלא אמורים לשמש אותנו כדי לייצב את הגוף, כדי ללמד את הגוף לוותר על המאמץ העודף. מאחר ולכל אחד כמעט יש חוסר איזון ביציבה שהוא מפצה עליו בהפעלה עודפת של שרירים, ניתן לשער שבהשגה מחודשת של האיזון החוויה יכולה להתפשר כתחושה של חוסר מאמץ .

"כל המפרקים מחוברים"
מאמרים שונים על תרגול המדיטציה בעמידה מדברים על להגיע לתחושה ש"כל המפרקים בגוף מחוברים". ברור לחלוטין שמבחינה אנטומית האמירה הזו מופרכת, כל אחד הרי מסוגל להזיז חלקים שונים בגופו כאשר האחרים סטטיים. מהי אם כך "תנועה של כל הגוף כיחידה אחת" שאמורה להיות אחת היכולות הנרכשות מתרגול זה?

גם לשאלה זו ניתן לדעתי להתייחס מהזווית של איזון הגוף ושיווי המשקל. כלומר כאשר מתרגלים מדיטציה בעמידה, מנסים ללמד את הגוף למצוא את האיזון שלו. בהנחה שהמתרגל הצליח להטמיע את שיווי המשקל ואת הרגישות להפרה שלו, הגוף ירצה לשמור על האיזון הזה גם בתנועה (בכפוף למגבלות של יציבה מסוימת), מכאן שתנועה מסוימת של אחת הגפיים יכולה ליצור "תגובת שרשרת" בשאר חלקי הגוף, כדי לשמור על האיזון. זוהי פעולה שאנחנו עושים באופן אינסטינקטיבי ביומיום, לדוגמא העברת מרכז הכובד מעט אחורה כאשר אנחנו הולכים בירידה תלולה. ההבדל היחיד הוא בניסיון "לאלף" את האינסטינקט הזה לציית לכללי היציבה הרצויים.

לסיכום: בנוסף לניסיון שעשיתי לעיל להסביר מזווית ראיה מערבית, אין להמעיט בחשיבות של הבנת הדגשים בתרגול מנקודת מבט מסורתית, מאחר והיא המקור להנחיות "איך לתרגל".

אני רואה את המדיטציה בעמידה כתרגול פשוט ואפקטיבי, בסיסי ומתקדם כאחד. בשונה מצורות מדיטציה אחרות, אין בו כמעט שימוש באמצעים כמו מנטרה, דמיון מודרך וכו' כדי להגיע למצב המנטלי הרצוי. המינימליזם אליו שואפים להגיע – הוא מקור עוצמתו, כמו גם האתגר המנטלי להתמיד בו. לכן בבואכם לתרגל, השאירו את כל הניתוחים הנ"ל בצד, ופשוט עימדו.

עמידה נעימה,

יניב.

הערה: כל הדעות והניתוחים במאמר הינם על בסיס הידע האישי והבלתי פורמלי שלי, וככאלה, יש להתייחס אליהם בתור חומר נוסף למחשבה ולא כהנחיות או המלצות לתרגול. לא מומלץ לתרגל ללא פיקוח והכוונה ממורה מנוסה.

מקורות:
מאמר מאת רוב טורטל בכתובת: http://www.marnixwells.info/Standing/Stand_3.html

Sports Training Principles – Dick F,W

Grant's Atlas of anatomy – Anne M.R. Agur

The Human Body, Life and Science – Ann Kremer

גוף האדם, המכונה שלא תאמן – ספריית מעריב

מאה ימים של תרגול

מכתב לתלמידי הצ'י קונג עם סיום שלב לימוד התנועות ותחילת שלב התרגול וההעמקה

הגישה של מאה ימי תרגול היא חלק מהתרגול המסורתי של הצ'י קונג.
כל מי שמתרגל צ'י קונג מתוודע עם הזמן להשפעה החיובית של התרגול על יכולת ההרפיה, שיפור רמת האנרגיה, שיפור ההרגשה הגופנית והנפשית, ועוד.
למרות שאנו כמתרגלים מודעים במידה מסוימת להשפעת התרגול, במקרים רבים לא מתאפשר מימוש מלוא הפוטנציאל של השיפור שהתרגול יכול להביא לחיינו, וזאת עקב תרגול לא מסודר ולא רציף.
ההשפעה של שיעור צ'י קונג לרוב ברורה, התחושה הפיזית משתפרת, רמת האנרגיה עולה, ואפילו מצב הרוח במקרים רבים משתפר בצורה משמעותית, אך אם לתרגול אין המשך בתרגול יום יומי בבית, ההשפעה נחלשת תוך מספר ימים, והגורמים יוצרי המתח בחיים חוזרים למלא תפקיד מרכזי.

תרגול של מאה ימים בא לאפשר שינוי משמעותי בחיינו באמצעות הצ'י קונג. תרגול של מאה ימים מאפשר לתהליכים החיוביים שהתרגול מביא להתעצם באופן עקבי, ולהפוך לתהליך רציף וברור. יש צורך בהחלטה, ובשימוש בכוח הרצון, אבל הפירות יכולים להיות מוחשיים וממשיים מאוד.

אנו מסיימים כעת לימוד סדרה שלה השפעה עמוקה ומהנה. אני ממליץ לכל מי שמעוניין להתנסות באופן מלא יותר בהשפעה החיובית של הצ'י קונג, למי שמעוניין לנסות לרפא בעיה בריאותית שממנה הוא סובל, ולמי שמעוניין לחוות יותר ויותר את החוויה של שנג זן, לנסות כעת את מאה ימי התרגול.

יש צורך בהתכוונות נפשית, בהחלטה, ובשימוש בכוח הרצון. התרגול המלא אורך כחצי שעה, ומומלץ לתרגל פעם אחת או פעמיים ביום. בהתחלה, שילוב התרגול בסדר היום כרוך במאמץ מסוים, אך ככל שמתמידים בתרגול, התרגול יכול להפוך לחלק יסודי בסדר היום שלנו, וההשפעה על התחושה למשך היום כולו יכולה להיות משמעותית ביותר.

מאה ימים של תרגול יכולים לעזור לנו לפתוח את הדלת אל החוויות העמוקות והמהנות שתרגול צ'י קונג יכול להביא לנו.

תרגול נעים

אוהד

מנטרה ו-Medicine Buddha

מאת: לאה טילמן
לאה טילמן לומדת צ'י קונג וטאי צ'י בבית הספר יצירה ועוסקת שנים רבות בהתפתחות רוחנית

למה דווקא מנטרה ו- Medicine Buddha? בעקבות סדנת הצ'י קונג "הריפוי המואר"' עם מאסטר אמין הו, שקשור ל-Medicine Buddha, ואחרי שהשתמשנו במנטרה Namo Ong Ah Hung, אוהד ביקש ממני למצוא מעט חומר רקע על הנושאים האלה.
לפי הוודות Vedas (כתבי קודש עתיקים מהודו שמהווים את הבסיס להינדוהיזם והשפיעו רבות גם על הבודהיזם) "הדיבור הוא מהות האנושות". כל דבר קורה דרך הדיבור. רעיונות לא מתגשמים עד אשר מבטאים אותם דרך כוח הדיבור. אפשר לראות את זה גם בתנ"ך : "ויאמר אלוהים יהי אור ויהי-אור" וכו'.

