על סדנת הטאי צ'י עם ג'ינג לי

לפני שאתייחס לתוכן הסדנא, אני רוצה לכתוב קצת על הרקע של ג'ינג בטאי צ'י. ג'ינג למדה מילדות טאי צ'י עם כמה מגדולי המורים בסין. בהקשר של הסדנא שהיתה חשוב לציין שהיא היתה תלמידה אישית של פרופסור לי דה יין, שהוא אחיינו של לי טינג'י – מפתח תבנית ה 24. בנוסף ללי  דה יין שנחשב לסמכות גבוהה ביותר בהקשר של טאי צ'י מודרני, היא למדה גם באופן אישי עם יאנג זן דו, בנו של יאנג צ'ן פו, ואחד מבכירי המורים בסין לטאי צ'י מסורתי בסגנון יאנג. הרקע הזה, ביחד עם שנים רבות של אימונים אינטנסיביים הביאו את ג'ינג בגיל 16 לתואר אליפות סין בטאי צ'י, והופכים אותה כיום עם שנים רבות של נסיון, ועם יכולת ההוראה המדהימה שלה, למורה מעולה לתבניות טאי צ'י.
בסדנא ביקשתי מג'ינג להעמיק את היסודות בתרגול, ובאופן מרשים מאוד, היא העבירה לנו שלוש שעות מרתקות על תנועה אחת – להבריש את רעמת הסוס. אחרי שלוש שעות התחושה היתה שהתנועה מוכרת לנו עכשיו ממש מחדש, וגם שאפשר להמשיך וללמוד עליה עוד.

להכיר את ג'ינג

ג'ינג לי, בתו של מאסטר לי ג'ון פנג היא אחת המורות שלנו, ולקראת הגעתה לארץ והסדנא אני מעלה סרט יפה שצולם בסדנא שהיא ערכה בקרואטיה בשנה שעברה.
ג'ינג למדה אומנויות לחימה וצ'י קונג מגיל צעיר עם כמה מטובי המורים בביג'ין בהם המאסטרים המפורסמים פנג זיצ'יאנג (טאי צ'י) וסון זי ג'ון (בה גואה) .כילדה הצטרפה לנבחרת אומנויות הלחימה של בביג'ין שם למדה והתאמנה במסגרת מקצועית ואינטנסיבית והגיע להישגים הגבוהים ביותר בתחום ובהם תואר אלופת סין בטאי צ'י. ג'ינג למדה מאביב את שיטת שנג זן ויש לה חלק משמעותי ביצירת השיטה ובקבלת המסרים של התנועות. כיום ג'ינג חיה בגרמניה עם בעלה ושני ילדיה, עוסקת במחקר אקדמי בתחום הצ'י קונג ומלמדת ברחבי העולם. הסרט מעביר בעיני בצורה יפה מאוד את הרוח והאישיות של ג'ינג.
צפיה מהנה.

בה גואה לאנשי טאי צ'י

בסדנא שהיתה בשבוע שעבר, העביר ז'אן מישל שומה שיעור בהגואה לאנשי טאי צ'י. בה גואה ג'אנג היא אומנות לחימה שנחשבת אחות לטאי צ'י צ'ואן, וחולקת איתה מאפיינים רבים של התרגול הפנימי ובייחוד עקרונות התנועה בגל ובספיראלה. מטרת שיעורי הבהגואה עם ז'אן מישל היא לא ללמוד את הסגנון במלואו, אלא ללמוד מהסגנון כדי שנוכל לקחת עקרונות, יכולות, ותובנות אל תוך אימון הטאי צ'י שלנו. לז'אן מישל יש גישה תמציתית לללימוד המהות של אומנויות הלחימה הפנימיות, בטאי צ'י הוא מתרכז בשמונת השערים, בבהגואה בשלוש הידיים העתיקות, ובשינגאי צ'ואן בחמשת האגרופים. תרגול הבהגואה יכול לתת לאנשי טאי צ'י חופש תנועה במרחב ויכולת עבודה ספיראלית שיכולים לחזק את היכולת בהטלות ובצ'ינה, ובעיקר שחרור מנטלי מכבלי הסגנון. לפי גישתו של סו דונג צ'ן, שז'אן מישל הוא תלמידו, הסגנון הוא רק שלב ראשוני בלימוד אומנות הלחימה, הוא שער שדרכו אפשר להכנס אל עולם רחב של חופש תנועתי, מנטלי ויישומי.
בעתיד נכניס את הלימוד הבסיסי של הבהגואה לשלבים המתקדמים של לימוד הטאי צ'י, על מנת שנוכל להפנים בתרגול מהיתרונות של השיטה.
בסרטון הראשון אפשר לראות סיכום של העבודה על חילוף ידיים וחילוף ידיים יחיד. בסרטון השני יש הסבר ארוך וממצה על תיאוריה של בה גואה וטאי צ'י.

