פו זונג וון והספר של סגנון יאנג

בשיעור הטאי צ'י המסורתי אתמול בערב, יוסי הביא טכסט מהספר של פו זונג וון כדי להעלות כמה שאלות בקשר למשמעויות של הטכסט. בלימוד טאי צ'י יש ללימוד המעשי עם מורה חלק מאוד משמעותי, אבל על מנת להשלים את הלימוד ולהפוך את האומנות למלאה יותר, יש חשיבות רבה ללימוד העיוני מטכסטים שונים. הטכסטים החשובים ביותר בלימוד הם הקלאסיקות של הטאי צ'י שעליהם אכתוב בהמשך, אבל יש גם קלאסיקות מודרניות כמו הספר הזה וזו הזדמנות לכתוב על פו זונג וון והספר המפורסם שלו.

פו זונג וון (1903-1994) נחשב לאחד המאסטרים המובילים והמשפיעים של סגנון יאנג בסין. הוא למד כתלמיד הדלת הפנימית (תלמיד מהמעגל הפנימי) עם יאנג צ'ן פו, והיה חלק מהמשפחה בהיותו נשוי לבת המשפחה. פו זונג וון למד עם יאנג צ'ן פו מגיל צעיר ועד למותו של יאנג בשנת 1937, ונחשב ביחד עם בנו הגדול של יאנג צ'ן פו לתלמיד שקיבל את השיטה במלואה וכממשיך שלה. פו זונג וון התחיל ללמד ביחד עם יאנג צ'ן פו ולימד איתו ברחבי סין בעת שיאנג הפיץ את אמנות הטאי צ'י.
לאחר מותו של יאנג צ'ן פו המשיך פו זונג וון ללמד ולהפיץ את הטאי צ'י בסגנון יאנג, ואחד מהישגין הבולטים היה הספר ששמו באנגלית הוא Mastering yang style Yaijiquan. בספר זה מתוארת התבנית המסורתית של סגנון יאנג כפי שלימד אותה יאנג צ'ן פו. הספר כתוב ברמת פירוט גבוהה מאוד ועם התייחסות להיבטים חיצוניים ופנימיים של התנועה. את התיאורים המפורטים מלווים רישומים מצויינים שנעשו על פי תמונות שלל יאנג צ'ן פו. הספר בתרגומו המקצועי של לואיס סווין כולל גם פרק קצר על פושינג הנדס, חלק מהקלאסיקות הקדומות יותר של הטאי צ'י, והערות מתרגם מחכימות. ספרים רבים מאוד נכתבו על טאי צ'י ובעיקר על סגנון יאנג, ועדיין ספר זה שנכתב לפני שנים רבות בולט כאחד במועילים והשימושיים שבהם לתלמידי הסגנון.
לכל מי שמעוניין ללמוד את סגנון יאנג לעומק, הספר של פו זונג וון והסרטונים שלו ביוטיוב הם אוצר רב ערך.

mastering yang stylemastering yang style
[youtube:http://www.youtube.com/watch?v=OKji-gYex2Y&feature=related]