מנטרה מתייחסת לפסוק או מילה שחוזרים והוגים בהם, או מבטאים בקול, על מנת להשיג תוצאה מסוימת. מקור המילה מסנסקריט (שפה אשר השתמשו בה בהודו העתיקה, כתבי הוודות העתיקות כתובות בשפה זו) ופרושה:

מנה=מחשבה, טרה=להגן, לשחרר

על כן הפירוש המילולי של מנטרה הוא הגנה או שחרור מכוחן ההרסני של מחשבות המתרוצצות ללא הרף במוחנו. מנטרה נועדה למקד את המחשבה בדבר מסוים. כל דבר שהמחשבה מרוכזת בו, אליו נגיע בסופו של דבר.

בחלוקה גסה, ישנם שני סוגי מנטרות:
א. מנטרות בלי צורה
ב. מנטרות עם צורה

א. מנטרות בלי צורה, הן הברות אבסטרקטיות, אוניברסליות, שמזהות עם היקום כולו. בשימוש במנטרות האלה, האדם מזדהה עם הבריאה כולה, ומתאחד עמה.
מנטרות אלה מורכבות מ"הברות יסוד" (seed syllables). כל אחת מן ההברות האלה נקראת bija (seed) בסנסקריט. למשל OM היא הברה כזאת. זהו הצליל הראשוני, האוניברסלי של היקום. זהו הצליל מאחורי כל הצלילים, ויברציה שהולידה את היקום.

מנטרת אום

מנטרת אום

"הברות יסוד" מתוארות כנצחיות ומודעות, צלילים חיים. לכל הברה כזאת יש את הכוח הטרנספורמטיבי שלה, ומייצגת את הכוח הראשוני ביותר של הטבע.
כל צליל של ההברות המקודשות משפיע על התוכן הבלתי מודע הנסתר ביותר של ה-mind.
השימוש במנטרות מטהר אותנו ברמות העמוקות ביותר, וע"י כך מאפשר לנו את החיבור בחזרה לטבע האמיתי שלנו.
הנה עוד כמה דוגמאות של מנטרות בלי צורה:

Sat Nam = אמת מוחלטת
So Ham = מנטרה טבעית של הנשימה (so = צליל השאיפה, ham = צליל הנשיפה)

(That Thou Are) = Tat Tvam Asi אתה וכל מה שיש הם אחד

ב. מנטרות עם צורה, הן מנטרות בעלות תכונות אשר מייצגות את מהות האל אליו הן מופנות. ע"י חזרה מתמדת על המנטרה, אנו סופגים את המעלות והכוחות של האל הספציפי אליו התכווננו. בבודהיזם המהאיאני (Mahayana) בעיקר, משתמשים במנטרות עם צורה. חזרה מתמדת על המנטרה גורמת להעלאת הצורה הפיזית של האל. במערב נוהגים לחשוב בצורה מוטעית שזוהי דת אלילים, בעוד שהעלאת האלים עם התכונות המיוחדות של כל אחד מהם, מסמלת צדדים שונים של האל האחד. רוב האנשים אינם מסוגלים להתחבר בבת אחת עם מכלל התכונות הנעלות של האל האחד וזקוקים להתחבר באופן הדרגתי, אבל בסוף הדרך יש רק אחדות מוחלטת.

הנה כמה דוגמאות של מנטרות עם צורה:

Om Mani Padme Hum = (Behold! The jewel in the lotus)
חכמה וחמלה (jewel) הן חלק בלתי נפרד מאתנו, שמדומים לפרח הלוטוס שנוצר בביצה העכורה ופורח לפרח יפה וטהור. באמצעות התרגול המדיטטיבי אנו משנים את הגוף, הדיבור וה- mind הבלתי טהור שלנו לגוף, דיבור ו- mind טהור כמו של בודהה.

Namo Amitabha Buddha (Buddha of infinite light and infinite life)

Namo Bhaishajyaguru Buddha שבח לבודהה של הריפוי

Om Namah Sivaya מנטרה הודית ופירושה: שבח לאל שיבה, אל ההרס וההתחדשות
ישנם סוגים שונים של מנטרות שנועדו להשיג מטרות שונות: שלווה, בריאות, טיהור, העצמה אנרגטית, פרנסה וכו'. יש מנטרות שנועדו להביא אותנו לגאולה מהעולם החומרי, או להתחברות ליקום או לאני הפנימי.
המנטרה היא צליל אשר חוזר וחוזר עד אשר הוא משתלב בתודעה שלך, ולמעשה היא מנווטת אותך אל מצבים גבוהים של ערנות\מודעות.
שירת (chanting) הברות מקודשות (מנטרות), היא אחת התרגולים העתיקים ביותר בעולם לשינוי המודעות.

כיצד פועלת המנטרה
מנטרות מייצרות גלי אנרגיה מחשבתית.
הגיית כל מילה מייצרת תנודה פיזית ממשית. במשך הזמן כאשר אנו כבר יודעים איזה תוצאה מניבה אותה תנודה, אזי למילה יש כבר פירוש המקושר עם התוצאה של הגיית אותה מילה.
רמה גבוהה יותר היא רמת הכוונה. אם מוסיפים להגיית המנטרה כוונה מחשבתית, אז התנודה מכילה מרכיב נוסף שישפיע על התוצאה ויגביר אותה.

Sound energy + intention + meaning = transformation

התודעה האנושית היא הרכב של מצבי תודעה אשר נמצאים בגוף הפיזי ובגופים העדינים יותר (subtle bodies) לכל איבר יש תודעה פרימיטיבית שלו. תודעה פרימיטיבית זו מאפשרת לו לבצע את התפקוד המיוחד שלו. תפקודים דומים ומצבי תודעה קיימים גם בגופים העדינים יותר. השימוש במנטרה מפעיל תנודה חזקה, אשר תואמת תדר אנרגטי ומצב תודעתי מסוים, אליו בחרנו להתכוונן. אחרי שימוש רב במנטרה מסוימת, התהליך הזה מבטל את הויברציות הנמוכות יותר בתוכנו, ע"י כך שהן נספגות ע"י הויברציה הגבוהה יותר של המנטרה.
בשלב זה מתחולל בנו שינוי מהותי. האדם שנהיה אחד עם המצב שנגרם ע"י השימוש במנטרה.
יתפקד ויתייחס לעצמו ולסובב אותו בצורה שונה לחלוטין מאשר לפני השימוש במנטרה.

ועכשיו אנחנו מגיעים למנטרה שהמאסטר אמין הו משתמש בה בצ'י קונג הריפוי המואר:

Namo Ong Ah Hung
בסדנה שאלנו אותו אם יש למילים פירוש מילולי והוא טען שלא. כמובן אלה "הברות יסוד"(seed-syllables) וכפי שהסברתי קודם, אין להן פירוש מושגי, אלא פירוש סימבולי, עמוק יותר. בדרך כלל כשפונים לדמות כמו ה-Medicine Buddha יש מנטרה מקובלת שמשתמשים בה, שכוללת בתוכה את השם של האל המסוים, מופיעה באופן זהה בכל הטקסטים והיא :

Buddha Empowerment Mantra

This mantra is the mantra of the Medicine Buddha. If one recites this mantra, one can eliminate the sickness in the body and gain a long life. This mantra is in pure Sanskrit.