[youtube:http://www.youtube.com/watch?v=HJetGwu5d9A]

[youtube:http://www.youtube.com/watch?v=cWzJr5HPxdI&feature=related]

סדנת הצ'י קונג בעין כרם

בסוף השבוע שעבר קיימנו את סדנת הצ'י קונג על הסידרה Heart mind as one בעין כרם. הסדנא היתה סוג של ריטריט, תרגול מרוכז שמתקיים מחוץ לרצף הרגיל של החיים, ומטרתה היתה לאפשר לנו לחוות עוד יותר לעומק את ההשפעה של תרגול צ'י קונג לפתיחת הלב. בסדנא השתתפו 22 תלמידים ומורים, כולם בעלי רקע בצ'י קונג וכולם כבר הכירו את הסדרה' כך שיכולנו להמשיך מרמת ההיכרות, עמוק יותר אל חוויה של השינוי של הגוף, הצ'י, הלב והמודעות שהתרגול יכול להביא. הסדנא התקיימה במנזר האחיות ציון, שהוא בעיני אחד המקומות היפים והשקטים בישראל, ובמהלכה תרגלנו שוב ושוב את הסדרה (7 פעמים ביום) העמקנו בטכניקה, קראנו את הטכסטים  (המשתתפים קיבלו חוברת ובה תרגומים של הטכסטים של התנועות) וישבנו במעגל ללמוד ולשתף על החוויה של התרגול.
בשיחת הסיכום, שמעתי מרבים מהמשתתפים שחוו חוויות עמוקות של שקט, חופש חיבור לתרגול, והעמקה של החיבור גוף-נפש-מודעות. סדנא כזו יכולה לתת לנו חווית שיא, שלאחר מכן מאירה את הדרך ומאפשרת להמשיך ולהתקדם בתרגול ובכלל.

אני מצרף סרטון וידאו, מכתב שכתבה תלמידה שהשתתפה בסדנא, ותמונות, כדי שמי שלא היה וגם מי שהיה יוכלו להנות  עוד מהסדנא.

[youtube:http://www.youtube.com/watch?v=xqfQS27C_E0]

לאוהד שלום
אני רוצה להודות לך על סדנת צי קונג לפתיחת הלב במנזר האחיות ציון בעין כרם שהתקיימה בסוף השבוע האחרון.   בחירת מקום הסדנא  והתרגול בהדרכתך  תרמו לי, ואני בטוחה שגם לכל משתתפי הסדנא , לחוות חיבור אנרגטי רב עוצמה  שיש לעבודה בקבוצה   ולתרגול של  שנג  ג'ן  ווג'י  יואן  גונג  שאותו תרגלנו.   זה לא פשוט להגיע למקום של הרפיה  בתרגול, אבל לקראת סיומה של הסדנא התחלתי לחוות את המקום הזה, ועבורי זה עולם ומלואו.
תודה עדנה חפץ

 

 

מחקר חדש – טאי צ'י ופיברומיאלגיה

חבר רופא, שמתרגל צ'י קונג העביר לי את התקציר הזה, שמתייחס למחקר שפורסם בעיתון הרפואי New England Journal of Medicine. שמחתי לקרוא על ההכרה שתרגול טאי צ'י מקבל בכתב עת שנחשב כיום למכובד והוותיק מבין כתבי העת של הרפואה המערבית.