צ'י קונג גוף הזהב

 אחד מסוגי הצ'י קונג הראשנים שלמדתי עם מאסטר אמין הו היה צ'י קונג גוף הזהב. באותה תקופה תלמיד שרצה ללמוד צ'י קונג היה צריך להתחייב לתרגול יומיומי במשך שלושה חודשים  כתנאי תקבלה לקורס. ההשפעה של התרגול היתה מצויינת ומהר מאוד הרגשתי את העצמה שהתרגול נותן, הן ברמת האנרגיה הכללית והן באמנות הלחימה.
מבין סוגי הצ'י קונג שלמדתי צ'י קונג גוף הזהב הוא המחזק ביותר, והתרגול שלו מאפשר בניית עצמה פנימית מוחשית, בשילוב עם תחושה של שלווה ובהירות. השילוב של הנשימה ההפוכה, הצליל, התנועה והדמיון המודרך בחלק התנועתי, והחלק האחרון שכולל מדיטציה בישיבה עם דימוי הלוטוס המוזהב, מביאים להשפעה מיוחדת, שגם היום כחמש עשרה שנים לאחר שלמדתי את התרגול אני מרגיש אך עדיין לא מבין במלואה. צ'י קונג גוף הזהב מתאים מאוד למי שעוסק באמנויות לחימה, ולמי שמתמודד עם לחצים ועומסים ומעוניין בתרגול שמחזק ומרגיע בו זמנית.
למי שרוצה להתנסות בתרגול, ניתן להצטרף לקבוצת התרגול של צ'י קונג גוף הזהב בימי שישי בבוקר, וכמובן להצטרף לסדנא של אמין בפברואר.
בוידאו רואים את החלק התנועתי השלישי, שמביא לפתיחת המסלול השמימי הגדול ולחיזוק עצמת הגוף המלאה ואת השחרור והעיסוי שנעשה בין החלקים התנועתיים לפיזור הצ'י ואיזון המחמם המשולש.

[youtube:http://youtube.com/watch?v=5i3TDaKHuXw]

הליכת טאי צ'י בסיסית

תרגול ההליכה הוא אחד מתרגולי הבסיס החשובים בטאי צ'י. הליכה נכונה יוצרת תנועת אגן נכונה, ובונה את הזרימה של התנועה מכפות הרגליים עד לכפות הידיים. בתרגול ההליכה אנחנו בשלב ראשון שמים לב  למיקום כפות הרגליים ולזוויות של כף הרגל, בשלב שני שמים לב לתנועת האגן ימינה ושמאלה ולשמירה על גובה אחיד של האגן, ובשלב שלישי עובדים על עקרונות עומק כמו שחרור, חופש בגב התחתון, תנועת הגל ועוד. ההפרדה של ההליכה מהתנועה המלאה מאפשרת לנו למקד את מלא המודעות בהליכה ולשפר אותה במהירות. על מנת לשלב את ההליכה עם תרגול מבנה וגוף מלא, אנחנו משלבים את ההליכה עם תנוחת הידיים של עמידת המעגל הגדול.
למי שרוצה להעמיק, אחת מצורות התרגול המומלצות היא  לתרגל עמידה במשך כמה דקות, לאחר מכן הליכה ואז את התבנית כולה או את החלק שאותו מכירים.

[youtube:http://www.youtube.com/watch?v=3_RAhyNmg88]

תבנית ה 24 של ג'ינג לי

בהמשך לסדנא עם ג'ינג לי, אני מעלה לבלוג סרטון שצילמתי בסדנא ובו חלק מתבנית 24 התנועות הפשוטות של סגנון יאנג שג'ינג הדגימה.

[youtube:http://www.youtube.com/watch?v=W1I_5DNXIq4]

יש כמה דברים שאפשר לראות וללמוד מהביצוע הזה של התבנית.

הדבר הראשון שבולט זה הוירטואוזיות התנועתית, הגמישות והכוח. ניתן לראות זאת בעיקר בשתי הבעיטות. דרושה עבודה קשה מגיל צעיר כדי להגיע ליכולת כזו, אבל חשוב גם לזכור שבתרגול טאי צ'י לבריאות וגם בתרגול טאי צ'י כאמנות לחימה אין צורך בתנועה כה קיצונית. זה כמובן טוב להיות גמיש וחזק, אבל בטאי צ'י המסורתי של סגנון יאנג, וברוב סגנונות הטאי צ'י הבעיטות מגיעות עד לגובה האגן ולא יותר, וזאת כדי לשמור על היציבות והחיבור לאדמה. אני חושב שהדרישה בתחרויות הטאי צ'י בסין ל"ביצועים" מושלמים, לוקחת את התרגול לכיוון שמדגיש את מה שאפשר לראות ופחות את מה שאפשר להרגיש.

