כשמשורר עושה טאי צ'י

בסדנא עם קארמה צ'ולטים, הוא דיבר על אתגר המדיטציה ונתן דימוי יפה. הוא אמר שהמודעות שלנו היא כמו חגב. בזמן שאנחנו יושבים במדיטציה החגב קופץ כל פעם למקום אחר, והתפקיד שלנו הוא להחזיר אותו בעדינות למקומו.
זה התחבר לשיחה שהיתה לנו ביום שישי בקבוצת הצ'י קונג למתקדמים בה אנחנו מתרגלים גם מדיטציה בישיבה משיטת צ'י קונג לפתיחת הלב. חלק מהתלמידים דיברו על תחושה של תסכול ואפילו של כשלון בתרגול, כי הרגישו שלא מצליחים להשאיר את המודעות במקום אחד. לרבים יש דימוי של מדיטציה כמצב שבו יושבים זמן ארוך ללא כל מחשבה. המציאות ברוב המקרים שונה, כי המודעות שלנו היא כמו חגב. טבעו של החגב לקפוץ. טבעה של המודעות לקפוץ. אנחנו פשוט יושבים, ומחזירים בנחת את החגב. לאט לאט גם החגב נרגע…
כל מי שמתרגל טאי צ'י וצ'י קונג מכיר את הרצון להיות בשלווה ולהרפות מהמחשבות, ומולו את שטף המחשבות שממשיכות לצוץ ללא התחשבות ברצון. מסתבר שהמשורר אלן גינסבורג תרגל טאי צ'י וחווה את אותה חוויה. למרבה המזל היתה לו היכולת לתאר אותה.
צפייה מהנה
You need to a flashplayer enabled browser to view this YouTube video

לכתוב תגובה


Powered by WishList Member - Membership Software