"על פי מאמר שפורסם החודש ב New England Journal of Medicine, חולי פיברומיאלגיה יכולים להפיק תועלת מאימוני טאי צ'י.
פיברומיאלגיה הינה קבוצה של הפרעות המתאפיינת בכאב כרוני ובנוקשות ברקמות הרכות, כולל בשרירים, ברצועות ובגידים, כתוצאה מלחץ נפשי או פיזי אשר בד"כ מלווים גם בעייפות.
חולי פיברומיאלגיה סובלים מכאב מפושט וגם מכאב ב – "נקודות רגישות" , כאשר אפילו נגיעה קלה בנקודה הרגישה מכאיבה מאד.
פעילות גופנית מהווה חלק חשוב בטיפול בפיברומיאלגיה אך בגלל הכאבים חולים רבים אינם מסוגלים לשמור על חוזק שרירים, על גמישות ועל כושר גופני.
במחקר זה נבדקו ההשפעות הגופניות והפסיכולוגיות של אימוני טאי צ'י על 66 חולי פיברומיאלגיה.

המשתתפים חולקו לשתי קבוצות : לקבוצת הביקורת אשר קיבלה הדרכה כללית על אורח חיים והתאמנה בתרגילי מתיחה ולקבוצת הטאי צ'י אשר קיבלה הדרכה על עקרונות וטכניקת הטאי צ'י ותרגלה 10 תבניות של טאי צ'י בסגנון יאנג.
שתי הקבוצות נפגשו פעמיים בשבוע לאימון של שעה למשך 12 שבועות והתאמנו מדי יום בביתם.
קבוצת הטאי צ'י קיבלה גם תקליטור והמשיכה להתאמן בעזרתו במשך 12 שבועות נוספים.
לאחר 12 שבועות, בקבוצת הטאי צ'י הייתה ירידה גדולה יותר (ומשמעותית מבחינה סטטיסטית) בציון הכולל של שאלון המודד חומרת פיברומיאלגיה (Fibromyalgia Impact Questionnaire),בהשוואה לקבוצת הביקורת.
בנוסף, בקבוצת הטאי צ'י הודגם שיפור רב יותר באיכות השינה, מצב הרוח  ואיכות החיים.
השיפור ניכר גם לאחר 24 שבועות.

 החוקרים מסיקים מהממצאים כי כפי ששיערו, טאי צ'י מועיל כטיפול בסובלים מכאבים של השרירים והשלד ובנוסף מקל על הדיכאון המתלווה לכאבים אלו ומשפר את איכות החיים.
החוקרים מציינים כי מנגנון הפעולה אינו ידוע וכי כדאי להמשיך ולחקור את הנושא בקבוצות גדולות יותר ולמשך זמן רב יותר.

 מקורות :

Wang C, Schmid CH, Rones R, et al. A randomized trial of tai chi for fibromyalgia. New England Journal of Medicine. 2010;363(8):743-754.

  • Yeh GY, Kaptchuk TJ, Shmerling RH. Prescribing tai chi for fibromyalgia-are we there yet? New England Journal of Medicine. 2010;363(8):783-784."

 