הדבר השני שמאוד מעניין זה השימוש בגב. אנחנו מקפידים לשמור על האנך בעמוד השדרה כך שהקודקוד והפרינאום נמצאים על אותו קו אנכי. ניתן לראות שג'ינג מאוד חורגת מהכלל הזה. בתנועות של לתפוס את זנב הציפור, ואפילו יותר בטווית המשי (נערת הירקן עובדת עם הבוכייר) ניתן לראות נטייה קדימה ואז התיישרות. למעשה התנועה שלה כוללת גם גל הצידה בעמוד השדרהואז גל שעולה ומעביר את הכוח לידיים. זו תנועה מאוד מורכבת שדורשת גמישות רבה. הנטייה קדימה בסגנון יאנג פחות נפוצה כיום, אבל ניתן לראות זאת בסרטונים של מורים מהדור הישן של סגנון יאנג.

אם יש לכם שאלות לגבי ההבדלים בין הדרך שג'ינג מדגימה את התבנית לדרך שאנחנו עושים, או מחשבות בכלל התרשמויות, אפשר להגיב לפוסט.

מחשבות וחוויות מהסדנא עם ג'ינג לי

אתמול ארחנו את ג'ינג לי לסדנת טאי צ'י. ג'ינג הצטרפה לנבחרת אומנויות הלחימה של בייג'ין בגיל שמונה, והחל מגיל 13 התמחתה באומניוית הלחימה הפנימיות טאי צ'י ובהגואה. בגיל 16 זכתה במדליית זהב ראשונה באליפות סין בטאי צ'י (סגנון צ'ן) ובהמשך זכתה במדליות רבות בסין ובארה"ב. בנוסף לכך ג'ינג היא בתו של לי ג'ון פנג שהיה ראש נבחרת אמנויות הלחימה של בייג'ין והמפיץ בעולם של שיטת הצ'י קונג לפתיחת הלב שנג זן.

תרגול מסורתי ומודרני
בעולם הטאי צ'י המסורתי נשמעת לפעמים ביקורת על הטאי צ'י המודרני והתרגול של טאי צ'י בתחרויות "וושו". הנטייה היא להתייחס לסוג התרגול הזה כאל תרגול שטחי שמיועד לבטא יופי חיצוני לבד. לעיתים זה נכון, ולפעמים אני רואה טאי צ'י שנראה יפה אבל ריק מתוכן ועוצמה, אבל המפגש עם לי נתן לי פרספקטיבה שונה על האימון המודרני כשהוא במיטבו. ג'ינג סיפרה שהיא נשלחה ללמוד טאי צ'י אצל המורים המסורתיים. מורים מאוד מכובדים כמו פנג זיצ'יאנג ויאנג זן דו. הם לימדו אותה את התבניות המסורתיות ואת העומק של התנועה והיישום, ואת הידע הזה היא שילבה בתוך התבניות ששימשו אותה בתחרויות הטאי צ'י. השילוב של לימוד מסורתי עם האימונים האינטנסיביים של ספורטאי מקצועי בסין הקומוניסטית שכוללים 5-6 שעות אימון ביום הוכיח את עצמו, וניתן לראות זאת ברמה הטכנית הגבוהה אליה הגיע ג'ינג בתרגול.

עבודה על הרפיה ועמוד השדרה
במהלך הסדנא הדגישה ג'ינג שוב ושוב את החשיבות של ההרפיה העמוקה בתרגול טאי צ'י, ובייחוד החופש בעמוד השדרה. זו היתה הדגמה מצויינת, כי לג'ינג יכולת יוצאת דופן להדגים את התנועות המורכבות והמעודנות של עמוד השדרה. אנחנו עובדים הרבה בקבוצות הטאי צ'י והצ'י קונג בשנים האחרונות על תנועת הגל בעמוד השדרה, ובמידה מסויימת על תנועת הספיראלה בעמוד השדרה. ג'ינג הדגימה בצורה יפהפיה את השילוב של תנועת הגל בעמוד השדרה בשני מימדים (קדימה אחורה וימינה שמאלה) בשילוב עם תנועת הספירלה. זו תנועה מורכבת שדורשת שנים של תרגול, אבל מנסיוני, בתוכה נמצאת התמצית של אומנויות הלחימה הפנימיות.