Namo Bhagavate Bhaisajya Guru Vaidurya. Prabha. Rajaya. Tathagataya. Arhate samyak sambuddhaya. Tadyatha. Om Bhaisajye bhaisajye. Bhaisya. Samudgate. Svaha!

Namo Bhaishajyaguru Buddha

Namo Yao-Shi-Fo (in Chinese)

Praise to you, Great Medicine Buddha. Praise to you, Great Buddha of the Healing of the Body!

אבל מאסטר אמין הו לא משתמש במנטרה הקלאסית של ה-Medicine Buddha אלא משתמש במנטרה של "הברות יסוד" שיכולות להיות לה משמעויות ותוצאות עמוקות יותר.

מצאתי במקורות שהמנטרה:
Ong Ah Hung הוא ההיגוי הסיני של המנטרה הבודהיסטית המפורסמת:

Om Ah Hum שלושת הברות יסוד אלה (בסנסקריט), מסמלות את השלמות המוחלטת של הגוף,הדיבור וה-mind של הבודהה. זוהי אחת המנטרות בעלות העוצמה הרבה ביותר בבודהיזם. היא טהורה ואבטיפוס בטבעה.

Om התנודה הראשונית של היקום, התגלמות היקום. היופי והחוזק של טבענו האמיתי (הגוף של הבודהה) מסמל את האין סוף, את המושלם, את הנצחי. הברה זו קשורה לצ'קרת הכתר ומיוחס לה הצבע הלבן (טוהר). מיקוד בהברה הזאת מביא שלווה, אושר עילאי, צלילות, אומץ, יציבות וחוזק.

Ah מסמל את הצליל הבלתי פוסק של הבודהה, והוא גם כוח החיים בתוכנו (הפראנה או הצ'י) מסמל את המצב הראשוני של הרוח, מסמל את מצב הריקות. הברה זו קשורה לצ'קרת הגרון, ומיוחס לה הצבע האדום (אהבה אלוהית). מיקוד בהברה הזאת מביא אנרגיה, פתיחות והתרחבות.

Hum מסמל את ה-mind של בודהה, ואת הירידה מהאוניברסליות של (Om) ללב האנושי.
מסמל את האינסופי בתוך הסופי, הנצחי בתוך הזמני. הברה זו קשורה לצ'קרת הלב ומיוחס לה הצבע הכחול (יציבות ונצחיות) מיקוד בהברה הזאת מביא הארה, נצחיות ואחדות.

המילה Namo פירושה שבח, כבוד ל- ובדרך כלל מופיע במנטרות המופנות לדמות של בודהה מסוים, למשל Namo Yao-Shi-Fo . לא הצלחתי למצוא הסבר במקורות מדוע במקרה שלנו הוא מופיע לפני Ong Ah Hung.

במנטרה Ong Ah Hung השתמשו במשך מאות רבות גם למטרות ריפוי, כך שהיא נושאת בתוכה גם את כוח הריפוי, אבל גם הרבה מעבר לזה. כאשר אנו משתמשים במנטרה הקלאסית של ה-Medicine Buddha : Namo Bhaishajyaguru Buddha או Namo Yao-Shi-Fo בסינית, אנו מבקשים ריפוי מסוים מאד של גופנו. לעומת זאת, כאשר משתמשים במנטרה Namo Ong Ah Hung , אנו פונים למשהו אוניברסלי ובראשיתי יותר, ונשיג ריפוי לא רק לגוף אלא גם לרוח.

Medicine Buddha

Medicine Buddha

MEDICINE BUDDHA
Medicine Buddha הוא דמות מרכזית בבודהיזם המהאיאני (Mahayana) בסין, טיבט, וייטנאם ויפן. אתן תזכורת קצרה על התפשטות הבודהיזם בסין כדי שנדע איפה למקם אותו.

הבודהיזם חדר לסין במאה ה-1 לסה"נ, בזמן ה- Han Dynasty, אשר הרחיבה את כוחה למרכז אסיה, ונוצרו קשרי מסחר ותרבות. בשנת 68 לספה"נ, שני נזירים בודהיסטים מהודו Dharmaraksha ו- Kasyapa הגיעו לחצר המלך Ming והחלו לתרגם טקסטים בודהיסטים רבים לסינית. במשך המאות הבאות, הבודהיזם התפשט והתחזק בסין.
במאה ה-שביעית, תחת ה-Tang Dynasty הוא כבר תפס מקום מרכזי בתרבות הסינית, והחלו להיווצר זרמים (כתות) שונים, כאשר כל זרם התרכז בטקסטים ותרגולים ייחודיים לו.

2 הזרמים הבולטים ביותר היו: Chan ו- Pure Land Buddhism
זרם ה-Chan התמקד בתרגול המדיטציה כדרך ישירה לתובנה והארה. Bodhidharma האגדי, נחשב למייסד זרם ה-Chan. הוא הגיע מהודו בשנת 520 לספה"נ, והתיישב במנזר Shaolin , שם ישב במדיטציה מול קיר במשך כמה שנים ואז החל ללמד בודהיזם.

[קוריוז קטן לחובבי הצ'י קונג: Bodhidharma ראה שהנזירים במצב גופני ירוד מאד, מרוב ישיבה במדיטציה, ולימד אותם תרגילים שנקראו Yi Jin Jing לחיזוק וגמישות השרירים. התרגילים נמסרו ממורה לתלמיד במשך מאות בשנים עד שנזיר דאויסטי הוסיף עליהם גם תרגילים לטיהור והזנת מח העצם Xi Sui Jing. התרגילים המורחבים הפכו לתרגילי צ'י קונג בשם Yi Jin Xi Sui Jing , שיטה שלמה, אשר מטהרת ומזינה את הגוף והנפש. לסקרנים, תיאור 2 השיטות באתרים הבאים:

http://www.soton.ac.uk/~maa1/chi/jineight/jin.htm

http://www.shaolin-overseas.org/articles-mar2003.html (בתחתית העמוד)

הזרם של ה-Pure Land ממקד את התרגול שלו בחזרה (דקלום) על השם של Amitabha Buddha . הטקסט המרכזי שלהם הוא הסוטרה של הבודהה הזה, אשר מלמדת שכל מי שמתמקד במנטרה הזאת, יולד בגן עדן המערבי (Pure Land) של אמיטאבה בודהה, ומשם הדרך להארה, קצרה יותר.

סוטרה בבודהיזם (Ching בסינית) – אלה הם הכתבים הרשומים של דברי בודהה שנמסרו בעל פה במשך הרבה דורות, ורק אחרי כ-400 שנים החלו לרשום אותם. הסוטרות הן חלק מה-Tripitaka (Pali Canon) , שלושת הסלים אשר מכילים את כל הכתבים הבודהיסטים העתיקים. (למתעניינים ראה: http://www.buddhanet.org/budstudy/theravada/tripitaka_main.htm

הסוטרה של Medicine Buddha שייכת ל-Mahayana Buddhist Sutras , שהן תוספת מאוחרת יותר ל-Tripitaka, מספרן כ-2000 סוטרות שנכתבו בין השנים 200 לפנה"ס ל-200 לסה"נ. רוב הטקסטים הללו תורגמו לסינית מסנסקריט, ומסתבר שבאוסף הסיני נשתמרו הרבה יותר טקסטים, כאשר הטקסטים המקוריים בסנסקריט הלכו לאיבוד בהודו בגלל הפלישות הזרות , בתקופות השונות.