טאי צ'י ואוסטיאופורוזיס

באותו שבוע שבו קראתי שתרופות נגד אוסטאופורוזיס מכפילות את הסיכון לסרטן, דיברנו בקבוצת הטאי צ'י בכפר סבא על ההשפעה של התרגול על האנשים בקבוצה. לי זה היה מאוד משמח לשמוע מהתלמידים בצורה אישית איך התרגול עוזר להם בתחומים שונים בחיים. ואז טלי סיפרה שמאז שהתחילה ללמוד ולתרגל טאי צ'י צפיפות העצם שלה נראית במגמת עלייה. אני פוגש נשים רבות שסובלות מאוסטיאפרוזיס ומכיר את המאבק לשמור על צפיפות העצם ברמה סבירה. עלייה בצפיפות העצם אינה דבר נפוץ למיטב ידיעתי, וכיום כשהסיכונים של טיפול תרופתי מוכרים יותר ויותר, אני חושב שיש מקום להציע את תרגול הטאי צ'י והצ'י קונג ככלי אפשרי למניעה/טיפול באוסטאופורוזיס. אני חושב שיש יחס בין כמות התרגול לחיזוק העצמות, והשינוי המרשים בצפיפות העצם של טלי קשור לתרגול יומיומי ולאהבה לתרגול. גם אם נצליח רק להאט את תהליך דלדול העצם בעזרת תרגול מתון, זה כבר הרבה בעיני.
אני מצרף כאן קישור למחקר שנערך באוכלוסיה מבוגרת ומראה את ההשפעה של תרגול טאי צ'י על צפיפות העצם, וגם מכתב שטלי כתבה על הנסיון שלה.

מחקר שפורסם בירחון האמריקאי לרפואה סינית

וזה המכתב של טלי

טאי צ'י וצפיפות עצם
‏13ספטמבר, 2010

קיץ שנת 2008 , אני מצטרפת לנסיעת עבודה של בעלי לסין.

הגענו לבירת מחוז שנסי, טיו-אין. מקום מוצאם של שושלת צ'ין, שושלת הקייסרים הראשונה של סין. נהר אדום, המכונה אנה בפי דוברי האנגלית, אחראית על הביקור של בעלי בבית החולים המרכזי של העיר, אבל יש לה גם תפקיד להבטיח שאחשף לאמנות הטאי צ'י.

 היא מגיעה בשעה 06:00 בבוקר, למחרת הגיענו לעיר, כדי ללוות אותי לפארק הקרוב למלון בו שהינו ומצרפת אותי לקבוצת בנות, בגילאים שונים שמתרגלות טאי צ'י צ'ואן המסורתי. ולהכיר אותי למדריכה שלבושה בבגד טאי צ'י ורוד מבריק וזוחלת על הרצפה בתנועת הנחש המוכרת לנו, כבר. היא העבירה אותי לידים טובות.

 מסביבינו קבוצות מתאמנות, קבוצות קטנות של 5 אנשים או קבוצות של 100 אנשים- כולם מתעמלים, כל קבוצה מתרגלת משהו אחר, מסגנונות סיניים ועד התעמלות של מסדרי הבוקר של בית הספר שלנו משנות השישים. הרבה מוסיקה באויר- כל קבוצה עם מדריך שמשמיע מוסיקה משלו.

 לא הכרתי את  התנועות, אבל הרגשתי שזה הדבר הנכון לגוף שלי.

 בוקר-בוקר במשך שבועיים, אני מגיעה לפארק, "מחובקת" על ידי בנות הקבוצה, שמדברות איתי עם הידיים והגוף. אין שפת תקשורת אחרת. המורה מתרגלת מול הקבוצה, מציינת את שם התנועה, הרבה הסברים בסינית, ולי היא מראה לי את התנועות , אבל בעיקר בועטת לי בכף הרגל כדי לישר אותה, לכוון אותה לכיוון הנכון. המכות ממחישות לי לאן לכוון את הרגל.

 ומאז יוני 2008 אני מתרגלת עם אוהד, בקבוצה או לבד, באולמי ספורט, במגרש הספורט  ליד הבית או במרפסת או בסלון ביתי, אחרי שהזזתי את כל הרהיטים והצמדתי אותם לקירות. אני מתרגלת במגרש הספורט בכפר סבא, או בגני לוקסמבורג בפריז או למרגלות ההימליה במנאלי, הודו, או מול מרחבי השלג שנראים מחלון המלון בפברואר קפוא במוסקבה. לכל מקום יש את האנרגיות שלו.