עבודה מהלב
ג'ינג סיפרה כיצד תרגול הצ'י קונג של שנג זן עזר לה להבין לעומק את ההרפיה והשחרור של עמוד השדרה. שנג זן היא שיטת תרגול צ'י קונג שמכוונת לפתיחת הלב ולטיפוח אהבה ללא תנאי. אחד הדברים היפים בסדנא מבחינתי היה לראות את הפתיחות בצורת הלימוד ואת האהבה לתרגול. היתה לי תחושה שהיא באמת מלמדת מהלב. ואני חושב שכולנו יצאנו בתחושה טובה מאוד מהסדנא.

בעקבות הסדנא, וסדנאות הצ'י קונג שלמדתי עם ג'ינג ועם אביה לי ג'ונג פנג, נתחיל השנה בקבוצות הטאי צ'י והצ'י קונג של בית הספר יצירה בהיכרות עם שיטת הצ'י קונג של שנג זן.

מבנה ושורש בטאי צ'י

בלימוד הטאי צ'י, אנחנו מחלקים את הלימוד לפנימי וחיצוני. חיצוני מתייחס לתנועת הידיים הרגליים והגוף במרחב, ופנימי מתייחס לתהליכים שקורים בתוך הגוף עצמו.כיום לימוד הטאי צ'י מתחיל לרוב מהלימוד החיצוני. אנחנו לומדים את הצורה החיצונית של התנועה, ועם התרגול ושיפור המיומנות החיצונית, מתחילים ללמוד את המיומנויות הפנימיות.שניים מהגורמים החשובים ביותר בלימוד הפנימי הם המבנה והשורש.
מבנה הוא הצורה שבה חלקי הגוף מחוברים אחד אל השני, ושורש הוא היכולת של הגוף להשאר מחובר לאדמה. המבנה שבו אנו משתמשים בטאי צ'י, הוא המבנה היעיל ביותר שמאפשר לגוף להעביר זרימה של כוח בין חלקי הגוף השונים, ובין האדמה והחוץ. מה שמאפיין את המבנה בטאי צ'י באופן כללי, הוא היכולת לזרום בצורה מעגלית וקווית, במינימום של מאמץ והשקעת אנרגיה.
השורש הוא היכולת שלנו להשאיר את המבנה של הגוף מחובר לאדמה מול לחצים חיצוניים.
כדי לשפר את המבנה והשורש, אנו משתמשים בשתי צורות תרגול עקריות –  עמידת עמוד, ובחינת תנוחות מהתבנית. צורות תרגול אלו משפרות הן את המבנה ואן את השורש.
בעמידת עמוד אנו מתרגלים עמידה בתנוחה מסויימת לאורך זמן. השהייה בתנוחה ללא שינוי, לאורך זמן ובמצב של הרפייה מאפשרת לנו למצוא את  היחסים האופטימליים בין חלקי הגוף השונים מול העומס שמפעיל עלינו כוח הכובד, ובהמשך מול עומסים חיצונים המופעלים על הגוף לכיוונים שונים.
לתרגול עמידת העמוד חשיבות עצומה למי שרוצה לשפר את רמתו בטאי צ'י ולהגיע לרמה גבוהה. את תרגול עמידת העמוד מתרגלים ממספר דקות, ועד פרקי זמן ארוכים. בקבוצת עמידת הזן של בית הספר יצירה אנחנו מתרגלים מדי שבוע עמידת עמוד לפרק זמן של 45 דקות. התרגול המסורתי לבנייה בסיסית של מבנה הוא לתרגל מדי יום עמידת עמוד של כ 45 דקות, במשך 100 ימים רצופים.
בבחינת תנוחות מהתבנית, אנחנו נעמדים בתנוחה אותה אנו רוצים לשפר, ובעזרת בן זוג, בוחנים את יעילות התנוחה והשורש מול כוחות מכיוונים שונים. חשוב להכיר בכל תנוחה את הכיוונים שאליהם היא מכוונת, מכיוון שכל תנוחה בתבנית הטאי צ' מיעודת להזרים את הכוח לכיוונים מסויימים.
תרגול נוסף שבו בוחנים את המבנה והשורש ומשפרים אותם הוא תרגול הפושינג הנדס, תרגול הזוגות הבסיסי של הטאי צ'י, עליו אכתוב בהמשך.
בקבוצות הטאי צ'י של בית הספר יצירה נשים דגש השנה על שיפור המבנה והשורש בתוך התנוחות של התבנית. למי מי שרוצה להעמיק יותר, ולהפוך את הטאי צ'י לחוויה משמעותית יותר בחייו, חשוב להתנסות בתרגולים המיוחדים של עמידת עמוד ופושינג הנדס. בשיעורים רגילים אנחנו נוגעים בשני התרגולים האלו, אבל העמקה בהם (ובייחוד בפושינג הנדס) דורשת מסגרת תרגול שמוקדשת לכך. לשם כך קיימות  הקבוצות המיוחדות – קבוצת עמידת הזן וקבוצת הפושינג הנדס.