הסוטרה של המדיסין בודהה קיימת היום רק בסינית וטיבטית.
ישנם 5 תרגומים לסינית מסנסקריט, שתורגמו בין השנים 317-707 לסה"נ, ויש 2 תרגומים לטיבטית. התרגום המפורסם ביותר לסינית הוא של ה-Patriarch Hsuan-Tsang משנת 650 לסה"נ. ראה סוטרה ב:

http://web.singnet.com.sg/~alankhoo/HealingSutra.htm

השמות של המדיסין בודהה:

Medicine Buddha

Master of Healing

Medicine Master

Bhaishajyaguru (בסנסקריט)

Yao-Shi-Fo (בסינית)

Yakushi Nyorai (ביפנית)

Sangye Menla (טיבטית)

Duoc Su Phat (בוייטנמית)

הסוטרה של מדיסין בודהה שייכת לסוג מסוים של סוטרות המוקדשות לדמות של בודהה מסוים וה-Pure Land (יעני גן עדן) שלו. דוגמאות של סוטרות המוקדשות לדמות מסוימת למשל: Amithaba, Akshobhya, Manjusri

המדיסין בודהה שולט על הגן עדן המזרחי (Eastern Pure Land)
סיפור המסגרת של הסוטרה מתרחש ב-Vaishali , כאשר בודהה שקיימוני נשא דרשה בפני 36000 בודהיסטוות. אחד מהם בשם Manjushri שאל את בודהה מה יקרה בעתיד הרחוק, כאשר התורה שלו תדרדר וכתוצאה מכך אנשים יסבלו ממחלות קשות. בתשובה לשאלה הזאת הבודהה גילה את הגעתו בעתיד של המדיסין בודהה, ואיך הוא יעזור ליצורים הסובלים.

הסוטרה מחולקת ל-3 חלקים:
1. החלק הראשון כולל את 12 הנדרים שהמדיסין בודהה נדר בגלגולו הקודם, כאשר היה בודהיסטוה, Pusa (bodhisattva) בסינית = [אדם אשר נמצא בשלב מתקדם מאד של הארה, אבל מוותר על ההארה הסופית כדי להישאר פה ולעזור לכל היצורים להגיע להארה]

2. החלק השני מתאר את מעלותיו של המדיסין בודהה , והדרכים השונות בהן הוא עוזר לאלה הפונים אליו.

3.החלק השלישי מתאר את הנדרים של 12 ה- Yaksha Generals (הם לוחמים גנרלים בשירות המדיסין בודהה, שנדרו להיטיב ולרפא את כל היצורים שפונים למדיסין בודהה בבקשת עזרה.

ה-Medicine Budhha תופס מקום מרכזי בפנתאון המהאיאני. במקדשים במזרח אסיה, הוא מופיע תמיד על המזבח בשילוש הקדוש בצד ימין, לצדו השמאלי של בודהה שקיימוני.

Amitabha Sakyamuni Medicine Buddha

Medicine Buddha

Medicine Buddhaהוא לובש בגדי נזיר, יושב בישיבת לוטוס מלאה. ידו השמאלית נחה בחיקו ומחזיקה צנצנת מלאה בצוף או שיקוי מרפא.

ידו הימנית נחה על ברכו, עם כף היד במודרה מסויימת המסמלת ברכה, נתינה וחמלה.

מאפיין מרכזי בדמותו הוא צבעו הכחול עמוק של אבן יקרה בשם Lapis lazuli

לפעמים גם הגן עדן שלו נקרא:

Pure Lapis Lazuli eastern Paradise

מדיסין בודהה הוא ישות מוארת, בעלת חמלה אינסופית לכל היצורים.הוא מגן עליהם מפני מחלות גופניות ונפשיות, ועוזר להם לבער את שלושת הרעלים העיקריים: הצמדות, שנאה ובורות, שהם הגורם לכל המחלות.

טיפול במחלות, ותחזוקה שוטפת של בריאות, מטרתם להביא את כל הגורמים השונים בגוף, בחזרה לאיזון, וזה כולל גוף ונפש. אם נטפל או נבקש ממדיסין בודהה עזרה הקשורה בבעיה גופנית ספציפית, ונתעלם מכך שאנו בעצם יחידה המורכבת מגוף ונפש, זה לא יעבוד.

הגוף והנפש הם בלתי נפרדים, וצריכים להשקיע את אותה כמות אנרגיה כדי לרפא את שניהם, ובעצם כאשר פונים למדיסין בודהה, הוא מפעיל את היכולת והחכמה לאבחן ולרפא את התעתוע השורשי בתוכנו, שהוא הגורם לכל תחלואינו הפיסיים והרוחניים.

ביבליוגרפיה:
Liu, X. 1997. Ancient India and ancient China: trade and religious exchange. Delhi: Oxford Univ. Press.

Fritz, S. 1989. Ritual, mantras and the human sciences. New York: P. Lang.

Alper, H. P. ed. 1989. Mantra. Albany: State Univ. of New York Press.

Thanh, M. & Leigh, P.D. 2000. Sutra of the Medicine Buddha: translated and annotated under the guidance of Dharma Master Hsuan Jung.

www.buddhanet.net

www.dharma-haven.org/tibetan/teachings-medicine-buddha.htm

שער העננים ונקודת הכליה בצ'י קונג הבודהה המרפא

בעקבות מאמר באתר "סינית" לבוגרי רפואה סינית, על נקודת שער העננים, כתבתי מאמר על התנועה השלישית בצ'י קונג הריפוי המואר – השמש והירח מנצחים את השד. עיקרו של המאמר הוא תרגום של הטקסט שקיבלתי ממאסטר אמין הו. אני מצרף בעמוד זה סרטון וידאו של התנועה, שיכול להבהיר את תיאורה בטקסט, וכן קישורים למאמר המקורי שאליו התייחסתי.

שער העננים ונקודת הכליה בצ'י קונג הבודהה המרפא
בעקבות המאמר על נקודת שער העננים חשבתי לכתוב על תנועה מסויימת בשיטת הצ'י קונג הרפואי אותה אני מלמד.
התנועה מגיעה משיטת צ'י קונג רפואי רוחני שנקראת "הדרך הישרה" ומקורה בשילוב של צ'י קונג רפואי, צ'י קונג בודהיסטי וצ'י קונג טאואיסטי.
הסדרה הראשונה בשיטה נקראת צ'י קונג חמשת הצלילים. זו סדרה פשוטה יחסית המתאימה למתחילים, ומטרתה להביא את המתרגל למצב של בריאות בסיסית. הסדרה השנייה, שאליה אתייחס, נקראת Master Medicine Buddha Qigong. זו סדרה שמבוססת על קשר עם האנרגיה של הבודהה המרפא בשילוב עם תנועות, נשימות, מנטרה, ושימוש במודעות.
מכל סדרות הצ'י קונג שפגשתי ב- 13 השנים בהן אני עוסק בתחום זוהי הסדרה החזקה והמשפיעה ביותר. בגלל עוצמתה היא אינה מתאימה למתחילים, אלא רק לבעלי רקע בצ'י קונג.
בתנועה שאותה אתאר "השמש והירח מנצחים את השד", יש דגש על פתיחה ופיתול של הגוף בשלב הראשון, ואז שחרור, חזרה וטפיחה על נקודת הכליות ונקודת שער העננים בעזרת האגרופים.
יש לקחת בחשבון שיתכן שהתרגום אינו מעביר במדויק את המקור הסיני.