 התחושה הפנימית היא של אנרגיה טובה שמתפשטת בכל הגוף. תרגול בקבוצה משנה את  התחושה, יש סוג של העצמה.

 אבל האפקט המצטבר הוא גם אובייקטיבי.  ובבדיקות צפיפות עצם, אותן אני עושה פעם שנה רואים עליה משמעותית בצפיפות עצם, ב-2009 הצפיפות הייתה 1.361 גרם/סמ"ר וב-2010  1.409. גרם/סמ"ר.

 -2009 הצפיפות הייתה 109% מהממוצע לגילי וב-2010 – 124%. האם השינוי משמעותי?, אפשר להסתכל בצילום של  ריכוז הבדיקות בשנתיים האחרונות.


בדיקות צפיפות עצם

לחץ להגדלה

 

טלי

 

 

צ'י קונג ופסיכותרפיה

בחודש שעבר העברתי סדנת צ'י קונג לצוות המרפאה להפרעות חרדה בבית החולים שניידר. הסדנא היתה בשבילי הזדמנות להציג את הצ'י קונג בפני קבוצה של פסיכולוגים, שעוסקים מתוקף מקצועם במה שבעיני חופף במידה רבה למטרות של תרגול הצ'י קונג. התמודדות עם מתח וחרדה, well being, חיבור למקורות חיוניות פנימית, כל אלו הם תחומים שבהם עוסק הצ'י קונג ובמקרים רבים גם הפסיכולוגיה. מדובר בפרקטיקות שמגיעות משני קצוות שונים של העולם, פיזית ותרבותית, והמפגש בינהן בתקופה הזו הוא בעיני מחוייב המציאות. בסדנא הצגתי את טכניקות היסוד של תרגול צ'י קונג (הרפיה, תנועה מדיטטיבית, התבוננות, נשימה, דמיון מודרך) תרגלנו אותן בנפרד כדי להרגיש את ההשפעה של כל אחת מהן על הגוף הנפש והצ'י, ואז עברנו לתרגול הוליסטי כדי לחוות יותר מפוטנציאל ההשפעה המלאה של הצ'י קונג. המשוב שקיבלתי מהמשתתפים בסדנא היה מצויין ואני מקווה שהחלון שנפתח לתחום של הצ'י קונג, ייפתח בעתיד לחלק מהמשתתפים לעוד חיבור בין הנפש הגוף והאנרגיה.

יש היום חיבורים חדשים שנעשים בין התחום של תרגול הצ'י קונג וטיפול בשיחה. למי שמתעניין בתחום, הנה ספר בו מתאר מטפל אמריקאי כיצד הוא משלב את תרגול הצ'י קונג ואת הפילוסופיה של הצ'י קונג בפסיכותרפיה.

 

צ'י קונג Heart Mind As One בנובה סקוטיה

Heart Mind As One היא אחת הסדרות היפות ביותר בשיטת צ'י קונג לפתיחת הלב (בעבר הסדרה נקראה  Jesus standing Qigong). סדרה רכה, זורמת ונוגעת בלב. אני מעלה כאן סרטון יפהפה מסדנא שמאסטר לי העביר לאחרונה בנובה סקוטיה שבקנדה. הסרטון מיועד לכל מי שמתרגל את הסדרה ומעוניין לראות כיצד מאסטר לי מדגים את התנועות, וכמובן לכל מי שרוצה להתרשם מאיכות התנועה של צ'י קונג לפתיחת הלב. מאסטר לי כיום בן 72.
לצפייה במסך מלא אפשר ללחוץ על הלוגו בחלק הימני התחתון של הסרטון.

צפייה מהנה

Sheng Zhen Maritimes – "Jesus Standing" with Master Li from Vital Principle Institute on Vimeo.

מהו צ'י קונג לפתיחת הלב ומהם שורשיו

למי שרוצה לדעת עוד על הייחוד של שיטת שנג זן – צ'י קונג לפתיחת הלב, אני מצרף כאן שני סרטונים מתוך סדנא עם מאסטר לי ג'ון פנג. בסרטונים מאסטר לי מסביר על הייחוד ועל השורשים של צ'י קונג לפתיחת הלב.