 

הבלוג החדש

באמנויות שקימות מאות ואלפי שנים, מה יש לחדש?
דורות על גבי דורות מתרגלים טאי צ'י וצ'י קונג, ועדיין המפגש מביא כל פעם לדבר חדש. המפגש בין האומנות למי שמתרגל אותה. המפגש בין המורה לתלמיד והתלמיד למורה, המפגש בין הטכנולוגיה של העולם החדש למסורת של עולם ישן.
אני מקווה שהבלוג יהיה מקום לעוד מפגש. הזדמנות לי לספר על הדברים שאני פוגש באומנות, ולפגוש את מי שקורא דרך תגובות או שאלות. הזדמנות לתת מקום לפעילוית הרבות שקורות בבית הספר יצירה ולעודד עוד אנשים להצטרף לפנים הרבות ולעושר של הטאי צ'י והצ'י קונג.

הנה דבר חדש.

שיעור עם מאסטר לאו דה שיו

שיעור מיוחד עם לואו דה שיו

ביום ראשון ה 18.6.2006 ארחנו את לואו דה שיו לשיעור מיוחד על הצד הלחימתי של טאי צ'י צ'ואן. לואו דה שיו נחשב היום לאחד מהמורים המובילים בעולם בתחום אמנויות הלחימה הפנימיות. הוא למד שנים רבות עם המורה המפורסם הונג אי שיאנג בטאי פה, ייצג את בית ספרו בתחרויות רבות, וזכה מספר פעמים באליפות טאיוואן הפתוחה בקרבות מגע מלא. לואו חי בטאיוואן ומלמד בה גואה שינג יי וטאי צ'י צ'ואן. הוא מגיע לישראל מדי שנה בהזמנת תלמידו זאב פוקס, ולשמחתי זאב ולואו נענו לבקשתנו לערוך שיעור מיוחד למתרגלי טאי צ'י.

שיעור עם מאסטר לאו דה שיו

שיעור עם מאסטר לאו דה שיו

השיעור היווה הזדמנות מיוחדת להכיר גישה מעשית לשימוש בטאי צ'י בלחימה, ממורה שיש לו מצד אחד ניסיון לחימתי רב מאוד ומצד שני גישה מתודית מובנית ומסודרת להוראת מיומנויות הלחימה. באופן אישי נגע ללבי במיוחד הלהט, והרצון שלו להעביר לאנשי הטאי צ'י חלק מהגישה שלו למגע, שהיא הרבה יותר דינמית וראליסטית מהגישה שנלמדת כיום ברוב בתי הספר לטאי צ'י.