תנועה מספר 3- השמש והירח מנצחים את השד
הביצוע: כשהאגרופים נמצאים בקו המותן, סובב את פלג גופך שמאלה ודחוף את כף יד ימין קדימה כשאצבעותיך מורמות. במקביל, דחוף את כף יד שמאל אחורה, כאשר האצבעות מורות כלפי מטה. החזק תנוחה זו בין שלוש לחמש פעימות.
צור אגרופים רכים מהזרת אל האגודל.
באמצעות תנועת סיבוב של האגן, תן לאגרוף הימני לטפוח על בית החזה (בערך 3 ס"מ מעל לפיטמה), כאשר האגרוף מופנה פנימה. אגרוף שמאל טופח על נקודת הכליה הימנית, האגרוף פונה החוצה.
חוזרים על אותה תנועה לצד השני.
חוזרים על התנועה לשני הכיוונים תשע פעמים.

מודעות: הנפש מופנית פנימה ותשומת הלב נמצאת בנשימה ובכפות הידיים. בזמן הטפיחה, תשומת לב מופנית לגוף ואנו יכולים לחוש כיצד הצ'י מהדהד בכל הגוף.

השפעה: פתיחה והפעלה של הראש והמרידיאנים הצדדיים. צ'י ודם מתמלאים בעצמה, חיזוק זרימת הצ'י בשלושת מרידיאני היין ושלושת מרידיאני היאנג של הידיים, וחיזוק היכולת שלנו להימנע ממחלות. יעיל במיוחד במחלות לב, כליות, ריאה ועורקים.

הסבר: בזרימה רגילה של צ'י ודם בגוף של אדם רגיל, הצ'י האמיתי נמצא בתנועה. הוא מתחיל במרידיאן הריאות, ומשם ממשיך ועובר הלאה למרידיאן הכבד של הרגל jue Yin וממשיך וזורם מחדש במרידיאן הריאות של היד Tai Yin.
כאשר עקב מחלות או חסימות במרידיאנים הצ'י והדם אינם יכולים לזרום בחופשיות, האדם נהיה חולה. כך נוצר הקשר בין חיצוני ופנימי מהמלא לריק, ממרידיאן היין הקיצוני למרידיאן היין החלש. המחלה גוברת ומצבים אקוטיים הופכים לכרוניים.
ה- Nei jing אומר:"כאשר הצ'י האמיתי נוכח בתוכנו, הרע אינו יכול לחדור" מכאן האימרה, "לחזק את הגוף כדי לשלוט ברע".
מתוך הפנימי מגיעים אנו לחיצוני. ישנו איזון וריפוי של צ'י ודם שמאזנים ומרפאים את האיברים הפנימיים , ואנו מגיעים לאיזון הדינמיקה של יין ויאנג. שער החיים Ming Men הוא שורש הצ'י המקורי, מקום משכנם של האלמנטים מים ואש, ושם משכנם של היין והיאנג המקוריים.
Chen Shifen אומר בספרו 'רשימות סודיות מחדר האבנים': "כל אחד מהאיברים הפנימיים נתמך באלמנט האש כדי לקבל חום ותזונה". ללא זאת לא יכול היין צ'י של חמשת אברי היין לצמוח ולא יכול היאנג צ'י של ששת איברי היאנג להתפתח.
זהו שורש הלידה, הצמיחה וההתפתחות של גוף האדם, ומקור כל דבר נולד. שער החיים הוא מושב הכליות ושולט במהות שלנו, בייצור מוח העצמות (בעמוד השדרה ובמוח) שעובר מחוט השדרה למוח, כאשר המוח הוא ה"ים של מוח העצמות". לכן תרגיל זה משפיע על היכולת של הנפש להישאר צעירה, ההחלמה של המוח והעלאת האינטליגנציה.
תרגול שיטה זו מחזק את הצ'י של שלושת מרידיאני היין ושלושת מרידיאני היאנג של הידיים. הצ'י של מרידיאן שלפוחית השתן ומרידיאן ה- du mai מוזרם. יש סטימולציה של אלמנט האש משער החיים, והצ'י המקורי של מרידיאן הריאות, וחיזוק הפעילויות והפונקציות של האיברים הפנימיים.

שימושים: כאשר הכליות חלשות ובמקרים של כאבי גב תחתון, בעיות של עמוד השדרה, מחלות נפש, אוסטיאופרופילציה, הרגשת נפיחות במעיים, וכמו כן בבעיות ובמחלות כרוניות אחרות שקשות לריפוי.

הדרקון

בסדנה עם ג'ינג לי, היא דיברה אתמול והיום על משמעות הדרקון בתרבות הסינית ובצ'י קונג.
המסר שמלווה את שתי התנועות הראשונות של הסדרה משתמש בדימוי של הדרקון, והדרקון בתרבות הסינית שונה מאוד מזה שבמסורת האירופאית.
המסר של התנועות הוא זה
תנועה ראשונה –
Dragon Flying In the Clouds
דרקון עף בתוך העננים

לעשיית תנועה זו, אדם צריך להיות במצב רוח שמח, כדי שהצ'י יוכל לנוע בחפשיות.
שחרר את הכתפיים. שחרר את הגוף כולו. דמיין הרים מכוסים בערפל ועננים. אתה לא יכול לדעת אם זה הערפל שמקיף את העננים, או העננים שמקיפים את הערפל. דמיין את עצמך נע דרך ההרים, מוקף בעננים לבנים, מוקף בערפל והולך דרך העננים.
אבד כל תחושה של עצמך. זה כאילו לא התקיימת יותר – כאילו חזרת אל הטבע—שהוא נקודת המוצא שלך. בעקבו אחר מסלולו הטבעי, צ'י חג בגוף.
שכח את כל הדאגות. השתחרר מכל המחשבות. חשוב רק על הצורה של העננים, ושכח כל דבר אחר.
תנועה זו יכולה לרפא מיחושים של הכתפיים.

תנועה שנייה –
Holy Dragon Returning To The Mountain
דרקון קדוש חוזר אל ההר

ההרים בעננים, והעננים בהרים. גופך מוקף בערפל מסתורי. אינך יכול לזהות דבר. זה כאילו היית ללא הכרה. שב זקוף ובעדינות הארך את הצוואר למעלה. הרגש מאוד יציב ומאוד דומם, כאילו היית פעמון גדול שנח על האדמה.
אתה מוער על ידי רוח מהרקיע ומהאדמה. בשחרור האגו, אתה מחפש אחר משמעות החיים. המשמעות האמיתית של דרקון קדוש חוזר אל ההרים, היא לחזור אל הרקיע. חשוב בשקט על איך באת לעולם זה. כיצד עולם זה בא והולך. כאשר אתה עושה תנועה זו, תודעתך בתנועה, למרות שהתנועה הגופנית נעצרה.