צפייה נעימה.

[youtube:http://www.youtube.com/watch?v=y5rdwpn1gXY]

[youtube:http://www.youtube.com/watch?v=DhoHt55gVgo&feature=related]

אומנויות לחימה רכות מול קשות

טאי צ'י צ'ואן, נחשבת לאמנות לחימה רכה, מונח שבא להבדילה  מאומנויות הלחימה הקשות. אבל מה הוא ההבדל בין רכות לקשות ? וממה נובעים ההבדלים אם המטרה של אומנויות הלחימה היא דומה? הסבר פשוט וברור קראתי עכשיו בפורום אומנויות הלחימה של תפוז. את ההסבר כתב שי חי, שהוא מורה לאומנות לחימה שנחשבת רכה/קשה ושמה וויצ'י ריו.

 

"התפיסה הרווחת כיום בנושא, מטעה מאוד ולא נכונה, היא אומרת שהסגנונות הקשים משתמשים בכוח פיזי ותנועות נוקשות אשר מלוות במתח שרירי במטרה להשיג מכה חזקה יותר, ןלעומתם האסכולה של הסגנונות הרכים , במטרה להשיג עוצמה למכה ,עובדים ברכות ושיחרור, כאשר הם מכווצים את השריר רק בזמן המתיחה הסופית- או רגע המכה.
תפיסה זו אינה נכונה מכיוון שהמטרה הסופית שתי האסכולות זהה היא, והינה לכווץ ככל האפשר את קבוצת השרירים אשר דרושה לביצוע הפעולה בזמן שליחת המכה ובאותו הזמן להרפות ככל האפשר, את קבוצת השרירים האנטגוניסטיים (הפוכים) שלה אשר באופן טבעי ינסו לעצור את התנועה, דבר זה יביא למהירות, וזרימת כוח ואנרגיה בצורה חלקה שתסתיים בחדירה עמוקה יותר שתביא למכה חזקה מאוד.
מכיוון שלא משנה כמה "רכה" שיטה מסויימת תטען להיות, חייב להיות מתח שרירי מסויים בכדי לקיים תנועה ומעבר לכך להוציא כוח ממכה, מכך יוצא שהדבר היחידי השונה בין האסכולות, היא הדרך להשיג ולפתח את אותו הכוח- קרי, שיטת האימון.
השיטות הרכות, כדוגמאת טאי צ'י, גורסות כי על התלמיד להתמקד בהרפיית השרירים האנטגוניסטיים משיעורו הראשון ובמשך כל תקופת אימוניו ודרך כך לבנות מכה חזקה, בזמן שלתלמיד המתאמן בשיטה מאסכולה קשה, יאמר לעבוד מול מתח שריר ובכוח מלא, ולהתאמן כך, עד שעם הזמן יכיר את גופו היטב, במהלך האימונים, עם התפתחותו ושליטתו בטכניקה, ובנסיון לא מודע להשיג מהירות ויעילות מירבית ירפה לבסוף את השרירים האנטגוניסטיים במהלך המכה עד לרגע המתיחה הסופי בו יכווצם שוב וישיג עוצמה גבוהה של מכה."

 

הדברים מתייחסים להיבט צר באומנויות הלחימה אבל יכולים להסביר בצורה יפה את הסיבה להבדלים. אני רוצה להוסיף בהקשר של הטאי צ'י, שתלמיד טאי צ'י לומד קודם כל הרפייה, ובשלבים מתקדמים לומד לפתח את הכוח. פיתוח הכוח בטאי צ'י נעשה בעיקר בעזרת שימוש בדימויים בעת תרגול התבנית ובתרגול עמידות סטטיות. הסיבה שטאי צ'י היא אומנות כל כך מועילה ונפוצה היא שהחלק הראשון שיש בו הרבה שחרור וקצת חיזוק, מאוד מועיל מבחינה בריאותית.