בסוף השיעור אני וכל מי שדיברתי איתו על חוויותיו יצאנו בהרגשה של מפגש עם מורה מהרמה הגבוהה ביותר, ושל "פתיחת עיניים" לרמה גבוהה מאוד של שימוש בטאי צ'י כאמנות לחימה.
לטובת מי שהיה בשיעור ובייחוד לטובת מי שלא היה בשיעור, אני רוצה לכתוב כאן על חלק מהדברים שחשוב לנו בעיני ללמוד מהשיעור. בנוסף, הוספנו סרטונים המדגימים את אופן התרגול של העקרונות שנלמדו בשיעור.

עוצמת המבנה
בתרגול הטאי צ'י קיים דגש רב על רכות ושחרור. דגש זה לעיתים הופך לדגש יתר, ואז התלמידים עלולים להגיע למצב שבו במפגש עם כוח היריב תהיה קריסה של המבנה. טאי צ'י צ'ואן משלב מבנה חזק עם רכות וזרימה. הכתבים המסורתיים של הטאי צ'י מתייחסים לזה במשפט "יציב כמו הר וזורם כמו נהר" במגע עם היריב עלינו להיות יציבים כהר, ואז להשתנות ולהיות זורמים כנהר. תרגלנו את השימוש ב"פאנג" (הדיפה) כדרך למפגש עם כוח היריב.
בסרטון: הדגמה של שימוש במבנה תנועת ההדיפה (פנג) למפגש עם היריב, ומעבר להתקפה.

המשכיות במגע
כאשר מתרגלים יישומים, לעיתים מתרגלים התקפה והגנה בלבד. זהו תרגול בסיסי טוב, אך לואו בשיעור הדגיש את חשיבות ההמשכיות והשינוי. כאשר היריב מתקיף, אני מגן, מתקיף, וממשיך, וממשיך, וממשיך… חשוב שלא תהיה עצירה בסיום תנועה גם במגע עם בן זוג. אותו עקרון של תרגול זורם ללא הפסקה צריך להשמר גם מול תנועת היריב.
בסרטון: מפגש עם היריב בעזרת המבנה של תנועת ההדיפה, החלפת ידיים ודחיפה ושוב החלפת ידיים ודחיפה. בהמשך התרגול מבוצע בצורה מעט יותר מעשית.

לשאוב את היריב
אחת הנקודות החשובות ביותר בשימוש בטאי צ'י בלחימה היא השימוש בכוח היריב. לואו הסביר שמכיוון שהיריב חזק, במקום להיות יותר חזק ממנו, אני רוצה להפוך אותו לחלש. כאשר היריב דוחף או מכה אותי, אני עוזר לו, "שואב" אותו פנימה, וכאשר הוא נחלש ומאבד את השורש שלו, אני ממשיך לטכניקה הבאה.
בסרטון: נטרול דחיפה בעזרת תנועת הפתיחה של הטאי צ'י, ומעבר לשחרור הכוח כלפי מטה (אן). בהמשך יש מעבר להפלה.

קרב שונה מאימון
אחת האמירות החזקות ביותר בשיעור היתה שקרב שונה מאימון. באימון אנו שואפים לשלמות, למדיטציה, לעבודה עם המודעות, הצ'י ועוד. בקרב עושים מה שאפשר. צריך לעזוב את הגישה של מה ש"נכון" בתרגול האישי, ולהתמקד במה שעובד.

למדתי בעבר מספר פעמים עם לואו ואני שמח שזכינו לארח אותו במסגרת שיעור של בית הספר יצירה. על הנושאים הללו, ונושאים קרובים נעבוד בשנה הבאה בקבוצת הטאי צ'י הלחימתי שתתקיים בימי ראשון בתל אביב.

לסיום אני רוצה להודות לזאב פוקס על שיתוף הפעולה. אני מקווה שגם בעתיד נוכל להמשיך את השיעורים המיוחדים עם לואו בביקוריו בישראל.