בעוד שבתרבות האירופאית, הדרקון הוא יצור אפל ומרושע ואויבו של האדם, במסורת הסינית מדובר ביצור שונה לחלוטין, וייתכן שהשימוש באותו שם עושה עוול ל"לון" הדרקון הסיני. הדרקון בסין הוא סמל של היאנג המושלם, של איכות שמיימית מיטיבה של צדק ושל מזל טוב. הדרקון הסיני נע בשמיים בזרימה הרמונית ואצילית (ובלי כנפיים) ואיכות התנועה שלו שימשה השראה לאיכות התנועה באומנויות הלחימה הפנימיות ובצ'י קונג.
בסרטון המצורף, אפשר לראות את מאסטר לי ג'ון פנג מדגים את התנועות הראשונות של הסדרה Heaven Earth Gong, ואני רואה בתנועת הגוף שלו ובחופש של מרכז הגוף קשר לזרימה של הדרקון השמיימי.
[youtube:https://www.youtube.com/watch?v=FaEvBVAKswI]

תנועה ופשרה – Man Obtains Heaven and its Powers

אחד המאפיינים היחודיים של שיטת שנג זן גונג – צ'י קונג לפתיחת הלב, הוא המסרים המלווים את התנועות. כאשר אנחנו לומדים, התרגול התנועתי הוא הבסיס, והוא שמאפשר את התרגול החשוב יותר של המודעות.
התנועה הפיזית מאפשרת את הריפוי והחיזוק של הגוף הפיזי, ואת ההנעה של הצ'י בתוך הגוף ובין הגוף והיקום. המסרים שמלווים את התנועות, מאפשרים לנו לתת לתרגול משמעות נוספת, שמעמיקה את הפעולה של הצ'י בגוף, ומאפשרת לנו לקבל מבט רחב יותר על החיים ומשמעותם.
התנועה הראשונה בסדרת הצ'י קונג Heart Mind As One מלמדת אותנו איך לקבל צ'י מהאדמה והשמים ולפתוח את הלב. זו תנועה שמכילה עקרונות עמוקים של צ'י קונג, ויכולה להביא לתחושה של שקט, שלווה ואחדות, ביחד עם חיזוק הגוף הפיזי ושיפור הבריאות.

כשהתחלתי ללמוד צ'י קונג לפני כ 20 שנה, מאסטר אמין הו אמר לי "עדיף לדעת תנועה אחת לעומק מאשר 1000 תנועות בצורה שטחית". לאורך השנים שאני לומד ומלמד אני רואה שוב ושוב את החכמה שבמשפט הזה. בעיני, אם יש תנועה אחת שכדאי להעמיק בה, זו התנועה הזו. היא כוללת בתוכה חוויה של העקרונות העמוקים של הצ'י קונג, ובייחוד חוויה עמוקה של הקשר בין האדם האדמה והשמיים. לפי התיאוריה העמוקה של הצ'י קונג, מטרת התרגול היא לא רק לאזן את זרימת האנרגיה בתוך הגוף, אלא גם ליצור הרמוניה בין האדם, השמיים והאדמה. ברמה עמוקה, רק מתוך הרמוניה כזו יכולה לנבוע בריאות מלאה. תנועה יפה זו, ששמה " Man Obtains Heaven and its Powers" עובדת בשתי הרמות, גם משחררת את הגוף הפיזי ומניעה את הצ'י בתוכו, וגם מביאה להרמוניה עמוקה בין האדם, השמיים והאדמה. ניתן לתרגל את התנועה פעם אחת בתחילת הסדרה, או מספר פעמים. ההשפעה המלאה של התנועה באה לידי ביטוי כאשר היא מתורגלת כחלק מתוך הסדרה.

בסדנאות העומק ובקבוצת ההעמקה של בית הספר יצירה אנחנו מוסיפים לתרגול התנועתי את הלימוד של הטקסטים ומשמעותם לתרגול. אני מציג כאן חלק מהלמידה של התנועה, בעזרת חקירה של המסר המלווה אותה.

המסר שמלווה את התנועה קצר: מודעות שקטה כאשר משוחררת מהאני הקטן.

נע למעלה, מגיע אל השמיים. למטה, אל האדמה. הכל מתאחד באדם. הלב נהיה שקט.

יש אהבה בלב. הרשה להרגשה זו לחבוק אותך, ולהוביל את המודעות להתגבר על כל הפחדים והחרדות.

פירוש: המודעות שקטה כאשר משוחררת מהאני הקטן

האני הקטן הוא מה שמזין את תחושת הקטנות שלנו – הפחדים, החרדות, נטירת הטינה, הנוקשות וכדומה. הדרך של שיטת שנג זן גונג – צ'י קונג לפתיחת הלב, לריפוי והתפתחות, היא בעזרת התחברות לגדול – ליקום ומתוך כך לאני הגדול של המתרגל. האני הקטן יכול להיות מאוד דרמטי, מלא עליות ומורדות, התלבטויות, פחדים, בעיות ורגשות ורצונות סותרים. כאשר המודעות נמצאת בפרספקטיבה של האני הקטן, תחושות אלו "ממלאות את כל המסך" ומעצימות את עצמן. היכולת של האדם להתחבר לגדול, לטבע, ליקום ומתוך כך לאני הרחב שלו, יכולה להרחיב את נקודת המבט. האני הקטן עדיין קיים, אבל נמצא בתוך מרחב אינסופי של שקט ואיזון. לפי גישת שנג זן גונג, היקום הגדול נמצא תמיד באיזון, ואם האדם נפתח ומתחבר אליו, האיזון של היקום מהדהד במערכת האנרגטית של האדם ובכך יכול להביא אותה למצב מאוזן יותר. המשפט הראשון אם כך, מלמד אותנו על המצב שבו אנחנו עומדים, לפני תחילת התנועה הפיזית עצמה, מרפים מהאני הקטן, ומתחברים ליקום.

נע למעלה, מגיע אל השמיים. למטה, אל האדמה. הכל מתאחד באדם. הלב נהיה שקט

משפט זה מתאר ומנחה את תנועת המודעות והצ'י במהלך התנועה עצמה. בחלק הראשון של התנועה כאשר הידיים עולות למעלה ויורדות, המתרגל יכול להתחבר לצ'י הגבוה של השמיים ולהביא אותו פנימה אל תוך הגוף. לאחר מכן בהמשך התנועה פותחים את בית החזה ואת הלב, ואז בחלק השלישי הידיים יורדות לכיוון האדמה, המתרגל יכול להתחבר לצ'י של מעמקי האדמה ולהביא צ'י מזין ומרפא אל תוך גופו. בחלק האחרון של התנועה הצ'י מגיע אל מרכז בית החזה והכל מתאחד בלב. התוצאה של החיבור לגובה של השמיים ולעומק של האדמה, היא שחרור מהאני הקטן. האדם יכול להרגיש את האמת של היותו בלתי נפרד מהיקום. ואז "הלב נהיה שקט"

יש אהבה בלב. הרשה להרגשה זו לחבוק אותך, ולהוביל את המודעות להתגבר על כל הפחדים והחרדות.

משפט זה מתאר את התוצאה של תרגול התנועה. אדם שמחובר לשמיים ולאדמה, ושליבו פתוח, יכול לחוש את הטבע האמיתי של הלב- אהבה. תחושה זו יכולה להתפשט ולחבוק את המתרגל, ובכך לעזור לו להתגבר על הפחדים והחרדות – ביטוייו של האני הקטן.

תנועה זו מאפשרת לנו להכנס עמוק אל תוך מצב הצ'י קונג – חיבור עמוק לאדמה, לשמיים וללב. ככל שנעשה אותה עם הבנה, כוונה ודיוק רבים יותר, היא תאפשר לנו לתרגל את המשך הסדרה ממצב עמוק ומחובר ולעזור לנו לממש את מתנת הצ'י קונג ככלי של ריפוי והתפתחות אישית.

תרגול נעים

אנרגטיקה ותרגילי צ'י גונג על פי עונות השנה – אביב

מאת: ענבל רז

מתרגלי אומנות טיפוח החיים שפותחה בסין, האמינו שאורח- חיים הקשוב לשינוים בתנועת הצ'י, בהתאם למהלך עונות השנה – מסייע בשימור ובקיום בריאות, איזון גופני- נפשי וצמיחה רוחנית. החיים המודרניים מכהים את המיומנות לחוש בתנועות הצ'י, אולם ניתן לשכללה בתרגול צ'י גונג המחדד את החיבור למחזוריות הטבעית ביקום, ולמקצביו הפנימיים של הגוף.

תרגול צ'י קונג לפי עונות השנה - אביב

תרגול צ'י קונג לפי עונות השנה – אביב

בספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב נכתב:
"עיקרון החילופין של ארבע העונות והיין והיאנג הוא היסוד לכל הבריאה. וכך החכם מטפח את היאנג באביב ובקיץ (הכוונה גם לבוקר ולצהריים), ואת היין בסתיו ובחורף(אחר הצהריים, והלילה)."

חודשי האביב (פברואר, מרץ, אפריל)
שורשי כל אחת מעונות השנה, טמונים בעונה שקדמה לה. מכאן, שבכדי לעמוד על טיבו של התהליך האנרגטי המזוהה עם האביב, יש להכיר את מאפייני החורף. במהלך החורף מגיע כוחו של היין לשיאו – נתק בין השמיים לארץ, העצים בשלכת, האדמה עירומה, בני האדם בבתיהם והחיות במאורותיהם. היאנג נחבא, התנועה במעמקים, הכול סגור ומופנם.
עם בוא האביב כוחות היאנג מתפשטים ועולים מבעד ליין. כמו נבט המפלס דרכו בשעת נביטה, כך עולה התנועה הטבעית הקושרת בין השמיים לארץ, בין היין ליאנג. כפי שנכתב בספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב (ספר היסודות של הרפואה הסינית): "השמיים והארץ שבים ונולדים – אנרגיית היקום מתעוררת ומתחדשת, והאדם נדרש להגיב לשינוי זה בישירות ובפתיחות ללא מעצורים".
באביב האנרגיה שבין השמיים לארץ נשזרת באופן טבעי ויוצרת בסיס להתפתחות וליצירה, הטבע נולד מחדש ובני האדם נולדים עמו. היאנג עולה, ובדומה לתינוק שנולד, מביא עמו רעננות, צמיחה, גמישות ונמרצות. הצבע הירוק ממלא את המרחב, הצמחים נובטים וגדלים, הציפורים מצייצות במרץ וזמזום החרקים נשמע מכל עבר – הטבע שוקק חיוניות וחושניות המעוררת תחושת שחרור. התנועתיות הרבה המאפיינת את העונה, מביאה עמה צורך בעשייה, יצירה והתרחבות. בגוף, כוחות היאנג הולכים ונבנים, תהליך החצנה והאצה של הפעילות הפנימית – הפיזית, הרגשית והרוחנית, שיתממש במלואו בקיץ.
אולם, הכוחות הפורצים טומנים בחובם גם סכנה – יציאה מאיזון. התחלות מעצם טבען הן מלאות בעוצמה ושבריריות כאחד, ולכן היאנג הפורץ עלול לצאת מכלל איזון ולאבד את הקשר לבסיס, העלייה תהיה מהירה מדי ובלתי מווסתת – האביב יהיה למשוגע. וכך גם בגוף, כדי שהכוחות העולים בקרבנו יתפתחו בצורה מאוזנת, התנועה זקוקה לבסיס איתן ויציב. לפיכך, בכל חודשי האביב, חשוב להקפיד על השתרשות וחיבור לאדמה (ניתן להשיג זאת באמצעות מיקוד תשומת הלב בכפות הרגליים ובדאן טיאן התחתון).

"החכם מזין ומטפח את היאנג באביב"
לפי אומנות טיפוח החיים, האביב הוא הזמן לצאת אל הטבע, להתבונן במרחבים, לטייל בין העשבים, להתבשם בניחוחות הטבע וליהנות מחומה של השמש. האביב, סברו החכמים הסינים, אינו זמן לאגירת רגשות ומחשבות, אלא לביטוי, חשיפה והבעה שלהם בפני אחרים.

עוד ממליצים, לשכב לישון בשעה מוקדמת ולהתעורר עם שחר, להמעיט בשינה בהשוואה לחורף, לפסוע בצעדים רחבים בכדי להניע את הצ'י מבפנים החוצה, ולהישמר מהרוח. כמו כן, התזונה המתאימה באביב היא קלילה ומנקה, וזאת בכדי להתנקות מהמזון השמן והכבד הנהוג בחורף.

בתפישה הסינית מדומה האדם למיקרוקוסמוס. מדימוי זה מתבהר טיבו של החיבור שבין תנועת היקום ועונות השנה לתנועת הצ'י ותפקודי האיברים הפנימיים. ביטוי לאותה תפישה, ניתן לראות בדמיון שבין האיכות האנרגטית של האביב לתפקוד של הכבד בגוף. בכתבים העתיקים מומשל הכבד לגנרל, המוביל, כמו האביב, את התנועה העולה – ממעמקי הגוף, מהליבה, הצ'י נדחף ופורץ אל פני השטח. כיוון שהדם והצ'י אצורים במעמקי הגוף, הכבד אחראי על אספקתם לשרירים ולאיברים הפנימיים בהתאמה לצרכיהם המשתנים (מנוחה, פעילות וכו').

אסכולות צ'י גונג אחדות פיתחו תרגילים המכוונים לוויסות הצ'י של האיברים הפנימיים והמרידיאניים בהתאם לתמורות באיכות הצ'י במהלך השנה. לכל עונה וחודש תרגילים מתאימים, שמווסתים ומהרמנים את האיברים הפנימיים. במטרה לחזק את אותו חיבור, נוהגים המתרגלים של שיטות אימון אלו לפנות אל הכיוון המייצג את הצ'י של העונה. לפיכך על פי אותן אסכולות, בחודשי האביב פונים למזרח, מקום זריחת השמש, המסמלת את כוחות היאנג העולים של היקום. מוטב לערוך את התרגול באביב של היום, כלומר לעת בוקר, בשעה בה מפציע היאנג. תרגול בבוקר יכול להטעין את הגוף באנרגיה לכל היום.

האביב זו התקופה המתאימה ביותר להתחלות, ולכן פתחנו בבית ספר יצירה, בלימוד סדרות חדשות בכל הקבוצות. הצ'י של האביב יכול לתמוך בתלמידים המעוניינים להיכנס לשגרה של תרגולים ביתיים. כדאי להקדיש מחשבה ולמצוא את הזמן המתאים והנוח ביותר לתרגול. זכרו, התרגול הטוב ביותר הוא כשאתם יכולים.

כדאי להתחיל את התרגול בסריקה והרפייה של הגוף, להמשיך בסיבובי מפרקים בכדי לרכך את הגוף ולהעמיק את תחושת השחרור. לאחר מכן, אפשר לתרגל את הסדרה החדשה, וכך יחד עם התפתחות האביב וככל שיקרב מועד ההשלמה של לימוד הסדרה – ילך ויתארך משך התרגול עד שיעמוד על כחצי שעה.

חודשי האביב – "זינוק, קדימה והצגה לראווה"

פברואר – הבן הבכור של האביב, כוחות היאנג בגוף מתחילים לעלות, היין והיאנג משתלבים, לידת האביב. על האדם להשתחרר ולהתנקות ממשקעי החורף, להגדיל את הפעילות הגופנית, בעדינות, בהקשבה ליכולות הגופניות. הליכה – בפסיעות הולכות ומתרחבות.

מרץ – הבן האמצעי של האביב, מבטא בגרות, בשלות והשלמה, ונושא את שוויון היום והלילה האביבי. זהו השלב בו העונה מבטאת עצמה במלואה, החודש בו הצ'י הייחודי לאביב נמצא בשיאו. כוחו של היאנג עלול להכריע את היין, לצאת מכלל שליטה, להפר את האיזון ולהתבטא ככעס ותוקפנות. חשוב לווסת את עלייתה של העוצמה, ולנסות להפיק ממנה את המיטב.

אפריל – האח הצעיר, בן הזקונים של האביב. האנרגיה חוזרת אל המרכז, כדי לעבור שינוי ולהפוך לקיץ. לכן, חודש אפריל, לכול אורכו, מתאפיין באיכות של טרנספורמציה – שינוי, מעבר. בנוסף, כוחות היאנג כמעט הוגשמו במלואם, אך עדיין ישנה שכבה דקה של יין, המכסה על היאנג ומונעת ממנו להגיע לידי הגשמה מלאה. יש צורך בהחלטיות מוצקה כדי להגשים את מלוא כוחות היאנג, הגשמה שתבוא לידי ביטוי בקיץ.
.
בחודש השלישי של האביב זורקים את הישן, נפתחים ומקבלים את החדש, הטרי, הצלול – לידה מחדש. יש להמשיך ולחזק את הבסיס – היין, בכדי שיוכל להמשיך ולהזין את היאנג לאורך הקיץ. חשוב לעזור לאנרגיה לשוב למרכז בכדי שהשינוי יעשה ברכּות ובהרמוניה. כדאי להרפות, להפחית את המתח בגוף ובעצמות. רצוי להיות בשקט ובשלווה, לעקוב אחר מהלך השמיים. זו ההזדמנות האחרונה לשחרר את מה שעדיין נותר מהחורף.

ענבל רז
מורה ומטפלת לרפואה סינית ולצ'י גונג רפואי.

תרגול צ'י גונג על פי עונות השנה-מבוא

מאת: ענבל רז

במחשבה וברפואה הסינית מדומה היצור האנושי למיקרוקוסמוס – בבואה של היקום המקיף אותו, המכילה את הכוחות הפועלים ומניעים את הקוסמוס עצמו. הצ'י הוא המניע והוא התנועה, בלתי נראה, אך ניתן לחוש בו ולראות את השינוי שהוא יוצר בחומר, בצורה ובגוף.

הפילוסופים והרופאים הסינים חקרו את הטבע במשך אלפי שנים בכדי ללמוד כיצד לפעול עמו – לתמוך, לפתח ולהדריך את הצ'י של האדם, בהתאם לתנועת הצ'י שביקום. התבוננות זו, הובילה לידי הגילוי כי התנועה מחזורית, וכי היא מתקיימת במקביל בשמיים (כוכבים, שמש ירח), באדמה (מחזורי גדילה והתפתחות) ובאדם (מחזורי זרימת הצ'י בגוף).

עוד מצאו כי לתנועת האנרגיה חוקיות ומסלולי זרימה קבועים, וכי מקצבי התנועה שבטבע משפיעים על אלו שבאדם ולהפך. החכמים הבחינו ששנה ויממה הן מחזורי תנועה קוסמיים שמימיים, שגוף האדם מתנהל בהתאם להם. על בסיס תובנות אלו, נוסחו כללים לאורח חיים הרמוני, ובהם המלצות לתזונה, הרגלי שינה, ותרגול גופני-רוחני כמו צ'י גונג.

בסדרת כתבות זו, אנסה להתחקות אחר אותם כללים הקשורים בתמהיל היין והיאנג היוצר את זרימת הצ'י הייחודית של כל עונה. חיפוש זה, ייעשה באמצעות מיקוד תשומת הלב באיכויות היין והיאנג המשתנות מעונה לעונה ובמהלך היממה.

שלושת האחים
בלוח השנה הסיני, מורכבת כל אחת מארבעת העונות מכשלושה חודשים, המכונים גם "שלושת האחים".
החודש הראשון בכל עונה נקרא 孟 Meng האח הבכור (פברואר, מאי, אוגוסט, נובמבר) – מדומה ליורש, שנושא זיכרונות, הם שרידי העונה שחלפה, במקביל הולך ומתבסס הצ'י של העונה.
החודש השני בכל עונה נקרא Zhong 仲 האח האמצעי (מרץ, יוני, ספטמבר, דצמבר) – מבטא בגרות, בשלות והשלמה. במהלך תקופה זו מגיע הצ'י של העונה למלוא עוצמתו, הניכרת בתופעות כמו שוויון היום והלילה הסתווי והאביבי, היום הקצר והארוך בשנה (חורף וקיץ).
החודש השלישי בכל עונה נקרא Ji, 季 האח הצעיר (אפריל, יולי, אוקטובר, ינואר) – החודש של שינוי הצ'י. האנרגיה שבה אל מרכז הגוף, מתרחש שינוי ובהמשך מחלחלות ההשפעות אל האח הבכור של העונה הבאה.
במילים אחרות, החודש השלישי מתאפיין באיכות של אפשרות לשינוי.

יין ויאנג
סמל ה Taiji (היין והיאנג) הוא דגם לניתוח והתבוננות על השלם, באמצעות שני כוחות מנוגדים שנמצאים בתנועה מתמדת. הדג השחור שבאיור מייצג את היין, המוביל את התנועה מהשמיים אל הארץ, מקנה לאנרגיה צורתה על ידי תהליך של כינוס וצמצום. הצ'י הייני מתאפיין בדחיסות, חומריות, עכירות, מזינות, פסיביות, קרירות ואיטיות. מאידך, הדג האדום שבאיור מייצג את היאנג, את התנועה של התרחבות והתפשטות מן האדמה אל השמיים. הצ'י היאנגי הוא קליל, מתפשט, צלול, אקטיבי, עוצמתי, חמים ומהיר.

בצ'י גונג קושרים את כוחות היין עם רכות ותנועות ההשתרשות באדמה, ומוצאים להם ביטויים במבנה הגוף, ביציבה, בכפות הרגליים ובאגן, בדאן טיאן התחתון ובכליות. מנגד, מייחסים לכוחות היאנג את תנועת הפתיחה לעבר היקום, המתבטאת בזרימת הצי' בגוף בכלל, ובפרט בחלקים העליונים, בחזה בדאן טיאן האמצעי והעליון, בלב ובראש.

בסדרת המאמרים בנושא שאפרסם באתר בית הספר יצירה בשנה הקרובה, אתאר כיצד הכרת הדינמיקה של זרימת בצ'י בטבע לאורך עונות השנה, יכולה לעזור לנו לכוונן איכויות עדינות בתרגול, ולהביא להרמוניה גדולה יותר ביננו לבין הטבע, ולהשפעה עמוקה יותר של תרגול הצ'י קונג.